HOME

ספר אור חדש לרמב''ם

תוכן

הקדמה- הלכות מלכים - פ'ב - ו', פ'ט - א', פ'יב - א' והלאה - הנבואות העיקריות המפורשות בספר

פרק א' - RAMBAm2) ) אז אהפוך אל עמים שפה ברורה -דפים -12 הקדמה כללית על גדלות הביטוי הזה ועל קבלת השפה הברורה של הגה''ש -

פרק ב' - (RAMBAM3) - המשיח יתקן את העולם - תיקון האיסלם ותיקון הנוצרות - קצת ענינים על ''תיקון העולם'' - דפים 7 -

פרק ג' - - RAMBAM) 4) - מטרות המשיחות ברמב''ם - המלך המשיח עתיד לעמוד - המשיח ההלכתי -דפים 5 -

פרק ד' - -RAMBAM) 5) - עיקר גדול ''וכל הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו'' - דפים 6 -

פרק ה' - (RAMBAM6) - דברים סתומים הם אצל הנביאים - מי הוא הנביא שיקום - שני סוגים - האוניברסלי ובן דוד - דפים 7 -

פרק ו' - (RAMBAM7) - מהו הפורים ומהו החנוכה של הגה''ש - הקבלה החדשה של הגה''ש - הסימנים המעגלים החדשים החדשים הדור הרביעי - דפים 10 -

פרק ז' - (RAMBAM8) _ ששת הסימנים הגדולים של הגה''ש - דפים 5 -

פרק ח' - (RAMBAM9) - מטרות הנוצרות בתיקון העולם - דפים 6 -

פרק ט' - (RAMBAM10) - שבועות על כמה דברים מתפארת הברית - דפים 9 -

פרק י' - (RAMBAM11) - הבית דין של הגה''ש - דפים 9 -

פרק יא' - (RAMBAM12) -תיקון לטעות של פרק י' על הבית דין של מרדכי הצדיק - דפים 8 -

פרק יב' - (RAMBAM13) - המשך ענין הבית דין - ענין המשנה החדשה של החוק החדש - דפים 7 -

הקדמות לששה סימנים 33 דפים

פרק יג' - (RAMBAM14) - מישרת השופט המשוח במלכות השמים הגואל האחרון ,חיים ,ומישרת חמור אוכל לחם ,המביאים את כל סימני מלכות בית דוד בירושלים - דפים 8 -

פרק יד' - (RAMBAM15) - המלך המשיח עתיד לעמוד -ואם יעמוד מלך מבית דוד - יש מהחכמים אומרים שלפני מלחמת גוג ומגוג - ענינו של מישרת החמור אוכל לחם - דפים 8 -

פרק טו' - (RAMBAM16) - המלך המשיח עתיד לעמוד - פישוט הדברים - דפים 8 -

פרק טז' - (RAMBAM17) - המשך פירוש הלכות מלכים - ענין משיח ודאי ואחריו חלום לא טוב ותיקון דבריי - תפילתי- דפים 7 -

פרק יז' - (RAMBAM18) - ויחזרו לדת האמת - פרק יב' הלכות מלכים - מכתב ליוסף פרחי - ההקדמה ג' מספר אסתר 6 - דפים 12 -

פרק יח' - (RAMBAM19) - סימן תחיית המתים וסימנו אצל ישוע - הקדמה ו מספר אסתר 6 - דפים 7 -

פרק יט' -

פרק כ' -

פרק כא' -

פרק כב -

פרק

פרק

פרק

פרק

פרק

פרק

פרק

פרק

פרק

ההתבוננות המשלולשת של הגאולה השלמה

שם ''אהיה'' ראשון שם ''אשר'' שם ''אהיה'' אחרון

הסימנים - סימני אבותנו

1) סימני אברהם סימני יצחק סימני יעקב

עליות משה רבינו

2) עליית משה עליית משה עליית משה

ראשונה אמצעית אחרונה

השם המשולש

3) אהיה אשר אהיה

הגואלים

גואל ראשון גואל אחרון

4) משה אליהו הנביא -נביא הגאולה חיים

,מרדכי הצדיק - הגואל השני לישראל

ישוע - האיש השני לגאולה האוניברסאלית

מוחמד - הגואל לבני ישמעאל

החמורים

5) החמור האתון חמור אוכל לחם

עמים הנושעים

6) יהודים בני ישמעאל בני יפת ,בני עשו השבת הלבבות

,הצאן הנאבד מבית ישראל

,

לקרוא כולם בשם ה'' ולעבדו שכם אחד

שלשים צעדים של החוק החדש

7) עשרת הדיברות עשרת המדות עשרת מדות הצדיק

החי באמונתו

..................................................................................

העמוד השלישי של הגה''ש עומד על המדות של הצדיק החי באמונתו כמאמר המפורסם ‘בא חבקוק והעמיד את כל המצות על אחת וצדיק באמונתו יחיה ,ככתוב 'אנכי ה'' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים' -:

....................................

אור חדש לרמב''ם

INTRO2- מי הוא הרמב''ם

הרב משה בן מיימון הספרדי היה צדיק קדוש איום ונורא, ראשם של השלושים ושש צדיקים הנסתרים בדורו מצד העלמו הנסתר וזהותו האמיתית שלא גילה. הוא הנשר הגדול, רב הרבנים, שהושיע את היהדות הרבנית לדורות במשנה תורה מצד זהותו הנגלית: והיה רופא מפליא בידע עמוק בכל דרכי הגוף והרפואות עד זמנו. מוח עצום לו וחוקר גם בעומק בספרי הפילוסופיה היונית והערבית שרווחו בימיו, ובקי מדהים היה בעומק חכמת הכוכבים והמזלות לחשב חשבונות הזמנים והמקרים, יודע עתים ובחכמת השפעות המזלות בתכונותיהם ובתקופותיהם.

ומכל אלה, חוץ מחכמת הכוכבים, גילה קצת מהידע שלו במשנה תורה יד החזקה ובמורה נבוכים, ואמנם את זהותו האמיתית המעולה, ראש לבני עלייה בדורו, ראש לשלושים-ושש צדיקים הנסתרים הנמצאים בסתר בכל דור ודור, לא גילה, וכסה והכחיש וסתם ולא הראה מזה כלום. כי ככה דרכם של הנסתרים הצדיקים הסובלים האמיתיים. ואולם אצל הרמב''ם עוד ישנם טעמים כפולים ומרובעים לסגור על עצמו מכסה סתום וחתום בסתרו בגלל יתר התפקידים שהיו עליו לקיים למען טובת כלל ישראל.

זאת היא קבלה ישירה שקבלתי מהצדיק הקדוש חיים, ראש לשלושים ושש צדיקים הנסתרים בדורו. הוא הנבחר מה'' אלהינו ברוך הוא וברוך שמו, בפטירתו לגואל האחרון השלישי, השופט המשוח במלכות השמים, הוא שמו חיים, יורש אביו הצדיק הקדוש משה מצנעא תימן. הצדיק חיים נולד בצנעא תימן בחג השבועות 1914 ברגע של מתן תורה, ונולד מהול לגמרי בסימן שלמות הברית. הוא הנבחר מאת ה'' אלהינו לגואל ישראל ולגואל האנושות, הגואל האחרון השלישי של הגאולה השלמה.

וזכיתי בחסד השמים עלי ,פרץ בן משה ובן חנה גרין, יליד ארצות הברית. ,ללמוד עם הצדיק חיים שלוש-עשרי שנה במילאנו איטליה, ואחרי פטירתו נמניתי להיות חמורו של הגואל, החמור הראשון הכללי במיישרת ''חמור אוכל לחם'' הוא החמור האוכל את לחם הסימנים השלמים של הגה''ש.

תפקידי העיקרי הוא לסדר ''ספר משנת חיים'' עם כל הסימנים החדשים של הגאולה השלמה בתוך שלש-עשרי כרכים מלאים בעדות הדברים והסבריהם, ולגלות את זהותו של הצדיק חיים, גם בעוד היה הי בעולם. ועלי להסביר את עניני מישרתו החדשה והנוראה היא מיישרת השופט המשוח במלכות השמים, ובסוף הגואל חיים יוודע ויוכר כ ''פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום''. ואחרי פטירתו ותחייתו מן המתים הוא ה ''אדון'' שכל ישראל מבקשים אשר ''פתאום בא אל היכלו'' במלכות השמים החדשה.

ומסומן אצלנו בחלומה של שרה מרקוס, בשנה הראשונה אחרי שנת האבלות של הצדיק חיים, בתשמ''ג במילאנו, שהספר הראשון של ספר משנת חיים הפותח לכל כרכיו המסודרים כפי יג' עלי השושנה, הוא ספר זה ''אור חדש לרמב''ם''.

מזמן קיבלתי מהצדיק חיים שלהבנת מהותו ודרגתו העצמית של הרמב''ם, עליו השלום ,מוכרח לדעת עובדה שהיא נסתרת מעיני שאר בני ישראל, על דרגתו האמיתית המעולה כראש השלושים-ושש צדיקים הנסתרים בדורו, ושכיסה על זה בכל תוקף. הצדיק חיים, ראשם בדורו, העיד על זה, והוא שיכול היה לדעת את זה על אמיתותו, וגילה את זה לנו, תלמידיו המועטים.

ולי אמר שהוא בין הדברים שאצטרך לדעתם אחר כך בבוא הזמן, אף שלא יכולתי להבין לאיזה זמן ולאיזה עניין היה מכוון. ואמנם היו כמה דברים שמסר לי הצדיק חיים כמו ''סימנים'' והיה אומר לי ''תצטרך לזה אחר כך''. כן אמר, לדוגמה, על היותו נולד מהול ברגע של מתן תורה, ועל העובדה שמרדכי הצדיק היה ראש של הל''ו צדיקים הנסתרים בדורו, שגם זה בלתי ידוע אצל בני ישראל. וכן סימנים אחרים כמו על המורה צדק שיסד את בית ספר האיסיים, ועל צדיקי עשרת השבטים הנמצאים מאחרי נהר סמבטיון, ועל מעלות מעלת מסורת התימנית ששורשה מזמן ירמיה הנביא לפני חורבן בית ראשון ועוד.

הרי נתגלה כוונתו אחרי סבלו האחרון בעד כל העולם, ואחרי פטירתו ותחייתו מן המתים אל מלכות השמים של הגאולה השלמה, ואחרי וירידת ה ''סימנים השלמים של הגאולה השלמה''. כל אותם הסימנים שמסר לי (אבל לא נמסרו לי בשם ''סימנים'' כי אם בשם דברים סתומים ובלתי ידועים לאחרים) הם היו הדברים שהצטרכתי להכיר אותם בהיות הצדיק חיים עודו בעולם, בכדי שאוכל למסור אותם אחר כך בבחירת ה'' ברוך הוא בו בפטירתו.

הנהו נמסר לכם שהרמב''ם ע''ה חוץ מכל גדלותו בתורה בהלכה ברפואה בחכמת הכוכבים ובפילוסופיה ובחכמת טבע העולם וכו. היה צדיק נסתר מבני העלייה עולה לעולמות של מעלה ולבית דין של מעלה, וסודות העליונים איתו, ולא גילה כלום מזה בכל דבריו ואף כיחש על מעלתו הנסתרת.

במשך הדורות הבאים עובדה זו תייצר הבנה חדשה ואור חדש על מהותו של הרמב''ם, וגם יובנו דברים הנוגעים להמשך דברי הימים ביהדות שעוד לא הובנו.

תיזהרו אמנם ממכתב מזיוף ובדוי ביד ''קנאי ספר הזוהר'' הפלוץ בשקר וכאילו התחרט הרמב''ם בסוף ימיו על כמה דברים אחרי שגילו לו חכמי ספרד את ''נסתרות הקבלה'' וכו. דברי שקר הם, לא היו ולא נבראו, ולא ראה הצדיק הרמב''ם כלום מכל דבריהם שהיו אחרי זמנו וכו. ולו היה רואה אותם היה מקלל אותם ושורף אותם. גם פרט זה קבלה ישירה היא מהצדיק חיים. בסוף כשתובן דרגתו האמיתית של הנשר הגדול יוודע מה שבדו על שמו ויובן גם כן למה נמנו וגמרו אותם הרבנים הקנאים על הבלים להסתיר על סתירתו את דבריהם! וקנאי אמיתי הנשר הגדול במורה נבוכים על תורת ה'' בדיברה השנייה ועל אמיתות דבר אחדותו יתברך אמת שלא חולפת לעולמים.

ובאמת הם שלא שמעו בקולו ובהזהרותיו, ובסוף חרגו מעצם אמונת הדיברה השנייה, ושתפו והרבו רשויות, ועזבו את האין סוף למעלה ושמו פנים אחרות על פניו, בכדי לשעשע בספירות נאצלות בפנטיום של עולם האצילות לפני בריאת העולם, חלילה וחס ואוי ואווי לטעויות בזמני הסתר פנים הגלות. ואכלו מהרע המפליא ביופיו מעץ הדעת, ונכשלו בחושבם את עצמם ליודעי טוב ורע ולא ידעו בכוח הנורא של השטן להכשיל!

ולא הם, אפוא, שדחפו את השגות אריסטו, כי אם הם הם שנכשלו בדעתו בהתפלספותם שה ''אין סוף'' מרוחק מדי מהשתייכות עם בריותיו. ונכשלו בעוון דור אנוש, ושתפו פרצופים נאצלים וספירות נאצלות אשר בשקר מוחלט תלה משה די ליאון את דבריו על שם ר' שמעון בן יוחאי. ודווקא הוא התנא הקדוש שאמר ''כל המשתף את שם ה'' ודבר אחר נעקר מן העולם''!

''ספר חמשה לוחות הברית והחרם מדאורייתא'' שהוא סודר אחרי ''אור חדש לרמב''ם'' בסדרי ספר משנת חיים, הוא המכוון לתיקון עוון קץ אחרית הימים, הוא עוון אלהים אחרים חדשים מקרוב באו מעטו של משה די ליאון בספר הזוהר, שנכשלו בו, בעוונות הרבים, גאוני תורה ותלמידי חכמים גדולים הולכים בקודש. ונתערבבו ברוח חזקה זרה וזונה מחוכמת במקצועה, שהשרה עליהם השגות נכריות מלובשות בפסוקי התורה לכסות על פנימיות העוון בזיווגי אלהים אחרים על פניו. והכעיסו, מבלי כוונתם בכך, את אבינו שבשמים, וגרשוהו למעלה בדד באינסופיותו, והתגרשו הם מספרד ופורטוגל, עד כי באו לצבת ונצטמצמו בקטנות מוחין, בצמצום אחרי צמצום, עד שלא הבחינו עוד בין דברי שכל אנוש ובין שקרי הדמיונות.

ואמנם אחרי הצמצומים מעץ הרע בדעת פסולה נצטמצם עצם כוח ההבחנה, מכוח הערבוביה השלמה מהרוח עצומה בפתיות גמורה, להראות כפנימיות תורה הבלי אצילות האלוהות. ירדו מדחי אל דחי בעליות השגות חדשות על בנין ארבע עולמות, ומבלי כוונה לכך, פסלו את שם ה'', בר מינן, ונשאו את שמו לשוא, ובנו מגדלי טוהר לשטן, ונחתמו במות רוחנית, וכל עבודתם לאלוה קצר אפיים, ליבא דכל ליבין, זעיר אנפין דאצילותא. ולא יכלו לשוב עוד מרוב תענוגי הזונה המשכילה אותם מפנימיות מטרותיו של יצרא דעבודה זרה באחרית הימים של עם ישראל.

והגיעו עד למינות, בכיסויי חסידותא ומכנסי צניעותא והוספות סייגי פרישותא וריבוי מנהגי קדישתא, כולא על תנאי יחודא דפסולתא בין קודשא בריך הוא בזעיר אנפין דאצילותא ושכינתיה דנוקביה! והכעיסו את מערכות צבאות השמים, ובת קול יורדת בכל שעה מי בקש זאת מידכם! ולחכם אחד מתימן, יחיה אבן שלמה אלגאפח, פטיש בקנאות ה'' על ייחודו, הוגד ''לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראות ראו ואל תדעו''. ונלחם בספר ''מלחמות השם'' בכל פרטי עוון קץ אחרית הימים כעשר שנים לפני השואה. ולא שמעו לו והחרימו מקובלי ירושלים אותו ואת ספרו ולא קבלו את האמת השלוחה ברחמים, כי השמן לב העם הזה ואוזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאוזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו. ולא ראה ולא שמע ולא נתרפא והגיעו עד הרבעים השנואים באדמורי זהב בעגלם, ונגזרה השואה, ונחתמה בהשתלשלות דיו עטו של משה די ליאון. הוא ספר הזוהר עגלו הזהב של אחרית הימים של עם ישראל.

ובנשר הגדול צדיק קדוש ועניו וחכם רואה את הנולד זלזלו לאמר שנשפע מהיגיון חכמת אריסטו!

ומה בין הגיון שמאי להגיון הלל אחרי יסוד אמיתי, תורה שבעל פה, ושבעים פנים לתורה! ואריסטו בהגיון אמיתי על פי יסוד של שקר ירושת הגיון דור אנוש שה ''אין סוף'' הוא הסיבה הראשונה למעלה מדי מהשתייכות עם העולם שלמטה! אלה בכוכבים, ואלה בהשגות פילוסופיות מובנות על פי בניני השכל האנושי, ואלה בהשגות מטפיסיות עד לנאצלות שנצטמצמו מהסיבה הראשונה עד ליוד סגורה בדרגה לפני האין של בריאת העולם יש מאין! על פי בניני השכל האנושי ויניקת רוח מקיפה חיצונית לשאוב כוח מיד ה'' הכתובה בתורה בקדושתה, ונזרקה בהגיון טמא אל אציליות האלוהות למעלה מדרגת הבריאה יש מאין!

ולזאת קראו תמים תהיה עם ה'' אלהיך! ולזאת הסכימו על הנסתרות לה'' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם! כי אם על זאת שבשו את היוד ונשאו את שמו לשוא. ולא שמעו בקול המשנה המזהירה שלא להיכנס לפנים ולפני למעלה ואחרי. ונטרפה דעת חכמי האצילות מתוך הערבוביה הטוטלית, והחסירו את ה ''ב'' של בראשית והחליפוה ב'א' של ארורות אצילות האסורה. ושוב לא התקיים המסך המבדיל בין השמים ובין הארץ הנאחז במקומו מהקבלה האמיתית בישראל של ה 'ב' של בראשית. ונעשה ה ''יד'' הכתובה בתורה ליד נאצלת בדרגת האצילות, ונעשה הרגל לרגל נאצלת בדרגת האצילות, ונעשו העיניים לעיניים קוסמיים בפרצוף אבא הנאצל, והפירו את בריתו ביסוד נאצל בדרגת הזעיר אנפין, וקנאוהו בלא אל של ספירות נאצלות וכעסוהו בהבלי פרצופים נאצלים עד שהקניאנו בלא עם בגוי נבל גרמניה בשואה!

ועל הצדיק האמיתי מפוסטט טענו על הגבלת שכל ההיגיון ולא שמעו לו במורה נבוכים שלא לעשות משלים על עליון מצורת הכתבים ולא יבואו להגשים באלוה קוסמי בעל עיניים קוסמיים. הוא שלל כל תואר באלהים והם מרוב שכלם במופשטים הגשימו כל תואר בנאצלים, ודימו בטעות שהם פטורים מהגשמת הבורא, כי שם הוא בעולמו הנאצל כמאציל לפני שנעשה כבורא שאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ! ולזאת קראו ''פנימיות התורה'', ולזאת אמרו ''סודות עליונים'', ובזאת הפירו את כל ברית התורה הקדושה בהגשמת הבורא ממעל בהצטדקות מטופשת של השגות מופשטות מעולם הנאצלים!

ולא שמעו לשכל הישר שהסביר להם הרב שאין כל המונחים האלה כעיני ה'' וירד ה'' על הר סיני כי אם לשכח את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע ויכולים להפשיט אותם בעניינים סמליים מדרישת הדרכים שהתורה נדרשת בהן, אבל אף פעם להוביל אותם כפשוטם אל דרגה קוסמית כיד הבורא למעלה ממש:

עד שבא הנחש אצל משה די ליאון ופתה אותו ואמר אף כי אמר הרמב''ם לא תגשימו מכל עץ גן התורה? ויאמר הפתי כן הוא מפרי עץ גן התורה נוכל לדרוש ולהגשים אותם במשלים כפי ענינו אבל מפרי העץ אשר בתוך הגן בפנימיות התורה של מעלה אמר לנו הרמב''ם שלא נאכל ממנו פן נבוא להגשים בבורא ונגע באיסורי עבודה זרה ונתחייב מיתה בידי שמים. ויאמר הנחש ביד משה די ליאון ,לא מות תמותון כי יודע הרמב''ם שאם תאכלו את המונחים ההם ותעלו אותם במחשבה אל דרגה שהיא למעלה מן הבריאה ,שוב לא תגשימו כלום כי תהיו כבר מחוץ לגדרי ההגשמה, ואדרבא יפקחו עיניכם ותהיו בדרגה עליונה מאד כעשרת האלהים הנאצלים בספירותיהן היודעים טוב ורע. וירא משה די ליאון כי טוב העץ להגשים בו למאכל באצילות וכי תאווה היא לעיניים להסתכל ביופי הפרצופים הנאצלים, ונחמד עץ התורה הפנימית הנאצלת להשכיל ממנו כל מיני השכלות חדשות, והחליט לכתוב את ספר הזוהר בהסכמת הנחש לעזור לו כי אי אפשר לו לבדו מבלי רוח חזקה לעשותו:

ואחרי היתרו של הנחש בהגשמה ראשונה באה עזיבת האין סוף למעלה בדור אנוש בכדי להשכיל באלהים לשון רבים יודעי טוב ורע. ואחריו בא הבניין השנוא לזייף את השפה האחת, ודברים אחדים של התורה והמסורת במגדל של ארבע עולמות אשר ראשו בשמים בעולם האצילות ששמה המרד במונח הזה ''אצילות'' שלא הורשה ולא הותר אף פעם. ומשם יצאה הגזרה הכי קשה וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. ולכן הצליחו להמשיך בכל הטעות הזאת של כפירות ביסודות וריבוי רשויות באלוהות ,בפרט בארבע מאות שנה עד השואה. ובסוף יצא כל העגל הזה האחרון הסופי ההיסטורי, שסופו ליהרס ולהישרף ולהיות לדוגמה היסטורית לכל הדורות הבאים. כי שמעו בקול הנחש במקום לשמוע בקול הנשר הגדול הרמב''ם ונכשלו רוב חכמי ישראל והכשילו את העם אחריהם!

והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו ועושה חסד לאלפים. ואחרי השואה הנוראה והגרועה קיבל ה'' ברחמים את קרבננו, והקים אותנו בתחייה, והביא אותנו אל אדמתנו בארבעים ושמנה.

הצדיק הנסתר היה בעולם ובסתר הדרגות פנה דרך לפניו. ולשלושים וחמש שנים מהקמת מדינת ישראל, אחרי סבלו האחרון הנורא במחלת הדור לכפרת גזרה עולמית, והוא בן ששים ושמונה שנים, נלקח הצדיק הקדוש, ופתאום בא אל היכלו האדון שכל ישראל מחכים לו ומבקשים אותו מאלפים שנה. ומעת פטירתו ירדו כל הסימנים השלמים של הגאולה השלישית השלמה. והנני כותב כאן אחרי תשע-עשרי שנים (עתה הן כב' שנים – אייר יז' תשס''ה –אני חוזר על הטקסט) בכתיבת העדות העצומה החדשה והנפלאה של כל הקבלה החדשה האחרונה שמרמזת עליה הרמב''ם עליו השלום, היא הקבלה שלא קבלו החכמים ואשר לא ידע אדם איך יהיו הדברים עד שיהיו, כי דברים סתומים הם אצל הנביאים.

ובא החיבור הזה בע''ה לגלות אור חדש המכוסה בהלכות מלכים על עניין זה של הקבלה החדשה שכל ישראל מחכים עליה, ולבאר לפעם הראשונה בדברי הימים את הנבואות הגאוליות והמשיחיות שלא יכלו להתפרש עד ביאת הגואל האחרון וגילוי שם ''אהיה'' אחרון של שם ''אהיה אשר אהיה''. ולהפליא עיני חכמים בכל מה שלא ידעו לפני זה. כי הגואל האחרון אינו המשיח בן דוד, והמשיח בן דוד יהיה בעולם, כמובן, אבל אינו בדרגת הגואל, וכ ''חמור'' הוא לגבי דרגת הגואל הנבחר מאיתו יתברך להיות השופט המשוח במלכות השמים. וגילי בת ציון והריעי בת ירושלים כי מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות. היא מישרה זו של חמור אוכל לחם. ובתש''ן בבאר שבע, בחלומו של אדם קמחג'י, אמר הצדיק אבוחצרא, עליו השלום, לפרץ ''אה ,אתה הוא החמור ,משיח בן דוד''. ופרץ עשה לצדיק סימן שלא להרים את קולו לבשרו בחוץ, והקדוש בבא סאלי הסכים ואמר ''אה, כן ,ישנם רבנים רשעים'' - -

ולכן אין לנו אשליות, ודווקא הרבנים וחכמי התורה של האידנא המה שלא יבינו ולא יקבלו, כי אין להם הכוח להבחין בערבוביה ולצאת ממנה. ומזה מסתעף שאין להם הכוח לקבל דברים חדשים, וסגורים מאד הם בדברי שארית פליטת הטעויות המעורבבות ביהדות הכתובות בכמה מאות ספרי ''קבלה'' מארבע מאות שנה. ואמנם תקוותנו לדור הבא, דור פתוח ומפותח חפץ באמונה ובדת בלי כל המיסטיקה של היהדות הגלותית של אחרית הימים. וירצו ללכת על פי יסודות התורה הקדושה האמיתיים.

חמור אוכל לחם ט''ז שבט תשס''א

אור חדש לרמב''ם

INTRO3- 11/02/01

קיצור דבר הל''ו צ''נ

מובן הוא שאין הרוגז בINTRO2 על שלא ידעו הרבנים שהנשר הגדול היה צדיק נסתר, ורק שבדו מכתב בשמו בכדי להצדיק את הטעות הנוראה שלהם. ואמנם אף אחד יודע כלום על הצדיקים הנסתרים, חוץ מאיזה רמזים כמו בתלמוד סוכה מה: לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום (אין פחות משלושים ושש צדיקים המקבלים פני שכינה בכל יום): ובכלל אין כל עניינם מוכן לבוא לגילוי, מפני שנסתרים הם ולא מדברים ולא מגלים את עצמם. מרדכי הצדיק בזמנו היה הראשון להיות הראש של הל''ו צ''נ, כי רק בזמנו נקבע שהצ''נ יהיו במספר זה, לא יותר ולא פחות. והאחרון להיות ראשם במספר זה הוא הצדיק הנבחר, חיים. הנה בכול הדורות לא גילו את זהותם האמיתית ולא הוסבר כלום מסוגם של הל''ו צ''נ.

ואמנם חיוני הוא למסר החדש של הגה''ש לגלות לפחות בקיצורי פרקים כמה דברים מדבר סתום זה (1) הגואל האחרון חיים היה צ''נ וראשם (2) כמה כללים לתת איזושהי הבנה בסוגם הנעלה של ''בני עלייה'' (3) מרדכי הצדיק היה צ''נ וראשם הראשון בדורו (4) המורה צדק מיסד בית ספר האיסיים היה ראש לצ''נ בדורו (5) הרמב''ם ע''ה היה צ''נ וראשם בדורו (6) אליהו הנביא, זכור לטוב, הוא ראשם של הל''ו צ''נ בכל הדורות ממרדכי עד הצדיק חיים, ואולם איננו נכלל במספרם. נקודות גדולות הן אלה הגילויים הנותנות טעמים חשובים ומבוססים בכמה משלבי דברי הימים ובדברי הגה''ש שבלעדיהם היה חסר כל הקשר העליון בהיסטוריה של הגאולה.

לא נמשכה הלאה בדברי הימים, אחרי שנבחר הגואל חיים, צורת הדברים כמו שהייתה. ראשית כל יש הפסק מעת שנבחר הגואל האחרון, כי מהרגע ההוא נכנס לעולם זמן הדור הרביעי הסופי לאנושות, דור כפול של 65 שנים, הדור שבחלק השני שלו נכנס כל העולם לתקופת יום ה'' הגדול והנורא ירחם ה'' על עולמו אשר ברא. כי כפול הדור הרביעי גם בבשורות הגאולה השלמה הנפלאות והמשמחות וגם בנבואות והתקיימותן של כל הדברים הקשים והגזרות הנוראות המוכרחות לבוא לעולם. והנבואות החדשות של הדור הרביעי הן בשם המסורת של אליהו הנביא, והוא הנשלח, כמובטח, לפני יום ה'' הגדול והנורא. ולכן הנבואות על יום ה'' מגיעות בחלק הראשון של הדור הרביעי, ויום ה'' הגדול והנורא עצמו וכל תקופתו בא בחלק השני של הדור הרביעי הסופי הזה, כמוסבר באריכות אצלנו.

טעם ההפסק הוא, בקיצור נמרץ, שלפני כניסת הדור הרביעי הל''ו צ''נ הם שהיו מקבלים על עצמם את הגזרות הרעות העלולות ליפול על העולם, עולים לבית דין של מעלה ויודעים את הגזרות, וברצונם מקבלים את הגזרות על עצמם, וסובלים ייסורים גרועים וקשים ומונעים בזה את הגזרות מליפול על המדינה שבה נמצא הצדיק. ולפעמים יותר ממדינה אחת היא שניצלה. ובדבר הצדיק הקדוש חיים הסברנו שהגזרה האחרונה שהוא קיבל על עצמו ושהוא סבל בעדה עד למיתתו הייתה על העולם בכללותו, גזרה נוראה שלא הייתה כמותה אף-פעם. וגם מוסבר מהקבלה הישירה שקבלתי מהצדיק חיים בדבר הזה שקיבל הוא את הגזרה ההיא לבדו, ואפילו כל שאר הל'ה צ''נ כאשר ידעו וראו את אותה הגזרה פחדו ולא נכנסו ולא קבלו ולא דברו.

קבלה אמיתית היא זאת שגילה לי הצדיק חיים לפני מותו בכדי שאוכל למסור אותה בבוא הזמן. אותה הגזרה הנוראה (הובנה זאת אחרי פטירתו ותחייתו) הייתה ה ''נסיון'' האחרון שהצטרך הצדיק חיים לסבול ולמות בעדה לפני שנבחר לגואל האחרון של האנושות כולה. ועוד ידעתי אחרי פטירתו שנחשב סבלו ההוא של כמעט שנתיים לערך של שלשים וחמש שנים של סבל לפני הקדוש ברוך הוא, ושבגלל זה החלק הראשון של הדור הרביעי דהיינו הדור של לה' שנים יש לו עוד מהחסד והרחמים בזכותו.

ומכל מקום, עצם ענינו של הדור הרביעי כולו הוא שהגזרות נופלות על העולם, ולכן אם היה נמשך תיווכם של הצ''נ לקבל על עצמם את הגזרות, לא היה מתקיים הדור הרביעי. וגם ב35 שנים של החלק הראשון הצ''נ לא מקבלים את הגזרות אבל כלפי החלק השני של 30 שנים החלק הראשון נקרא עוד בחסד ורחמים מאיתו יתברך, וזה בזכות סבלו של הצדיק חיים.

ונוסף לזה בחלק הראשון ניתנה עוד אפשרות לקבל את כל הבשורות של הגה''ש ואת כל הנבואות של הדור הרביעי ולהכין אותן בכתבים, ובעזרת ה'' להודיע אותן ולהפיץ אותן, שהיא הכנה נחוצה בהכנת הלבבות אל הפחד הנורא על מה שיבוא בחלק השני. וחלק מסודר הוא מדברי ימי הדור הרביעי שהנבואות של אליהו הנביא, זכור לטוב, הנוגעות לדור הרביעי הזה, באות לפני יום ה'' הגדול והנורא.

ולכן הופסקה קבלת הגזרות של הצ''נ בכניסת הדור הרביעי מפסח תשמ''ג. ובשנת תשנ''ט (?) (היא שנת אסונה ומותה של ליידי דייאנה, ע''ה, שבאותו הפרק היה סימן קשור לעניין זה) ידעתי שלא ניתן להמשיך עוד עניין הל''ו צ''נ הסובלים בצורתו הקודמת ובמקומו הוסדר למעלה דבר חדש הנקרא המאתיים וחמשים (כמספר נר) צדיקים הנסתרים החיים באמונתם''. ומובן הוא שזה יקח עוד שנים עד שיגיעו למספר הזה. ובכן שוב אינם במספר ל''ו ואינם בסוג הצדיקים הסובלים, כי אם עיקר עבודתם בשמחה גדולה במקביל לשמחת זמני הגאולה השלמה.

ומפני שהזכרנו את זה נזכיר גם כן שניתן לנו לדעת דרך הסימנים (בפרט בחלומו של ג'וזפה שדיבר על 500 תלמידים במיישרת החמור) שגם אצלנו במסגרת תפארת הברית הסופית השלמה תיווצר ''אינסטיטוציה'' של זוכים לכך להיות ''נר'' צדיקים החיים באמונתם. לא צדיקים אמיתיים בני עלייה, כי אם צדיקים וצדיקות החיים באמונתם כפי סימני וחוקי הגאולה השלמה, ועובדים בעד מישרת חמור אוכל לחם שתמשיך לזמני הדורות גם אחרי בנין בית המקדש בירושלים, כל אחד כפי השליחות שלו בשמחה רבה.

.....................................

אור חדש לרמב''ם 04/01/01

פ''ב הלכות מלכים ו'

- אין לנו גדול ממשה רבינו והוא אומר ונחנו מה לא עלינו תלונותיכם. ויסבול טרחם ומשאם ותלונותם וקצפם כאשר ישא האומן את היונק. רועה קראו הכתוב, לרעות ביעקב עמו, ודרכו של רועה מפורש בקבלה כרועה עדרו ירעה בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא וכו.

פ''ט א' הלכות מלכים

על ששה דברים נצטוה אדם הראשון, על ע''ז, ועל ברכת השם, ועל שפיכות דמים, ועל גילוי עריות, ועל הגזל, ועל הדינים, אע''פ שכולן הן קבלה בידינו ממשה רבינו, והדעת נוטה להן, מכלל דברי תורה יראה שעל אלו נצטוה, הוסיף לנח אבר מן החי שנאמר אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו, נמצאו שבע מצות. וכן היה הדבר בכל העולם עד אברהם בא אברהם ונצטוה יתר על אלו במילה והוא התפלל שחרית, ויצחק הפריש מעשר והוסיף תפילה אחרת לפנות היום, ויעקב הוסיף גיד הנשה והתפלל ערבית, ובמצרים נצטוה עמרם במצות יתירות, עד שבא משה רבינו ונשלמה תורה על ידו:

פרק אחד עשר- הלכות מלכים

א' - המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות, ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה, וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה'' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה': ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים, אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים, במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם, ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל (באחרונה): ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד, אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח, דרך כוכב מיעקב זה דוד, וקם שבט מישראל זה מלך המשיח, ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל, וקרקר כל בני שת זה מלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים ,והיה אדום ירושה זה דוד, שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו':

(ב) אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה'' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה, ולא צוה הקב''ה לתוהו, אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה:

(ג) ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו, אין הדבר כך, שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות, כיון שנהרג נודע להם שאינו, ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת, ועיקר הדברים ככה הן, שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפים עליהן ולא גורעין מהן:

(ד) ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה'', הרי זה בחזקת שהוא משיח, ואם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי, ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה'' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'' ולעבדו שכם אחד:

פ''יב א' - הלכות מלכים

אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג, וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו''ם המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל, שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן, וכן כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים: ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן:

ב'' - אמרו חכמים אין בין העולם הזה וימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד יראה מפשוטן של דברי הנביאים שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו' ואינו בא לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם ,שנאמר והשיב לב אבות על בנים: ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבוא אליהו: וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת: ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה וכן לא יחשב קצין, אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו:

(ג) בימי המלך המשיח, כשתתישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל, יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו, שנאמר וישב מצרף ומטהר וגו', ובני לוי מטהר לחילה ואומר מיוחס כהן וזה מיוחס לוי, ודוחה את שאינן מיוחסין לישראל, הרי הוא אומר ויאמר התרשתא להם וגו' עד עמוד כהן לאורים ולתומים, הנה למדת שברוח הקודש מייחסין המוחזקין ומודיעין המיוחס, ואינו מיחס ישראל אלא לשבטיהם, שמודיע שזה משבט פלוני וזה משבט פלוני, אבל אינו אומר על שהן בחזקת כשרות זה ממזר וזה עבד שהדין הוא שמשפחה שנטמעה מטמעה:

(ד) לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם ולא כדי שירדו בעכו''ם ולא כדי שינשאו אותם העמים ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, כמו שבארנו בהלכות תשובה:

(ה) ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה'' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם, שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה'' כמים לים מכסים:

.........................................................................

הנבואות העיקריות המוסברות בספר אור חדש לרמב''ם

אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'' לעבדו שכם אחד

בישעיה ( ט', ה' ) ''כי ילד יולד לנו בן ניתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום: לםרבה המישרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת ה'' צבאות תעשה זאת'':

במלאכי ( ) הנני שולח לכם את אליהו הנביא לפני יום ה'' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם פן אבוא והכיתי את הארץ חרם

במלאכי) הנה אנכי שולח את מלאכי ופנה דרך לפני ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר ה'' צבאות

והיה אחרי הימים ההם ואשפוך את רוחי על כל בשר

גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות.

בפרק מח' בישעיה הנביא: ''שמעת חזה כולה ואתם הלא תגידו השמעתיך חדשות מעתה ונצורות ולא ידעתם: עתה נבראו ולא מאז ולפני יום ולא שמעתם פן תאמר ידעתין: גם לא שמעת גם לא ידעת גם מאז לא פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופושע מבטן קורא לך: למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך: הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עוני: למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן'':

ירמיה לא': לא': הנה ימים באים נאום יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה: לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם נאום יהוה: כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם נאום יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם: ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאום יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד:

..............................................

אור חדש לרמב''ם RAMBAM2.DOC 27/10/01

פרק א'

- אז אהפוך אל עמים שפה ברורה

''אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'' לעבדו שכם אחד'': בתפקיד הסברי הגאולה השלמה שמחת ההסבר נראית תיכף, ואי-הבנתו לרבים באה אחריה לשים מכסה על ההתלהבות הראויה, וצריכים אנו לעוד הסברים רבים להסיר את המכסה ולהעלות את הפשט אל שמחתו.

ואמנם גם זו לשם הבנה, כי השמחה בהתחלת הבשורה באה מתמימות האמונה אבל עוד לא מובנת כל צרכה אם בכלל, והשמחה של בשורות הגה''ש צריכה להיות מובנת באופן ברור, באופן שתייסד על אותם המונחים גם הישנים המתחדשים וגם החדשים לבקרים, עד שתכנס ללב בישוב הדעת כיתד בל ימוט לעולם, לא תדפנו הרוח ולא תמעך מספקות, עד שתהיה האמת קבועה בלבו ובמוחו של כל קורא כדברי ה'' אלהינו בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.

עד שיהיה פסוק כזה ''אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'' לעבדו שכם אחד'' בסוג אמונה פשוטה ותמימה מצד ונוסף על אמונה זו תהיה הבנה ברורה ויסודית.

ואמנם בכל דברי הגה''ש צריכים להחזיק בכלל כמובא כאן מהנשר הגדול ''וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו''. והרי כן הוא בכל הפסוקים כמעט המדברים על הגה''ש, לא מובנים פירושם עד ביאת הגואל האחרון וביאת הסימנים השלמים המסבירים אותם. והנה אותם הסימנים השלמים הם המביאים איתם את השפה הברורה המכוונת כאן בפסוק עצמו, שהוא על שם העתיד כאשר יבוא זמן הגאולה השלמה.

מובן הקושי הנורא של היהודים ולומדי התורה, כי אותה השפה הברורה לא נמצאת איתם ולא בדברי החכמים ולא בכל ספרי הקודש אשר איתם. חדשים הם הדברים ולא נודעו והפסוקים המרמזים עליהם לא מגלים אותם, ככתוב ''כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב: כי אם שישו וגילו עדי עד אשר אני בורא כי הנני בורא את ירושלים גילה ועמה משוש'': (ישעיה סה יז' יח'): וכן הוא בכל הנבואות על הגה''ש, הפסוקים המנבאים על כללות ענייניהם ישנם אבל אי אפשר להבין אותם עד שבאה השפה הברורה המגלה באופן יסודי וברור להבנה את האוצרות המכוסים בהם.

לכן בהתגלות הבשורות החדשות האמיתיות של הגה''ש בהתחלה עומדים כנגדם לומדי התורה דווקא, כי קשה להם ''הפיכת השפה'' כלפי הלשון שהם רגילים בה ו ''מפחדים'' על החידושים כאילו חורגים ממסורת ישראל הנצחית.

מרומז הדבר בלשון ''אהפוך''. השפה הברורה המתגלית הפיכה היא מכל רגילות הלשון הקודמת; אהפוך אל עמים וישראל בכללם דהיינו לא רק לישראל כי אם אף לעמים. ולמה לא נאמר אהפוך אל ישראל שפה ברורה, שהרי איפכא מסתברא ליה ,והלא החידוש יותר גדול הוא אצל עם ישראל, עם לשון התורה בכתב ובעל פה, עם אשר כחו בפיו? היה לו לומר ''אהפוך אל ישראל שפה ברורה'' וכל שכן תתהפך הלשון אצל העמים.

ואמנם לא היה זה כפי כוונת הפסוק הממשיך ''לקרוא כולם בשם ה'' ולעבדו שכם אחד''. אם התאחדות זו החדשה הבאה דרך הפיכת השפה בקריאת שם ה'' ובעבודת ה'' נאמר על ישראל, לא הייתי יודע על העמים כלום. אבל היות והפיכת הלשון בביאת השפה הברורה הופכת את העמים להיות יודעי השפה הברורה החדשה וקוראי ה'' באמונת האחדות האמיתית ועובדי ה'' באמת, כל שכן ישראל שהוא בתוך כלל העמים, שמקבל את השפה הברורה החדשה לקרוא בה בשם ה'' ולעבדו שכם אחד. חידוש נורא ועצום הוא מבשורות הגה''ש שזאת השפה הברורה לכולם היא.

ועוד מרומז בו שלולא הפיכת הלשון בעמים, דבר המאפשר להם לקרוא בשם ה'' ולעבדו שכם אחד, ישראל, דוקא מצד זה שהוא עם התורה ובעל לשון הקודש ובעל המסורת האמיתית, לא יהיה ביכולת זו לקבל את השפה הברורה. למה? מפני שנראית בעיניהם כחורגת מדת ישראל! עד שבאה הלשון החדשה והופכת את העמים ומתוך ההפיכה מבינים סוף כל סוף שישראל עם הנבחר, ובהכרתם בזאת מוכרח ישראל לשמוע ולהבין שגם בשבילם באה השפה הברורה ושאין הגאולה השלמה מבלעדיה.

ואמנם כן הוא בכל הלשונות השונות המשומשות בנביאי ישראל, יש בהם מה שנדמה שחורג מדת ישראל הידועה. המפורסמת ביותר היא לשון הברית החדשה עצמה המנובאת בירמיה הנביא. כולו להפך מהשגת לומדי תורה הרגילה. עם ישראל מפיר את ברית התורה ובשביל תיקונו אין ברירה כי אם בברית חדשה; לא הספיקו ברית התורה וכל מצוותיה וכל חכמתה להביא את ישראל אל מטרותיה הרצויות, עד שנקראת ברית התורה מופרת בידו, וצריכה לברית חדשה בכדי שהברית הישנה תתהפך בה ותכנס בה ''ועל לבם אכתבנה''.

לכן כמעט וישראל, לומדי התורה במשמע, כאילו אינו חפץ בברית החדשה ההיא, מפני שההודאה על אותה הברית החדשה, מפני שקבלתה היא כרוכה באותה ההודאה שהברית הישנה הופרה בידו, קשה מאד לישראל! והלא לומדי התורה לומדים אותה ומשתדלים לקיים אותה יומם ולילה, ואיך יודה על שהיא מופרת אצלם? ואמנם גם הפסוקים כאן נבואיים הם ואמיתיים ולא מכחישים חלילה וחס וחלק אינטגראלי של אמונתנו הוא.

הנה ימים באים נאום יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה: לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם נאום יהוה: כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם נאום יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם: ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאום יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד:

כתוב בפירוש ''לא כברית אשר כרתי את אבותם'' - ''אשר הם הפירו את בריתי'': הנביאים בהמשך התורה הם ואי אפשר להפיר אותם!!

מדה קשה, כאמור: לומדי התורה לא מאמינים שהם מפירים את התורה או שברית התורה הופרה בידם, ולכן כמעט כופרים בנבואת הברית החדשה! ואולם מה חסר בכל העניין? התשובה היא שחסרה השפה הברורה הבאה רק בסוף בביאת הגואל האחרון הנבחר ובהתגלות הקבלה החדשה האמיתית של הגה''ש! רק אז אותה השפה הניתנת החדשה והברורה ההופכת את רגילות הלשונות ואיתן רגילות ההשגות בפירושי כל עניני הגה''ש מסבירה את כל אותם הדברים שהיה אי אפשר להבין אותם מלפני ביאתה.

כל זה להודיע עד כמה צריכים לשקול בכבדות לשונו הקדושה של הרמב''ם עליו השלום באומרו ''וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו''. לא אפשר היה שלפני בוא הגאולה השלמה ייוודעו הדברים, שאם נודעו הדברים לפניה אז גם הגאולה הייתה באה כבר, וסתירה היא מיניה וביה.

ומרומז בפרק מח' בישעיה הנביא ''שמעת חזה כולה ואתם הלא תגידו השמעתיך חדשות מעתה ונצורות ולא ידעתם: עתה נבראו ולא מאז ולפני יום ולא שמעתם פן תאמר ידעתין: גם לא שמעת גם לא ידעת גם מאז לא פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופושע מבטן קורא לך: למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך: הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עוני: למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן'':

רמזים הרבה בפסוקים אלה ובאמת צריכה לשפה הברורה לפרש אותם ולדוגמה ''אאריך אפי'' מרמז על הגלות הארוכה אלפיים שנה. הפיכה! הסתיר את פניו יתברך בגלל שהוא ארך אפיים ולא חפץ להכרית אותנו. ומפני זה לא גילה לנו את פירושי הנביאים ואת חידושי הגה''ש ולא שלח לנו את השפה הברורה, ומוכרחים בני ישראל להישאר בחושך ובבלבולי לשונות בכל מה שנוגע לענייני המשיחות ולגאולה השלמה וכו.[1] לא על חנם הזהיר הנשר הגדול שלא להתעסק בדברים האלה!

ואם ''עתה נבראו'' מה שייך לומר ''גם מאז לא פתחה אוזנך''? אלא היה זמן ,ויוכח שהוא לפני חורבן בית שני, שמצד אותה התקופה, יכלו החדשות והאוצרות של הגאולה להתגלות אבל גם אז באותה האפשרות לא פתחה אוזנך לשמוע. וזאת הייתה, אפוא, ה ''פתיחה'' בזמנו ובמשרתו של ישוע, כמוכח שבעתים בסימנים השלמים של הגה''ש, אבל עם ישראל לא היה במצב ''לשמוע''. וכמו שלא היה עם ישראל במצב להחזיק בזכות בית המקדש, בעונות, לא ניתנו האוצרות החדשים להתגלות ''כי ידעתי בגוד תבגוד ופושע מבטן קורא לך''. וקרה כל מה שקרה. ונתבטלה אותה ההזדמנות ואחריה בשבעים שנה בערך נחרב בית המקדש והתחילה הגלות הארוכה אלפיים שנה.

וזהו ''אאריך אפי'' הוא דבר הגלות, ''ותהלתי אחטם'', אוצרות הגאולה לא ניתנו להתגלות,''למען שמי אאריך'' למען הבטחותיו בעם ישראל הנבחר ''לבלתי הכריתך''. מהו לבלתי הכריתך? אם הגלות הארוכה והסתר כל פירושי הנביאים באו בארך אפיים, כאמור, אז דבר הכרת היה לפני חורבן הבית והגלות. והנה ראייה היא זאת, בעוונות הרבים, שחורבן הבית וגזרת הגלות באו במקום הכרת. שפך, כביכול, את חמתו על האבנים והכריז על ישראל גלות במקום כרת וכליה חס וחלילה. ובמקום החדשות של הגאולה ''הנה צרפתיך ולא בכסף ובחרתיך בכור עוני'' במשך הגלות הארוכה. השפה הברורה הופכת את המוח שלנו להבין בחשיבות הנוראה של אותה ה ''פתיחה'' המשיחית והגאולית הקשורה במשרתו של ישוע בן מרים ובן יוסף!!!! הפיכה גמורה היא ממש!

אבל הפיכה גמורה היא גם אצל העמים, עמי הנוצרות במשמע, שאם לבני ישראל הוסתר כל זה לגמרי מאז ולאלפיים שנה, אמנם גם כל התיאולוגיה הנוצרית שקר היא וכל פירושי הנוצרות על ישוע שיבושים הם ומוטעים לגמרי ועבודה זרה וכפירות בדיברה השנייה וכו. אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'' לעבדו שכם אחד. ואחרי ביאת הגואל חיים והתגלות סימני הגאולה השלמה והנבואות החדשות על הדור הרביעי, עוד באה השפה הברורה מפי ה'' ברוך הוא בסימנים השלמים, בחלום אצל ג'וזפה מניגרסו, בפיו של המלאך הגדול מיכאל שרו של ישראל שהכריז בפירוש באופן ברור ומובהק ''שלשה הם אנשי הגאולה משה ישוע וחיים''. הפיכת עולם הוא מכל הצדדים ''מי האמין לשמועתנו וזרוע ה'' על מי נגלתה''!!!!

והכול עשה ה'' למען שמו הגדול למען הקים את הגאולה השלמה בסוף, ולהפתיע אותנו בנפלאות דברי הימים בנצורות שלא שמענו ובחדשות שלא ידענו, בכדי שנתהפך בקרבנו ובתוך לבנו ונתחדש לגמרי בביאת הגואל האחרון. ה'' עושה למען שמו ולמען טובתנו הגדולה בסוף בגה''ש. ואולם למה צריך הפסוק לומר ''למעני למעני אעשה'' פעמיים? מהו הארך אפיים בהסתר פנים ובאריכות הגלות שגדול ונורא הוא ולא שמענו ולא ידענו עד הסוף, אחרי השואה במשמע, והוא למען שמו הגדול יתברך ומהסתר פניו לא ידענו אותו עד שמתגלה גם ההפיכה הזאת רק בסוף בביאת הגואל האחרון ובשורות הגאולה השלמה?

אם אחד הוא כל הסתר ענינו של מישרת ישוע מהו ה ''למעני'' השני: האם לא מספיקה הפיכת דברי המלאך מיכאל לעם ישראל ''משה ישוע וחיים''!

ואמנם ה ''למעני'' השני הוא מה שקרה בתוך הגלות הארוכה, וטעות היא כל כך נוראה ואפלה וגם נסתרת שהיא גם צריכה לשפה הברורה בסוף לגלות אותה ולברר אותה. ואמנם תורת אמת היא כל ההסברים ובקרב היהדות נעשתה החטאה הגדולה ההיא ונכשלו בה חכמי ולומדי התורה משבע מאות שנה מלפני השואה והתפשטה בישראל מארבע מאות שנה לפני השואה ונכשלנו כל בני תורה ולא ידענו.

והיא טעות נחרצת בעצם אמונתנו הקדושה והיא חטאה גדולה של עבודה זרה ממש כעגל הזהב בזמנו, ונכשלו בה חכמים וגדולים וגאונים וכאהרן הכהן הקדוש בזמנו לא נתברר עניין חטאו עד שירד משה מן ההר. וכן הוא בסוף אחרי אחרית הימים בשואה לא מתגלה עד ביאת הגואל והימנותו לשופט המשוח במלכות השמים, וניתנה הרשות לגלות אותה על פי השפה הברורה ולטהר אותה מתוך היהדות לחלוטין והיא הפיכה נוראה בקרב עם התורה.

הוא עוון ספר הזוהר ושיטת האצילות וכל שרשרת ארבע מאות שנה שנשתלשלו מעון שיבוש הלשון של ''אצילות האלוהות מהאין סוף'' שברא אותה משה דא ליאון מספרד. וזהו ''למעני למעני אעשה'' פעמיים אחת מצד ההסתר פנים בעם ישראל על כל ענינו של מישרת ישוע, ונכלל בו שיבושי האמונה בנוצרות שיצאו לעולם. ויוסבר עוד איך שבאה השפה הברורה להציל את הנשמות של בית ישראל, הם הצאן הנאבד מבית ישראל הנמצאות בתוך הנוצרות. והשנייה היא עוון קץ אחרית הימים בטעות כל ה ''קבלה'' השקרנית והמזויפת המלאה בשיתוף וריבוי הרשויות באלוהות ואלוהים אחרים על פני וכל תמונה. וזהו ''איך יחל וכבודי לאחר לא אתן''.

הנה לפני ביאת הגואל האחרון והתגלות השפה הברורה אי אפשר היה שיתגלו כל החידושים הנפלאים של הגאולה השלמה. וכאשר הבשורות החדשות באות הן חדשות ממש ולא היו בעולם לפני זה. וזהו ''שמעת כולה חזה'' דהיינו שמעתם שהכול נראה בחזיון לנביאים, ולכן תרצו להגיד ''שמעתי'' אבל לא כן הוא, כי בעת ביאתן והתגלותן חדשים הם לגמרי ו ''עתה נבראו''. ''שמעת חזה כולה הלא תגידו השמעתיך'' לא כן הוא כי אם ''חדשות מעתה ונצורות ולא ידעתם: עתה נבראו ולא מאז ולפני יום ולא שמעתם פן תאמר ידעתין''.

הפיכה לשונית והשגתי מכל צד, והוא הפירוש האמיתי. כי אהפוך שפה ברורה אל העמים, העיקר אל הנוצרים ואל היהודים, כי רוב העמים הם נוצרים, ודווקא בנוצרות נתגלגלו נשמותיהם של בית ישראל, כמוכח בכל המסרים של הגה''ש. ובנוגע לאותה ההזדמנות ההיסטורית דרך מישרתו של ישוע, גם זה מוכח מכל הסימנים השלמים. ומוכח הוא בנביאים בשפה הברורה המבארת את הנבואה המפורסמת במלאכי ''הנני שולח לכם את אליהו הנביא לפני יום ה'' הגדול והנורא, הוא ישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם פן אבוא והכיתי את הארץ חרם.

בקיצור, נתקיים ,בעונות, ה ''פן'' ונחרב בית המקדש ונשלח ישראל לגלותו. ולא התקיימה השבת הלבבות ,אף על פי שנשלחה מישרה על שם הנביא אליהו בעוד הבית היה עומד, היא ראייה על מישרתו של ישוע, ולא הצליחה והוכרזה גלות וכו. הפיכה הפיכה הפיכה, וכבר לומדי התורה צעקו ''כפירות'' ואינה כפירות כי אם אז, בזמן הגה''ש, אהפוך שפה ברורה אל עמים לקרוא כולם בשם ה'' לעבדו שכם אחד. ''אל עמים'' ורוב העמים נוצרים. ובכן באה הגה''ש ג''כ מהתחלתו במה שנקרא ''תיקון הנוצרות''. ולכן אין להתפלא על שהפסוקים לפעמים מרמזים על נשמות ישראל הנמצאות במחנות הנוצרות, ופעמים נקראים על שם אפרים. וכל הראיות הרבות לדברינו חלק שלם הן מהבשורות המפליאות ההופכות את כל מה שנחשב לגבי דברי הימים עד עתה, הן ליהודים הן לעמים כולם: הפיכה!!!

ואם כן הוא שהשפה הברורה הופכת את עולם היהדות המסורתית, מתעמקות ומתרחבות הסתירות הנפגשות בזמן התגלות הדברים. הרי הלומדי תורה יודעים את הפסוקים בנביאים אבל לא יודעים את פירושם לגבי הגאולה השלמה: ''וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו''. ואמנם היהודים שלא לומדים תורה לא יודעים גם כן את הפסוקים, והנוצרים יודעים את הדברים להפך מהאמת ומתוך שילוש של עבודה זרה. ובכלל כל הבנתם בדברים האלה משובשת וחסרה יסוד האמונה ויסודות התורה וכו.

אמנם אנו פה במשנה תורה לרמב''ם ע''ה, תורה היא וצריכה ללמוד אותה ''וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו'' וכו. דבר גדול מגלה הרמב''ם פה ש ''גם לחכמים אין קבלה בדברים אלו''. הלומדי תורה צריכים להבין שדברי הגה''ש אין לחפש עליהם בתלמוד כי לא נמצאים. ישנן סברות אבל אין ''קבלה''. ועמוק הוא הביטוי ''שדברים סתומים הן אצל הנביאים'', דהיינו אי אפשר לחשוב שלחכמים תהיה קבלה עליהם, מפני שגם הנביאים עצמם שקבלו את דבריהם בנבואה, את המלים של הפסוקים קבלו אבל לא פירושי הפסוקים, ולכן לא היה אפשר שהחכמים יקבלו מהם.

לפני זה בפרק יא' ד' בסופו - אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי; ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה'' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'' ולעבדו שכם אחד:

אחר כך נדבר על העובדה שישנם בדברי הנשר הגדול כאן כמה עניינים המוכיחים שגם הוא בעצמו לא יוצא מהכלל שהוא הביע, דהיינו שאין קבלה בדברים אלו ולא ידע אדם וכו. ויש לומר שאפילו היה יודע אותם מצד דרגתו האמיתית הנוראה ראש לל''ו הצדיקים הנסתרים בדורו, לא הייתה רשות לגלות אותם בשום פנים, ומוכרח היה לדבר כלפי ההשגה הרגילה התלמודית ההלכתית וכו. מכל מקום נפשיט לומר שגם אצלו נסתמו דברים אלה ולא ידע אותם. לא ידע, לדוגמה, את החילוק העצום בין הגואל האחרון והמשיח. הוא דיבר על ממשלה כאילו ממשלת ''מלך'' אבל זה דבר שלא יהיה כי אין עוד מלכים. אמר שהמשיח ''יכוף'' את ישראל לחזור לתורה וכו. לשון שעבר עליו כלח, שכבר אינו חלק מהעולם שאנו נמצאים בו. ולא היה יכול לדעת את החילוק בין אחרית הימים לישראל, שהוא עד השואה, ואת זמן הדור הרביעי הכללי הבא אחריו לכל העולם הכולל בו יום ה'' הגדול והנורא. ולא יכול היה לדבר על הגואל הנבחר והיושב במלכות השמים השופט המשוח וכו. וככה בכל הכללים החדשים של הגה''ש ''לא ידע אדם''.

ואמנם רוב הרעיונות נכונים אחרי שמתאימים אותם לבשורות ולשפה הברורה. נעמוד על מלה זו כאן ''ויתקן את העולם'' ומביא עליו את הפסוק ''אז אהפוך אל עמים'' וכו. נשים את רגלינו על ביטוי זה להעמיד אותו ונעלה אותו אל פינו ונאכל אותו לראות ולדעת את טעמו. הלא הוא הרמב''ם הנשר הגדול וצדיק קדוש האומר אותו! ואין לו זריקת מלים, חלילה וחס. המשיח (כפי השגת המונח הרגילה לפני השפה הברורה) יתקן את העולם. העולם גדול הוא, רבותי, העולם גדול מאד.

וחלק גדול מהעולם הגדול נוצרי הוא, וחלק גדול מוסלמי. וגם יתר העולם גדול מאד אבל מספיק לחשוב כרגע על מה שמכנים בעולם השלוש דתות המונותיאיסטיות. ואף אם הנוצרות שבשה את השגת המונותיאיזם, אמנם זה בטח חלק ממה שה 'משיח' יתקן. ובאסלאם ישנם תיקונים מסוג אחר אבל איך שהוא ה 'משיח' יתקן את העולם לקרוא בשם ה'' ולעבדו שכם אחד. מובן הוא שלומדי התורה רחוקים מאד מעבודות כאלה ולא נכנסות לכלל מסגרתם. משונה מאד עבודת ה 'משיח' לגבי מחשבתם. ואיך יתקן את העמים? דרך השפה הברורה המובטחת.

אחזור על המלה. צריכים ריכוז. המשיח יתקן את העולם. אז אהפוך אל עמים שפה ברורה. תיקון העולם מלה עצומה היא, ענקית, עולמית, אוניברסאלית. איך יתוקנו העמים? ומי הוא שיכול לדבר איתם לתקן אותם? ולדבר עם מי? ועל איזה בסיס ועל איזה יסוד שבגללם ישמעו לו?

באמת אנו מדברים ג''כ עם אינדיאנים מוקנים ועם בודהיסטים ועם כל מי שחפץ לשמוע, ואמנם המלה ''עמים'' בנביאים, דהיינו באותן הנבואות המרמזות על הגה''ש, עיקרו מכוון לעמים שנכנסו לנוצרות, שהיא הדת שנתפשטה בעולם בין רוב העמים.

שנית לה היא האסלאם ומספרם גדול מאד אבל יותר מרוכזים הם בארצות ערב, אירק, אירן, סוריה, ירדן, ערב-סועדי, מצרים, ובאפריקה הצפונית, אלג'ריה, טוניס, מארוקו וטורקיה. ומחולק האסלאם בכללותו שיש לו ספר משלו, הקוראן, תרבות משלה מיוחדת. ומופרדת היא מעובדה זו שאינה אוחזת במקור התנ''ך בישירות. ואמנם אמונתה היא כבר באחדות הבורא, קבלת בני ישמעאל, בסוף, בזכות ישמעאל בן אברהם. כבר מן התורה סימנו של ישמעאל הוא ההפרדה מבני יצחק אבינו. ועיקר התיקון מצד הקוראן עצמו הוא רק בטעות הנוגעת לעקידת יצחק ולא עקידת ישמעאל אבל גם זה אינו נוגע לעצם התיאולוגיה. ועיקר התיקון בהם הוא שתתהפך שנאתם לאהבה כלפי עם ישראל, ויבוא זה בזמנו אחרי שייהרסו האלמנטים הפנטיקים השונאים ממחנותיהם. אבל בוא יבוא זה ובדרך הוא, כי ככה קבלנו בסימנים השלמים שיורדות גזרות קשות נגד בני האסלאם השונאים הפנטיקים ויישארו הטובים. ואחריהן יבוא שלום אמיתי בין עולם הערבים ובין ישראל ועם היהודים. ואמנם נשארים הם תמיד מופרדים מצד דת האסלאם ואין זה מפריע לקרוא בשם ה'' ולעבדו שכם אחד, מפני שאמונתם באחדות הבורא ישתבח שמו לעד, ולכן הבסיס לאחדות ישנו כבר וההפרדה מחזיקה את המידה ,שאין צורך לפשר בין התורה ובין הקוראן וכל אחד לחמדתו.

לא כן עולם הנוצרות, מסכת אחרת היא לגמרי. מאבק הנוצרות עם היהדות עומד בעמדת הנקודה המשיחית של המשיחות המנובאת לישראל, ואין נוצרות מבלי נקודת משיחותו של ישוע. ולא על איית הקוראן מיוסדת הנוצרות, כי אם על פסוקי הנביאים ועל ההבטחות לישראל. מוחמד לא היה יהודי, אין בעיה. ישוע ויחוסו המובא במתי מצד ובלוקוס מצד על שם שרשרת לבית דוד. ויותר מזה תחייתו של ישוע מן המתים מקובלת ויסודית לכל הנוצרים מאיזה סוג שהם. יותר מזה כל רוח הנוצרות מבוססת על אמונת המלכות שמים החדשה שהוקמה בתחייתו, דבר המאפשר כל נוצרי מאמין להתייחס אל רוחו ולשאוב ממנו תחושות רוח הישועה. לא על מוחמד מדובר שאינו יהודי אף על פי ששורשי האסלאם שואבות מאמונת האבות וגילוי התורה והמשך הנביאים, כל שכן שלא מדובר על גיבורי הרוח של דתות הרחוקות מאמונת עם ישראל.

קשורה הנוצרות בדברי ימי ישראל לאלפיים שנה ועד עתה מחכים הנוצרים למתי ישראל יצא מעקשנותו ויבינו את כל הראיות מהנביאים על משיחותו של ישוע, ויקוים דבר רוח הקודש של פאולוס עד שיסתלק העיוורון של היהודים ויבוא החסד הגדול מאת ה'' על כולנו.

לומדי התורה כבר סגרו את הספר. אנחנו מחפשים על האור החדש של הרמב''ם וזה מספר לנו על הנוצרות!! הכול עבודה זרה, אסור! מה הוא רוצה ממנו ,להיעשות ''יהודים בשביל ישוע''!!

אמנם לתמימי דרך נחזור לשאלתנו. המשיח הבא צריך לתקן את העולם והשפה הברורה נהפכה אל עמים, שבעיקר הם הנוצרים. ומה יגיד לנוצרים, ואיך ידבר איתם, ומה יתקן בהם עד לקרוא כולם בשם ה'' ולעבדו שכם אחד?

אין מה להגיד, בעניין הנוצרות עצמה, אין שום פשרה. התאולוגיה הנוצרית היא עבודה זרה, ובזה אין שום ספק או ספק ספקא ואסורה היא לנו כאיסור הבא על אחותו.

ואולם יש תקווה. ה ''משיח'' הבא לתקן לא ידבר אל הנוצרות, כי אם אל נוצרים, עולם של נוצרים, עולמות של נוצרים. משתנה המטבע. תיקון הנוצרות שביד ה ''משיח'' אינו מכוון לתיקון הנוצרות שלעצמה שאין לה תיקון, כי אם לאנשים ונשים וטף הנולדים בנוצרות. בהם שייך התיקון.

ואמנם לא דבר פשוט הוא. התיאולוגיה המוטעה מסתלקת אצלם, וכל מה שמתקדמים הזמנים מתברר אצל המונים מהם שאותה התיאולוגיה אין לה יסוד, שלשה אינם אחד ואחד אינו שלש, ואין בן אדם שייקרא עליו שם אלהים, ''וכבודי לאחר לא אתן''. ודבר המשיחות אינו דבר האלוהות ,ושני דברים נפרדים לגמרי הם.

נשאר אצלם הבלבול כאשר מתחילים לברר את הדברים. ישוע אינו אלהים, אמנם נשלח בשליחות משיחית, דברים אהובים ועמוקים ויש להם מקום גדול בדברי הימים של אותה התקופה וחשיבות רוחנית ליתר דברי הימים, מורה רוחני גדול, אחד צודק בדבריו שעמד נגד הכול ''במקום שאין אנשים השתדל להיות איש''. ישוע האדם המשיחי והאהוב בעמק לב כל נוצרי המוצא ישועה מדבריו החודרים אל פנימיות הדם; האיש הנאהב מאביו שבשמים שהשפיע על מיליוני מיליונים במשך הדורות לאהוב את השני ולעשות צדקה ולחמול על מסכנים ולרחם על חולים. ותחייתו ניכרת לפחות בתחייה ההיסטורית הנעשתה איתו וקיום מלכות אחרת חדשה שמימית שאיפשרה את השפעת רוחו על ההמונים. התיאולוגיה המוטעה מסתלקת; ישוע נשאר ואהבתם לו נשארת ודמם קורא לרוח הישועה לצעיר כבן אהוב לאביו המעורר תקווה לשפלי רוח ומקווי לב ואוהבי צדק ואוהבי בריותיו של הבורא היחיד ששלחו לבשר לעמים את התקווה שתושלם בסוף כמובטחת מהנביאים. לא יחסר ישוע ממסגרת דברי הימים.

כבר זה יסודי בתיקון שצריך להביא ה 'משיח' בתפקידו לתקן את עולם הנוצרות, ובלעדיו אין תיקון, ואם חס וחלילה לא היה תיקון אז לא היה תיקון גם למיליוני נשמות בית ישראל הנמצאות בגופים של המוני הנוצרים. ולא היה תיקון ג''כ לאומות העולם, בני עשו ובני יפת. ולא תוכל לבוא ההתאחדות הזקוקה והמנובאת לקרוא כולם בשם ה'' ולעבדו שכם אחד. התיקון ישנו, ברוך ה'', וגם המשיחות המיוחדת של ישוע ישנה. ומה שנשאר הוא להבין אותה, ולזה צריכים המפתחות, וברוך ה'' המפתחות ישנם, ובחסד האל ובזכות הגואל חיים, הכול מתברר על אמיתותו ועל בוריו גם לעמים גם לבני ישראל בשפה הברורה הנהפכה אל עמים וישראל בכללם.

-----------------------------------------------

אור חדש לרמב''ם 29/10/01

פרק ב' - המשיח יתקן את העולם

תיקון האסלאם

כבר הזכרנו שתיקון האסלאם יחסית קל הוא. העיקר בנוגע לקוראן הוא עקידת יצחק: (תראו ממסר לערבים של החוק החדש - ותיקוני הקוראן בספר אסתר 9). ובמסר לערבים נמצאים התיקונים (1) לרופורמה של המוסלמים, לא של אללא (2) במסר לפליסתיניים (3) לנבחר מאת ה'' להסביר את האמת ליהודים למוסלמים ולנוצרים (4) ליחס האסלאם עם ישוע (5) ליחס האסלאם עם המסר החדש של הגה''ש ואל סימן תחיית המתים (6) לדרגת האמת של האסלאם עצמו (7) לתיקון העקשנות גם מצד היהודים גם מצד המוסלמים (בעיקר הפליסניים) (8) תיקון עקידת יצחק (9) תיקון ידיעת דברי הימים המשובשים בידי המוסלמים (10) שמחת המתפללים ביחד בבית התפילה של הגה''ש דרך מחצלת האסלאם:

תיקון הנוצרות

כל זה קל יחסית לגבי תיקון הנוצרות. עניין התיקון מתחיל בידיעות החדשות הנמסרות מהגואל חיים על (1) המורה צדק מיסד בית ספר האיסיים (2) טעמי בית הספר וסודות בית הספר (3) יוחנן המטביל וישוע בבית הספר (4) הסימנים המתחילים בבית הספר (5) מישרתו של ישוע (6) הנבואה האחרונה במלאכי (7) האיל הנהרג במקום יצחק (8) תיקון האוונגליונים (9) תיקון פאולוס (10) ישועת ישוע: רוב עניני בית ספר האיסיים נמצאים בספר אסתר 1 מתורגם לעברית מאנגלית על ידי דוד לוי וישנו באיטלקית מתורגם מאדם קמחג'י. ויתר התיקונים הם בספרי תיקון האוונגליונים וביתר ספרי ומסמכי ספר המפליא, הוא העלה החמישי לספר משנת חיים. ישועת ישוע אינו רק מצד האיל הנהרג ההיסטורי; ישנו מצד קיום סימן תחיית המתים המתחיל וקיום סימן מלכות השמים המתחיל, שבלעדיהם לא היה אפשר להשיגם בגאולה השלמה, והשגות עיקריות הן בגה''ש.

....................................................................

אינני מתעסק בספר זה בתיקונים האלה ואמנם אני בסימני החמור, משיח בן דוד, הי-הא, וגם בסימני החמור משיח בן יוסף, הי-הא, הי-הא, וגם בסימני החמור עם שלש עיניים, אחת ליהודים אחת למוסלמים ואחת לנוצרים, הי-הא, הי-הא- הי-הא. אלה הן עבודות גדולות שעליהן מכוון הביטוי של הרמב''ם ''יתקן את העולם'':

אבל כאמור, הרמב''ם עצמו בכללו ''לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו'' ואם היה יודע בדרך נבואית עליונה בקדושה עליונה נבואית נסתרת ,אין הדרגה ההיא שייכת לפועל למטה בעולם ואין לה הסתעפות פעולת השפעה על כל מה שכותב כאן הנשר הגדול על עניני מלך המשיח. לפשט הלכתי הרמב''ם מדבר כדרכו בקודש תמיד. ובכן לא נדבר כאילו היה יודע אלא כאילו לא היה יודע ושהוא בכללו של ''לא ידע אדם''.

ואמנם בנושא המשיחות עצם התוכן סותם בתוך הפשט דברים גדולים, כמו בביטוי זה ''יתקן את העולם''. האם הצדיק והמוח הענקי והקדוש לא יודע שהמילה הזאת כוללת עולם של עניינים גדולים שיצטרך ה 'משיח' להכין אותם בשביל תיקון העולם!

(ובמקום אחר מובא בספר היסטוריה של הרב בוקסור ------ הנוסח הישן של הרמב''ם או הנוסח שהושמט מהז'נזורא - האומר שגם מוחמד גם ישוע מקדימים לגאולה FORERUNNERS , PRECURSORI ל 'משיח'; גורמיים היסטוריים הזקוקים להכנות ההיסטוריות אשר בסוף לא יוכלו להיחסר בעת בוא הזמן וכו. -- מי יודע למה לא נמצאו אחר כך בטקסטים! תראו מפרק 27 והלאה)

ועוד נאיר כאן שבמקום אחר (במורה נבוכים) אומר הרמב''ם בפירוש שיכול להיות בבית המקדש השלישי עבודה יותר מעולה מהקרבנות, ואמנם כאן לא יוצא הוא מפשטו שיבואו הקרבנות וכו. אצל הרמב''ם ע''ה הפשט הוא פשט, ואמנם צריכים להבין את כוונותיו המיוחדות בפשטי עניני המלך המשיח בן דוד שיבוא.

ראשית כל אינו בא לתאר איך יהיה המשיח הזה, איך יבוא ובמה יבוא, כי אם בא בעיקר לענות על ''דאגות'' ולהזהיר ממחשבות הבל ולהבחין בין סברות בעלמא וקבלה, ולא לפרש את עניני הגאולה השלמה. עיקרו לתאר מה שלא צריכים לחשוב או להאמין ושלא ליפול לטעויות הרבות שהיו נופלים בהם רבים או שהיו עלולים ליפול בהם אחריו.

אבל על הגה''ש עצמה העיקר הוא 'שלא ידע אדם' ושאין קבלה על אותם הדברים עד שיבוא הזמן בביאת הגואל ויתגלו הדברים ותתקבל אותה הקבלה החדשה של הגה''ש.

ובכן חמור אוכל לחם הגאולה השלמה מוכרח לכתוב את הספר הזה. הגיע הגואל והגיעה אותה הקבלה החדשה. גדול ה'' ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר. צדיק קדוש נסתר סובל, ראש הל''ו הצ''נ בדורו, נבחר מה'' אלהינו לגואל השלישי הסופי.

באמת על הדברים של האוניברסאליות, אין כאן אלא ''ויתקן את העולם'' וגם ''לשים שלום בעולם'' ואין שום הסבר. וכל המפרשים בורחים ממנו ואין מלה. איך מתקנים את העולם? ואיך מביאים שלום לעולם? במה מתקנים את העולם? איזה עולם? לא דיבר כי אם בהזכרה מהרה על אוניברסאליות הגה''ש. מזכיר הרמב''ם תיקון העולם, תיקוני השבת הלבבות הישרת הלב אבל אין כאן איך או מה. ומה יוכל להסביר על קבלה חדשה מן השמים המגיעה רק בסוף בביאת הגואל!

כל אלה הדברים בחלקה של הקבלה החדשה המגיעה עם הגה''ש ואי אפשר שתיוודע לפני זה. עם ביאת הגואל האחרון נשלחים הסימנים השלמים ההיסטוריים הגאוליים והמשיחיים אשר בהם נכלל תיקון העולם והתיקונים מתפרטים בתהליכם בעבודת מישרת חמור אוכל לחם בכתבי הסבר. ממלכות השמים הגואל האחרון שולח לנו את תיקוני העולם במשך הדור הרביעי הסופי הזה והנבואות החדשות על דור רביעי זה מכינות את העולם ליום ה'' הגדול והנורא:

בעיקר הרמב''ם מדבר על משיח בן דוד, שזהו ה ''משיח ההלכתי'' שיכולים לדבר עליו. וכמעט תמיהה שאין הרב מזכיר אפילו את משיח בן יוסף, הגם שישנן נבואות המרמזות עליו וישנם מדרשים ומוזכרים דברים בגאונים. ואמנם כאמור אין הנשר הגדול יוצא מהפשט ההלכתי על דבר המשיחות ולא נכנס לסוג זה של משיח בן יוסף שהוא עניין נדרש מהפסוקים אבל אין לו שייכות לפועל הלכתי. הרמב''ם מדבר על המשיחות המובטחת לבית דוד כפי ההלכה.

הנשר הגדול היה בקי בכל הנבואות המשיחיות והגאוליות! אמנם הביטוי היחידי כאן שבמידת-מה יוצא מההלכה, או שהוא סוג הלכה הכרחית שבלעדיה לא מושלם גם הפשט, הוא הביטוי ''ויתקן את העולם''. אי אפשר שלא יהיה ככה אבל אי אפשר להסבירו על פי ההלכה: הוא רחב מדי מלהיכלל בה. העולם גדול ועולם המוסלמי ועולם הנוצרות, בהכרח יוכללו בתיקון העולם המוטל על המשרה המשיחית, אבל אינו עניין של הלכה.

עניינים גדולים וחשובים הם שיתגלו בזמנם עם ביאת ''מלך המשיח''.

צריכים לזכור את הכללים הללו בלימוד זה. הרמב''ם ע''ה מדבר על ההלכה הנוגעת למשיח בן דוד. ורק בדרך הכרחית אי אפשר שיחסר הצד האוניברסאלי של הגאולה השלמה ''ויתקן את העולם'' ו''לשים שלום בעולם''. שהרי אין הגאולה השלמה רק ענינו של מלכות בית דוד בעד ישראל והנבואות מכריזות בכמה פנים ובכמה אופנים על האוניברסאליות. וידע הצדיק הנסתר שהתפתחות הנוצרות והתפתחות האסלאם חלק גדול וחיוני הוא בתכנית האלהים בהכנות ההיסטוריות לגאולה השלמה, ולכן הוכרח הוא להביא ביטוי כולל עולם ''ויתקן את העולם'':

הנביא אמר ''ונקל הוא לי'' וכו. ומדבר על ''אור לגויים'' ו ''ישועתי עד קצוי הארץ''. וככה ישנן הרבה נבואות אוניברסאליות אבל אין במסורת ישראל הקבלה לפרש אותן ואי אפשר לפרט עליהן כלום איך ומה. ואמנם רצוננו להודות על גדלות הביטוי ''יתקן את העולם'' ולפרש בו ''נסתרות'' דהיינו דברים אמיתיים שקבלנו בביאת הגואל חיים ושהם נסתרים לעיני העולם עד שמתגלים, ולהבין ג''כ מדברים אלה עד כמה הצדיק מפוסטט מסתיר ומגלה באותו הרגע.

בנבואות עצמן ישנה סתירה או לפחות שני סוגי עניינים בדברי המשיחות והגאולה הסופית שאינם נותנים מקום להבנה ביניהם. ,והוא כרוך באותה הסתירה המובעת בין ''ויתקן את העולם'' בסוג האוניברסאליות ובין ''מלכות בית דוד'' שהוא לישראל. אולי המצפינה את הסתירה יותר מכל יתר הנבואות היא הנבואה בישעיה ( ט', ה' ) ''כי ילד יולד לנו בן ניתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום: לםרבה המישרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת ה'' צבאות תעשה זאת'':

יש רמז בסוף הפסוק שכל הנבואה הנאמרה כאן כוללת היסטוריה ארוכה לפניה, היסטוריה קשה בהסתר פנים בלתי מובנת עד הסוף, כי לא פעולת רצון ה'' מאהבה, כי אם תוצאות אהבת ה'' הנסתרת, אחרי הסתר פנים שהיה בגלל קנאתו יתברך נגד עם המכעיס את ה'' אלוהיו במעשיו. ואמנם למרות הגלות המרה וההסתר פנים שיצאו ממנו יתברך בקנאתו לאמיתות שמו ולאמיתות רצונו, הוא יתברך מביא לעם ישראל ולעולם את הגאולה הגדולה השלמה ואת האדון אשר אתם מבקשים ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה.

ואותו האדם, שבמסורת מהעדר הקבלה הסופית קראו לו ה ''מלך המשיח'' ,יהיה אדם מפליא ועצום במעלתו, וגבוה בשכל נבדל עד מאד, וענק בכוחות הניתנים לו מאלהים, ושופט על האנושות, ויועץ פלאות למבקשים הזוכים, ואהוב מאד מאת האנושות כאהבת הבן לאביו, ומעניק לעולם את הדרכים ואת האמצעים ואת המפתחות לשלום האוניברסאלי של הגאולה השלמה.

האם זה המשיח בן דוד שישב בירושלים?!

המסתכל בשכל ישר יבין שציור כזה ותוארים כאלה, אי אפשר שידוברו במשיח פרטי בזמן מוגבל בהיותו במקום בארץ. ו ''למרבה משרה ולשלום אין קץ'' רק מחזק את ההפלאה שמה שהוא ''פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום'' אינו מוגבל בזמן או במקום, ולכן אינו מדובר באדם החי בעולם. סתירה! ואם כן איך ידובר על מלכות בית דוד או על ''משיח'' אחד של בית דוד? האם המשיח לא ימות ככל בני אדם? ומשמעות הפסוק לא נותנת מקום ליותר מאדם אחד שהוא ה ''פלא יועץ'' וכו.

הרי סתירה היא המוצגת מהפסוק עצמו: אחרי שמכריז על תואריו הבלתי מוגבלים בזמן ובמקום אומר ''על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם''. הפסוק עצמו סותר על סתירתו שלא ירגיש הקורא בו וישתומם רק בלי הבנה ברורה. וגומר ''קנאת ה'' צבאות תעשה זאת'', כלומר, דבר פלאי הוא, והסתירה את פירושו כי ''קנאת ה'' צבאות תעשה זאת'' שלא יימצא פתרונו עד שבא אותו האדם הנבחר בזמנו.

ואמנם הפסוק כאילו מכין אותנו קצת להבנתו ברמזיו העדינים. אם האדם הנבחר אינו נמצא עוד בהגבלות עולם הזה, הלא הוא, ודווקא הוא, שמעלותיו המפורטות כאן ותואריו המפליאים בולטים על כל הזמנים הבאים אחריו, שיכול להיות לו הכוח להכין את מלכות בית דוד המובטחת ולסעדה במשך התקופות הבאות אחרי הקמתה ולהיות לשופט תמידי עליה בכדי שתישאר אותה המלכות הארצית והאנושית תמיד במסגרת הצדק והמשפט מעתה ועד עולם! ההיגיון הגאולי הטהור והאמיתי נותן ככה ואולם אצל הקורא היהודי המבקש את נוכחות מלכו בירושלים לא יידע על איזה כסא לחפש עליו:

צריך קודם כל לגבש את הסתירה בין שני הסוגים או בין שתי המשרות המגיעות בשביל הגאולה השלמה. ולא נמצא במסורת ישראל החילוק ביניהם ולא מוכרה ההבחנה בין מונח ''גואל'' ובין מונח ''משיח'' ולא מובן חילוקם בין הגאולה הכללית האוניברסאלית לכל העולם, גם לישראל, ובין המשיחות הקשורה בדרך פרטית להבטחות מלכות בית דוד. ושניהם נמצאים פה בנבואה הזו.

ועל כן קבלנו בסימנים השלמים שהגואל אינו המשיח והמשיח אינו הגואל והמשיח לגבי הגואל דרגתו כחמור בר מזל האוכל את לחם הטעים של הגאולה השלמה מהשופט המשוח במלכות השמים. והוא הוא המפתח להבין מי הוא ''האדון שאתם מבקשים''. והוא המביא איתו את המפתח של השבת הלבבות אבות על בנים ולב בנים על אבותם ממפתחות אליהו הנביא, זכור לטוב, שהוא מלאך הברית שאתם חפצים. ולפני ביאת הגואל האחרון לא ידענו את מי אנחנו מבקשים ואת מי אנחנו חפצים.

ככה הן הנבואות על הגואל ועל המשיחות. מגלות הן עניין וסותמות את ענינו באופן שרק בסוף תובנו; כמו שמסביר פה הנשר הגדול ''וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה, עניין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו''ם המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ,ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל, שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן, וכן כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים: ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה עניין רמזו בהן:

למה יצטרך הפסוק להגיד לנו ''פתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים''? למה לא אמר ''המשיח שאתם מבקשים'' או ''המלך שאתם מבקשים'' או ''מלך המשיח שאתם מחפשים''??? הפסוק מרמז ''פתאום יבוא אל היכלו'' למה לי ''פתאום''? רמז הוא שנוכל להבין רק בבואו אל היכלו. ולא אמר ''יבוא המלך אל היכלו בירושלים''. אמנם למה לי ''האדון'' ולמה יהתל בי הפסוק כמעט ''שאתם מבקשים''?

אלא רמז גדול הוא 'עד שלא בא אותו האדון היינו מבקשים ומבקשים ומבקשים אבל לא היינו יודעים את מי אנחנו מבקשים'!!!

והיינו חפצים וחפצים וחפצים את מלאך הברית ויודעים שהוא אליהו הנביא המבשר את הגאולה השלמה אבל לא היינו מבינים בכלל מה ענייניהם של הגאולה השלמה, ובכן חפצים אבל לא יודעים באמת מה חפצים!

והפסוק כמעט ומהתל בנו ואולם זה בגלל ש ''קנאת ה'' צבאות תעשה זאת'' ולא זכינו לגלוי ישר מאהבה, כי אנחנו עשינו בעקומות ולא בישירות מאהבה. ויצא עלינו שם רע בגויים כעם ההורג את נביאיו, מפני שבעונות אמת הוא, הרגנו את נביאינו ולא שמענו בקולם.

ומכול מקום סתמי הפסוקים מפליאים אותנו עוד יותר בסוף כאשר מגיעה ההבנה. ואהבה מסותרת היא בכדי לגלות בנו מוח חדש שפל בזמן הגאולה השלמה. המשיח הארצי חמור הוא לגבי האדם הנבחר הגואל האחרון שפתאום בפטירתו בא אל היכלו במלכות השמים החדשה. וכבר הוא אחרי המוות וקם בסימן השלם של תחיית המתים ומשם הוא פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום. ומרבה משרה הוא, כי מאז משרתו מתגדלת ומתרבה כלפי העולם עד שיהיה אהוב כאבי עד גם לישראל גם לכל העמים. ומשם הוא אדון המשיחים שהם בארץ ומשם הוא מכין את משיחות בית דוד ומשגיח עליה שתהיה במשפט ובצדקה מעת הקמת בית המקדש השלישי שיתקיים בזמן עד עולם.

ובכן מדגדג לי זנבי תמיד להעירני ולשעשעני על הי-הא הי-הא! גדלו לה'' איתי ונרוממה שמו יחדו: עיוורים וחרשים היינו לגבי כל עניניו של הגאולה השלמה ושל המשיחות ולא ידענו את מי אנחנו מבקשים ומה אנחנו חפצים. ועל זה מעורר אותנו הצדיק הנסתר ראש לל''ו צדיקים הנסתרים בזמנו משה בן מיימון הספרדי. אל תחשבו את עצמכם לבני אדם בדברי הגאולה השלמה ואל תיכנסו למדרשיהם ולאגדותיהם, כי אדם לא ידע עד שיבואו הדברים. ואפילו לנביאים לא הייתה קבלה עליהם, ולכן מה שתחשבו לא תגיעו לדעת, ותטעו רק בכל דעותיכם. הוו לעבד ה'' משולם עיוור וחרש, ואל תעשו את עצמכם כרואים וכשומעים בדברי הגה''ש, כי לא ידעתם ולא שמעתם עד שיבוא הגואל האחרון ויתגלו הדברים, על מה הם המשלים ומה פירושם של החידות הנבואיות, ועד שיגיע חמורו של הגואל ויאכל מלחם מבית לחם אפרתה ויפתח את פיו כעבד ה'' משולם עיוור וחרש וינער לכם את בשורות הגאולה השלמה ,הי-הא הי-הא:

-------------------------------------------------

אור חדש לרמב''ם

פרק ג' - מטרות המשיחות ברמב''ם

המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ,ובונה המקדש ומקבץ נידחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות, ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה - -

אלו המטרות העיקריות הרצויות מהמשיח בן דוד. והנני החמור, משיח בן דוד, מוכרח לבאר ממנו משהו כהבנת חמור. ראשית כל מדובר כאן על המשיח בן דוד ההלכתי, וכבר אמרנו שאין הרמב''ם ע''ה מדבר בשני הפרקים האלה כי אם על האספקט ההלכתי של עניין המשיח, ורק מציצה אצבע רגל לדרוך בהעברה מהרה על האוניבסאליות של ''ויתקן את העולם''.

וגם על המשיח ההלכתי אינו כותב אלא שני פרקים אלו, כי האמת הוא שיש מעט מאד לאמר על המשיח ההלכתי. ואפילו מהמעט, הברור ממנו עוד פחות יותר. ויכולים לאמר שיותר מהמשיח ההלכתי, הנשר הגדול מסביר מה שאינו המשיח ומה שלא ניקח לראיות על עניני המשיח וימות המשיח מהמדרשים, הסברות, דרושי הפסוקים, מחשבי קצים, ומחשבי הסופרנטוראלי וכו.

ומכול מקום ידוע שאם הרמב''ם היה יכול לשים את כל התלמוד בשני סעיפים במשנה תורה היה עושה. אמנם, הוכרח לעשות יד' חזקה של כרכים. אבל מכל מה שמדובר על המשיח ברמזי התורה וברמזי הנביאים והאגדות והמדרשים, וסברות גאונים ופוסקים עד ימיו, עשה עם המשיח ההלכתי מה שהיה חפץ לעשות עם התלמוד ושם את הכול בשני סעיפים לא ארוכים: הי-הא ,הי-הא!

מאידך גיסא שלילת ההוספות הבלתי מקובלות לאמת הלכתית, מטעמו ההלכתי שאין קבלה על כל הדברים ההם עד זמן ביאת קבלתו לעולם, מתרכזת החשיבות המתגברת במיעוט דבריו. הקצת שלו קובעת נקודות של הרים. אבל מצדנו בהשקפת הדברים מאחרי התגלות השש נקודות מעל למלת ''וישקהו'', אנו מוכרחים דווקא לא להגדיל את אותם ההרים יותר מדי, כי אם, אדרבא, לאתר אותם במשקל יותר מאוזן בהיותם עתה במצב שיווי חדש כפי התגלות הקבלה החדשה שמחכים עליה, וכפי התגלות הסימנים השלמים של הגאולה השלמה, וכפי המשניות החדשות של החוק החדש המקבילות לזמני ימינו ולעולם הנמצא כעת. אנו מדברים אחרי ביאת הגואל הנבחר מה'' ברוך הוא.

ומובן הוא שאין המדובר רק בהלכות המשיח, כי אם בהלכות מלכים בכלל ובהרבה פנים של ההלכה עצמה. האם נשוב לתת מלקות מרדות לאוכלי טרפות? האם יהיה לישראל מלך חוץ לה'' ברוך הוא? האם אנחנו נחזור לממשלת ישראל ליושנה לממשלה הראשונה? האם אנחנו רוצים במלכות בית דוד בצורותיו הקדמוניות? אף הקרבנות לא יחזרו לבית המקדש השלישי אבל מסתבר שאינטרנט לא יחסר בו למען התקשורת האינטרנציונאלית.

ובכן צריכים אנו לנעור כפי הצורות החדשות של זמני הגאולה השלמה. ואולם צריכים אנו להיזהר מאד באותו הרגע שלא למעט בגדלותו של הנשר הגדול ובחכמתו הנשגבה בכל מילותיו ובגדרי מטרותיו החשובות והנחוצות של ההלכה.

עברו אלף שנה מתחת לדבריו שהגדירו את צורת הדברים כפי צורך היהדות בכל הדורות שעברו מאז; החזיקו את היהדות בהלכתו וגיבשו את המשקל הרציונאלי ההלכתי שהוצרך להיות בקיום בכדי לאזן את היהדות במידת-מה נגד כל התנועות המיסטיות והקבליות והאי-רציונאליות, שבלא כך היו מוציאות את היהדות מכל גדריה לגמרי ושוברות כל משקל ארצי.

אבל דבריו של הרמב''ם הנשר הגדול החזיקו את היהדות הכללית הרבנית על מעמדה המאוזנת להציל חלקים רבים מעולמות השיגעון שפרחו ממאה השלש-עשרי.

בטח אחרי כשבע מאות שנה של טעויות ותנועות מיסטיות משיחיות קבליות, היינו רוצים למפרע שהרמב''ם ע''ה היה כותב יד' כרכים על עניני המשיח במקום שני פרקים. לא יכול היה אמנם להיפתר מתפקידיו במשנה תורה והוצרך להסתפק במועט המחזיק את המרובה, שאם היה מסביר יותר היה יוצא מהפשט וממשפט ההלכה והיה צריך לגלות את כוח נבואתו. נעזוב את ההיפוטטי ונחזור לדבריו היקרים.

המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה - וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו -

העיקר פה הוא דבר אמונת המשיח שצריך לבוא, וכל דגשו כאן על דבר זה, יותר ממה שיעשה. שהרי אומר פה שיחזיר את הקרבנות אבל הוא בעצמו מבטא במקום אחר שיכולה להיות עבודה יותר מעולה ורצויה בבית האחרון, כמו תפילה במקום הקרבנות. ובכן הפשט הוא שיבנה את המקדש ויחזיר את עבודת המקדש שהם הקרבנות וכו. או עבודת מקדש שתהיה במקום הקרבנות; אבל פה שמסיק את ההלכה אין טעם לשער עבודה אחרת. העיקר הוא שבנין בית המקדש השלישי הסופי והחזרת העבודה הרצויה בו תלוי בתפקידו של משיח בן דוד.

באמת הפשט כאן כבכל השני סעיפים קשה ולא פשוט, ויותר מזה הייתי אומר מוקש הוא, דהיינו מוקש הלכתי בכדי להציל ממוקשים גרועים. לא שהנשר הגדול ממציא מוקש אלא כל דיבור על עניין המלך המשיח מוקש הלכתי הוא, שהרי אין קבלה ואדם לא ידע איך יהיו הדברים עד שיבואו. אם, אפוא, צריכים לדבר, על מה ידובר? אמנם צריכים לדבר ,כי לא יוכל לחסור מהלכות המשנה תורה. מוקש הוא שהרמב''ם לא יכול להתעלם ממנו.

ולמרגיש יורגש שלרמב''ם בנושא הזה דווקא אין לו תענוג בכתיבתו, ושאם היה יכול להתחמק ממנו לגמרי, לא היה כותב כלום. אבל תפקיד עליו להגדיר משהו, מפני שאם לא מהידוע לנו אמנם מאמונתנו היא ובזה אין ספק. התורה רמזה רמזים ונביאי ישראל מלאים בנביאות משיחיות וגאוליות וחלק שלם של המסורת הוא שיבוא בסוף מלך המשיח. ובנין בית המקדש השלישי חלק שלם הוא של אמונתנו, וקשור בנינו בביאת המשיח. ומן המסורת המשיח צריך להיות משבט יהודה מיוצאי ירך בית דוד וישנה ההבטחה על זה.

אמנם קשה הוא מאד, מפני שהנבואות לא מדברות רק על המשיחות הפרטית של ישראל בארץ ישראל, ומתפשטת המשיחות לאוניברסאליות נקל הוא לי לשובב נידחי יעקב וכו. וצריך הוא להיות אור לגויים עד קצווי תבל ולתקן את העולם. וגם פה אומר שלא רק שיחזיר מלכות בית דוד על יושנה לממשלה ראשונה אלא גם יקבץ נידחי ישראל.

הרי יישב בירושלים אבל כל כך תהיה השפעתו גדולה שיקבץ נידחי ישראל מארבע פינות העולם. לא כל כך פשוט הוא לקבל את אישיותו של המשיח הנאמר, ובפרט שאומר שרק אחרי שיעשה את כל הדברים הללו אז ייחשב למשיח ודאי. איזה עבודה למשיח זה, יבנה מקדש, יחזיר עבודת המקדש, יקבץ נידחי ישראל, יחזיר את כל בית ישראל ליושנה, יכוף אותם לחזור אל כל משפטי התורה, ויתקן את העולם ואת כל העמים לקרוא בשם ה'' ולעבדו שכם אחד. ורק אז ייקרא משיח ודאי!

כל זה ואין קבלה לכל דברי הגאולה השלמה ולא ידע אותם אדם עד שיבואו, ולכן אין לקבל את כל הסברות הנאמרות על דברים אלו, אפילו שהן סברות המלומדות מהפסוקים. איזה דילמה גדולה לכתוב הלכה על המלך המשיח!

ומסובך הוא מהרבה פנים עד שסרב הרמב''ם להיכנס למסורות המדברות על משיח בן יוסף המתחיל ולא משלים, ועל משיח בן דוד המצליח והמשלים. ומה, עם כל הסיבוכים בלא זה, יוסיף סיבוך נוסף? ,והתחמק בשני משיחים, דוד המלך והמשיח בן דוד שיבוא. וצודק היה הרמב''ם, שאם יצטרך לשער השערות על משיח מתחיל שלא הצליח כל צרכו ולא השלים ושמת לפני זמן ההשלמה, איך היה מרכז את כל הדברים בשני סעיפים רק? והאם מחכים בני ישראל על משיח שימות לפני שהשלים את משימתו? אמנם דברי מסורת הם אבל אין בה ממשיחות ההלכתית.

ואולי לכסות קצת על עניין זה נכנס הוא לדבר על בחזקת משיח ומשיח ודאי, שאיך שיהיה, אפילו אם המשיח בן יוסף יהיה כן בחזקת משיח, בודאי לא יהיה משיח ודאי, ולכן אין צורך לשער השערות עליו.

ומצא אסמכתא מכוזיבא

ונתחמק החכם מכל אשמה

הקשורה בחכמת עקיבא

בן יוסף, וסליחה על ההוספה:

אל תחשבוני למזלזל, רבותי,

,כי אין קלות בכל מילותיי,

ואך קושי הכובד או הקלה

לקבל מה שאין עליו קבלה?!

-----------------------------------

ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים, אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים, במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם, ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל (באחרונה): ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד, אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח, דרך כוכב מיעקב זה דוד, וקם שבט מישראל זה מלך המשיח, ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל, וקרקר כל בני שת זה מלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים, והיה אדום ירושה זה דוד, שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.

הנה דורש הרמב''ם כאן בשני משיחים, המשיח דוד והמשיח בן דויד שיבוא, וכנראה ניצל בזה מדבר על משיח בן יוסף, שהרי המשיחות של דוד לא הגיעה למשיחות מושלמת הנשארת בזמן, כי אם לשלמות יחסית בנין המקדש בידי שלמה, מלך שהשלום שלו. ובזמן קצר אחרי שלמה, מהעדר השלמות בהנהגת המלך עצמו, נחלקה המלכות, ונתפזרה כל תקווה לשלמות אמיתית. נעשתה המשיחות של דוד דומה למשיחות בן יוסף שלא משלימה את מטרות הגאולה. עד שיבוא בן דוד של הגאולה השלמה.

אם הוא בן דוד זה שמשלים את הגאולה השלמה. מכוסה העניין. ואם הוא בן דוד שיתקן את העולם. מכוסה העניין. שני משיחים למה? בן יוסף ובן דוד למה? ופלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום, מי הוא? והברית החדשה המובטחת בנביא ירמיה, למה ואיך? ונושא כליו של כוזיבא למה לו? ואמר הרב במקום אחר והושמט אחריו שגם מוחמד וגם ישוע מקדימים למשיח הם, ומה עניינם? סתום נורא! ואמר הצדיק אבוחצרה לפרץ בחלומו של אדם קמחג''י ''אה ,אתה הוא החמור ,משיח בן דוד''! ולא דיבר הרב הצדיק הנשר הגדול על חמור! ומי הוא שיתקן את העולם? ומי הוא שישים שלום בין כל חיות השדה כפי משלם בגויים?

לא על חנם אמר הרב שמכל האמור ''ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה וכן לא יחשב קצין, אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו''.

עניין המשיחות סוד כמוס עולמי הוא, עד שמגיע הזמן. ואמנם עתה בא הגואל האחרון ונתגלו הסימנים השלמים של שם ''אהיה'' אחרון, ורק עתה יכולים לדבר ולהתעסק בדברים הללו, כי בא הזמן.

אחרי השואה ב ''חל'' שנים, אחרי הקמת מדינת ישראל ב ''לה'' שנים, בפתיחת הדור הרביעי של ''סה'' שנים, עד שב ''ק'' שנים ייבנה בית המקדש בע''ה. אחרי שיקוים יום ה'' הגדול והנורא.

אחרי שנבחר הגואל ופתאום בא אל היכלו במלכות השמים, והושם חמור בארץ ''חמור גרם'' מבשורות הגאולה השלמה. ''אה ,אתה הוא החמור ,משיח בן דוד''!! ועף נשר גדול למעל ביתנו[2] ברחוב יריחו 36, פה בבאר שבע, בגורל גרם להוכיח את צדקות הנשר הגדול באור חדש, כי עד שלא הגיע הזמן לא ידע אדם איך יהיו כל הדברים האלה עד שיהיו.

ולמה חמור ולא חיה כשרה? כי ריחם ה'' על כל חיות השדה, שאם לא כן אין גאולה שלמה!

ונכנסה התורה הקדושה לנקודות סימניה מעל למלת ''וישקהו'', ואין לי כרגע לשלם ארנונה ושכר הדירה וחוב הבנק וגז וחשמל, ולא נתנו לי עוד תעודת עולה חדש[3]. וכשהגענו לארץ נסתבך כל מצב הפוליטי והמדיני עם הערבים ועם עצם הממשלה. והגיעו הסימנים שבעוונות אין תורה ומתה הציונות. וזה כבר השבוע השלישי בשביתת משרד הפנים. ופאולו הסוס הלבן פה ואין לו עבודה והילדים בבית ספר נתיבי עם ולא יודעים עברית, ואין להם תעודת זהות עוד. וכמסך מבדיל אף על היהודים הכי טובים כעדת המרוקאים בבית הכנסת אריאל. ואנו שלשה ימים לפני חנוכה תשס''א, ולמי אספר על חנוכת החנוכות?! וכחולה אני בעישון הלילה ולא ידוע איפה הרגליים. ואמנם גדול ה'' ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר, ואין ספק שנכנסה התורה הקדושה אל נקודות סימניה בסימנים השלמים של הגאולה השלמה. ואני חמור גרם וודאי מבשורות הגאולה. בזה אין ספק!

.......................................

אור חדש לרמב''ם

פרק ד'

הקדמתי קצת הבנות מקדימות בהלכות המשיחות, בעיקר להראות שהאור החדש הגדול שעלינו להשלים בספר זה אינו בענייני הלכה, שלא עניינינו הוא, ואינו ג''כ בעצם דבריו כאן בהלכות מלכים המפורסמות, כי אם בזאת

''וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת''

הוא הוא הצדיק הקדוש שזכה לגלות את הדבר הזה, כתשע מאות שנה לפני ביאת הגואל האחרון חיים. ובכן לו הזכות שהספר הראשון הפותח לספר משנת חיים יבוא על שמו אור חדש לרמב''ם. הוא האור החדש של הגה''ש שהציל הנשר הגדול בהסברו שאין קבלה להם ודברים סתומים הם אצל הנביאים עד שיהיו ויתגלו. דבר גדול ועצום כתב, וחבל מאד שהרבה לא שמעו לו בדורות אחריו. ומכול מקום הרמב''ם אמר אותו ואת האמת הכריז. עלינו, אפוא, לסדר בע''ה את ההשגות החדשות של הגה''ש.

ואני לא רב, כי אם חמור, ולא עסקי עם ההלכה, שהרי עבודת הרבנים היא לחלוטין, ואני עסקי בחוק החדש של הגה''ש ובמנהג החדש וכו. ואמנם הרמב''ם אמר כאן שבדברים האלה אין קבלה עד שתגיע. הנה בהגיע אותה הקבלה מתגלות ההשגות החדשות בכל דברי המשיחות. ועל כן אמר הצדיק אבוחצרא עלי ''אה, אתה הוא החמור משיח בן דוד''. ועשיתי לו סימן שלא ירים את קולו הקדוש כלפי הרבנים. ואמר ''אה, כן, ישנם רבנים רשעים''. המלה שלו קשה וחשבתי להמתיק אותה כאילו לשם ''תיקון סופרים'' אבל הצדיק אבוחצרא אמר אותו מעולם האמת, ובעוונות כן הוא המצב העצוב של הרבה ''רבנים'' של האידנא.

ומפני שאמר עלי ''חמור, משיח בן דוד'' ובאותו הרגע האשים את הרבנים ברוח של קשי עורף והעדר כוונות לשם שמים באמת, נוגע הדבר להלכה, דהיינו רבני ההלכה של האידנא הם הם הצריכים להבין את טעותם בדברים לא מעטים. ובא חמור ללמד אותם דרך האור החדש של הגה''ש במה הם טועים.

ואמנם מותר לי לדבר על ההלכה אפילו אם אני בסימן החמור, ואף גם פרץ משבט יהודה הוא ויהודי מהלידה, ומותר לו ככל יהודי לדבר על ההלכה. ואת יסודות ההלכה והתורה שבכתב ושבעל פה קבלתי מהצדיק הקדוש חיים. יש לי הזכות לדבר בחלק הזה על ההלכה הנוגעת לגאולה השלמה והמשיחות של בן דוד.

והזמן הזמין אותי למשנה חדשה. ''השתדל להיות לחמור במקום שאין רבנים''. דהיינו אין רבנים עכשיו היודעים את הקבלה החדשה האמיתית של הגה''ש המוזכרת ברמב''ם ע''ה, אבל אני, בסימן החמור משיח בן דוד, יודע אותה, ומוכרח אני לנעור עד כמה שאוכל. והנה העם מצד עצמו היה שמח מאד עד השמים מבשורות אלו לולא הרבנים של האידנא היו מונעים אותו משמחתו[4]. ועל כך הצדיק אבוחצרא רצה להגיד את הדבר בקול רם מרוב שמחתו, וחפצו שישמח כל העם איתו, ומהתלהבותו כמעט והתחיל לאמר את הדברים כלפי חוץ וכו.

אבל החמור הנמצא בעולם כבר יודע מהניסיונות של השנים שעברו, וכמו הסימנים של לפני עשר שנים, בהיותנו בבאר שבע, שהזהירו אותנו ''אל תדברו ואל תגלו את הבשורות אצל הרבנים'' כי לא יוכלו לקבל אותן, ואין להם זכות בתקופה הזאת וכו. ובסוף החלום הצדיק בבא סלי הכניס אותי לתוך חדר סגור וסגר את הדלת מאחורינו. (ובאותו הלילה קבלתי עניין סודי על הקשר בין השבעה רקיעים והשבע אדמות מלמטה בהתקשרותם עם העיר באר שבע עיר האבות אברהם יצחק ויעקב).

רמז הוא בחלום, דהיינו אפילו הצדיק אבוחצרא עצמו, בדבר הזה היה צריך לשמוע לעצה מהחמור וקיבל אותה ממנו. פירושו למבין ולמאמין. הוא הנותן כוח ליהודים יהיו רבנים או מלומדים בתורה או גאונים בתורה או מעולים במסורות בעל פה ואפילו בקבלה מעשית כמו אבוחצרא הקדוש, לא ימנעו מלקחת עצה מהחמור. שאם הוא יכול לקחת עצה מהחמור כל שכן אחרים. ואם לרבנים, בדברים האלה לא ישמעו בקולם אלא אם כן הם בדרגה יותר גבוהה מהצדיק אבוחצרא!!!

ואמנם נראה קצת ביחד מה הם הקושיים כל כך שירשיעו הרבנים בשמיעתם את דברי החמור. כתוב תהילים פז':

למנצח בנגינות מזמור שיר: אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה: לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך: יודוך עמים אלהים יודוך עמים כולם: ישמחו וירננו לאומים כי תשפוט עמים מישור ולאומים בארץ תנחם סלה: יודוך עמים אלהים יודוך עמים כולם: ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו: יברכנו אלהים וייראו אותו כל אפסי ארץ:

הקושי הראשון הוא שישנם הרבה פסוקים בתהילים ובנביאים שעם ישראל קורא אותם, אף הרבנים במשמע, אבל אין להם הבנה אמיתית בהם.

התרגל עם ישראל לאמר דברים. התרגל עם ישראל לחשוב על עם ישראל ולא לחשוב על העמים ועל הלאומים, ויש פער עצום בדבר הזה, פער היסטורי. והפער ההיסטורי הזה אינו עניין של אשמה, כי אם של מציאות. ישנה צד אשמה כללית היסטורית, נכון, אבל אין בכוח עם ישראל לתקן אותה. אשמנו בגדנו גזלנו דברנו דופי - אנחנו ואבותינו - אבל אין בנו הכוח לתקן את תקופות הנביאים כאשר עם ישראל הרשיע בכלל ולא שמע בקולם וזלזלו בהם ואף הרגו מהם ולא חשו על דבר ה''.

קבלו אחר כך את דברי הנביאים בצורתם הכתובה אבל הנביאים פתחו לאומות העולם ולא זכה ישראל לפתוח להם. וגם ספר תהילים מלא מהקריאות לעמים אבל נשאר הדבר בקריאה. למה בתהילים המיוחסים ברוב לדוד בן ישי? הוא מפני שהיות המשיחות עליו, מטרות הגאולה התבטאו בו בדבריו ובשיריו ובתשבחותיו לה'' ברוך הוא. לא עניין של הלכה הוא, כי אם עניין המטרות מצד עם ישראל ודרכם להיות אור לגויים. בכל דברי ימיו של עם ישראל לא הצליח להגיע לזה, ובכל תקופה כמעט נתרבו הסיבות במציאות שהרחיקו את עם ישראל לחשוב יותר מעל עצמו ועל קיומו, ובכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

לא כוונתי להאריך בדברי ימי ישראל כאן, ואמנם עובדה היא שמתחיל תמיד הקושי בחטאו של ישראל, ואחריו נמשכה שנאת הגוים, ואחר כך בצער להם זוכרים את ה'' וקוראים לו והוא מושיע אותם מצרתם ומאויביהם בכל דור ודור. רק עמלק לא מחטא ישראל נגרמה שנאתם, כי מושרש עמלק במידות הרעות ובה ''לעומת זה'' כלפי הקדושה, ובכן יימחה זכרו מתחת שמי השמים, ומצווה גדולה תהיה בזמנו למחות אותו ואת זכרו מן העולם.

באמת הקריאות לעמים בתהילים והפתיחות לאומות העולם בנביאים נשארו בתוך הספר, ובמשך הדורות לא התגבשו במסגרת ההלכתית האמצעים לקרב את העמים לעבודת ה''. לא התקיימה פרסומת נס של חנוכה אלא בהדלקת נרות בבתי היהודים. וסמל הוא זה שלילי לבית המקדש עצמו שנחרב, בעוונות, ביד בני ישראל של אז, כי לא קיים את תפקידו הגדול העולמי האוניברסאלי הזה שתנאי עיקרי הוא בסדרי מטרות הגאולה. אנו צריכים בכל עניין למצוא את חסרונותינו וגם את הצטדקותנו ההיסטורית אבל איך שיהיה, לא נשאר בעם ישראל הכוח לתקן את החסרונות ההיסטוריים.

ובכן לא נוצרו אמצעים במסורת להסיר את הפער ולקרב את אומות העולם לאמונת ישראל. ואף ההתגיירות במסגרת ההלכה של בית הכנסת, הוא כמו בת-יד עבה מאד שאינו מתאים בכלל למידת היד שהוא צריך להלביש אותה. חוץ מזה אינה הגרות המייצגת את מטרת הקירוב הרצוי לכללות האנושות; אינה הכוונה שאומות העולם ייעשו לבני ישראל אלא הוא יותר קרוב לדבריו כאן של הנשר הגדול

''ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל, שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן'' -

''דת האמת'' זאת אומרת לאמונה האמיתית בה'' אחד ובכנות חוקותיו, לא שיהיו ליהודים שומרי ההלכה הכוללת אלפי דברים שאין אומות העולם מצווים בהם בכלל. ''ולא יגזלו'' הכוונה על חמש הדיברות ''לא תרצח'' ''לא תנאף'' ''לא תגנוב'' וכו. ''ולא ישחיתו'' שיהיו כנים וישרים בהתנהגות מוסרית גבוהה. ''אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל'' ילמדו מתורת האוכל דברים הרבה וגם מתורת הרבנים על דברי המאכלים, מפני שיבינו שהם חוקים ודינים טובים לכל בני אדם גם מצד הנפש בבריאות מעולה. ואיסור אכילת הדם קשור בשבעת מצות בני נח.

אמנם דבר גדול גאולי הוא ש ''יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל'' - תשאלו לרבנים של האידנא אם איננו דבר נורא זה!

כללו של דבר, עניני הגאולה השלמה משלימים לכל המטרות שבני ישראל לא זכו ושוב לא יכלו לקיים אותן. ובמה שלא קבלו את הנביאים בזמנם לא הורשה השלמת התורה עצמה להתקיים בהם, ונתקיימה בהם רק הצד של הפירוד וההפרשה והקדושה במה שיכלו ומה שזכו לקיים. ואפילו זה ייראה לקושי וקרוב לכפירות אצל הרבה רבנים של האידנא!

אבל יש בסיס מפורש לדבריי, והלא משה רבינו ע''ה התנבא על נביא שיתקיים כמוהו? והלא תורה היא זאת? ולכן מוכרחים להבין שהתורה עצמה לא נשלמה בכל מטרותיה אלא בהמשך מסורת הנביאים. שאם לא כן למה היה צריך לקום עוד נביא ''כמו משה'' ?? וטעמו הכללי לזה הוא שהוכרחה התורה להדגיש את צד הפירוד וההפרשה והקדושה לעם ישראל והמיוחדות שלו בצווי המצות, שמבלעדיהן היה מתבטל עם ישראל מזמן בהתערבותם עם הגוים. היה צורך היסטורי ראשוני ועיקרי שעם ישראל יהיה מוקדש לתפקידיו ומובדל כעם לבדד ישכון, ואין שום קיום לכל יתר המטרות הגאוליות מבלי שיהיה עם ישראל מוקדש ומובדל.

הנה באמת התורה הוא ראשון והנביאים הם שני ולא יקוים השני אם לא יקוים הראשון. חלקו של הקדשת עם ישראל מודגש בתורה, וחלקי המטרות הגאוליות והמשיחיות מודגשים בנביאים. הרי הם משלימים אחד את השני. זהו הקושי הגדול בשביל עם ישראל להבין אותו. אם זכו בתורה לא זכו אמנם באוניברסאליות של הנביאים, ולא זכו, אפוא, לקרב את אומות העולם לדת האמת, ולא זכו לקשר קשרי אהבה עם העמים ולהשפיע עליהם מתוך לב טוב ואחווה ורחמנות. ונשאר הפער מן הקצה אל הקצה. ולא השיגו בני ישראל את כוונות הגאולה השלמה.

ופער הקושי הוא באמת ריחוק קשה מאד ואלפי שנים יעידו על הריחוק. וקושי הפער גם הוא באמת מאד קשה מפני שבלי השלמת צד הקירוב ובלי השלמת מטרותיהם של נביאי ישראל, אין מקום לגאולה השלמה.

והגאולה השלמה אינה דבר רשות הוא כי אם חוב, בבוא זמנו, לקיים אותה. וכל הזוכה יזכה וכל המסרב לא יזכה בה ולא ישתלם. הוא ביחיד אבל עם ישראל ישתלם, כי מובטח הוא בתורה ובנביאים. והנה בבוא הזמן נמצא עם ישראל, ובפרט עם ישראל השומר תורה, ובפרט המלומדים והרבנים ''קנאי ההלכה'' בריחוק נורא ועצום מהבנת מטרות הגאולה השלמה. דילמה היסטורית היא, שדווקא אלה, לומדי ואוהבי התורה, הם הכי רחוקים מהבנת מטרות הגאולה השלמה. ומי שהוא פחות מלומד ופחות ''דתי'' ויותר מבוסס, אולי, על ערכי העולם הרבים שהם יותר אוניברסאליים, יותר קל לו להבין לקבל ולשמוח בשמחת הצדיק אבוחצרא באומרו ''אה ,אתה הוא החמור ,משיח בן דוד''! גילי מאד בת ציון, הריעי בת ירושלים!

........................................

אור חדש לרמב''ם 18/12/01

פרק ו' - ''ודברים סתומים הם אצל הנביאים'' - מי הוא ומה ענינו של הנביא שיקום

גם ברמב''ם עליו השלום בעניינים האלה קוראים אבל לא מבינים טוב. במה שאין קבלה, ודברים סתומים הם אצל הנביאים, ברור הוא שבבוא הזמן ישנה קבלה חדשה ושמתוך אותה הקבלה האמיתית נדע למפרע את כוונותיהם של דברי הנביאים וכו. הנה הפער העצום האמור מתפשר ומתפענח דרך אותה הקבלה. וכמו שהפער עומד מן הקצה אל הקצה, מובן הוא שאותה הקבלה החדשה האמיתית אחרת היא לגמרי ממה שיכולים לשער לפני שמגיעה. כל שכן הדברים החדשים ש ''עתה נבראו ולא מאז ולפני יום'' -ואשר ''גם לא שמעתם גם לא ידעתם גם מאז לא פתחה אוזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופושע מבטן קורא לך''.

ומה להלכה שאין ההלכה בעצמה יודעת על כל הדברים הללו?! צריך מוח חדש ולב חדש בכדי לשמוע אותם, והנשאר בסגרו לא יתפתח ולא יוכל ללקוט כלום מהחדשות. ואמנם אין החדשות אומרות לצאת מן ההלכה, כי אם לשמוע לדברי הרב המשמיע קדימה שאלה הדברים סתומים הם אצל הנביאים. תהיו, אפוא, מוכנים לשמוע דברים חדשים לגמרי בבוא הזמן. הלכה היא מהנשר הגדול, שאם לא יהיו צריכים לשמוע אותם ולהבין אותם ולקבל אותם, למה תישלח אותה הקבלה החדשה?!

הנשר הגדול קורא לו נביא ''יראה מפשוטן של דברי הנביאים שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו''.

וממשיך הרמב''ם להסביר ''ואינו בא לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם, שנאמר והשיב לב אבות על בנים: ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבוא אליהו: וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים'' וכו:

כאמור אפילו לדבריו עצמם הצדיק הקדוש מפוסטט אינו אומר שהם כהוויתם אלא אומר ''יראה מפשוטן של דברי הנביאים'' ''יראה''. ''יקום נביא'' - על איזה נביא הוא מדבר? פשט דבריו מובן: יקום נביא שהוא שייך לשליחותו המנבואת בסוף מלאכי לאליהו הנביא, זכור לטוב. וככה מדבריו אין ספק שהנביא הזה צריך לקום, מפני שלא תוכל להתקיים הגאולה השלמה בלי השבת הלבבות הזאת המנובאת וחלק אינטגראלי הוא גם כלפי בני ישראל עצמם גם כלפי האוניברסאליות של הגה''ש.

ומוסיף לצורך הפשט שיש חכמים אומרים שהוא אליהו הנביא עצמו. ונראה מסדר לשונו המוזהב שדחוקה היא קצת הדעה הזאת; אבל מפני שאינו מן הנמנע באופן אבסולוטי צריך להביא את האפשרות הזאת. פשוט, הפסוק מכריז ''הנני שולח לכם אליהו הנביא''. אין ספק בשליחות ואין ספק שהשליחות שייכת לאליהו הנביא, ואולם השאלה היא אם העולם ראוי לקבל את אליהו הנביא בישירות?!?!! התשובה היא שיקום הנביא בשליחות אליהו הנביא, אותה השליחות המובטחת בפסוק.

''לשום שלום בעולם'' - היא השבת הלבבות האמורה. והוא תפקיד עצום ונורא; ומי הוא זה שיכול לשים שלום בעולם?? אמנם ענינו הוא ''למי שניתנו לו מאת ה'' המפתחות האמיתיים להשבת הלבבות, הוא שיש לו המפתחות לשים שלום בעולם, הוא אליהו הנביא או למי שמקבל את המפתחות של אליהו הנביא ונשלח בשליחותו עם אותם המפתחות לתפקיד ההוא. הוא הגואל חיים המקבל את המפתחות הנבואיים ההם, והוא מצליח לשלוח אותם לעולם, כמו שכתוב ''וחפץ ה'' בידו יצלח''. והם המפתחות הנשלחים בעולם דרך מישרת החמורים האוכלים את הלחם של הגאולה השלמה, שחלק מהלחם הם מפתחות השלום של אליהו הנביא שהם ביד הגואל האחרון, חיים.

ואמנם שתי לשונות כאן ואינן דומות. על הנביא הזה הקם הוא אומר שתפקידו ''לישר ישראל ולהכין לבם'' - זה כלפי בני ישראל - ואחרי זה מסביר שתפקידו הוא ''לשום שלום בעולם'' - זה כלפי העולם. מובן הוא ששניהם אמת וגם שניהם נפרדים, שהרי התפקיד לישר ישראל ולהכין לבם אינו אותו התפקיד של לשום שלום בעולם. קשר יש ביניהם אמנם, שהרי הישרות שישראל צריך להגיע אליה והכנת הלב של ישראל הזקוקה לה בכדי לקבל את הגה''ש האוניברסאלית, קשורות הן בענייניהם אבל מוסתר הדבר בדבריו.

ובכן נתחיל בעזרת ה'' עלינו לגלות את המוסתר כאן, והוא כי תפקיד עיקרי אצל הגואל חיים להביא את הגאולה השלמה ליהודים ולבני עולם הנוצרות ולעולם המוסלמי.

ואינו דומה עולם האסלאם לעולם הנוצרות, שהרי החמור שיש לו שלש עיניים אין לו עין לנוצרות התיאולוגית, כי אם לנוצרים היוצאים משם ונכנסים לברית הסופית השלמה, בזכות הגואל האחרון, חיים, ונעשים בני מלכיצדק על מזבח מלכיצדק בבית התפילה של הגה''ש. אבל לבני האסלאם אינו כן, שהרי הם יישארו בדת האסלאם שהיא מיוסדת על אחדות הבורא ישתבח. ואצלם שייך לומר שהתפקיד יותר קרוב למה שהוא כלפי ישראל, לישר בני האסלאם ולהכין את לבם.

אבל עבודתנו בספר זה אור חדש לרמב''ם היא כלפי בני ישראל, לישר ישראל ולהכין את לבם.

''ואולם אחיו הקטון יגדל ממנו וזרעו יהיה מלוא הגוים''. על מה מדובר? על שני בני יוסף, אפרים ומנשה. ומה שייך מלוא הגוים והלא אפרים ומנשה בני ישראל הם?

ואמנם מי הם בני ישראל בנביאים שתמיד מדובר על יהודה וישראל? אלא הישראל של הנביאים הם עשרת השבטים ונזכרים הרבה פעמים על שם אפרים ''כי בן יקיר לי אפרים''. הרי הם הצאן הנאבד מבית ישראל שהתבוללו בין אומות העולם, ונקרא בשם אפרים. דהיינו הנשמות של עשרת השבטים התבוללו בין האומות ועל פי השגחת ה'' נמצאו בעיקר בנוצרות והיו נצורות ושמורות בנוצרות, בישועה חלקית, ובסוף הם יחזרו הביתה, ככתוב ושבו בנים לגבולם. הנה נשמות עשרת השבטים נמצאות נשמותיהם, בעיקר, מפוזרות בעמים שקבלו את הנוצרות.

ואיך תהיו הנשמות שלהם שמורות בנוצרות, והנה הרבה יהודים רגילים לחשוב שהגאולה השלמה היא בשביל בני ישראל רק''.

אמנם העניין הוא לא מדבר על הנוצרות התיאולוגית שהיא פסולה, הן אמנם נשמרו בתוך הנוצרות ובסוף יוצאות ממנה אבל מה שחושבים שהגה''ש היא רק בשביל ישראל זו טעות גדולה ועצומה וגרועה ולא אמת בשום פנים. הגאולה השלמה היא שלמה מפני שאינה רק בעד בני ישראל, והמנטאליות הזאת היא טעות גדולה מאד ולא קטנה!

צריכים להבין את זה טוב. הרמב''ם, עליו השלום, מרמז עליו רק, לישר ישראל ולהכין לבם - ולשים שלום בעולם. ולתקן את העולם ככתוב אז אהפוך שפה ברורה אל העמים לקרוא כולם בשם ה'' ולעבדו שכם אחד.

וגם ''שכם'' מרמז על אפרים בן יוסף, דהיינו על עשרת השבטים, מפני שחיוני הוא הצלת הצאן הנאבד מבית ישראל להתאחדות כל השבטים, שהוא תנאי ראשוני בגאולה השלמה.

היהודי החושב שהגה''ש היא רק בעד ישראל אינו בשום אופן מוכן לקבל את הגה''ש. לשים שלום בעולם, העיקר בין ישראל ובין בני האסלאם ובין ישראל ובין ''יורדי ירך מלכיצדק'' דהיינו אלה שנולדו בנוצרות ויצאו ממנה ונכנסו לברית השלמה של הגה''ש, כמו שהוא מקובל מונח זה מהסימנים השלמים. לחשוב שהגה''ש היא רק לישראל מראה על מנטאליות צרה מאד שאינה נותנת מקום ואך מונעת את הגה''ש.

הכנת הלב של בני ישראל (וגם לבני האסלאם ואף בכלל) היא מתחילה בהכרזתו של הגואל חיים ''כולנו בשר אחד''. ישראל חלק מהכלל אף כי הוא הבכור הנבחר. ומשפטו קשה משאר האומות בגלל התחייבותו במצות התורה. עם בדד הוא אבל אברהם אבינו אב להמון גויים וישפוט ה'' עמים במישרים. ונבחר ישראל להיות דוגמה טובה לעמים ואור לגויים, כי אוהב ה'' את כל מעשי ידיו וכל בן אדם ובת אדם מי שיהיה, בריאתו של הקדוש ברוך הוא, וביחד דווקא כולנו בשר אחד וכגוף אחד ושלמות הגוף הוא בכל האברים.

מוסרים עמוקים מאד בעניין הזה, והנביאים השלימו את כוונת השלמות ביחד עם אומות העולם. אבל עד הגה''ש לא ניתן לבני ישראל להבין בדבריהם, וישנם מדברי הנביאים שאף כי הם מגולים, סתומים הם אצל בני ישראל עד הגה''ש. כי אין להם הכוח להסתכל על האוניברסאליות, ודואגים על הבדידות בכדי למנוע את ישראל מההתבוללות, ולהחזיר את בני ישראל לתורה ומצות, ובכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. ונראו כל הגוים כשונאים אותנו, וקשה מאד היה בכל הדורות לחשוב על ''כולנו בשר אחד''.

וסיבובים גדולים היסטוריים הם שרק ה'' ברוך הוא בגבורתו היה יכול לסבב אותם להביא את האנושות לזמן שתוכל ההבנה הזאת להתרכז בהשגה ממשית, כי אף הפסוקים לא יועילו אם אין הרקע ההיסטורי מוכיח על מציאותם. הקמת מדינת ישראל עצמה נס גדול עצום ונורא הוא. ואמנם הננו עברנו ונהרגנו וקמנו ולא נשארנו מתים. והקים הקדוש ברוך הוא את הבטחתו והיא בעצמה הכנה להתקיימות יתר הנבואות וההבטחות על הגה''ש. כי בא הזמן ונכנס העולם לחלק השלישי הסופי של דברי ימי ישראל. אמנם מצד עצמו קטן המוח המוגבל להכיל אותו, כי תכנית האלהים היא והכנה עולמית היא מהתחלת בראשית ומבחירת אברהם אבינו אב להמון גויים.

מה נאמר ומה נדבר ומה נצטדק, כי מצא האלהים את עוון עבדיך. כל הפרוגראמה אחרת היא ממה שחשבנו, כי לא מחשבותיכם מחשבותיי ולא דרכיכם דרכיי. בקשי עורף לא שמעו אבותינו לקול הנביאים, כי חטאנו אנחנו ואבותינו, והתגרשו עשרת השבטים ונגלינו מארצנו ונחרב בית ראשון, ולא הבנו ולא קיימנו את רצון הנביאים בבית שני, כי פסוקים לפנינו אבל לא הכוח להבין אותם, ולא נעשינו אור לעצמנו וכל שכן לא היינו אור לגויים. אור ושמחה היו בפורים, וחזרנו והוקם בית שני אבל לא הבנו כי אם את המחלקות בינינו ואת השנאת חנם השגנו, וברגע של אור של קנאים נצחנו בנסים במלחמה אי-אפשרית ובנס חנוכה נשאר השמן עד לשמנה ימים אבל לא הבנו ונשארנו בנרות חנוכה.

ועתה נחזור לפורים ולחנוכה; והרי אמרו חכמי ישראל בקבלתם כל החגים עתיד להתבטל חוץ מפורים ומחנוכה. ומה אנחנו מבינים! בשנים הראשונות לסימנים השלמים כתבתי למשפחתי מחתונה ראשונה על הבשורות, והזכרתי את הנבואה החדשה שבעוד 400 שנה בין 400 ל500 שנה לא ינהגו בני ישראל בבתי הכנסיות להניח תפילין, ככה נאמר מפי הצדיק הנבחר הגואל חיים, בחלום ''החוזה'' של בית התפילה של הגה''ש.

כתבה תיכף בתי לאה שזו כפירות בעיניה שמכחישה את נצחיות התורה. ועניתי במכתב לבני אליהו שנבואה היא זאת והכוונה היא שבזמן ההוא ישראל מצד דרגת הקדושה שתגיע אליה לא תצטרך לאות התפילין. ובכלל מה הדאגה, לא אנו שקובעים עתה מה שיהיה בזמן ההוא בבית הכנסת, כי אם בית דין גדול יהיה אז שיקבעו את זה.

אבל הנה אם גם החגים פסח שבועות וסוכות יתבטלו בזמנם, ואין זה מכחיש לנצחיות התורה, כל שכן תפילין שענינו מדאורייתא והלכותיו הלכה למשה מסיני, והמבין יבין. אין נצחיות התורה נוגעת לפועל המצות הקשורות בקדושה הראשונה, שהרי רוב התרי''ג מצות כבר נתבטלו בפועל, כמו שמסביר הנשר הגדול בספר המצות שלו. ובהתגלות הבשורות החדשות של הגה''ש עוד יותר בולט עניין זה, כי לא יחזרו הקרבנות בבה''מ ולא בגדי כהן וכל המצות התלויות במקדש ובכוהנים שהם רוב תרי''ג מצות. אמנם התורה נצחית ולימוד המצות קיים לעד ''ונשלמה פרים שפתינו'' ואין הגבלות לא לחכמת התורה ולא לשכר המצות המלומדות בתורה.

ואם נבואות של נביאי ישראל לא מובנות עד שבא הגה''ש, כל שכן נבואות התורה לא מובנות עד הגאולה השלמה. וכמו נבואות משה רבינו בפרשת האזינו. ומה הם אלהים אחרים והעבודה זרה ש ''לא שערום'' אבותינו מפני ש ''חדשים מקרוב באו''? ושזובחים לשדים וחושבים שעובדים את ה''?[5]

אמנם בכלל בני תורה לא יודעים עוד מהי ''תורת הסימנים השלמים'' שמביא הגואל חיים.

הרמב''ם עליו השלום היה יודע שהגה''ש תלויה בשם ''אהיה'' אחרון משם ''אהיה אשר אהיה'' ולכן היא קשורה ב ''קדושה חדשה'' וב ''רוח חדשה'' וב ''לב חדש'' וב ''דברים חדשים'' וב ''התחדשות השמים והתחדשות הארץ'' ובעניינים חדשים שלא נשמעו ולא נודעו ו ''מעתה נבראו ולא מאז ולא לפני יום''. ויודע היה הצדיק מפוסטט שהאוניברסאליות של הגה''ש היא אחרת לגמרי ממה שיכלו לחשוב כל בני תורה, ושאין קבלה עליה עד שבאה בביאת הגואל האחרון המביא לעולם את הקבלה החדשה ההיא. אלא יקום נביא לישר ישראל ולהכין לבם - לשים שלום בעולם, ויתקן את העולם.

והנה כל מה שהיא מחכמת התורה הקדושה וממוסר התורה ומהרחמנות של התורה ומענוות משה, נכנס לתפארת הברית של הגה''ש בשלמות. וכל מה שנשאר מהקדושה הראשונה בהלכה ובמנהג ישראל לבני ישראל במשך הדורות נשאר בבית הכנסת ונמשך על פי הרבנים בתהליך ההיסטורי של ההלכה. וכל מה שהיא שייכת לקדושה האחרונה ולחוק החדש ולמנהג החדש ולכל תורת הסימנים השלמים גם של תורה גם של נביאים גם של כל החידושים הנפלאים של הגה''ש עצמה נכללים בתפארת הברית החדשה השלמה של ירמיה הנביא ולשאר הנבואות המשיחיות והגאוליות בדברי כל הנביאים.

ואמנם גם כל בני ישראל צריכים לקבל את הגה''ש, גם כל לומדי התורה והתלמוד וחכמי ישראל. ולא משתנה זה במה שהם אינם צריכים למנהג חדש ולחוק חדש או אפילו לבית תפילה חדש, חוץ מבית המקדש עצמו שיהיה. להם כל הזכויות והמצות כמו אז ומקבלים הוספות אור והבנה ורוח חדשה מהגאולה השלמה ויבינו בכל הסימנים השלמים בסוף. אבל להם הקושי בהתחלה להבין את החדשות, ואינם מתארים את דבר הרמב''ם על הקבלה החדשה האמיתית שלא קבלו, ונדמה להם כאילו הכול יש להם דרך התורה הנביאים והמסורת ''כולה חזה נשמעה והלא אתם תגידו השמעתיך'' ועונה לו הפסוק ''חדשים מעתה ונצורים ולא שמעתם''.

אם יש עתה חכמים בישראל באמת, הם צריכים לחפש על מה שלא יודעים ולא על מה שהם חושבים שיודעים. כי הגה''ש כולה חדשה ודברים שלא נודעו לפני זה, והיא הקבלה החדשה האמיתית בשם 'אהיה' אחרון המגלה את כל הדברים שהיו סתומים בנביאים ולא ידע אדם מה הם ועל מה הם עד שבאים:

......................................

אור חדש לרמב''ם - 2/01/01

פרק ז'

מהו הפורים ומהו החנוכה של הגאולה השלמה? - הקבלה החדשה של הגה''ש -

בעיקר הפורים של הגה''ש ענינו התגלות מלכות השמים והחנוכה של הגה''ש ענינו האור החדש של בית המקדש השלישי של שבע קומות ושלוש-עשרי מזבחות לתפילה. הנה הקבלה החדשה של הגה''ש באה לגלות את הפורים החדש ואת חנוכת החנוכות הוא מבנה בית התפילה לכל העמים.

קבלת הקבלה החדשה היא דרך חלומות והששה סימנים הגדולים שנתקבלו על ידי תלמידי ואוהבי הצדיק הנבחר חיים, בשנה הראשונה לסימנים השלמים, היא המסגרת הקבועה שבה נכללים יתר החלומות. הרי ששה סוגים כלליים הם שדרכם הקבלה החדשה מגיעה לעולם דרך חלומות על (1) כוכבי הגאולה על (2) השופט המשוח במלכות השמים, על (3) האור החדש של חנוכת החנוכות, על (4) מישרת חמור אוכל לחם ,על (5) הנבואות החדשות הנוגעות לדור הרביעי הסופי הזה, ועל (6) תחייתו של הצדיק, הגואל הנבחר, חיים.

הנה החנוכה החדש הוא הסימן השלישי והפורים החדש הוא סימן השני. הסימן הראשון, סימן הכוכבים, הוא המפתח הכללי לזמני הגה''ש ולענייני כוכבי הגה''ש והצדיק השלם חיים הוא מורה הכוכבים המגלה לעולם את ספר הכוכבים שלאברהם אבינו, אב להמון גויים. הסימן הרביעי נותן את המישרה של חמור אוכל לחם, שהרי הגואל, חיים, מדריך את כל עניני הגה''ש ממלכות השמים, והמשרה בארץ המקבצת את חומר כל הדברים ומסדרת את העבודות הקשורות בכתיבתם והסבריהם ומעשי פעולתם וכו. הוא סימן חמור אוכל לחם. הסימן החמישי נותן את הנבואות החדשות על הדור הרביעי הזה ועל הבניין החדש הרצוי הנבנה במשך הדור הרביעי. סימן תחיית הצדיק הנבחר, חיים, מן המתים, הוא סימן הכוח המפליא המחדש את העולם כולו בעד הגאולה השלמה. הרי אלה הששה סימנים מיצגים את המסגרת הקבועה של הקבלה החדשה של הגה''ש.

מסגרת הקדושה החדשה של הקבלה החדשה של הגה''ש היא שבעת המעגלים הנבואיים הקשורים כפי ענייניהם בשבע שמות קודש (1) אל שדי (2) ה'' אלהינו (3) אל עליון (4) אל חי (5) ה'' אל עולם (6) ה'' צבאות (7) אהיה אשר אהיה:

הששה סימנים השלמים והשבע מעגלים הנבואיים נותנים את המסגרת השלמה של הקבלה החדשה של הגה''ש דהיינו כל עניני הגה''ש נכללים בהם. מספר היסודי, אפוא, של הקבלה החשה של הגה''ש הוא שלש-עשרי. וסימנו נקרא הקבלה החדשה של הדג הגדול לויתן הכוללת את השלש-עשרי מזלות החדשים (1) תחיית הציפור (2) קרב הדג (3) משקלות החמור (4) הצב המואר (5) מלכות הג'ירף (6) כוכב התכנית (7) מקלט ארמדילו (8) אגם מלח (9) עמק מרקור (10) סוף הרגע (11) הבושם השמימי (12) כלוב האריה ו(13) היופי של גן עדן. כולם ביחד הוא המזל החדש של הזוכים בגה''ש.

כל הקבלה החדשה של הגה''ש קשורה בהשלמת השם ''אהיה'' אחרון ובעצם גילוי השם ''אהיה'' אחרון, דהיינו השם העצמי של ה'' ברוך הוא הקשור לגאולתו הוא ''אהיה אשר אהיה'': ונקרא הוא האל הגדול הגיבור והנורא.

גדול ביד משה רבינו בגאולת ישראל ממצרים, במתן תורה, בגילוי חכמת תורה שבעל פה ובהקמת מלכות ישראל ובנין בית המקדש הראשון;

גיבור ביד אליהו הנביא, זכור לטוב, ובגאולת פורים ביד מרדכי ואסתר, והקמת בית המקדש השני, ובחנוכה ההיסטורית, ובמיישרה הנסתרת המשיחית והגאולית של ישוע, ובהקמת דת האסלאם בידי מוחמד לבני ישמעאל, ובשמירת בני ישראל בנסים וישועות במשך אלפיים גלות.

ונורא ביד הצדיק השלם, השופט המשוח במלכות השמים, הגואל האחרון, חיים, בהתגלות הגאולה השלמה השלישית דרך המלכות השמים החדשה, וגילוי תורת הסימנים השלמים, ובחוק החדש של הגה''ש, ובמנהג החדש של בית התפילה החדש של הגה''ש, ובכל הקבלה החדשה האמיתית של הדג הגדול לויתן, ובכל הדור הרביעי ויום ה'' הגדול והנורא, ובתחיית העולם לתקופות הגה''ש, ובבנין הבית המקדש השלישי ששוב לא ייחרב, ובהקמת המשיחות בישראל ובעולם הקשורה בסימני מישרת חמור אוכל לחם.

הרי ''הגדול'' קשור בשם ''אהיה'' ראשון ,''הגיבור'' קשור בשם ''אשר'' ו ''הנורא'' קשור בשם ''אהיה'' אחרון. הגאולה השלמה היא גילוי השם ''אהיה'' אחרון והתגלותו משלימה את כל השם ''אהיה אשר אהיה''. ובשלמות שם ''אהיה'' אחרון משתלמים גם כן שם ''אהיה'' ראשון ושם ''אשר'', שלגבי הגאולה השלמה גם השם ''אהיה'' ראשון לא נשלם אף על פי שמצד עצמו הוא שלם ובגלוי.

ואמנם דווקא בגאולה השלמה השם המוסתר באמצע הוא שם ''אשר'' בא לגילוי, שהרי כל מה שעבר מתחת לשם זה היה בבחינת ''אל גיבור'', אם בזכות בא בגילוי ואם חסרה זכות בא בהסתר פנים ובישועות נסתרות בטבע בשם אל מסתתר.

ונקרא ''אל גיבור'' על שם התגברות ה'', כביכול, על כל המניעות העצומות המרובות לגאולתו יתברך מצד עוונות בני אדם. והוא, כביכול, מתאפק ומתגבר עליהם ומסתיר את פניו מצד הגילוי ופועל בסתר בדרכים נסתרות בכדי שיימשך העולם וימשיכו בני ישראל בהתקיימותם בעולם, ובשמירה נסתרת לעשרת השבטים מבני ישראל, ובאירועים היסטוריים המכינים את העולם לדרגות שונות של טובים שיוכלו בניהם לקבל את הגאולה השלמה בסוף, כהקמת הנוצרות בעולם וכהקמת דת האסלאם, שהכנות הן לקיום הגה''ש בסוף, שאין הגאולה שלמה בלי גאולת בני ישמעאל הטובים ואין הגאולה שלמה בלי גאולת עשרת השבטים וגאולת בני עשו הטובים וגאולת בני אומות העולם הטובים מבני יפת וגם מבני חם.

ובכן יש חילוק גדול בין מה שהיא השלמת שם ''אהיה'' ראשון על ידי הגאולה השלמה ובין מה שהיא השלמת השם ''אשר'' על ידי הגאולה השלמה. השם הראשון בגילוי מצד עצמו, יציאת מצרם, מתן תורה וכו. אבל השם האמצעי מוסתר מצד עצמו וכמעט הכול מה שיצא ממנו הוא בהסתר, ולא מובן עד שמתגלה השם האחרון המשלים. יוצא מזה שגם גדרי ההיסטוריה שהתרגלנו על ענייניהם כפי השגת הזמנים הקודמים, בביאת הגואל האחרון ,חיים, מתגלים ומתחדשים בהבנה אחרת לגמרי ממה שחשבנו. ולכן חלק שלם הוא של הקבלה החדשה להבין את טעמי הגלות ובהבנת מישרתו של ישוע וכוונות הנוצרות מצד מחשבת ה'' ברוך הוא וכו. וכו. הקבלה החדשה של הגה''ש מחדשת את דברי הימים גם מצד הבנת העבר.

ואולם המכוון העיקרי בהשלמה הנקנית בנוגע לשם ''אהיה'' ראשון, היא הנקראת תורת הסימנים, והיא התחדשות התורה דרך התגלות הפירושים הבלתי ידועים עד עתה הקשורים בסימני התורה, דהיינו הסימנים המוסתרים בתורה הבאים לאור רק בביאת הגואל האחרון. ובעיקר הם בשלשה סוגים:

(1) הסימנים בתורה המלומדים על פי הלימודים החדשים של ספר הכוכבים המסומן בתורה ברמז (''וספר הכוכבים אם תוכל לספור אותם'' – ''וספר'' כתוב בלי וו' בכדי שנוכל לקרוא ''ספר הכוכבים'') והם, לדוגמה, ענייניהם של כוכב אברהם וכוכב מלכיצדק המרומזים במעשהו בתורה.

(2) הסימנים המתגלים מהתגלות השש נקודות מעל למלת ''וישקהו'' והששה סימנים הגדולים הם בעצמם מקבילים לשש נקודות הללו. והם בסימן ההתאחדות והשלום והשבת הלבבות.

(3) הסימנים של הדיברה השנייה הנקראת גם כן קבלת יהושוע בין נון והוא (א) כוח המשנה של יהושוע בין נון לדרוש בארבע דורות של עבודה זרה, בחטא עץ הדעת טוב ורע ובעוון דור אנוש ובחטא המגדל ובחטא עגל הזהב ובעניין שבירת הלוחות הראשונים ו(ב) הוא כוח המשנה של יהושוע בין נון לחדש את חוקי התורה תורה שבעל פה כפי צרכי החוק החדש של הגה''ש.

בכלל כל אלו הם סימנים נבואיים בתורה המתגלים רק בביאת הגואל האחרון. ובכלל, כל התורה מתחדשת כפי סימניה בגה''ש, שהתורה עצמה נכנסת לתפארת הברית השלמה ומתחדשת כפי תורת הסימנים השלמים. הנה בכל אלה הכללים של הקבלה החדשה של הגה''ש שעליה מרמז הנשר הגדול פה בהלכות מלכים בענייני המשיחות והגאולה הסופית, יכולים לתאר בהבנה יותר למה בהתגלות הגה''ש רוב הדברים נראים מוזרים ומשונים מכל דברי העבר. וכמו שמכריז הרמב''ם כאן לא ידע אדם מהם עד שיהיו. חדשים לגמרי הם ולא נודעו ולא נשמעו מקודם להתגלותם.

נעמוד קצת על מה שהנדמה מוזר ללומדי התורה בפרט ולכלל בני ישראל המזדהים עם אלוהי ישראל. אפרט קצת מהם על פי הששה סימנים עצמם.

ישראל לא יודע שסוגי הדברים של הגה''ש קשורים בשם ''אהיה'' אחרון, ושהכול בא בחידושים גמורים:

ולזה אינו מבין שבביאת הגואל האחרון מתגלית הקדושה החדשה הקשורה בשם אחרון.

ולכן מוזרים בעיניו הדברים הקשורים בענייני החוק החדש והמנהג החדש, כסוכה חדשה וכפסח חדש והגדה חדשה וכו. ורואה אותם כמתנגד להלכה במקום להבין שהוא צורך נחוץ לגה''ש המשלים את המטרות שההלכה ובית הכנסת לא יכולים לקיים, ורק בשניהם ישנה השלמות.

זה כלפי שם אחרון עצמו. אבל ישראל אינו יודע שלזה גם לכל מה ששייך לשם ''אשר'' אינו יודע כמעט כלום על ענייניהם וטעמיהם הצריכים לדעת בכדי להגיע אל הגה''ש. ובפרט הם כל העניינים הקשורים באות ''ריש'' של שם ''אשר'' שבה תלויה כל הסיבוכים של מישרתו של ישוע וחורבן הבית השני והגלות הארוכה אלפיים שנה. וליהודי מוזר מאד שאנו מדברים בכלל על הנוצרות, וכל שכן על מישרה ''משיחית'' הקשורה בישוע, וכל שכן סימן האיל ההיסטורי הנשחט במקום יצחק.

וישראל אינו יודע שהצאן הנאבד מבית ישראל נמצאים בעיקר בין מחנות הנוצרים, ושזה הוא על פי השגחת ה'' למען הצלתם השלמה בסוף. ואין היהודי מבין טוב שאלה הם העשרת שבטים שבלעדיהם אין מקום לגאולה השלמה. ובכן נראה מוזר מאד הכרזת המלאך מיכאל בסימנים השלמים ''שלשה הם אנשי הגאולה משה ישוע וחיים'': ואף על פי שמרדכי הצדיק הוא הגואל השני לישראל בגאולת פורים, אינו נחשב לאיש השני של הגאולה השלמה האוניברסאלית.

ולזאת שרשרת של אי-הבנות ואי-ידיעות. היות והמשרה ההיא הייתה בסימנים משיחיים וגאוליים אמיתיים צריך להבין את שרשם. איך הגיעו אותם הסימנים המתחילים לישוע? ומה כל ענינו של בית ספר האיסיים והמורה צדק? וצריך להבין איך רוב הנבואות המשיחיות והגאוליות עברו על מישרתו אולם עד ה ''חצי'' רק? ונשתבשו אותם הסימנים בידי אבות הכנסייה שרצו לפרש אותם כאילו הם הסימנים השלמים. ואיך שיהיה, צריך להבין בעוונות וחטאי ישראל שגרמו לקנאת ה'' בעשותו את כל הסיבוך הזו. ומסכת שלמה היא כל העניינים הללו הקשורים באותה המשרה של ישוע. וחשובה היא ומפליאה ממש, וכולם חידושי חדשים לבקרים ואמיתיים, אבל ליהודים בתחילה נדמים ככפירות, חלילה וחס, אם לא כי הוא יהודי רחב הדעת וכוח השמיעה איתו.

אין בני ישראל יודעים שהגואל אינו המשיח והמשיח אינו הגואל, ושהגואל דווקא הוא ה ''פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום'' של הנבואה. והוא ''האדון שאתם מבקשים'' והוא ''השופט המשוח במלכות השמים'' ושכל דברי הגה''ש תלויים בו ובזכותו. והמשיח שיבוא הוא כלפי דרגת הגואל כדרגת חמור לגבי בן אדם. ומישרת חמור אוכל לחם נושא את סימני המשיח שיבוא והמשיחים שיבואו וסימני הכוהן המשוח על מזבח הכהן המשוח וכו. כל זה מוזר לעת עתה אצל היהודים ומה שהם יותר מלומדים בתורה יותר נדמים הדברים כמוזרים וחורגים חס ושלום.

היהודים אינם מבינים ש ''כולנו בשר אחד'' וחושבים שרק בני ישראל הם כגוף אחד; אבל שניהם אמת, והכלל משלים את הפרט ואין קיום אמיתי לפרט אלא כאשר הוא מושלם מהכלל. ואמנם אין ספק בכוונת הנבואה ''ונקל הוא לי'' למסתכל בפסוקו בלי מסך על עיניו:

היהודים עוד לא יודעים את מסגרת הזמן שאנו נמצאים בו. ענינו של הדור הרביעי ותקופת יום ה'' הגדול והנורא רחוק ממחשבתם. אין בזה פשע - אנחנו העם שעברנו את השואה, עברנו מה שאף אומה בעולם עברה - ואנו עם הקדוש והנבחר ונהרגנו רצח - שש מיליון - מעם נבל עמלק-גרמניה. ואיפה היה העולם? על מה לנו לחשוב על יום ה'' הגדול והנורא!

ומכל מקום קמנו מן המתים, והחיה אותנו ה'', והכין את דברי הימים להוביל אותנו, חלקים חלקים, אל ארצנו, ארץ הבטחת אבותינו אברהם יצחק ויעקב. כמובן, גם את טעויותינו שנכשלנו בהן במשך הגלות, בפרט בארבע מאות שנה לפני השואה, הבאנו איתנו לארץ ישראל ולמקומות פיזורם בארצות הברית ובאירופה וכו. אולם השואה מאחורינו, והקדוש ברוך הוא קיבל את עולתנו ואת קרבננו, ורחמן הוא ושומר עלינו, ונמשכים אנו הלאה בתחייתנו. אבל למי לו לב לחשוב עוד על יום ה'' הגדול והנורא!

ישנם אמנם יהודים שיודעים משהו יותר מדברי הנביאים, ובפרט יהודים הנמצאים חו''ל שהם רואים את מסגרת הרעות הנמצאות והמתגדלות מסביב בהשקפה רחבה יותר. לא יכולים להתחמק - השואה נמצאת בנבואות והיא לישראל אבל התקופה של יום ה'' הגדול והנורא בנביאים היא. רוצים בגאולה וחפצים אפילו בשלום עולמי, ומי לא ירצנו, ומתפללים בכל תפילה על ביאת הגאולה, ומאמינים בביאת אליהו הנביא ,זכור לטוב. ואך קשה הוא הקשר להבינו אך כי אין בו ספק - הנני שולח לכם את אליהו הנביא לפני יום ה'' הגדול והנורא. אם חפצים בזה צריכים להודות שיבוא גם זה ואין להתחמק ממנו!

בעיקר היהודים צודקים, כבר עבר העם את השואה. ומאידך גיסא, הפסוק לא מכחיש, ובדרך כלל, צרה בת 2500 שנה, היהודים לא לומדים את דברי הנביאים. ואם לומדים אותם עם מפרשים שלנו נעשה הוא ללימוד של העבר ושל יופי ועומק ביטויים, ואין לו פועל בהווה, חוץ אולי מפסוקים משיחיים ומייחלים גם הם, הלוואי בקרוב יבוא המשיח. אבל ביום ה'' הגדול והנורא הבא אחרי ביאת אליהו הנביא, זכור לטוב, מסרבים לתאר. ונכון הוא, מעשה ה'' הוא, ומה יש לחשוב עליו!

כמובן אני תופס פה רק קצת ממנטאליות שונות בינינו ועוד אלפי דעות תמיד איפה שנמצאים מאה יהודים. כוונתי היא שליהודי, מכמה טעמים שישנם, כמעט ואי-אפשר לחשוב על העניין הזה, והרבה מאד הם שלא חושבים בכלל על דברים כאלה, וגם הלומדי תורה מעדיפים ללמוד בתורה ובתלמוד ולא להתעמק בדברי הימים, לא של העבר ולא של העתיד. ואמנם סוף כל סוף לא יכולים להתחמק, בוא יבוא יום ה'' הגדול והנורא, בוא תבואו בשורות הגאולה השלמה ובוא יבוא יום ה'' הגדול והנורא, כבר כתוב הוא בדברי הימים הבאים.

וגם אי אפשר לומר שיום ה'' הבא אחרי אליהו הנביא נוגע הוא רק לגויים ולא נוגע כלל ועיקר ליהודים. כעם הוא כן, כי כבר ישראל שילם בשואה, וכבר נתקבל קרבן ישראל לפני ה''. זה כן האמת, אבל לא כיחידים, כי המשפט כללי הוא לעמים[6] ופרטי הוא לכל יחיד. ואף לישראל שנגמר משפטו הכללי נשאר המשפט הפרטי תמיד. ויש, בעוונות, גם הרבה יהודים פרטיים שלא בסדר הם, ואין אף אחד שיתחמק מהמשפט ביום ה'' הגדול והנורא. בדת האסלאם יום ה'' קבוע בלבם ומפחדים ממנו. ובמחנות הפרוטסטנטים והנאו-פרוטוסטנטים ישנם הרבה שמפחדים ממנו, וישנם גם רשעים ומשוגעים שמחכים לו בחשק גדול בכדי שייכרתו כל מי שאינו כמותם ויישארו רק הם הנושעים. גם זה נותן ליהודים, בצדק, שיתרחקו ממחשבות על מה שיהיה!

ואמנם כבר בא הזמן והוכרז ''בא הזמן'', וברוך ה'' הגיע הגואל חיים. והגיעו הסימנים השלמים, והגיעו הנבואות הקשות והגדולות והנוראות על יום ה'' הגדול והנורא. לא כל הנבואות הגיעו, לא נבואות יותר פרטיות בדברים הרבה אבל הן באות בהמשך הדור והתפתחויותיו, אבל עיקרים כבר קבלנו; אין ספק, יום ה'' הגדול והנורא בא! הריני מסדר בקיצור מסגרת זמנית להבין יותר איפה אנחנו כלפי הזמן.

ב2042 כבר הזמן של תקופת יום ה'' הגדול והנורא ייגמר, ותיכנס האנושות לתקופה של רקונסטרוקציה, של בנין חדש וזמן חדש; אבל הרבה הם המתים שיצטרכו להיקבר, בעוונות. וכבר ב2047 -2048 יוכלו בני ישראל, בעזרת ה'' ובחסדו יתברך לבנות את בית המקדש השלישי הסופי בירושלים והוא של שבע קומות וכו. וגם בבאר שבע ייבנה, כמו שהוכרז מהבית דין עליון בחלומו של ג'וזפה מניגרסו. השמנה-עשרי שנים לפני 2042 ,כפי מה שיכולים לשער מהסימנים עד הנה, הן הן התקופות הרעות הגדולות בישועות יחידים באמונתם והנוראות בהריסות וחורבנות עולם, ובמחלות, וגועשות אדמות, ומים רבים גבוהים מסוכנים מורעלים והורגים, ובשיגעונות ורוחות רעות ומחלות פסיכולוגיות. והמוות סביב מכול צד ויצטרכו למקלטים להינצל מכל המתרחש בעולם. כי עד לשני שלישים, בעוונות, ימותו על פני האדמה, והרבה מאד הקטסטרופות שתגרמו למוות בכל העולם. ותהיו מלחמות[7] אבל עוד לא מפורשות. וכנראה שהן תלויות בגזרות הבאות יותר בקירוב למעשה. ותלוי בחשבונות הבית דין שלמעלה כפי הזמנים. ומכל מקום אין מקום מקלט כארץ ישראל בימים ההם.

בכללותו הדור הרביעי הוא של 65 שנים מפסח תשמ''ג ,מ1983 עד 2047-8, והדור הרביעי עצמו נחלק לשני תקופות-דורות הראשון של 35 שנים והשני של 30 שנים. אני כותב פה, בהתחלת 2001 שהוא סוף שנת השמנה-עשרי לסימני הדור הרביעי[8]. גם בדור הזה הראשון יקרו דברים נוראים אבל בכללות הכול בחסד עוד לגבי הדור השני, שאי-אפשר לתאר את המצב של העולם איך יהיה, בפרט בשמנה-עשרי שנים, כאמור מ2025 עד 2042-3 ותהיו בסדר מתגדל עד שיכולים לחשוב שהתקופה האחרונה, נגיד של 6 שנים, מ2036 עד 2042, יהיה הקשה ביותר וממש יום ה'' הגדול והנורא. העולם יהיה בצער ובחושך ובעונשים קשים על כל סוגי מחריבי עולם ובלתי מאמינים במשפטו יתברך.

ממסר על יום ה'' הגדול והנורא של החוק החדש:

גנומן 12 - ישנם ארבע סימנים היסטוריים החוזרים בדור הרביעי: א) המבול האוניברסאלי ב)עוון המגדל 3) עוון העגל הזהב והדור הרביעי של הדיברה השנייה ד) עוון דור ממון:

המבול לא חוזר אבל קבלנו את הסימנים בחלומות של המים הגבוהים המים המסוכנים המים הקטוסטרופיים והמים המורעלים הבאים: יש מסימניהם שכבר התחילו להתראות ב15 שנים שעברו בעולם[9]: העונות שגרמו למבול היו בעיקר תועבות במין נגד הטבע, בהתחלה בנשותיהם, אחר כך בגברים, אחר כך בחיות, עד שהחיות, כידוע במסורת, לא נהנו עוד מהמין שלהם, כי אם רק במינים אחרים: רק חיות יחידות התאפקו ונשארו בטבעם אלה שנלקחו לתיבה להיוושע בעד העולם הבא אחר כך.

גנומן 13 - העוון העיקרי של המגדל בדור הפלגה היה בבנין ''מדעי'' לא למען ה'' כי אם לעשות לעצמם שם: עוונם היה להשתמש בידע תרבותי-לשוני-מדעי ולבנות את המגדל לכוונות רעות:

עגל הזהב והדור הרביעי של הדיברה השנייה: עיקר העוון של העגל הזהב היה ''לברוא'' גם בתאילוגיות מסובכות וסופיסטיקטיות, כמו שעשו כומרי-חרטומי מצרים, אלהים אמצעי בין האלוה העליון ובין העולם: והוא השרש המורעל מאחורי כל סוג עבודה זרה, אב ארבע דורות של עבודה זרה, עד ששופכת חמת אל קנא על כל העבודה זרה של הדור הרביעי:

גנומן 14 - הדור השנאי של ממון: אומרים האל המזויף ממון: היה מלמד הצדיק חיים אלפיים זנות תועבות המין אלפיים עבודה זרה ואלפיים ממון: פסגת דור ממון היא המטריאליזם המוחלט ואהבת הכספים שמגיע אליו העולם בדור הרביעי הזה הסופי:

גנומן 15 - ארבעה סימנים אלה חוזרים בשלמות במשך הדור הרביעי ההיסטורי הסופי הזה, שהם העוונות שצריכים להיחרב לגמרי מעל פני האדמה לנצח נצחים, בעיקר במשך אותה התקופה של 18 שנים של יום ה'' הגדול והנורא: הם העוונות של תועבות המין נגד הטבע והעוונות של המגדל בחלל והמגדל החדש הענקי של הג''נטי של המדעים והעוונות של האלוה האמצעי של כל מין עבודה זרה וריבוי העוונות של ממון: הארבע סימנים האלה עוזרים להבין את סוגים השנואים העיקריים של הדור הרביעי הזה, ובהם כל יתר העוונות נכללים. כנגד ארבע סוגים אלה החוק החדש של הגה''ש מלמד לאנושות לכבד ולאהוב את הטבע ולדעת מהו מותר ומהו אסור; מסביר את העוונות של המדעים בכדי להציל מה שיכולים להציל; מסביר את האמונה באחדות הבורא ומשרש כל מיני וסוגי עבודה זרה; ומלמד את התכונות הנכונות הנוגעים למעשי העולם בכדי שבני אדם יקדשו את מעשיהם ולא יפלו אל מוקשי ממון המרובים.

......................................

אור חדש לרמב''ם

ששת הסימנים הגדולים של הגאולה השלמה

1) סימן הכוכבים

2) סימן השופט המשוח במלכות השמים

3) סימן אור חדש של חנוכת החנוכות

4) סימן חמור אוכל לחם

5) סימן דור הרביעי ודור הבניין החדש

6) וסימן תחיית הצדיק חיים בסימן הסופי והשלם של תחיית המתים:

הסימן המקדים הכללי הוא סימן ''בא הזמן''

ופרצתי בבשורות הנפלאות שבא הזמן, כמו שקבלתי בחלום אחרי שמנה ימים לפטירת הצדיק חיים. נמצאתי בתוך מעגלים מצוירים על האדמה, ואני עומד לפני הכוכבים, והם קרובים ומבריקים; ומרחוק כל' מטרים עומד הצדיק הקדוש חיים, ראש ללו' הצדיקים הנסתרים, והסתכל עלי עד ששמתי לב בכוונה עליו: ואז הרים את עיניו הקדושות השמימה ובאותו הרגע הסתכלתי גם אני על הכוכבים ומפי יצא קול חזק ועצום והכריז ''בא הזמן'':

סימן הגדול הראשון - סימן כוכבי הגאולה - והוא סימן ספר הכוכבים שלאברהם אבינו -והוא סימן מורה הכוכבים - והוא סימן פתיחת זמן הדור הרביעי ומפתח הסימנים השלמים:

ג'ינו טמפיארי ראה קודם כל בחלומו ספר ביד גיסו ג'ורדנו לוי; היה ספר הכוכבים; ראה שמות רבים של כל המדינות שבעולם, גם הרבה מהם שלא היה מכיר. אחרי זה ראה דף אחר ובו היו ארבע כוכבים, שלשה בקו אחד והרביעי נפרד מהם לצד אחד: עכשיו ג'ינו היה רואה בשמים מה שהיה רואה בספר, ובאותו הרגע היה נוכח הצדיק חיים: ג'ינו היה קצת מודאג וקצת עצבני מאי סבלנות ושאל הוא למורה חיים ''מתי יבוא זה הכוכב הרביעי?'' ענה לו הצדיק ''אל תדאג ,כאשר יגיע הכוכב הרביעי אני אעשה סימן, ואז הכול ילך במהירות גדולה'': באותו הרגע הצדיק חיים עשה סימן מהכוכב הרביעי עד הכוכב הראשון: אחרי זה ג'ינו, והוא עוד מסתכל גם בספר גם בשמים, ראה כוכב אחד גדול ומבריק מאד והתפלא עליו מאד: עוד הפעם הוא ראה את המורה חיים נוכח והסביר לו הצדיק בהכרזה ''זהו הכוכב של קריסטוס הבא בזכות הענווה'': - -

הסימן הגדול השני נקרא ''סימן השופט המשוח במלכות השמים'' והוא החלום שקבל אותו רנטו לוי במילאנו בתשמ''ג:

בסימן השני הגדול ישנם סימם ה ''ארמון'' של מלכות השמים - סימן השופט המשוח במלכות השמים הצדיק חיים – המדרגות של שיש לבן הנקנות במידות הטובות של הלב:

רנטו בחלומו נמצא בפלטין נפלא ומפליא, וכל מיני אוצרות מתגלים לעיניים ואין הפה יכול לתאר אותם, ומשעשעים את המוח מרוב הצבעים המבריקים והמתחלפים מצורה לצורה ואין מילים: ואז נמצא רנטו בהיכל גדול, ולפניו מדרגות של שיש לבן מבריקות, והוא למטה, ועומד לפניהן ולמעלה מאלו המדרגות על כסא מפליא באבנים טובות ומרגליות היה יושב הצדיק הנבחר הגואל, חיים, וחייך לרנטו בסבר פנים: - -

סימן השלישי הגדול - אור חדש של חנוכת החנוכות

הסימנים השלמים משלימים את האור של חנוכה, ובסימנים השלמים הוא סימן השלישי הנקרא 'סימן חנוכת החנוכות': הוא הסימן שקיבל רמו לוי, עליו השלום, וראה בחלומו חנוכייה גדולה מאד בביתו מהרצפה ועד התקרה, והבריקו אורותיו מחלונות הבית עד לחוצה ולקצווי תבל:

סימן הרביעי הגדול הראשון הוא סימן חמור אוכל לחם

והנה אחרי כחדשים שרמו לוי קיבל את סימן האור הגדול של חנוכת החנוכות קבלה נלדה לוי אשתו הישרה והצדקת, שתחיה לשנים רבות, את סימן ''חמור אוכל לחם'': והרי חמור אחד עליז הולך עם העגלה שהוא מוליך בתוך הרחובות של העיר מילאנו מבלי שום רוכב, ונעצר החמור לפני המאפייה, והנה נעתק באופן נסי מעגלתו ונכנס החמור לחנות הלחם ואוכל את הלחם: ופרץ היה מסתכל על כל זה מהצד בחוץ:

סימן הרביעי הגדול המשלים של סימן חמור אוכל לחם

ולשנה הבאה שרה מסרדיניה (והיא בסימן ראש החמור והיא מכמה שנים עלתה ארצה וחיה עם בעלה עלי וילדיהם בישראל) ראתה בחלומה שהיא נכנסת למאפייה ומבקשת לחם לקנות, והרי מזמינים לה כל מיני מתיקות ועוגות ואפיית ממתקים אבל לחם לא הזמינו לה: אחרי זה שרה נכנסה למאפייה אחרת ובפעם הזאת קנתה לה את הלחם שהיא רצתה, לחמניות, ושמה אותן בשק נייר ואחזה את השק מתחת לזרועה, והיא שמחה ואולי גם אכלה לחמנייה בידה החופשית: איך שיהיה, אחרי כמה רגעים והיא הולכת על דרך של אדמה והרים מסביב, קפצה לחוצה משק הלחם לחמנייה אחת שהתגלגלה קדימה על הדרך ההיא, והסתובבה על אבק הדרכים והתקדמה הלאה אף על פי שהתחילה הדרך להיות בעלייה: ובהתחלת חלק הדרך העולה נמצאת כנסייה נוצרית והדרך סבבה את הכנסייה ומשם עלתה להרים: והלחמנייה גם היא צדדה בסיבוב הדרך מסביב לכנסייה והמשיכה על דרכה לעלות על הדרך העולה להרים: ובאותו הרגע נראה יורד מן אותה הדרך היורדת מההרים חמור המושיך עגלה ועל העגלה יושב ומנהיג איש אחד זקן: והעציר האיש הזקן את החמור והעמיד אותו לחכות, שהרי ישנה הלחמנייה הזאת המסתובבת בלתי טבעית ועולה לקראתם על הדרך: ונמשכה הלחמנייה להסתובב הלאה בעליית הדרך, עד שהגיעה בדיוק מתחת לראשו של החמור ונחה במקומה על האדמה: והסתכל עליה החמור והריח אותה וראה את כל האבק הנדבק בה והתעקש החמור ולא רצה לאכול את אותה הלחמנייה, והתחיל לנעור ולהסתלק הצדה ולהתלונן: ואמנם האיש הזקן לא עזב אותו אל חפצו והעמיד אותו; וחכה עד שהחמור בא אל דעתו ויאכל החמור את הלחם:

סימן החמישי הגדול הוא הסימן הכפול הדור הרביעי והדור הבניין החדש

(מרס 30, 1984 - מילאנו): בחלומו דוד לוי ראה שהיה בישראל: היו בלבולים גדולים מכל צד, וקרבות ואירועים קשים ופאניק ווויכוחים חזקים כל חלוקה נגד השנייה וכו. ברגע מסוים כל זה נעצר והפסיק, ונשתנה המצב שינוי גמור ונראה בנין חדש ויפה עד מאד ונאצלו ממנו שלום והרמוניה עד להפליא, ונראו שדות ירקות ופרחים נהדרים, והיה שלום ושלוה בכל ארץ ישראל:

הסימן השישי הגדול המשלים את ששת הסימנים הגדולים של הגה''ש הוא סימן תחייתו של הצדיק הנסתר חיים: קיבל אותו ג'רדנו לוי בחלום, הוא ג'ורדנו לוי שבחלום ג'ינו גיסו, בסימן הגדול הראשון ''סימן הכוכבים'', ספר הכוכבים היה בידיו:

סימן הגדול השישי הוא הסימן השלם של תחיית המתים - סימן תחייתו של הצדיק השלם הנבחר חיים

ג'רדנו בחלומו נמצא במין גן מלא פרחים הנוזלים ריח בשמים ומרגיעים את רוח התענוג בהיות חיים ושדה כולו דשא ירוק ופרחים נפלאים ועצים יפים ומלאים; והנה באים לקראתו הצדיק חיים ואשתו היקרה (מארץ תימן ,מזל ,נשמתה בגן עדן) שהייתה עוד חיה אז, אשה צדקת ויראה שמים בתכלית: ושמח ג'רדנו בלבו בראות המורה חיים חי אחרי שכבר מת, והלך לקראתם לקבלם בשמחה, ואמר הצדיק חיים ''שלום ג'רדנו ,מה שלומך'' וענה ג'רדנו ''שלום מורה, טוב, ברוך ה'', מה שלום המורה''? והצדיק ענה ''ברוך ה'' ג'רדנו ,טוב'': ואז נכנס ג'ינו לחלום, וניגש והסתכל על הצדיק חיים בהתפלאות על שהוא חי והרי כבר מת: והרגיש בו הצדיק העניו ופתח לו ''כן, ג'ינו, נכון, הייתי מת וקמתי בתחיית המתים'': וג'ינו בשומעו את המילים האלו התפלא עוד יותר ויותר והסתכל על המורה חיים והסתכל על ג'רדנו כמבקש עזרה להבנה: וראה ג'רדנו את התפלאותו ואמר ''כן הוא ג'ינו, המורה היה מת וקם מן המתים, ואף אחד יכול לעשות כך, רק הצדיק חיים'':

------------------------------------------

הערות ראשוניות:

הסימן של הגואל חיים מהכוכב הרביעי עד הכוכב הראשון הוא הסימן המקשר ארבעת אלפים שנה מכוכב אברהם אבינו עד לדור הרביעי הסופי הזה; הסימן שעושה הגואל חיים פותח את הזמן של הדור הרביעי של 65 שנים:

הכרזת הצדיק חיים את הכוכב של קריסטוס הוא הנותן את התיקון הגדול בכל עניין אותה המשרה של ישוע, שזה צורך מוחלט בעד הגאולה השלמה מהטעמים הרבים המוסברים במסר החדש. הכוכב עצמו הוא ''הכוכב המשיחי האוניברסאלי של מלכיצדק'' או ''הכוכב של המלך המשוח'' או כוכב המלך המשוח בצדק (שיש לו קשר מיוחד עם כוכב '‘צדק'')) והוא הוא ''הכוכב של מלכיצדק'' מלך שלם שהוא ''הכוכב המלך השלם בצדק'' ושלמה המלך במלכותו היה תחת לכוכב הזה שהוא שלמה המלך שהשלום שלו, ואך בעוונות, שלמה המלך לא תמיד הקים את הצדק. ולכן קרה כל מה שקרה אחריו בחלוקת המלכות וכו. בקיצור הוא הכוכב של מלכיצדק והוא הכוכב שישוע פעל מתחתיו במשרתו, ואחריו נקרא הכוכב של קרייסט. ומה שהגואל חיים מכריז כאן בשם זה הוא למען התיקון הנצרך בכל עניני אותה המשרה, שמבלעדיו חסר כל החלק האמצעי בדברי תכנית הגאולה בכללותה האוניברסאלית. אבל לא נמשך השם הזה בגאולה השלמה ואותו הכוכב לוקח את השם ''כוכב המפליא'' או ''כוכב המשיחות האוניברסאלית המפליאה''. ובסימן הכוכבים הגואל חיים קודם כל עושה את הקשר מהדור הרביעי שאנחנו בו עם כוכב אברהם, וצריך להשלימו בכל עניני כוכב מלכיצדק, שהרי הפגישה המפורסמת בתורה בין אברהם ומלכיצדק מרמזת על הקשר השלם הנצרך בעד הגאולה השלמה בין כוכב אב להמון גויים, הוא עניין הגואל, לבין כוכב המשיחי האוניברסאלי של מלכיצדק, הוא עניין המשיח. וזה גם משלים את כל ההבנות החדשות והעיקריות במה שהגואל אינו המשיח והמשיח אינו הגואל.

סימן מלכות השמים הוא השלמות החדשה במה שהגואל אינו המשיח והמשיח אינו הגואל, שהרי ענינו בא ברמז הנני שולח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים, הנה בא אמר ה'' צבאות:

................................................

אור חדש לרמב''ם

פרק 8 - מטרות הנוצרות בתיקון העולם

הצדיק הקדוש, הרמב''ם ע''ה, לא מדבר על מה שהוא חוץ להלכה, ובאותו הרגע מוכרח לתת תשובות על דברים שאי אפשר להכחיש אותם על פי הנבואות, ובכן בחכמה זורק הרים בצניעות נוראה, ואומר על המשיח שמחכים עליו או על הנביא שיקום לפני זה בשליחותו של אליהו הנביא, זכור לטוב, שהוא יתקן את העולם, ויביא את השפה הברורה המאפשרת לאנושות בכללותה להיות לקוראים לו יתברך כולם ולעבדו שכם אחד; ונכלל בזה שיביא את המפתחות של אליהו הנביא, זכור לטוב, להשבת הלבבות, ויביא את המפתחות לבנין בית המקדש השלישי וכו.

הדברים האוניברסאליים לא מובנים לבני התורה בתחילה, כי לא יודעים עוד את ה ''מטרות'' של הגאולה השלמה.

אוי ואווי רק לדבר על ''מטרות בנוצרות'' , אוי ואווי לנו כי הזכרנו שם ''קרייסט''!

והלא במחנה היהדות עצמו, במאמיני כל אותה הקבלה המוטעה, זורקים זרועות באוויר בייאוש עלינו לומר מי יתעסק בתיקון נשמתנו, כי אמרנו שס' הזוהר פסול וכפירות ומלא מעבודה זרה ושכולו נגד התורה של משה רבינו!

ועוד, חוץ מדבר הקבלה השקרנית וחוץ מעמייני משרת ישוע, ישנם רבנים מאד כשרים שבתחילה יחשבו אותנו לכופרים, חלילה, מצד החוק החדש והמנהג החדש ובעניין תפילין וסוכה ובכלל.

ובכן צריכים להיות חכמים ורחבי דעת בגשת אל הדברים הללו, כי הזהיר הנשר הגדול החכם העצום והקדוש מספרד שבכל עניני הגאולה השלמה עוד לא הגיעה הקבלה הסופית. ובבוא הגואל תגיע הקבלה החדשה האמיתית אבל קודם לזה אדם לא ידע ממנה כלום, ואין ביכולת החכמים להבין את כל הנבואות הגאוליות והמשיחיות בלי המפתחות החדשים שיבואו, ואינה כמו שיודעים וכמו שחושבים, כי דברים סתומים הם אצל הנביאים.

הנוצרות ההיסטורית לא באה על חנם. כמו כן האסלאם ההיסטורי לא בא על חנם, ומטרות חשובות מאד להם בשלמות הגאולה השלמה, אבל האסלאם סוג הוא לעצמו ואין בו כלום מכל הסיבוך המשיחי והנבואי הכרוך במאבק ההיסטורי בין יעקב ועשו. ונקודה עיקרית היא שלאסלאם יש הקוראן אבל לנוצרות התנ''ך. ונקודה בשווה היא האמונה באבות אברהם יצחק ויעקב ובחירת משה וגאולת ישראל ממצרים ונתינת התורה על הר סיני וכו.

צריכים להרחיב את הדעת מאד בזמן הגאולה השלמה, יודוך עמים אלהים יודוך עמים כולם. ולכל בריותיו יש שכר כפי סוגיהם, כפי אמונתם, כפי מעשיהם הטובים, וכפי לבם הרחום והחנון. בא הזמן שנצא מהסגירה. ישראל הבכור, ישראל מיוחד, ישראל הנבחר, לישראל תורה, לישראל זכות אבות וכל ישראל יש להם חלק בעולם הבא. ואמנם גם בני ישמעאל בן אברהם יש להם החלק שלהם אחרי העולם הזה וגם לנוצרים יש החלק שלהם אחרי העולם הזה. כי גדול ה'' ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר ורחמיו על כל מעשיו. ואם תגידו ''כן הוא אבל רק לבני ישמעאל הטובים שאינם שונאי ישראל ורק לנוצרים הטובים שאינם שונאי ישראל'' כן הוא, וכן הוא לבני ישראל שעל הטובים מדובר ושאין שנאת הבריות קבועה בלבם. ולכל מי שיש לו שכר גם הגיהינום מוכן לקבל פושעים, בר מינן!

משרת ישוע גרמה אחריה אלפיים שנים של אינספרציה בקרב עמים רבים וגדולים, וישוע הוא חלק אינטגראלי בדברי הימים בתהליך הגאולה. ואין הנוצרות כדתות אחרות בעולם (לא מדובר פה על האסלאם) הרחוקות יותר. מישרתו של ישוע והנוצרות כרוכות במאבק עצמי עם היהדות, והמחלוקת מאלפיים שנה מסתובבת על דברי הנביאים של ישראל. הנוצרות מסתובבת וחיה על אמונת האבות וגילוי תורה על סיני ובפרט על נביאי ישראל. וישוע יהודי היה ובעל המסורת של ישראל.

צריכים להרחיב את הדעת כי בא הזמן. מקודם לגאולה השלמה לא התקיימו עוד המפתחות להתעסק בהרחבה הזאת. התורה עצמה המצווה על בני ישראל וכל חוקיה ודיניה והלכותיה היו עד הגאולה השלמה ב ''סימן'' הסגירה וההפרדה והבדידות, להרבות בשכר המצות לישראל ולשמור אותם ולהגדיר אותם במסגרת המיוחדת היהודית ונגד ההתבוללות. ובהתרחקותם מעול התורה ועול חכמיה עליהם, באו תמיד הגוים להזכיר להם את שרשם ולא הרשו להם לשכוח.

ואם להרחבת המטרות להיות אור לגויים דרך בית המקדש כקבלת נביאי ישראל וישעיה הנביא בפרט, לא זכו להחזיק באור המקדש לעצמם, וכל שכן שלא להיות לאור גויים, ובהכרח נסגרו במסגרת סגירת התורה (ולא במסגרת הרחבת הנביאים) וזאת הייתה לטובתם ולשמירתם ולשמירת זהותם היהודית במשך הדורות. ונשמרו דברי הנביאים בהפטרות לזכור שיש גם אותם הדברים האוניברסאליים שיבואו בסוף ''הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשוכי האריכי מיתריך ויתדותיך חזקי''.

בביאת הגואל נפתחו הבשורות החדשות והמפתחות להשבת הלבבות, לא רק לבין האבות והבנים בשבטי ישראל אלא גם בין אבות היהודים ונצורי ישראל הנמצאים במלוא הגוים, עד שצריכים להשיב אותם מזהותם הנשכחת. ולא רק בין שבטי יעקב ונצורי ישראל, כי אם גם בין שבטי ישראל ושבטי ישמעאל, וגם בין בני ישראל ובין בני עשו, וגם לבני יפת, ועד שתהיה ישועתו יתברך לאור גויים עד קצווי תבל. ובכן מגיעות הבשורות לבני ישראל, ואלף פעם ככה לבני תורה, בהפתעה מפליאה ומפחידה.

ואמנם כפחד סיני בזמנו שלא ניתנה להם לברוח, כן הוא הפחד החדש של הרחבת הדעות בזמן הגאולה השלישית הסופית. אם חפצים בגאולה השלמה אי אפשר לברוח ואם רוצים להישאר בסגר העבר אי אפשר לקבל את הגאולה השלמה, ואי אפשר לקבל את דברי נביאי ישראל בהתגלותם, ואי אפשר לעשות את רצון ה'' אם לא מכירים בגואלו הנבחר האחרון, חיים, הנולד בצנעא תחמן. כי ''אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים''.

אבל אין להכחיש שהפערים גדולים ועצומים בין מחשבת העבר בישראל ומחשבת הגאולה השלישית האחרונה האוניברסאלית. ואינו המוח התלמודי שיקבע, כי אם המוח התורני-נבואי שיקבע, או הלב הטוב האוניברסאלי שיקבע, או זכות הענווה והתמימות שתקבע, או סתם השכל הישר בהבנת דברי הגואל חיים כי ''כולנו בשר אחד''. ואם לאלו הבחינות מצד הזכות ישנו גם כן המוח התלמודי אז אשריהו וטוב לו בכל דברי הגאולה השלמה, שיזכה לשלמות יתירה, ועל הרחבת הדעת יוסיף עמקות מפליאה ונוראה בכל דברי התורה והנביאים ובכל מסורת ישראל.

ואמנם כוונתנו להקל על ההבנה, לעבור על הפערים ולהתגבר עליהם במהירות כפי האפשרי במידת כל יחיד. הדרך לזה עומדת בהשכלת המטרות של הגאולה השלמה. (ואחרי שקונים את הדרך הזאת אז באים בקלות להשיג את הדרך החדשה הנפלאה בהבנת כל דברי הגה''ש הנקראת על פי הסימנים השלמים ''ההתבוננות המשולשת, לב הנביא, לב השושנה ולב הדג הגדול לויתן''.) נדבר כאן קודם כל על המטרות עצמן של הגאלה השלמה. ובהבנה זאת יכולים להבין בקלות שבכדי להגיע אל אותן המטרות צריכים לעבור על הדרכים כך וכך. ולזאת צריכים לדעת כמה כללים של הגה''ש בכדי להתאים את הדברים למציאות. כוונתי בזה בנקודה עיקרית שעניינה יעורר הבנה ביתר הכללים. והיא שנשמות בני עשרת השבטים, לרוב, נשמרו בהיותם ''גויים'' בין אומות הנוצרות; ואף ברמז בא ''נקל מהיותך לי עבד להקים שבטי יעקב ונצורי ישראל להשיב ונתתיך לאור גויים להיות ישועתי עד קצווי הארץ'':

הרי בכדי שתהיה התחברות שבטי יעקב ונצורי ישראל שהם שבטי עשרת השבטים, צריך להשיב אותם מהמקום שהם היו נצורים בו, דהיינו מהנוצרות. וצריכים להשיב אותם, מפני שרחוקים הם כבר מהמקורות, עד שלא מוכרה אצלם זהותם בישראל, עד שמתעוררים בהרגשתם העצמית הנשמתית. ורחל אמנו בוכה כי כבר לא רואה אותם ממה שנתבוללו בין אומות העולם. ודברי ישוע מפליאים את העולם כאשר יובנו ''כי לא באתי אלא להצלת הצאן הנאבד מבית ישראל''.

המטרה הגדולה היא להשיב את בני אפרים מבין אומות העולם, ולהביא אותם בחזרה למקורות התורה והיהדות, ולהחזיר אותם אל נשמתם האמיתית שנתקדשה על מעמד סיני כמונו. ומפתח נורא ועצום הוא זה להבין בדברי הנביאים כשמדברים על שבטי יעקב או יהודה ועל בני ישראל או אפרים או יוסף. נבואות הן שיהיו נצורים בנוצרות!

היא מטרה ראשונית גדולה מאד, להשיב את עשרת השבטים משם לשם תיקון העולם. ולכן מובן הוא שהצדיק השלם הנבחר לתקן את העולם מוכרח להביא את המפתחות לתיקון הנוצרות. וזאת היא ההפתעה המפליאה והמפחידה כאחד במפתח הגדול והנורא שמביא הגואל חיים בסימן הכוכבים בהכרזה ובהסבר ''זהו הכוכב של קרייסט הבא בזכות הענווה''.

בלי הכוכב של קרייסט, שבשם זה יצאה מישרתו של ישוע לעולם, אין אפשרות לגשת אל תיקון הנוצרות הנחוץ. ואמנם אין הדבר הזה מלאכותי וכולו בהשגחת ה'' יצא למטרות גדולות בדברי הימים, ונס גדול הרים ה'' אל העמים כמו שהבטיח. הגיעה ישועה גדולה לאומות הנוצרות דרך אותה המשרה של ישוע. והורם לנס גויים והגיעה ישועה חלקית להמונים במשך אלפיים שנה. ובכן ברור הוא שגם מישרתו הייתה חלק אינטגראלי מהסימנים המשיחיים היוספיים האוניברסאליים שבנביאים. וברור יהיה גם כן למפרע ששתיקת הרמב''ם חכמה גדולה, ואך זורק הרים בצניעות עצומה להשקיט קולות הנביאים עד כי יבוא הזמן.[10]

עלינו להבין ולדעת כמה שאפשר מאותה המשרה: מה מקורותיה, ואיך נולדה, ומאיפה באה, ומה תוכניה וענייניה? כי כל מה שקרה היה חלק חשוב מאד בתכנית ה'' לגאולה השלמה בסוף. ולא היינו יודעים מכל עניינו, כי לא היו המפתחות להבין. לכן לא ניתן הידע החדש הזה עד שישנם המפתחות להבין אותם, והוא אך ורק בביאת הגואל. נגע עניין של ''משיחות'' באמת למשרת ישוע, ולכן נוגע הוא למטרות התורה ולכוונות הנביאים. הגיע הזמן והתגלו אוצרות דברי הימים, להבין במאבק ההיסטורי בין יעקב ועשו, ובמנחת יעקב לעשו, ולהשלמתם בסוף דרך שש נקודות מעל למלת וישקהו, הן ששת הסימנים הגדולים של הגה''ש המביאים את מפתחות אליהו הנביא, זכור לטוב, להשבת הלבבות אבות על בנים ובנים על אבותם.

מוקש הפירוד בין היהדות והנוצרות נעשה בסוף, על פי קריאת המפתחות השלמים של הגה''ש, מוקש ההתאחדות. אין גאולה מבלי שישוב לגבולם הצאן הנאבד מבית ישראל. וקנאת ה'' צבאות דרך מישרתו של ישוע עשתה כל זאת! ובכן תיקון העולם עליו מרמז הרמב''ם ע''ה מכריח את תיקון הנוצרות. ותוצאת תיקון הנוצרות היא ההפרדה הגמורה בין הנוצרות התיאולוגית ובין אמיתות מישרתו של ישוע. ולהבחנה הזאת צריכים המפתחות לפתוח הבנת כל אותה המשרה, והפתעות הן ודברים סתומים היו עד שהתגלו. ועובדה זו מפליאה את העולם יותר ויותר בפליאה אחרי פליאה, כי עכשיו הכול על פי האמת ונשארת בפעם הזאת לכל יתר דברי הימים, כי אלה המפתחות יוצאים מתחת לשם ''אהיה'' אחרון ומפענחים את העבר להווה ולעתיד.

והנה המפתח להצלת הצאן הנאבד מבית ישראל נותן את המפתח להצלת בני עשו, שהם עצם הנוצרות. ותיקון עשו נותן את המפתח לבני יפת שנתערבבו בבני עשו. ובפירוש לא מספיקה גם השבת הצאן הנאבד לגבולם כי נאמר ''נקל מהיותך לי לעבד להקים שבטי יעקב ונצורי ישראל להשיב ונתתיך לאור גויים להיות ישועתי עד קצווי הארץ''. וחיונית היא הצלת הטובים מבני עשו שכל עניין לידת עשו ויעקב ביחד היא לכוונה ההיא, שגם מבני עשו יהיו ניצולים בסוף. והוא מרומז בנודע מהמדרשים שראשו של עשו גם הוא נכנס למערת המכפלה.

-------------------------------

ואני תפילתי לך ה'' כי קטן אני מכל הדברים האלה, תולעת ולא איש, חמור ולא אדם. ומה אדע תבונות ומאיפה חכמה? בחסד עליון הסמכתני ותרפאני בכל יום ובכל שעה תמכת בי שלא אפול. על סיני גילית פניך ושמענו את דיברותיך, עם משה דיברת תמיד ולאהרן נתת כהונה. ואנו סימנים לסימניך, ובגואל חיים בחרת, ולשופט משוח נתת אותו על כסא מלכות השמים. כי בענווה אהב את כל מעשיך ואת בריותיך והכיר וידע את רצונך. רחם נא עלינו ובזכותו הקם את בריתך הסופית, כי בעצמנו אין כוח, רחם וחננו וחזק אותנו לכבוד שמך. אמן וכן יהי רצון:

----------------------------------------------

אור חדש לרמב''ם

TABLET 1 Table of oaths taken for the NEW LAW

taken from INTSMH1.DOC

TB1TBOAT.DOC

Sombrero. BERGAMO, ITALY

פרק 9 - שבועות על כמה ענינים מתפארת הברית

משוכתב ומעודכן באר שבע טבת תשס''א

השבועות הבאות הנוגעות לאמונה של הברית השלמה של הגאולה השלמה, עם הביאורים הקצרים הנתונים, מכוונות בפרט כלפי כלל ישראל, וכלפי לומדי וחכמי התורה, שבצדק דואגים לשמירת כל עקרון תורני מתורה שבכתב ותורה שבעל פה.

הרבה דברים של הברית השלמה, המגיעה לעולם בזכות הגואל חיים, נדמים ''מוזרים'' במבט ראשון, מפני שהם חדשים לגמרי, ולא היו בעולם לפני זה, והם בסוגי הדברים הנאמרים בישעיה (פ'–מח') ''שמעת חזה כולה ואתם הלא תגידו השמעתיך חדשים מעתה ונצורות ולא שמעתם: מעתה נבראו ולא מאז ולפני יום ולא שמעת פן תאמר ידעתין''.

ואמנם רק הרמב''ם הנשר הגדול אימץ כוח בקדושתו לאמר לבני ישראל את האמת, דהיינו שבכל עניני הגאולה השלמה והמשיחות הקשורה בה ומשימת שליח נביא שיקום לקיים משלחת אליהו הנביא, זכור לטוב, אף אדם לא ידע אותם הדברים עד שיבואו; והסביר שאין קבלה בכל הדברים הללו אצל חכמי ישראל ושדברים סתומים גם אצל הנביאים.

ומשום כך עתה בהתגלות אותה הקבלה החדשה של הגאולה בביאת הגואל הנבחר, חיים, מובן הוא שרוב הדברים ידמו לדברים מוזרים, או אפילו חורגים מדת ישראל ומאמונת ישראל חלילה, כי חדשים הם ולא נודעו קודם לזה, ולא נשמעו, ושונים לגמרי ממה שנחשב אצל אנשי תורה האדוקים במנהגי הפוסקים וההלכה לכלל ישראל. והוא עד שיובנו, כי מצד עצמם אין שום חריגה מאמונת התורה בכתב ושבעל פה, כי אם דברים חדשים המשלימים את סימני התורה אל דברי הגאולה השלמה, והמביאים את האמצעים להקים את המטרות הרבות של הגאולה השלמה שבלעדן אי אפשר להגיע אליהן, כי אלה האמצעים החדשים חלק שלם הם של הקבלה החדשה של הגה''ש, ולא נמצאים בבית הכנסת על פי ההלכה או במשנה והתלמוד.

הנה הברית הסופית השלמה היא אוניברסאלית ועובדה זו לבדה משנה את כל המשקל של רגילות ישראל.

הטעם העיקרי לשבועות האלה, בשם החוק החדש של הברית השלמה של הגאולה השלמה, הוא למען שמירת חוקי התורה, דהיינו (1) שלא להתרחק מדי ממסורת ישראל (2) להקל על הרבנים ועל בני תורה ועל כל ישראל לסמוך על דברינו ולדעת שבחוק החדש כל מסורת ישראל, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, לא זזים ממקומם בגלל המסורת החדשה.

הקבלה החדשה האמיתית, מכל מקום, מקשרת את התורה לזמן החדש ועוד שהוא גם אוניברסאלי ולא רק לבני ישראל, ובזה ישנם חילוקים, הגם שעיקרי חוקי התורה נשארים. ישנו, אפוא, החוק החדש שהוא מחדש את חוקי התורה וישנו המנהג החדש של בית התפילה של הגה''ש, מנהג חדש לגמרי לכל חג בלוח השנה:

שבועה א': אני פרץ (PAUL) ,בן משה גרין (GREEN) וחנה (בעקער) ,נולד יולי 11, 1945 (ראש חודש מנחם אב ,תש''ו) ,בנו-ארק נו-ג'רזי (NEWARK, NEW JERSEY) בארצות הברית נשבע לפני אלוהי ישראל, בשמו הקדוש בן ארבע אותיות, ככתוב ''והיה ליהוה לשם לאות עולם לא ייכרת'' (ישעיה נה' -יג'), שהמנהג החדש של הגאולה השלמה אינו חורג או סוטה מדת ישראל או מהתורה הקדושה אש דת למו, ושהוא חוק מחודש ומנהג חילופי (אלטרנטיבי) רצויים ואהובים לפני אלוהי ישראל. נכלל בשבועה זו, כמקובל בסימנים השלמים של הגה''ש בזכות הגואל האחרון הנבחר, חיים, שכל יהודי, מהכי גדול עד הכי קטן, יכול לקיים את כל מצות התורה דרך החוק החדש והמנהג החדש, לא פחות מכל יהודי דרך ההלכה ובית הכנסת.

[a]שבועה ב': אני מעיד על עצמי לפני אלוהי ישראל, שאני פרץ גרין, קיבלתי את הרשות (ולא שום אחד אחר חוץ ממני אם לא ברשותי) לנסח את המנהג החדש של הגאולה השלמה ממורי הקדוש, הצדיק השלם, הגואל האחרון הנבחר של הגאולה השלישית הסופית, בחייו ראש השלושים-ושש צדיקים הנסתרים, חיים בן משה, נולד בצנעא תימן, דרך ''חלום החוזה'' שאביא פה למטה; ובכן הנני מעיד שמאמציי בהיווצרות בית התפילה של הגאולה השלמה וכתיבת החוק החדש ונוסח המנהג החדש הם כפי תנאי השבועות האלו המבטיחות שלא לחרוג מהעיקרון המובא שכל יהודי יכול לקיים את המצות לא פחות ממה שיכול לקיים אותן כל יהודי של בית הכנסת.

חלום החוזה: קבלתי ( ) ראיתי את הצדיק חיים שהושיט לי את ''החוזה'' של ''בית התפילה לכל העמים'' על מנת לחתום עליו, וחתמתי את שמי על החוזה: אחרי חתימתי אמר המורה חיים ''בעוד ארבע מאות שנה - בין ארבע מאות וחמש מאות שנה, לא תתנהג בבית הכנסת הנחת תפילין''.

שבועה ג': אני נשבע לפני אלוהי ישראל, יהוה צבאות, שאני, פרץ גרין, קיבלתי (ולא שום אדם אחר) ,על ידי הסימנים השלמים המקובלים בחלומות אצל תלמידי הגואל האחרון, חיים, את כל המפתחות השייכים לזאת המשרה, הנקראת מישרת חמור אוכל לחם או בשמות אחרים כמו ''משרת החמור, משיח בן דוד'' או ''החמור עם שלש עיניים'' וכו. והנני מעיד בשבועה זו שכל המפתחות האמורים שהתחילו לרדת בחלומות נבואיים אצל תלמידי ואוהבי הצדיק חיים אחרי פטירתו ביוני, 1982 (כג' סיון תשמ''ב) הם הם המפתחות לקבלה החדשה האמיתית הבאה לעולם רק בביאת הגואל האחרון הנבחר, והוא המחליט מי יקבל אותם. הנה היא הקבלה המוזכרת ברמז בסוף הלכות מלכים לרמב''ם, עליו השלום, שאינה ידועה ולא נתקבלה אצל חכמי ישראל ודברים סתומים הם אצל הנביאים וכו. ושלא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו וכו.

המשרה הזאת של חמור אוכל לחם הוא ב ''סימן'' ה ''מישרה הנבואית'' המוזכר שם בהלכות מלכים כמשרה השלוחה על שם אליהו הנביא אם אינו הנביא אליהו, זכור לטוב, שבא בעצמו. והוסברה שם בקצרי רמזים שהיא המשרה המיישרת את ישראל ומכינה את לבם וכו. ובכוונה לא מתברר מדברי הרמב''ם ע''ה מי הוא הנביא הקם או מהו היחס בין אליהו הנביא ומלך המשיח והנביא הקם לפני זה למען כל ההכנות. ועד ביאת הגואל האחרון היה אי אפשר לבררו.

מישרת חמור אוכל לחם, ולא רק אני, כי אם מי שהוא חלק ממשרה זו, מבשרת את ביאת הגואל חיים, ואת ירידת הסימנים השלמים שבהם כל עניני הגה''ש, וכל מפתחות השבת הלבבות, וכל הנבואות החדשות של הדור הרביעי, וכל סימני המשיחות גם סימני בית יוסף וסימני בית דוד. הכול בזכות וברשות הגואל חיים, והכול בזכות אליהו הנביא. ובכן מישרת חמור אוכל לחם היא בשליחות הגואל חיים ולא בשליחות אליהו הנביא בישירות, ואמנם הגואל השולח את כל הסימנים השלמים של הגה''ש הוא בקשר ישיר עם אליהו הנביא, זכרו לטוב, שהרי הסימנים השלמים כוללים את שליחותו של אליהו הנביא להביא את מפתחות השבת הלבבות אבות על בנים וכו. ואת המסורת הנבואית של אליהו הנביא בשביל הדור הרביעי הזה שאנו בו.

מישרת החמור אוכל לחם מקבלת את הסימנים השלמים בעולם ורושם אותם ומסדר אותם ומסביר אותם בשביל העולם. הרי שליחות אליהו הנביא, זכור לטוב, קבועה מאז מאת ה''. ומישרת הגואל חיים, מעת בחירתו מאת ה'', קבועה לכל הדורות הבאים, ומישרת חמור אוכל לחם היא בשליחות הגואל חיים, והיא נמשכת בעולם מדור לדור מחמור לחמור ומחמורים לחמורים. נמצאת שה ''נביא'' שיקום (לפני מלחמת גוג ומגוג) שיישר את ישראל ויכין את לבם, שהם התפקידים של אליהו הנביא, זכור לטוב, אינו אדם אחד בעולם שמקבל את השליחות הזאת, כי אם ''מישרת חמור אוכל לחם'' ואני, פרץ בן משה ובן חנה גרין, השליח הראשון על מישרת חמור אוכל לחם.

ורמזים הרבה בפרק נה' בישעיה כמו ''כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אליי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו''. ובמלאכי מרומז היחס בין הגואל האחרון הנבחר שבעבודתו הנסתרת בעולם ''ופנה דרך לפניי'' ובפטירתו ''פתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים'' דהיינו אל היכלו במלכות השמים, ובין אליהו הנביא שהוא הוא מלאך הברית בשליחות ה'' מאז ''ומלאך הברית אשר אתם חפצים'' וחוזר לרמוז על הגואל האחרון ועל אליהו הנביא כאחד ''הנה בא, דבר ה'' צבאות''

ומישרת החמור מנובאת בנביא זכריה ''גילי מאד בת ציון והריעי בת ירושלים, הנה מלכך יבוא לך, צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות''. כל דברי הגה''ש וכל הסימנים השלמים ''מורכבים'' לעולם דרך מישרת החמור האוכל את לחם הסימנים.

הרי המשרה עצמה נבואית היא ומתאימה ל ''יקום נביא'' אבל אנחנו בעצמנו לא נביאים ולא בני נביאים. והיא המשרה המבשרת את הסימנים השלמים, ומסבירה את כל הסימנים האוניברסאליים של משיח בן יוסף, ואת הסימנים הדווידיים בעד המשיחות לבני ישראל, ובזה היא המשרה המכינה את הדרך למשרת משיח בן דוד שיהיה בזמן בית המקדש השלישי בירושלים, ומבשרת את סימני הכהן המשוח על מזבח הכהן המשוח (בקומה השביעית של בית התפילה של הגה''ש) ומקיימת את סימני מזבח הישראל הגדול (של הקומה הרביעית) הנקרא גם כן מזבח החמור.

הנה מישרת הכהן המשוח שייכת למשיח בן דוד ולכהן המשוח הנמנה (וגם החמור הראשון והנמשך אחריו במשרתו) ,צריך להיות נולד יהודי ומשבט יהודה וכו. באותן הזכויות הנצרכות על פי דיני משיח בו דוד. ואמנם מזבח הישראל הגדול אינו מזבח ליהודים רק, כי אם שייך הוא לסימנים האוניברסאליים של סימני משיח בן יוסף, וכל מי שהוא חלק לעבודות מישרת חמור אוכל לחם יכול להשתתף במזבח זה, אבל החמור הראשי והאחראי של מזבח הישראל הגדול צריך שתהיו לו אותן הזכויות של הכהן המשוח, נולד יהודי ומשבט יהודה וכו.

ואמנם הגואל חיים הוא משבט בנימין, והוא הגואל ואינו המשיח, ומישרתו אוניברסאלית וענינו כנבואת (ישעיה מט' ה’) ''ועתה אמר ה'' יוצרי מבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו וישראל לו ייאסף ואכבד בעיני ה'' ואלוהי היה עוזי: ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצורי ישראל להשיב ונתתיך לאור גויים להיות ישועתי עד קצה הארץ''. והוא בקיום נבואת ''ילד יולד לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום'' וכו. (היו כמה חלומות על זה שהצדיק חיים נולד והיה תינוק וגדל במהירות להיות ילד וכו. ובאו להוכיח שהנבואה הזאת עליו מרמזת). ולשון ''אבי עד'' בפרט מוכיח שמישרתו נמשכת לכל הדורות בפועל שהוא אחרי התחייה בסימן השלם של תחיית המתים, והוא שפתאום בא אל היכלו במלכות השמים, שהוא השופט המשוח במלכות השמים, ולא נמצא בארץ. אבל מישרת משיח בן דוד צריך להיות בארץ. והנה היות הגואל במלכות השמים הוא הנותן שמלכות בית דוד, בסימן חמור אוכל לחם, תישאר תמיד בצדק ובמשפט וכו.

הנה נבואה זאת לא על משיח בן דוד נאמר, כי אם על הגואל האחרון הנבחר, שהוא גואל אוניברסאלי ''כולנו בשר אחד''. וחמורו נקרא ''החמור עם שלש עיניים'' דהיינו אחת ליהודים, אחת לבני ישמעאל, ואחת לבני מלכיצדק הנמצאים בעיקר בין הנוצרים. ובכן תיקון הנוצרות עיקרי הוא לאסיפת בני רחל אמנו שהתבוללו בין אומות הנוצרות והרבה מבני עשו ומבני יפת ואף מבני חם. ומישרת ישוע בן מרים ובן יוסף מסימני יוסף היא כמוסבר בכל ספרי ספר המפליא שבספר משנת חיים. ומתיקון הנוצרות ניצולים גם כן בני עשו ובני יפת ומהם לעמים יותר רחוקים עד שישועתו יתברך יוצאת לכל העמים עד קצווי תבל.

הנה האוניברסאליות מביאה איתה את האמת הגדולה של רחמנותו יתברך, אלוהי ישראל ואלוהי כל העולם על כל אומה ועל כל יחיד ''כי כולנו בשר אחד''. ונקל הוא לו יתברך אם רק ישראל מקבל את ישועותיו ואת חסדיו. והוא עקרון אוניברסאלי שעוד רוב היהודים צריכים ללמוד אותו. והוא העיקרון המאזן את האנושות אל מקומו הנכון בכדי שאף אחד יחשוב את עצמו יותר מהשני. והוא חידוש מצות ואהבת לרעך כמוך במובנו הרחב, שכולנו אחים ואחיות מאדם וחוה. גם פה ואהבת לרעך כמוך, אם הוא רק ליהודים, דבר נקל הוא אצל השם ברוך הוא. אבל כאשר האהבה לרעך מתפשטת גם לאנשי ונשי וטפי האיים הרחוקים, מפני שכולנו בשר אחד, הוא הדבר האהוב בעיני ה'' אלוהי כל העולם וכולנו בניו ובנותיו.

כל החידושים הנפלאים האלה מוסברים מהשפה הברורה המגיעה עם הגה''ש ככתוב ''אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'' לעבדו שכם אחד''. וכאן היא השפה הברורה המבחינה ומקיימת את שני העניינים, אהבת ישראל בסימן הפירוד מהעמים ואהבה אוניברסאלית בסימן האוניברסאליות. הפירוד של ישראל כבר קיים בכל דברי ימי ישראל ומתקיים תמיד (והלוואי שתהיה אהבת ישראל אמיתית וקיימת בין כל היהודים ואמנם בסוף יהיה ככה בעזרת ה'' ברוך הוא) אבל האוניברסאליות חדשה לישראל והיא באה עם הגה''ש בזכות הגואל חיים.

מהמוסבר לעיל ילאה תלמיד חכם בלשון המימרא בסוכה נב: מאן נינהו ארבעה חרשים אמר רב חנא וכו. משיח בו דוד ומשיח בן יוסף ואליהו וכהן צדק. - ובאמת הם הארבעה סוגים העיקריים בסימנים המשיחיים והגאוליים אבל בלי הסברי הסימנים השלמים לא יובן כלום כי חסר הגואל אחרון מן המסכת ואף חסרה מישרת החמור המביאה את הסימנים לפועל בעולם וכו.

שבועה ד': אני, פרץ גרין, נשבע לפני אל שדי, שמאז, מרגע קבלת סימן ''בא הזמן'', קיבלתי רשות (אני ולא אחר) מהגואל האחרון, חיים, לפתוח את הבשורות של הגאולה השלמה, בכל מה שאנחנו, אני והתלמידים, מקבלים אותן. והריני נשבע לפני אלוהי השמים והארץ, אל שדי, אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב, שזאת המשרה הנקראת חמור אוכל לחם באה לקיים את הנבואה המפורסמת בסוף מלאכי על השבת הלבבות בנים עם אבותם וכו. דהיינו שהסימנים השלמים המקובלים נותנים את מפתחות השבת הלבבות בשם אליהו הנביא, זכור לטוב, ואנו כמו המזכירים של הגואל חיים השולח את כל אותם הסימנים.

קיבלתי בחלום אחרי שמנה ימים לפטירת הצדיק הקדוש חיים. והנה אני בתוך מעגלים מצוירים על האדמה, ואני עומד לפני הכוכבים, והם קרובים ומבריקים, ומרחוק כל' מטרים עומד הצדיק הקדוש המורה חיים, ראש ללו' הצדיקים הנסתרים, והסתכל עלי עד ששמתי לב בכוונה עליו; ואז הרים את עיניו הקדושות השמימה ובאותו הרגע הסתכלתי גם אני על הכוכבים, ומפי יצא קול חזק ועצום והכרזתי ''בא הזמן''.

שבועה ה': אני, פרץ גרין, נשבע לפני ה'' אלהינו, בשם ''אהיה אשר אהיה'' ,שקיבלתי, דרך חלום החוזה המוזכר לעיל, את האחריות (אני ולא אחר) על בית התפילה של הגה''ש הנקרא בנביא ישעיהו ''בית התפילה לכל העמים'' - שהוא בית התפילה האהוב לכל העמים, ככתוב ''וביתי בית תפילה יקרא לכל העמים'', ובכן הרשות בידי לסדר את כל עניניו, מזבחותיו לתפילה, מנהגיו, וכהונתו וכו. נכלל בשבועה זאת היא שבית התפילה של הגה''ש הוא חלק מהקבלה החדשה האמיתית שלא נודעה ממנו כלום עד שמתגלה בזמנו ביחד עם יתר הסימנים השלמים, ובכן לא נמצא בדברי חכמי ישראל, זכרונם לברכה. נכלל גם בשבועה זו הוא מה שנוגע לשפה הברורה המנובאת ''אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'' לעבדו שכם אחד'' והיא השפה המובאת והמבוארת בכל כתבינו בספר משנת חיים ובבתי ספר הגה''ש הם בי''ס השושנה ובי''ס אסתר ובי''ס הילו-רוז:

שבועה ו' :

אני פרץ בן משה ובן חנה גרין נשבע לפני ה'' צבאות על האמת בנוגע למצות תפילין, שמיוסד על חלום החוזה המוזכר, שלא מניחים תפילין בבית התפילה של הגה''ש. עיקר טעמו הוא שהקדושה החדשה של הגה''ש קשורה בתפארת הברית השלמה אשר מהתחלתו קשורה לאור הגדול המובטח לעתיד, אור וקדושה שלא מחייבים תפילין, על דרך קדושת השבת שפוטרת את אות התפילין. ואין כאן בשום אופן כפירה במצות תפילין, חלילה וחס, או שפרטיו הלכה למשה מסיני, ואמנם היהודי המתפלל בבית התפילה על פי המנהג החדש נחשב לו כאילו קיים מצות תפילין, וככה הוא גזרת הזמן בעד הגה''ש.

שבועה ז':

ואני פרץ גרין נשבע לפני ה'' אלהינו, קדוש ישראל וגואלו, שלמען הקים את תפקידי בסדרי בית התפילה של הגה''ש, קיבלתי דרך הסימנים השלמים, בזכות הצדיק האהוב הגואל חיים, את המפתחות לקדושה החדשה והכהונה החדשה של בית התפילה של שבע קומות ושלוש-עשרי מזבחות לתפילה.

הגואל אינו המשיח והמשיח אינו הגואל. הצדיק חיים סבל בעד כל העולם סבל נורא, ובפטירתו נבחר לגואל אחרון, והוא אהוב ה'' שפתאום בפטירתו בא אל היכלו במלכות השמים, ומשם הוא מדריך את כל עניני ודברי הגה''ש. -------

אני מוסיף כאן שבארץ ישראל בבאר שבע בתשס''א ראתה נודע בחלום שאני אומר לה בשמחה שפטרו אותי מהברית השלמה. עניין זה הוא צורך בכדי שהבשורות והתפקידים יימסרו לחמורים אחרים ורצוי הוא שאחרים יקבלו אחריות. אני כמובן ממשיך כמורה להם ואוחז בסימנים שאחרים עוד לא יכולים לקיים אותם, עד שירצה ה'' ברוך הוא.

------------------------------------------------

עניני השבועות בקיצור - א) המנהג החדש לא חורג מדת משה והוא מנהג חילופי וכו. כל יהודי יכול לקיים בבית התפילה של הגה''ש כמה שהיהודי יכול לקיים בבית הכנסת -

ב) קיבלתי את האחריות על בית התפילה של הגה''ש -

ג) קיבלתי את המפתחות למשרת חמור אוכל לחם ואת המפתחות לקבלה החדשה האמיתית היא הקבלה המוזכרת ברמב''ם ע''ה שלא קבלו חכמים וכו.

ד) מאז סימן בא הזמן יש לי רשות מהגואל חיים לבשר את בשורות הגה''ש כמו שאנו התלמידים מקבלים אותן, והן הבשורות גם עם מפתחות השבת הלבבות המובטחת לאליהו הנביא, זכור לטוב וכו.

ה) קיבלתי רשות והאחריות לסדר את בית התפילה של הגה''ש, שהוא ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים, וקיבלתי מפתחות השפה הברורה, וגם סימני בית ספר השושנה ובית ספר אסתר ובית ספר הילו-רוז

ו) לא מניחים תפילין בבית התפילה מהטעמים המוסברים וכו.

ז) קיבלתי את מפתחות הקדושה החדשה והכהונה החדשה של בית התפילה של הגה''ש וכו.

------------------------------------------

Peretz Green

..............................

אור חדש לרמב''ם

פרק 10 - הבית דין של הגאולה השלמה

ואינו בא לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם, שנאמר והשיב לב אבות על בנים.

זו הזהרה שצריכה לה שלא לחשוב שהמשיח ישנה את הדת, וגם בתלמוד מרומז על ''תורת המשיח'' ולא יעלה על הדעת שהוא ישנה חוקי התורה, או יותר מזה שלא ינסה לפסול תורה שבעל פה ופסקי חכמים וכו. או שלא יגיד שעכשיו החזיר כשר והפרה פסולה או שלא יגיד שעכשיו התפילין פסולים ורק המנהג החדש כשר. או במה שנוגע לאנשים או לחברות כמו וועדות של רבנים, לא צריך לבוא המשיח לפסול מי שהוא בחזקת כשרות וכו. ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין כמו, לדוגמה, הקראים או השומרונים.

מכל מקום הדברים יותר מסובכים בימינו, ועוד בהקמת מדינת ישראל ומאות חלקים של בני ישראל במחלוקת אחד עם השני, וכל אחד פוסל את השני ומכשיר את עצמו, ואין בתי דינים מוסמכים מרוב עם, ואלפי בעיות על כל פרט. ומכל מקום שלטון ההלכה עומד במחנות הדתיים חוץ מהרפורמיים אבל זרמי ההלכה מרובים ומשונים ואין בית דין שקובע לכולם, כי אם קהילות קהילות כפי הבית דין שסומכים עליו יקבעו דיניהם. איך שיהיה עסק הרבנים הוא זה ולא עסקי. ואצלנו מה שנוגע יותר מזה הוא שרוב העם אינו מחזיק בהלכה, ואם לא בר מצות וחתונות ולוויות ראש השנה וכיפור לא היה בכלל קשר וכו. וירחם ה'' על עמו ישראל בכלל ובפרט.

יש אמנם כמה רעיונות שעלינו לדון בהם. ובכדי למקד את הרעיונות האלה צריך לדון בכמה עניינים הנוגעים לשואה, ורק אחריה זמן הקמת מדינת ישראל, וזמן הגאולה השלמה, וזמן הדור הרביעי, ועניין הבית דין של הגה''ש הנקרא בית דינו של מרדכי הצדיק.

ישנה נקודה נעצרת בתחנה האחרונה במהלך אחרית הימים שהיא השואה. ויש הגיון חדש אחרי השואה שצריכים לדרוש את עניניו. לא נוכל להגיד הרבה, כי אם בנקודות משוערות כפי הגיון השכל הישר, ביחד עם מה שנוכל להבין מביאת הזמן החדש של הגאולה השלמה. ואפילו שהשואה נחזה בתורה בקללותיה ובנבואת משה בפרשת האזינו, אינו דבר בסוג השערה מכל הרבנים והחכמים לפניה, מפני שגזרה הייתה הכי גרועה של כל דברי הימים, ואין דומה לגזרתה לא לפניה וכל שכן לא אחריה, כי אחריה לא תהיה עוד שום גזרה על עם ישראל אף אחת ממיליון ממנה.

ולא על עניין השואה עצמה נעמוד פה. ואמנם הקושי הוא להשיג רעיון כלפי היהדות עצמה עד השואה ואחריה. שהרי מוכרחים לעמוד על עצם היהדות עצמה, שהנה לא עמדה תורה ולא עמדה תפילה מכל הקהילות ובכל הישובות ובכל סוגי היהדות שהיו אז לעצור את הגזרה. ולצדיקים האמיתיים לא הייתה רשות להיכנס לאותה הגזרה הנוראה, כמו שהעיד על זה הצדיק חיים. גזרה היסטורית הייתה שהוכרחה לבוא, ונסקרה בתורה ונראתה בנביאים. באריכות עמדנו על הגורם הנסתר, העבודה זרה הנסתרת של כל הקבלה השקרנית שנאצלה ונבראה ונוצרה ונעשתה מעוון קץ אחרית הימים הוא עוון שיטת האצילות של ס' הזוהר, ואמנם גם התוצאות הרעות הנראות שאחזו בכל חלקי היהדות משמעותיות הן.

חברות החסידים נפלו לתוך סוגי פולחנות לרבי שלהם שמוזרים הם ליהדות האמיתית, ובצדק עמדו נגדם המתנגדים אף שלא הצליחו מטעם זה שלא ידעו גם הם את הגורם הנסתר של הדברים, והגאון מווילנא עצמו כתב פירוש על דברי הזוהר. אבל גם נכון שצורת היהדות הליטואנית עמדה במין קרירות ובמין סנוביזם לא מקובלים מן השמים. ולרפורמים נחסרה חלק הקדושה מן התורה והמסורת באופן שלא יכלה עוד להשתייך ליהדות האמיתית המסורתית. והרבה יהודים יצאו לגמרי מהיהדות. ועוד אלפי זרמים ותנועות שאינני מכיר בהם, ואולם אין כי אם לסקן מסקנה, שכל צורת היהדות בכללותה לא הייתה רצויה, ומשובשת הייתה מבפנים ומבחוץ ובאה הגזרה.

לא נשתבשה נשמת ישראל, כי נשמת ישראל שלמה ולא מתה ולא תמות אף פעם. וגם הרבה מאד יהודים היו בכוונות טובות ובלב רחמן פנימי, וזה מעבר לחילוקי דת או לתנועות היהדות שהשתייכו להם. ובכן גם הרפורמים בכלל, ואפילו חופשיים שלא ידעו כבר דת ודין בכלל. לא נתמעטה נשמת ישראל בחורבן גופיהם, ונתקבל קרבן ישראל לעולה לרצון לפניו יתברך, בכדי שיגיע העם לזכות ולהקמת הנבואות על שיבת ציון.

ואמנם נרגש משהו מאחורי דברי הנשר העף מעל לראשי כל ראשי העם בנבואה נסגרת זקוקה לזמן ההוא, דהיינו לתקופות שאחרי סוף אחרית הימים של ישראל; שגם אז בבוא זמני ימות המשיח אינו בא לשלול את היהדות ולשים אותה לפסולה, חלילה וחס. כי כמו שנשמת ישראל לא תמות גם נשמת היהדות לא תמות. ישנה דרגה ממשית היסטורית של סוף היהדות בשואה, ישנה דרגה של גזרת מוות על צורת היהדות הנמצאת אז. יש בה הרגע הנבואי של צורך כריתות הברית החדשה של ירמיה הנביא, כי המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם.

אני מוכרח להזהיר כאן לקוראים היקרים שלא יושג חטא ישראל בשואה עד שייוודע ויושג חטא האצילות עוון קץ ספר הזוהר של אחרית הימים. לא מהיבסקאס ולא מהמשכילים ולא מהרפורמים ולא מרבני החסידים מצד עצמם ולא מקרירות לב הליטאים ולא מקרח יהדות גרמניה ולא מהחופשיים והחילונים והכופרים. כולם ביחד לא יוציאו את גזרת השואה אם לא תובן הכפירה האפילה ההיסטורית הנסתרת המשבשת ומעקמת את המסורת האמיתית, ודורשת עבודה זרה על כל מילה של התורה הקדושה מבראשית ועד לעיני כל ישראל. מתה התורה והופרה הברית ולבשה את תכריכיה במהלך מתקדם לארבע מאות שנה, עד שלא יכלה להתאפק עוד הגזרה המחכה לבוא, כי הפרו את בריתי באלוהים אחרים על פני ובאלוהים נכריים חדשים מקרוב באו.

ושבשו וכיערו את צורות היהדות עד שרוב העם לא היה יכול להתאפק, ומרד בטינופת המטפיזית והריאלית שראה, והרגיש דבר גועל נפש ושמע דברי שנאה ולא ראה לא קדושה ולא אהבה. וקמו משיחים פילוסופיים ופוליטיים וחילוניים ונבאו חזיונות על תורה שאיננה, ושמתה, ושגורמת רק לסגירת כלא כל המוח ועצימת הדעת, ושיגעון ולא שכל ישר, והאיצו את העם לתחייה חדשה שכלית ותרבותית פיסית ורוחנית ועצמאית ומדינית. ובהתלהבות רבה באו לטמא את הטהור ולטהר את הטמא ולפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולהכשיר מי שהוחזקו פסולין, בטענות שהם שמים שלום בעולם. ואמנם הצער הגדול הוא שכבר כולם לא היו פחות אשמים מאנשי תורה ולומדיה וספר הזוהר בידם, ובעץ חיים זיווגו זיווגים בצמצומי הבלים ובפרצופי פסלים ובאציליות בודהיסטיות, והתענגו יחד בהוצאת רעי על בית כסאו של קצר אפיים, ובשיגעונות פצועי מוח רקדו כשיכורים מסביב לעגל וקראו לו פנימיות התורה. לא על חנם הוזקקה ברית חדשה כי הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם.

ואם לא ידע הגאון הנפלא והצדיק הנסתר את פרטי צורות העוונות וערפלי העיקומים וסדרי זמני הגזרות, ידוע ידע הרמב''ם ע''ה שבוא יבוא הזמן שיפרו בני ישראל, אם מדעתם או לא מדעתם, את ברית התורה. ותצטרך עם ישראל לעבור על עונשי אחרית הימים, ורק אחרי אותה התקופה אי אפשר שלא יבואו הזמנים של הברית הסופית המנובאת בירמיה. וסוף כל סוף ייקבץ גליות, וישובו נידחי ישראל לארץ הקודש, ויעברו תקופות של טהרה, ותהיו הכנות לישר את לבם, ודברים חדשים יתגלו מן השמים, עד שבא לציון גואל לשבי פשע ביעקב, וייסלח פשעם ויישכח עוונם ויתחילו סדרי גאולתם הסופית, וישובו לאמונה ולתורה ולמצות, ואחרי מלחמת גוג ממגוג ייבנה בית המקדש בירושלים ויכנסו סדרי הגאולה השלמה, בעזרתו יתברך.

ומפני שזמנים שונים הם ותקופות היסטוריות שיצטרכו לעבור עליהם עד שמגיעים לזה, ומפני שיהיו שינויים גדולים בדברי הימים, ויקומו גם משיחים רבים אשר לא נמנו מן השמים, הזהיר הרמב''ם בפשטות סותרת התחדשות השמים והארץ, שייזהרו ולא יחשבו שהמשיח בא לטהר את הטמא או להחליף את המוחזקים בכשרות לפסולים ולשלול את כל העבר מפני החדש, כי איננו כן. התורה היא נצחית ומצוותיה נצחיות, ותבוא הברית הסופית על שם כל התיקונים הזקוקים לקיים את המטרות המרובות גם הפרטיות של הגאולה לבני ישראל וגם לאומות העולם, לתקן את העולם במלכות שדי בשפה ברורה שיהפוך בה ה'' את העמים ותיישר את ישראל במפתחות המובטחים לאליהו הנביא, זכור לטוב, ובביאת מלך המשיח שהכול מחכים עליו.

והוא כי יישאר הקושי, האם אנו, אחרי השואה ואחרי התחלת תחיית העם ואחרי הקמת מדינת ישראל, ומה יהיה עם העם הזה, שעצם צורת היהדות שלו עוד ''גלותית'' היא, ולא עברה על צורת הווייתה כמזמני הדורות שקדמו לשואה. גם דתיים גם לא דתיים, אלה בתוך אותם השיבושים שגרמו בסתר לשואה, בעוונות, ואלה חוץ לגדרי עם ישראל המצווה. השאלה היא, ושאלה עצומה היא שלא נוכל לעמוד על תשובתה, כי אם לשכח את האזן על דברים שהם למעלה בעמדה נשגבה נסתרת מעינינו, מתחת לאיזה בית דין של למעלה אנחנו עומדים?

כי אם ידענו את הגורם הנסתר שעוד כיום רווח, וראינו באלפי צורות של טעויות שנגרמו מקבלת הזוהר, אף כי הזמנים בחסד יחסית אחרי השואה, ומה יהיה לעם הזה אם עוד הבית דין של מעלה, דהיינו הבית דין כלפי בני ישראל, הבית דין הדן על פי התורה האמיתית ועל מצוותיה ועל דיניה ועל הלכותיה, ומי ינצל עוד ומי ייוושע? כי כל העם בשגגה, ואותו החטא נמשך. ואם הבית דין שלמעלה אינו פועל בפרמטרים חדשים, אחרי השואה, והייתה, בר מינן, חוזרת גזרה שאי אפשר לעמוד בה. ועמוק הוא העניין עד מאד ולמתבונן בו סיבוכים המזקינים דעת. ומי יעמוד על פרקו!

ואמנם חמור אני ואין לי שכל מעצמי, וגם שכלי הניתן אינו כי אם שכל סימני, לאכול את לחמי בבית לחם כברת הדרך אפרתה, וללקק את דמעותיה של רחל אמנו, ולנשק את רגליה בניחומי הבשורות, כי כבר בא הגואל, ותשמח לבה ותכיר בכל נשמות רחמה. וירקדו עם חמור מסביב לעגלי צאן הנאבד, ושבו בנים לגבולם. נתקבל קרבנו של ישראל בשואה, ונעשה הוא לעם משיחי כחמור וכעיר בן אתונות, ומתחילה לשרות על נשמתו חשקה להקים שבטי יעקב ונצורי ישראל להשיב ולהינתן לאור גויים להיות ישועת ה'' עד קצווי הארץ.

ונשתנו הגדרים שבהם יגדרו הראשונים שלא הפרו את הברית. ובעד שארית הפליטה אחרי קרבן העם הוקם בסתר הבית דין של מרדכי הצדיק למעלה בזכות הגואל הנסתר בעולם. כי חנון ורחום ה'' אלהינו והגיע הזמן להטיב לעם אברהם יצחק ויעקב. והוא לעם בכללותו, והוא גם גשר היסטורי המאפשר לעם לעבור על מאבקיו הרבים בתקופות טהרתו. עד שיוכל העם לעלות אל הר ה'' נקי כפים ובר לבב. והטובים בעם ישראל כעת הם היהודים הטובים בלב טוב, ואף אם הם רחוקים מההלכה אינם נידונים על פי הבית דין של מעלה הדן על פי ההלכה, כי אם על פי הבית דין של מרדכי הצדיק של הגאולה השלמה[11]. ונשאר הקושי הכי גדול לא עם הטובים הרחוקים כי אם עם בקרובים ומלאים במידות רעות. וגורלם על פי הבית דין הקודם וכמעלתו כן הקפדתו וכמעלת לימודו כן דינו וכמעלת ענוותו כן שכרו.

כי עלמא הפוכא חזינא בדרא רביעאי דא, והאיש הפשוט מדבר בחכמה והאיש המלומד מדבר בטיפשות ובשפתי גאוותנות וכעס הבלים, ומי שאין לו תורה מקיים את מידות התורה ומי שהולך בתורה אינו מקיימה. ולטעמים רבים עולם הפוך הוא הדור הרביעי הזה הסופי. וכן נראהו ונדעהו ונסתכל על אור על פני אלה הפשוטים ונביט חושך בהולכי אור התורה שהפכו אותו לחושך, בעוונות הרבים. ובכן הצטרך הנשר הגדול, מרוב כוח נבואתו, לתת כלל במשיח שעל הפשט אין טעם להזכירו ואין בו חידוש, אלא בבוא התקופות ההן ויהיה החזיר כשר והפרה טרפה והדתי פסול והחילוני כשר, ויבין שאנו בימות המשיח, שלא יחשוב שהמשיח בא לטהר את הטמא ולטמא את הטהור וכו.

כי אחרי הגשר הגדול יבואו שני הסוגים בבית דין של למעלה על ישראל להיקבע על היבשה, זה לתפקידיו התורניים וזה לתפקידיו הגאוליים ובשניהם השלמות. ותהיה ההבנה ההדדית בהשלמת אחד את השני לפני בוא יום ה'' הגדול והנורא. כי הבית דין הגדול שלמעלה של ישראל נקרא אבות והבית דין של מרדכי הצדיק של הגאולה השלמה נקרא בנים. וכן ההלכה נקראת אבות לגבי החוק החדש והמנהג החדש הנקראים בנים. וכן כל מסורת ישראל הידועה נקראת אבות וכל הקבלה החדשה האמיתית של תפארת הברית השלמה והסימנים השלמים נקראים הבנים. וכן בית הכנסת נקרא האב ובית התפילה של הגה''ש נקרא הבן.

ובן יקיר לי אפרים במטרות הגאולה השלמה, להוציא את אורה החוצה להשיב נצורי ישראל, בני רחל אמנו, ושבו אל גבולם בעם ישראל דרך הברית השלמה והחוק החדש והמנהג החדש על מזבח אפרים בבית התפילה החדש. ומפני שחמור אנכי ולא בר דעת אנושי כי אם סימניי שמוני ראש לבית דין של מרדכי הצדיק בארץ במסגרת הברית השלמה הזאת. והוא בכוח זה, ברשות הגואל חיים, שגיירתי את דבורה בשטר גיור ובטבילה ובשני עדים יהודים, וכתבתי לה כתובה. וגיירתי את פאולו בברית מילה בטבילה ובעדים. ונתקבלה גירותם מלמעלה מפי הבית דין של למעלה של מרדכי הצדיק, ונתקבלו ליהודים, וכן גילת חיים ויואל (יהואל יהואל) וחיים שמשון נולדו יהודים על פי הבית דין של מרדכי הצדיק של הגאולה השלמה, ומסימני שבט יהודה כמוני ואין ספק. וכן אחרי זה כתבתי גט לדבורה ונתקבל בבית דין של מעלה. ואת פאולו העליתי אל מזבח יהודה והתחתנו ונתקבלו כיהודים על מזבח יהודה. ומהם נולדו אשר ונח חנה נוגה, והם נתקבלו כיהודים מהבית דין צדק של מרדכי הצדיק של הגאולה השלמה של למעלה. וכל זה ברשות ובזכות הגואל האהוב העניו והסבלן השלם והצדיק הנסתר המסוגל לבוראו חיים בן משה הנולד בצנעא תימן.

ותגידו לי אתם אם כל זה אני יכול להסביר לחכמים ולרבנים של האידנא!!

ואמנם חמור אני, רבותי, ומוכרח לטעות למען בירור הדברים, שעל כן אני נקרא בין היתר חמור משיח בן דוד. ואני לא משיח, כי אם הסימן של משיח חמורי המקדים למשיחות הארצית שתהיה אחר כך. לא רק הרבנים של האידנא, כי אם הרבנים בכלל יגידו בצדק ''אתה פה לא מסביר את דברי הרמב''ם ע''ה אלא אתה מכחיש בדיוק מה שהוא מסביר. האם ישנם שני בתי דינים בשביל ישראל שיכולים הם להחליט מתחת לאיזה בית דין רוצים להיות?! והלא בעשות ככה אתה בעצמך פוסל מה שהוא בחזקת כשרות ומכשיר מה שהוא פסול! אין דבר שכזה כמו שאתה אומר, ודבר כזה היה מביא לידי תקלות בעם ישראל אחר כך! ואיך אתה מפריד את הבית דין צדק לחלקים ולמופרדים, ואין הדבר הוא כן. הבית דין שלמעלה הוא הבית דין שלמעלה, כמו שאומר רש''י ע''ה על נעשה אדם בצלמנו כדמותנו ''הוא ובית דינו''. תקום מהר ותתקן מה שכתבת ואל תביא לעם דרך בכישלון!''

אני מבקש מחילה מה'' ברוך הוא ומהגואל חיים ומכבודכם הרבנים הנכבדים ומכולכם על הטעות הגדולה הזאת שנפלתי בה, ועתה אשתדל לתקן ולברר כפי כחי.

ראשית כל נכון הוא ואתם צודקים, אין הבית דין שלמעלה כי אם אחד. והשופט העליון, כביכול, הוא הקדוש ברוך הוא, כביכול, וכשהוא יורד, כביכול, לשפוט נמצא הוא ובית דינו. וכל עם ישראל וכל העולם וכל עם ועם נשפטים מהבית דין שלמעלה ואחד הוא. ומה שישנם חילוקים במשפט הוא כפי תנאי הנשפטים, שאין היהודי, לדוגמה, נשפט באותם התנאים שנשפט האינו-יהודי שלא מצווה בתורה, שהנה חמור יותר המשפט על היהודי, שעול התורה כרוך בדינו וכו. וברור זה. והוא כמו שקיבלתי מהצדיק חיים, לדוגמה, שבראש השנה, היום הראשון הוא במשפט היהודים והוא הקשה ביותר אף שמספרם מוגבל מאד מאד לגבי שאר העולם. והיום השני הוא המשפט על העמים ועצם המשפט עליהם קל יותר הרבה ממשפט בני ישראל.

אם הייתה מסקנתי הקודמת נכונה, זה היה נותן מקום, כלומר, לנוצרות שנייה, חלילה וחס, והיינו, בר מינן, כמשיחיים. והיה כאילו יכולים מעתה בני ישראל לבחור בבית דינו של מרדכי הצדיק ולהיות פטורים מצוויי התורה, ומספיק לב טוב ומעשה צדקה ושלום על ישראל. ובזה יהיו כל היהודים שאינם הולכים בהלכה כנוצרים שיצאו כפי הורותיו של פאולוס מתחת לעול התורה להיות תחת ה ''חוק החדש'' של ישוע, ושוב לא שבו אל דיני התורה, חלילה יחס! ופאולוס דווקא בכדי להראות להם את תורתו החדשה קרא לתורה ''מוות'', והתפלסף הרבה על שחוקי התורה גרמו לישראל להיות לאשמים, ובכן למתים, כאשר לא נשמרו על ידם.

והנה לא נחזור, ואסור לנו לחזור, לשום צד מדעותיו. ורק בהעברה לשם הבנה נגיד שבאותו הפרק כבר עלולה הייתה הנוצרות להיות לדת המון גויים, ולא לדת ישראל. ובכן נפל ה ''תפקיד'' על פאולוס, שליח לעמים, להפריד אותם מעול התורה המוטל על היהודים, ואסר עליהם את הברית מילה, ואת כל יתר דיני התורה השייכים לבני ישראל וכו. והסביר את הדברים כפי הדרכים שמצא וכו. ומכל מקום לא הכחיש שבני ישראל ההולכים בתמימות בדרכם בתורה שכרם איתם, שבזה היה כמעט לומר שהיו שני בתי דינים, אחד לישראל מתחת התורה ואחד לאוחזי משיחותו של ישוע הנידונים כפי תנאי תורתו. יכולים לראות מזה לאיזה טעות אפלה ניתנה לי להיכשל בה בחלק הראשון של פרק זה!

ואמנם צודק אני שהדברים עמוקים הם, ושישנם הרבה עניינים מאחורי דברי הרמב''ם פה הנראים פשוטים מדי, שלא יכשר את הפסול ולטהר את הטמא. והלא זה מה שקרה בנוצרות! אבל בנוצרות שיצאה לגויים, בדברים הרבה מאד לא יצא משפט עקום, לפחות לא לאלה שלא היו יהודים, מפני שרוב הדברים שהם טמאים לישראל היו טהורים לעמים וכו. אבל ליהודים שהתנצרו היה להם לכישלון וכו. ולמה יהיו הדברים עמוקים עכשיו ולא פשוטים? טעמו הוא מפני שאנחנו באמת בזמנו של ביאת הגואל האחרון חיים, השופט המשוח במלכות השמים, ואנחנו באמת במסגרת של הברית החדשה השלמה של ירמיה הנביא, ואנחנו באמת, בעוונות הרבים, בזמן הכללי של ''הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם נאום ה'' '', כמוסבר למעלה. ואנחנו באמת מקבלי החוק החדש של הגאולה השלמה והמנהג החדש, והוקם אצלנו באמת הבית דין של מרדכי הצדיק המוסמך באמת מהבית דין של מרדכי הצדיק של הגאולה השלמה. ולכן כל העניינים שאנו מכריזים עליהם אמיתיים הם אבל הפירוש דלעיל מוטעה במונחיו ואותה הטעות מסוכנת מאד היא וגורמת אחריה טעות כמו בנוצרות כאמור אם לא שמתוקנת עתה מלכתחילה.

הנה אתחיל בצורת התיקון לפשוט בדברים, במסגרת הזמן המתחיל מהשואה, במסגרת ביאת הגואל חיים, במסגרת הברית השלמה של ירמיה הנביא (פ' לא'), במסגרת הסימנים השלמים של הגה''ש, במסגרת הבית דין של מרדכי הצדיק של הגה''ש, ובמסגרת מישרת חמור אוכל לחם שאני פרץ גרין כעת האחראי על סדרי ספר משנת חיים. אביא את התיקון בעזרת ה'' בפרק הנמשך הוא פרק יא' כפי סדר זה הראשון. אביא ראשי סימנים להקל על כל ההסבר:

....................................................

אור חדש לרמב''ם

פרק יא' - תיקון לפרק יא' בעניין הבית דין של מרדכי הצדיק

אתחיל בצורת התיקון לפשוט בדברים, במסגרת הזמן המתחיל מהשואה, במסגרת ביאת הגואל ,חיים ,במסגרת הברית השלמה של ירמיה הנביא (פ' לא'), במסגרת הסימנים השלמים של הגה''ש, במסגרת הבית דין של מרדכי הצדיק של הגה''ש, ובמסגרת מישרת חמור אוכל לחם שאני פרץ גרין כעת החמור האחראי על סדרי ספר משנת חיים ועל סימני החמור אוכל לחם:

---------------------------------------

למרות הטעות שנתגלה, ההסברים בפרק י' חשובים הם להבין את הסיבות ההיסטוריות הבאות לפני זמן התגלות הגה''ש במסגרת הברית השלמה המנובאת בירמיה לא'. השואה הוא הזמן לראות בו את הדרגה הנמוכה ביותר ב ''תהליך'' הפרת הברית המנובאת שם בירמיה (ולא ניכנס כאן לדימוי ההקבלות הנמצאות בתקופות ישוע לפני חורבן הבית והגלות – שלהן תראו תיקון פאולוס בספר המפליא). התקופה של ארבע מאות שנה ועד לחמש מאות שנה נקראת ''אחרית הימים לישראל'' והשואה הוא סוף אחרית הימים:

ה ''ברית הסופית השלמה'' אינה מתגלית אלא בביאת הגואל חיים, ביוני 1982 בפטירתו כג' סיון תשמ''ב, במילאנו איטליה. בהתגלות הסימנים השלמים של הגה''ש מתגלים הסימנים של ה ''חוק החדש'' של הגה''ש, וה ''מנהג החדש'' של בית התפילה של הגה''ש, והבית דין של הגה''ש המכונה בשם ''בית דינו של מרדכי הצדיק''. מכוח ''סימן הכוכבים'' ו ''ספר הכוכבים'' שבו, הגואל חיים ''מורה כוכבי הגאולה'' מגלה (לא בסימן ההוא עצמו, כי אם בתהליך הסימנים המתקבלים) את סימן מערכת הבית דין שלמעלה הנקרא ''מערכת (קונסטלציה) הבית דין של מרדכי הצדיק''. והיא מערכה כפולה כמו שאסביר.

ישנם חמשה כוכבים עיקריים וביחד הם מערכת ה ''בית דין העליון''. והוא הבית דין כלפי בני ישראל המצווים במצות התורה. המערכה השנייה היא של שבעה כוכבים, אותם החמשה כוכבים הראשונים ועוד שני כוכבים. ביחד נקראים ''הבית דין הגדול'' והוא הבית דין העולמי לכל העמים.

הנני מרגיש עתה בטעות שלי הדקה במחשבה בכל השנים הללו. ודקה היא מפני שאינו דבר נכתב או נאמר בפירוש. הייתה במחשבתי כאילו, בדגש על כאילו, שמה שהוא הבית דין של ישראל, כפי ההלכה, מעת השואה, או מעת הגה''ש, כאילו דבר נפרד הוא מהבית דין העליון של מרדכי הצדיק מעת ירידת וגילוי התנאים החדשים של הגה''ש. מדובר על שינוי בבית דין של מעלה. איך שיהיה, לא נתברר כל צרכו ועתה צריך בע''ה לבררו בכדי שלא לבוא לטעות.

נזכור לראשונה שמערכות הכוכבים שקיבלנו, במספר כוכביהם ובשמותיהם, באות דווקא לשם זה דהיינו לברר דברים גדולים בדרך סימני כוכבי הגאולה בכדי להקל מאד עלינו בהשגתם. עניינינו אינו בלימוד הכוכבים, כי אם לימוד כוכבי הגאולה בא לעזור לנו בפירושי הדברים כפי סימניהם.

הרי עצם עניין השתי מערכות הוא כמו המוסבר אצלנו, בקבלה ישירה מהצדיק חיים, בנוגע לראש השנה, שבדרך כלל ישנם שני סוגים כלליים במשפטי הבית דין שלמעלה, לישראל ולעמים.

חיוני הוא, אפוא, שהחמשה כוכבים העיקריים נשארים במקומם גם במערת הבית דין הגדול לעמים, דהיינו עצם המשפט עצמו מצד הצדק והמשפט לא משתנה. ומה שמשתנה במערכת הבית דין הגדול לעמים הוא שהתנאים במשפט כלפי העמים, שאינם מצווים במצות ישראל, יותר קלים הם. חילוק גדול מאד הוא כמו החילוק בין שבעת מצות בני נח לעמים ותרי''ג מצות לישראל.

שמות השני כוכבים ה ''עושים'' מהבית דין העליון לישראל לבית דין הגדול ה ''אוניברסאלי'' לעמים נקראים ''כוכב אבימלך'' ו ''כוכב פיכול'', כשמות אלה השנים הנזכרים אצל אברהם בתורה. לא נדרוש פה בעניינם:

שמות החמשה כוכבים של עצם המשפט הם: ה ''ארבע כוכבים של המאזני צדק'' והם שלשה כוכבים בקו אחד, האמצעי הוא נקרא ''כוכב אבן המשקל'' והכוכב הזה קשור ב ''מסורת משה רבינו''. הכוכב מימינו (לימין שלנו) נקרא ''כוכב התהילה'' והוא קשור ב ''מסורת אהרן הכהן. הכוכב משמאל (השמאל שלנו) נקרא ''כוכב הירושה'' או ''כוכב הישועה'' והוא קשור ב ''מסורת יהושוע בין נון''. הכוכב הרביעי של ארבע כוכבי המאזנים נמצא בקו ישר למעלה מכוכב אבן המשקל האמצעי ונקרא ''כוכב אבן על אבן המשקל'' והוא קשור במסורת של אליהו הנביא, זכור לטוב.

רחוק מכוכבי המאזניים ליד הימין שלנו הוא כוכב גדול מאד ומבריק תכופות בצבע כחול ונקרא ''כוכב מרדכי הצדיק'' וקשור במסורת מרדכי הצדיק וענינו הוא ''אב הבית דין'' כמו שמרדכי היהודי היה אב או ראש הבית דין צדק הגדול שהקים בשושן בזמן אסתר המלכה.

הנה כל חמשת הכוכבים הם על שם מסורת ישראל, בשם התורה, בשם כהונת אהרן, בשם ירושת התורה שבעל פה המכונה ג''כ בשם המשנה של יהושוע בין נון, בשם המסורת הנסתרת של אליהו הנביא, זכור לטוב; וכוכב מרדכי הוא בהמשך לכל ארבע המסורות הנזכרות, בהמשך תורה ותורה שבעל פה בידי חכמי ורבני ישראל לדורות. הנה עצם כוכבי הבית דין העליון קשור במשפט יהודים ומשפט עם ישראל ונשאר הוא ככה לכל הדורות.

ובכן אין כאן עניין של בית דין חדש ממש (וזאת הנקודה שאני צריך לקבוע טוב במוח החמורי שלי) ואפילו בזמני הגאולה השלמה הוא הוא הבית דין העליון של תמיד, וכל יסודו הוא על פי התורה והמשך התורה וכהונת התורה (שהוא בעיקר מנהג ישראל בבית הכנסת) והמשך תורה שבעל פה בידי חכמי ישראל. והוא המשך כל המסורת שנשלמו ענייניה במובן של ''קביעות לכל הדורות'' דרך אותו הבית דין שהקים מרדכי הצדיק בזמנו, שהקמתו אז בתוך הגלות הבטיחה את קיום אותו ההמשך לכל הדורות.

מה שיש כאן לחידוש לזמן הגאולה השלמה, בבחירת הגואל חיים, ענינו הוא ''התחדשות'' הבית דין, הן הבית דין העליון לישראל והן הבית דין הגדול לכל העולם. והגם שעניין גדול ועצום הוא, מפני שרק בהתחדשות הזאת, אחרי ביאת הגואל האחרון, מתחדשים כל דברי הגה''ש, ויורדים הסימנים השלמים לעולם וכו. מכל מקום, אין ''לפחד'' למונח זה ''התחדשות''. והלא הוא מקביל להתחדשות השמים והתחדשות הארץ ולכל עניני ההתחדשות והדברים החדשים המובטחים לזמן הגאולה השלמה!

והיא זאת ההתחדשות הנותנת לנו בצדק ובמשפט מה שנקרא ''התחדשות התורה עצמה'', והתחדשות חוקי התורה ב ''חוק החדש'' של הגה''ש, והתחדשות הכהונה בכהונה החדשה של בית התפילה החדש של הגה''ש, ובמנהג החדש.

הנה הדברים גדולים מאד הם, ואמנם לא צריכים להתבלבל (כמו שנתבלבלתי), שהרי כל המערכה נמשכת מאז, ועצם התורה והמשפט וירושת תורה שבעל פה והכהונה נמצא תמיד. נתבלבלתי בעניין ''ישן'' ו ''חדש'' כאילו הבית דין החדש של מרדכי הצדיק של הגה''ש הוא בית דין חדש נפרד מהבית דין הישן של התורה והמסורת לפני הגה''ש. ומאידך גיסא, בראות את כל הסימנים החדשים השלמים כמו סימני החוק החדש והמנהג החדש וכו. יכולים בקלות להתבלבל, עד שהדברים מתבררים כל צרכם. הבלבול בהתחלה בא לחמורים מצדם, ואחריהם מוכרח להגיע אצל הרבנים וחכמי התורה מצדם, דהיינו אם אף לחמורים נראים הדברים כהפרדה מהישנים, כל שכן החדשים לגבי הישנים ידמו כהפרדה, ויתבלבלו אנשי התורה, עד שמתבררים הדברים.

ובכן עיקרי הוא שהבית דין בעצם עצמו אחד הוא, ולא שהם שני בתי דינים ולא שהם נפרדים. כלומר הבית דין הדן בזה הוא אותו הבית דין הדן בזה, ואך ידועים לאותו הבית דין התנאים לאלה והתנאים לאלה. והחידוש הגדול הוא שב ''קדושה החדשה האחרונה'' של שם ''אהיה'' אחרון, התנאים של הקדושה והמשפט על פיהם הם מתחדשים וחדשים לגבי התנאים הקבועים מאז הגאולה הראשונה ועל פי ה ''קדושה הראשונה'' של שם ''אהיה'' ראשון.

חיוני הוא, אפוא, שהוא דווקא אותו הבית דין הדן בזה והדן בזה, יודע את התנאים של הראשונים ויודע את התנאים של האחרונים. ושופט אחד לכולנו יתברך ואמנם כל משפט משונה מהשני, כפי תנאי לידת וחינוך וחיי ותכונות כל יחיד וכל יחידה. והוא יתברך שופט עמים במישרים, שכמו שהוא שופט את ישראל במישרים כפי תנאי בני ישראל כן הוא שופט את העמים במישרים כפי תנאי העמים.

וברוך ה'', אחרי 18 שנים, אני מרגיש התאחדות בתוכי הי-הא ,הי-הא. הפירוד המנטאלי שהייתי עושה לתומי ובדקות היה גורם בי הפרדה פנימית מבין הישן ומבין החדש. וכעת אני מרגיש כחמור חדש ממש המתאחד בשלמות בשני הסוגים של ה ''קדושה הראשונה'' וה ''קדושה האחרונה'' מבלי פירוד עצמי. ותבינו בדורות שטעם חמור משיחי הוא לשם התאחדות לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.

הנה כל זמן שהשורשים הם אותם השורשים, אפילו שמתגדלים ענפים חדשים ופרות חדשות, כולם מושרשים הם באותו העץ. והוא העיקר, שהעץ אחד הוא, התורה הקדושה, ולה חמשה ענפים גדולים כחמשה חומשי התורה, וכל המשפטים כלולים בה.

ומה שהתורה מתחדשת, כמו שנסביר עוד בע''ה, אינה התחדשות שחורגת מהחמשה ענפים הגדולים שלה או שמתנתק להיות לעץ אחר נפרד. ועניין התחדשותה הוא ממה שכבר כלולים בתורה עצמה מאז הדברים שיתגלו אחר כך כפי זמניהם. כי אוצרותיה ופרותיה מתגלים כפי הזמנים הקבועים מאיתו יתברך בשמו הקדוש ''אהיה אשר אהיה'', שהוא השם הקשור בכל עניני הגאולה במשך הדורות ועד להשלמת השם, שנקראת הגאולה השלמה על שם השלמת השם הקדוש הזה לכל הדורות הבאים אחרי השלמתו.

הנה בשם זה כלולים זמני התגלות הדברים וזמן אברהם יצחק ויעקב לא היה כזמן משה וזמן יציאת מצרים; וזמן גאולת מצרים לפני מתן תורה לא היה כזמן אחרי מתן תורה. ובמשך ארבעים שנה במדבר נתחדשו דברי תורה במשפטים ובדינים ובנבואות התורה, ונתחדשו גם כן עניני תורה שבעל פה, וקבלת ומסירת משנת יהושוע בין נון לזקנים וכו. ואמנם רק אחרי כארבע מאות שנים נשתלם השם הראשון בכל אותיותיו ועניניו לקביעות לדורות בהקמת מלכות בית דוד ומלכות שלמה ובנין בית המקדש הראשון.

כן הוא התחדשות התורה בסתר המדרגה, שלא הייתה מקודם לזה, על ידי אליהו הנביא, זכור לטוב. והוא ה 'א' ב ''שם הנסתר'' של הגאולה הוא שם ''אשר''. והיא הברית שלום לדורות ונקבעה בעד העולם באליהו הנביא, ודוגמה היא לעניינינו, שהרי כתובה היא בתורה אצל פינחס שקיבל אותה, אבל לא נקבעה בעולם עד זמן אליהו הנביא, ככתוב בספר מלכים. ושם דווקא נתפרשו דברים מעניניו מהדרגה הנשגבה הנסתרת של אליהו הנביא, זכור לטוב, ובעדות שעלה שלם השמימה ולא מת. גם זאת הייתה התחדשות האוצרות של התורה כפי הזמנים הקבועים בשם ''אהיה אשר אהיה''.

וכן היא התחדשות התורה בזמן מרדכי הצדיק, כמוסבר לעיל, שבקביעות הבית דין בזמנו הייתה זאת התחדשות התורה, והמשך המסורת, וכוח החכמים לדורות. וקשור ענינו באות 'ש' של שם ''אשר'' כמבואר באריכות בכתבי ספר משנת חיים. וכן קביעת המגילת אסתר הייתה לעדות חדשה שנקבעה רק אז לכל הדורות הבאים וכו.

וכן ה 'ריש' של שם ''אשר'' הביאה לזמן בנין בית המקדש השני והיא האות ה ''מסובכת'' בסכך דברי הימים כאשר לא זכו בני ישראל להחזיק בתוכנו של נס חנוכה ולהיות לאור חדש לעצמם ולאור גויים. ובסוף נחרב, בעוונות, ואלפיים שנות גלות מרה וקונפליקטים ומאבקים תלויות בה, ובעוונות הרבים גם זמן גזרת השואה קשור בה. ורק אחר השואה ב ''חל'' שנים, ב ''לה'' שנים אחרי הקמת מדינת ישראל, בחר ה'' בגואל האחרון, חיים, ומתחילים סדרי הגאולה השלמה של שם ''אהיה'' אחרון.

והוא הזמן הגדול של התחדשות התורה והתגלות הסימנים השלמים הכלולים בתורה, וזמני קיום נבואות הגאולה השלמה לישראל ולעמים. והוא הזמן שבו מתגלה תפארת הברית השלמה החדשה של ירמיה הנביא, ומתגלה השפה הברורה המנובאת, ויורדים סימני החוק החדש והמנהג החדש וכו. וכל העניינים הרבים הגדולים והחדשים של הגה''ש. וכולם הם בהמשך כל מסורת התורה הקדושה מאז, ואך הם מאוצרותיו של הקדוש ברוך הוא הכלולים בתורה, המתגלים רק בזמני הגאולה השלמה, אחרי בחירת הגואל הסופי חיים.

ובכן כל החידושים העצומים של הגה''ש כחוק החדש, ובית התפילה החדש, ובית המקדש השלישי, והבית דין החדש בארץ הנקרא על שם מרדכי הצדיק וכו. אינם חורגים מכל האותיות הקודמות לשם ''אהיה'' אחרון, שהם מתגלים משם ''אהיה'' אחרון. ובאותו הזמן הם משלימים לכל השם הקדוש הגאולי ההיסטורי ''אהיה אשר אהיה'' שקיבל משה רבינו מפי ה'' בסנה, הוא שם הכולל את הגלויות ואת הגאולות עד הגאולה השלמה, כמובא בפירוש רש''י ע''ה.

וכאשר מובן כל הכללים הללו, ומשוכנעים שעץ אחד הוא, אז יכולים להתחיל לראות ולהתבונן על כל הדברים החדשים, ולפרש אותם כפי מסגרת הברית השלמה ותנאיה החדשים לקיום המטרות הרבות של הגה''ש, ולהבין את היחסים האמיתיים בין מסורת ההלכה הנמשכת על דרכה כתמיד ובין המסורת החדשה האמיתית של החוק החדש המתקבלת והנמשכת על פי דרכה ותנאיה לדורות הבאים.

הנה הבית דין המוקם של מרדכי הצדיק במסגרת הברית השלמה הוא לצורך כל דברי ועניני הגה''ש על פי החוק החדש והמנהג החדש, שצריך לבית דין חדש מיוחד לדון בכל עניני הגה''ש והסימנים השלמים. והוא מפני שבדור הרביעי הזה, אי אפשר שיהיה בית דין של רבנים ובית דין של הגאולה השלמה ביחד או כאחד אלא בסוף, מפני שזה לוקח שנים עד שייוודעו ויובנו לרבנים, וטעמים רבים לדבר, והרבה מהם מובנים מאליהם שאין עכשיו כוח בבית דין רבני לקבל ללמוד להבין ולפעול כפי התנאים החדשים וכו.

וכנראה היא הנקודה הזאת שמשכה אותי לטעות סובטילית, ואולם חמורה מאד ומסוכנת, כאילו שישנם שני בתי דינים נפרדים למעלה, ונמשכה מחשבתי אחרי הצורה הנמצאת כעת למטה, וכאילו שכחתי שהבית דין שלמעלה אינו מוגבל בבלתי ידועות לו חלילה.

ונזכרתי עתה בחלומה של נודע (דבורה) לפני עשר שנים בבאר שבע, שראתה בו את בית המקדש השלישי. היה בנין גדול וגבוה ועגול ועל הגג היו מצוירות באורות מיוחדים (אלקטרוניים) שמות השבעת מעגלים הנבואיים, כמקובלים אצלנו. וראתה אחרי זה את הבית ספר לרבנים ולכוהנים של הגאולה השלמה. וכמה מהם, בפרט אחד, הראש של מלמדי בית הספר, והיה בלי זקן, דיבר איתנו (לנודע, לפאולו ולי) בנעימות ובדרך ארץ, והסביר לנו שבבית הספר הזה ראשית כל לומדים בעומק את עניני הדרך ארץ. - -

הרי מאד משמעותי הוא לעניינינו, שהרי אלה המלמדים והלומדים בבית הספר החדש ההוא של הגה''ש היו ''רבנים'' יודעי תורה והלכה ויודעי כל המסורת החדשה של הגה''ש. ראייה היא שאחר כך ככה יהיה, מפני ששני ענפים הם מאותו העץ, ואין שום קונפליקט, ושתי המסורות רק משלימות אחת את השנייה. כל שכן וקל וחומר שהבית דין שלמעלה אחד הוא ולא שני בתי דינים.

והנה, רבותי, ברגע הזה של דברי הימים, אני בעצמי בסימן החמור, אב בית דין של מרדכי הצדיק, והחמורים אשר איתי הם לסגנים בהחלטות והכרזות ומסקנות הבית דין. ומתוך הסימנים השלמים החדשים ישנם הברית מילה המחודשת למזבח יהודה, והברית מילה החדשה של מזבח אפרים, והברית מילה החדשה לבלתי יהודים החפצים באות אמונת אברהם בבשרם על מזבח מלכיצדק. וישנם הסימנים של ההתגיירות ליהדות למזבח אפרים ולמזבח יהודה, וישנם גם כן סימני החתונה החדשה בכמה סוגי חתונות חדשות על מזבח החתונות, וישנם דיני הגט החדש כפי תנאי החוק החדש.

והוא במסגרת הזאת, ובכוח האמיתי הזה הניתן לצורכי הגה''ש, שגיירתי את דבורה (נודע) פולנגי ואת פאולו פיארו ונתקבלה גירותם בבית דין מרדכי הצדיק שלמעלה. ובכוח זה התחתנתי בדבורה, והביאה שלשה ילדים שנתקבלו כיהודים שלמים על מזבח יהודה כפי החוק החדש והמנהג החדש. ובכוח זה כתבתי לה גט ובכוח זה התחתנו דבורה ופאולו על מזבח יהודה אחרי שהעליתי את פאולו ממזבח אפרים למזבח יהודה. והביאה לו שני ילדים, בן ובת ''אשר'' ו ''נח חנה נוגה'' והם נתקבלו ליהודים שלמים על מזבח יהודה בבית דין שלמעלה של מרדכי הצדיק.

ובכן אני מוכן גם כן, אם זה יכול להיות לתועלת בעיני הרבנים, להישבע לפני ה'' ובשם ה'' על אלה העובדות, ושכפי דין השמים כולם נחשבים ליהודים, דבורה ופאולו כמו גרי צדק של ההלכה, וגילת חיים ויהואל יהואל וחיים שמשון ואשר ונח חנה נוגה כיהודים מהלידה, ככל הנולדים יהודים כפי ההלכה. ורשות מיוחדת לנו מהצדיק חיים לחיות ביחד בבית אחד לטובת עבודת מישרת חמור אוכל לחם.

ואמשיך עוד בהסבר הדברים בפרק יג' בע''ה.

----------------------------------------------

אור חדש לרמב''ם

פרק יב' -המשך עניין הבית דין

טעותי להפריד במחשבה בין שני בתי דינים למעלה נמשך, כנראה, ג''כ מעובדה זו שהשם ''בית דין של מרדכי הצדיק'' קבלה חדשה היא, ולא נמצא מונח זה במסורת. רק בזמן פורים מוכר שמרדכי הצדיק בסמיכה מלכותית מאסתר המלכה הקים בית דין גדול. ואמנם הטעם בחידוש שם זה בגה''ש כלפי הבית דין של מעלה הוא מפני שרצוי שיהיה מונח זה בשם זה למטה, הוא ''הבית דין של מרדכי הצדיק של הגאולה השלמה''.

ובטעות הפרדתי במחשבתי את הבית דין שלמעלה הדן את בני ישראל על פי התורה וההלכה מהבית דין שלמעלה החדש של מרדכי הצדיק על פי החוק החדש של הגה''ש. לא כתבתי ככה אבל במחשבתי הייתה כאילו הם שני בתי דינים, וב''ה עתה נתקן הוא כמוסבר בפרק יא'.

לפני הגה''ש נקרא סתם ''הבית דין שלמעלה'' ואחרי ביאת הגואל, חיים, נקרא ''הבית דין של למעלה של מרדכי הצדיק'' אבל הוא הוא הבית דין שלמעלה של תמיד ואחד הוא.

והנה הגואל חיים הוא גם המורה שלנו ב ''ספר הכוכבים של אברהם אבינו'' וכבר קיבלנו את צורת ושמות כוכבי הגאולה המקבילים למערכה הכפולה של ה ''בית דין העליון של מרדכי הצדיק'' כלפי בני ישראל, וה ''בית דין הגדול של מרדכי הצדיק'' כלפי העמים. (אולם לא מצד זה חשבתי אותם לשנים, כי אם מצד עניני ההלכה ועניני החוק החדש).

יש לבדוק כפי הסימנים למה לא נקרא הבית דין של הצדיק, חיים, והלא הוא דווקא הנקרא ''השופט המשוח במלכות השמים''? טעמו בפשטות הוא שמישרת השופט המשוח כללי הוא לכל עניני הגה''ש, ולא מוגבל לענייני דיינות של ''בית דין'', שהרי רבים הם העניינים של מלכות השמים, ורבות הן המטרות של הגה''ש. ומכל מקום היות והגואל חיים נקרא בשם ''שופט'' מראה גם כן על זה שהוא כאב בית דין למעלה לבית דינו של מרדכי הצדיק. ואמנם הגיון של חמור הוא ואינני יודע איך הדברים שלמעלה.

ויש לבדוק אמנם כמה שאלות: מהו המקור של שינוי התנאים של הברית השלמה? ואיך נאמר שישנה ההמשך של כהונת אהרן הכהן בברית השלמה? והרי הכהונה החדשה היא אחרת לגמרי בתנאי הברית השלמה? איך נאמר שדברי הגה''ש על פי החוק החדש הם בהמשך לתורה, ולתורה שבעל פה, ולמסורת חכמי ישראל? והנה באותו הרגע המסורת החדשה בהרבה פנים אחרת לגמרי ממסורת החכמים, זיכרונם לברכה.

הנה אנחנו לא משתמשים, בדרך כלל, במשנה ובתלמוד ובפוסקים ראשונים או אחרונים, בכדי להסיק מהם מסקנות על החוק החדש, דהיינו שאנו לא מחפשים במקורות ההלכה כדי לדעת את פסקי החוק החדש. למה?

טעמו הוא שהחוק החדש בעיקרו מיוסד על ''משניות חדשות'' המתגלות כמו לדוגמה ''לגיור על מזבח יהודה צריכים שני עדים יהודים אבל לגיור על מזבח אפרים מספיקים שני עדים של הברית השלמה'' (היא משנה חדשה לחוק החדש מקובלת בחלומה של נודע בשם ''שור הבר'' הבא ומדייק בדיני החוק החדש).

או לדוגמה ''אינו הרמב''ם הנשר בגדול שצריך לקבוע בחוק החדש את הברכה החדשה על היין, כי אם מרדכי הצדיק הוא שיקבע אותה''. (משנה חדשה מקובל בחלומו של אדם קמחג'י).

או לדוגמה, מחלום ''החוזה של בית התפילה'' ידעתי שלא מניחים תפילין בבית התפילה של הגה''ש. ולכן מובן הוא שלא היה עוזר לי כלום ללמוד הלכות תפילין בכדי לדעת שאצלנו במנהג החדש לא מניחים תפילין. וככה לא היה עוזר לי ללמוד בהלכות סוכה בכדי לדעת שאצלנו יכולים לעשות סוכה בבית, ובלי סכך, שהיא קבלה חדשה לחוק החדש מקובל בחלומה של נודע. וככה בכל הנוסח של המנהג החדש, אין להם קשר ישיר עם מטבעות החכמים, ומיוסד הוא על הסימנים השלמים ועל הנבואות הגאוליות וכו. כמו לדוגמה ''תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי אחד'' מקובלת בחלומה של נודע. או כמו ברוך ה'' אלהינו המברך את הלחם הגודל מן הארץ'' מקובל בחלומו של דניאל. או בברכה ''ברוך ה'' צבאות שעשני את לחמו'' קיבלתי בחלום בבאר שבע בתש''ן.

בקיצור, מן השמים הם הדברים, ויוצאים מהבית דין של למעלה, ואנו חמורים מקבלים מה שמקבלים ואחר כך מסדרים את הדברים כפי יכולתנו בכתב. ולכן לא כדאי לנו לערבב את שכלנו החמורי יותר מדי במקורות בכדי שלא לבלבל על עצמנו עצם קבלת המשנה החדשה המתגלה. כי הבית דין השולח את הדברים החדשים כבר יודע בכל המסורת, וכל דיני התורה שבכתב ושבעל פה, ואנחנו חמורים. ובפרט בתקופות הראשונות האלו של יצירת החוק החדש והמנהג החדש. ומה שאני מעבד כפי שכלי מהקבלה החדשה את הדברים המסתעפים מהם, הוא כפי הבנתי בפרמטרים של אלה המשניות החדשות עצמן.

ובכן אינו שאנו לא מכירים, חלילה וחס, בכל המקורות, ובכל חשיבותם ביצירת ההלכה, ובכל מצות לימודם לשם שמים ובכל קדושתם וכו. ואם אני חפץ מאיזה טעם שיהיה לדעת את ההלכה או את מקורות ההלכה אני שואל אצל רב מומחה בהם שהרי זאת עבודתו ולימודו ולא עסקי הוא. ואם לדעת עניין בחוק החדש עצמו, אני מחכה לסימן או מבקש סימן, כי חמורו של הגואל אני והגואל חיים הוא בקי נפלא בכל המקורות ובכל מה שרצוי בעד הגה''ש.

ומכל מקום אחרי קבלת הסימנים ישנה העבודה להתאים את הדברים לטעמיהם, לסדריהם, ולפרטיהם, ובזה יש לי מעט מאד שכל מהמוח החדש השפל של הגה''ש. ולעת הצורך מתלבש אני כאריה יהודה, ומקשר את שכלי בסימן קבלת המשנה של יהושוע בין נון, ובסימן ההוא, לפעמים, אני מבין משהו. וגם אסור לי להתחמק מן האמת, שביג' שנים לימוד עם הצדיק השלם חיים, כבר דרכו איתי מאז הייתה מכוונת ללימודים עיקריים ב ''חוק החדש'', אף על פי שלא נקרא בשם זה. (תראו ספר אסתר 7 ''13 שנים עם הצדיק חיים לפני פטירתו''). הנה הכוח הזה לקבל קבלת המשנה של יהושוע בין נון ניתן לי מהצדיק חיים.

שואלים והלא כבר המשנה חתומה ואין משניות חדשות? נכון אבל מה שהמשנה סגורה בחתימתה הוא לגבי המשניות ולימודיהן בסדריהם במסורת ההלכה, ואחרי התנאים באים האמוראים, עד שנחתם התלמוד ואחריו באים הפוסקים הראשונים וכו. כולו במהלך ההלכה על פי גדריה וכו. אבל מה שיש לחוק החדש אינה משנה כלפי ההלכה, כי אם משנה כלפי החוק החדש, וכמו שזה חדש גם המשניות חדשות, כי הן בתנאי הקדושה החדשה של הברית השלמה. ובכן אין סתירה זה בסוגו וזה בסוגו.

זה העיקר והכלל שלא מערבבים פסקי ההלכה המיוסדים על תנאי הקדושה הראשונה עם דברי החוק החדש המיוסדים על תנאי הקדושה החדשה האחרונה של שם ''אהיה'' אחרון. ולתכלית החדשה הזאת חוזרת המשנה של יהושוע בין נון, כאילו בגשר היסטורי הקופץ מהמדבר של אז אל זמן ההווה שלנו, לתת לנו כוח ללמוד לסדר ולדון בכללים החדשים של הקדושה החדשה בעד החוק החדש של הגה''ש.

ואם תתלוננו איך זה שמכוח חכמים גדולים עצומים וקדושים אשר בכל נשימה ונשימה מהם מתמלא אויר העולם בחכמת התורה וקדושתה, נגשר את הזמן להביא כוח ממשנתו הקדושה של יהושוע בין נון לחמורים פשוטים כמונו? לא אצטרך לענות לכם על זה, כי מפליאות הבורא היא. הכי אני שהתנבאתי על הגואל האחרון הרוכב על חמור ועל עיר בן אתונות?!

ואמנם יש לשאול למה לנו להשתמש במונח ''משנה'' בכלל? באמת לא משתמשים בו הרבה. ואמנם יש איתנו ''קשר'' של תורה שבעל פה, וכאמור הוא קשר העושה ''גשר'' ארוך היסטורי מהמשנה של יהושוע בין נון מאז אל החוק החדש של הגה''ש. וגם לזה נקרא הספר הכולל את כל הדברים החדשים וה ''משניות החדשות'' בשם ''ספר משנת חיים''. והעיקר בכל הדברים הללו הוא שכל הכוחות של התורה והתורה שבעל פה הם ביד הגואל חיים והוא השופט בהם והוא שולח לנו חלומות כפי הצורך לעסק החוק החדש. כי אני חמור ואנחנו חמורים ומה לנו להחלטות בתפילין או בסוכה או בסדרי המזבחות החדשים של בית התפילה?! ואין עבודתנו להמציא דברים חדשים מהראש שלנו.

-------------------------------------

הנה רוב התרי''ג מצות נשארים רק כפי סדרי לימודיהם ולא חוזרים הקרבנות ובגדי כהן וכלי המקדש וחוקי הכוהנים וכו. לפועל מעשה. והלאווים שבתורה כמו בעבודה זרה או ברצח גניבה ניאוף וכו. וענפיהם בתורה ובסייגי החכמים ז''ל הם כמו שהם בתורה, ורק מסבירים אותם בהסברים מחודשים לחדש אותם כפי רוח הזמנים של החוק החדש.

ומוסבר אצלנו שעיקרי החידושים אינם בתשע דיברות מהעשר, כי אם ברביעית היא השבת, וכלולה בה החגים ושמירתם ועשייתם, כפי לוח כל ישראל. ואולם השבת והחגים מחודשים הם בנוסחים חדשים ומנהגים חדשים ואף תוכן חדש מהגה''ש, נוסף על תוכנם המסורתי, לפסח שבועות סוכות שמיני עצרת ראש השנה וכיפור ולפורים ולחנוכה. אבל שאר דיני ועניני הדיברות וענפיהן מתחדשים רק בהסברים מחודשים.

ודווקא בדברים האלה, החגים ואיסוריהם במסורת, והשבת ואיסוריה, היה חלום אצל קרמינשאול לומר שפה דרגת הקדושה החדשה היא קלה לגבי הקדושה הראשונה ושל ההלכה; וניתנה דוגמה מ225 וואלט לגבי 12 וואלט (ראה הסבר על זה עוד באנגלית בהקדמה לחוק החדש). וכן הוא בשבת שהדגש הוא על העשה ולא גוזרים מוקצה, ולא גוזרים בירור באוכל, ויש הרבה מה להקל באיסורי החכמים ז''ל מבלי לחלל את השבת. וההקלה הזאת היא לטובת היהודים על מזבח יהודה והיהודים החדשים על מזבח אפרים, וכפי רוח הזמן החדש הוא. ושומרי שבת כהלכתה תבוא עליהם ברכה ואין סתירה.

הרי ישנן משניות חדשות לחוק החדש ולא קשה גם לבני ישראל להבין את מטרותיו, שהרי רוב העם אינו הולך כבר כפי ההלכה, וצריך לחוק חדש בהתאמה לרוח החדשה של זמני הגה''ש. ואך קשה עכשיו עוד בזמנינו לרבנים ולבני תורה להבין בכלל את החידושים של הברית השלמה הסופית, כמו שקשה להם להבין את הנבואה עצמה בברית החדשה של ירמיה הנביא.

וזאת היא בעייתם, עד שיבינו וידעו שבחר ה'' בגואל האחרון, כי עוד לא יודעים מהו כל ענינו של גואל אחרון, ושהוא הגואל ואינו המשיח בן דוד, כי אם השופט המשוח האוניברסאלי לכלל האנושות, גם לישראל מצד כל מה שקשור בעם ישראל וגם לאומות העולם וכו. וקשה לרבנים ולבני תורה עכשיו להבין באיזו רשות אנו יכולים לומר שמתחדשים התנאים של הקדושה החדשה וכו.

הבעיה היא שבזמן התגלות הגאולה השלמה, הרבנים הם בריחוק הכי קיצוני מנבואות הגאולה, עד שהנבואה עצמה בירמיה על הברית החדשה מוזרה בעיניהם מן הקצה עד הקצה. גם אי אפשר הוא לעמוד על ה ''סיבוביות'' וה ''סיבתיות'' של הקדוש ברוך הוא, כי ''לא מחשבותיי מחשבותיכם ולא דרכי דרכיכם'', ונוראה עלילה על בני אדם. ועם ישראל הוא הכלי שבו עוברות כל הסיבות הצריכות להעמיד את הגאולה השלמה בעולם, הן הסיבות החיוביות והן הסיבות השליליות.

כלים אנחנו לרצונו יתברך, בעושי רצונו כלים ובלא עושי רצונו כלים. בעושי רצונו כלים בחסד ובלא עושים את רצונו כלים בעונש. ואם היה רק בעושי רצונו, ניצלו רק מעט, ונשמדו כל העמים, ושוב לא יכולנו להיות אור לגויים. ואם היה רק בלא עושים את רצונו, אז לא היינו בני אברהם יצחק ויעקב. ואם היה רק בעושי את רצונו וקיבלנו את החסד, לא היו מבינים המוני בריותיו והיו טוענים על ה'' במשאת פנים.

ולכן מוכרח ישראל ליפול ולקבל את עונשיו עד שרואים זוכים מבחוץ שצדיק ה'' ואינו נושא פנים. ובכן על מה נעמוד באכילת הפרות של עץ החיים עד שלא אכלנו באיסור מעץ הדעת טוב ורע והתגרשנו מהגן. מה אנחנו ומה חיינו ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכול הבל. כי מחשבותינו לא מחשבותיו ודרכינו לא דרכיו ובסוף לא תקומו ולא תעמדו, כי אם דרכיו ומחשבותיו. וננער כולנו כחמורים ונדע את מקומנו.

מוכרחה הגאולה השלמה לבוא, ומוכרח האור לצאת לכל העמים ואפילו לבני חם צריכים ניצולים, ורבים מבני יפת. וצריכים נושעים מבני עשו, ונגאלים רבים מבני ישמעאל. וצריכים בני אפרים, הצאן הנאבד מעשרת שבטי ישראל, לעלות מן הגוים שהתבוללו בהם, ולשוב אל רחל אמם, כי אם לא כן לא ישמח ישראל אבינו ולא תינחם רחל אמנו מדמעותיה, ולא תתקיים הנבואה ביחזקאל שנהיה לעץ אחד בידו יתברך, ובלעדיה אין גאולה.

והוא יתברך שמו לעד ברא מיליוני כוכבים אין מספר כלפינו ולכולם שמות קרא, וכל אחד עולם שלם מלא מיושביו. ורק בכדור הארץ הזאת בחר ובחר באברהם יצחק ויעקב ובמשה עבדו, ונתן את תורתו הקדושה על הר סיני ואנחנו מה. כי מותר האדם מן הבהמה אין והכול הבל הבלים, ולא יעמוד בסוף כי אם רצונו, והזוכים כרצונו להיות עושי רצונו, וישמח ה'' בכל מעשיו אשר עשה. ואנחנו מה!

רונו בלילה עמי ונרוממה שמו יחדיו, כי את רצונו הוא מקיים עד שיהיה ה'' אחד ושמו אחד. ובחר בגואל הסופי, יעקב דברי הימים, באבלות יוסף ותפארת ישראל בהימצאו, כי עוד יוסף חי ושבו בנים לגבולם. חדש את הברית, כי הופרה בריתו באלוהי נכר, וכבר בעל בישראל מסיני בזכות משה רבינו, ובזכות אבותנו הראשונים אברהם יצחק ויעקב. כי כבר בעל אותנו ולא תועיל נתינת גט, כי כבר נשבע בשמו הקדוש להיות לאלהינו, ושידד את כוכביו, וחיכה בארך אפיו עד שניהרג בשואה שלנו, ונתקבל לעם בקרבננו, ונקום בתחייתנו ונחזור אל אדמתנו ונעלה מגלותנו.

ובחר בגואלנו למען קיומנו, ובהיכל בשמים הסתיר את בחירתו ששמו נברא מקודם לבריאת העולם לטובתנו בביאת הזמן. ונאמין בה'' ובחיים עבדו כמו שהאמנו לה'' ובמשה עבדו אחרי קריעת ים סוף לכל הדורות. ומחכה לנו ה'', כביכול, בדרכו וכמחשבתו, עד שנהיה לו לעם והוא יהיה לנו לאלהים ונחיה לפניו עדי עד. ותיכנס תורתו אל קרבנו, וייכתב רצונו על לבנו, ונדע להבחין בין הטמא ובין הטהור ובין המפר את בריתו ובין עושה רצונו ושומרה.

ובכן חידש את תנאי הקדושה החדשה האחרונה בתפארת הברית השלמה. כי לא בא הנמשח מאיתו יתברך לחפצו המצליח בידו לטמא את הטהור או לטהר את הטמא, כי אם לפקוח את עינינו להכיר במה שהוא טמא ובמי שהוא טמא ובמה שהוא טהור ובמי שהוא טהור. ולרחם על טמאי נפש ולדאוג על טהרתם, ולחמול על ריחוקי רוח עד שתשוב רוחם אל ה'', ולעשות צדקה ליתומים ולאלמנות ולעניים ולחולים ולמוכי נפש ולחולי רוח ולמאבדי נשמה, כי עם ישראל אנחנו וישרים לפניו יתברך להבין את רצונו ולקיים את חפצו לאהוב מה שהוא אוהב ולשנוא מה שהוא שונא, אוהב צדקה ולב רחום וחנון בחמלה וחסיד באהבת בריותיו.

וישראל יודע ולא מבין, מכבד את הזקן ולא מסתכל אל הלב, מדקדק באיכה ומזלזל בקריאת שמע, יודע שנבחר ולא מבין על מה, יודע שה'' ברא את כולנו ולא מבין שכולנו בשר אחד.

ובא לציון גואל לשבי פשע ביעקב, בתפארת הברית השלמה ולא מבלעדיה, באמונה בגואל אחרון עבד ה'' הנבחר לגאולה השלמה ולא בדרך אחרת, כי נשתבשו התנאים הראשונים, ונפגעה אחותנו האהובה, ונמכרה לשבויה בין אלוהי מצרים. ואפילו לדרך ארץ של עשו לא זכינו, ולאור מזויף של שקר מסרנו את רוחנו בתקוות שוא, ובא לציון גואל בחמלה על עם ישראל לטהר אותנו מן הטומאה בה נכשלנו; להזכיר אותנו על תמימות נשמתנו המחכה לתמימי דרך, ולתקן את בריתנו החדשה על הברית הישנה להיות שלמים בשתיהן. כי רק אז תיכנס תורתו יתברך אל קרבנו, ועל לבנו תיכתבו חוקותיו, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם במסורת אליהו הנביא, זכור לטוב, ובכוח תורתנו הקדושה תורת משה עבדו, המחודשת לצרכי הדורות הבאים לתקופות הגאולה השלמה ביד הגואל חיים.

ולעת עתה רונו עמי בלילות, כי חמור אנכי, חמור גרם מכל סימני דורותיו, וקשה לי לשמוע חדשות בעולם ועלי חידושי כוכבי הגאולה. ובחלומו של אדם קמחג'י שאל אותי הצדיק חיים ''מי אני?'' ועניתי ''המורה הוא הגואל, אפילו שיודעים את זה עכשיו רק מעטים מאד''. כי דרך ה'' הוא לטובתנו בסוף, ולנו נוראה עלילה על בני אדם. ומכשכש הזנב ועולה ויורד ועולה ויורד, ומקשיבות אוזניי הארוכות, ומתפלא אני מסתירת הזמן, ונדהם אני מאירועי הימים העלולים בסגולותיהם הנסתרות לעינינו והשנואות ללבנו לגרום עלינו ברכת שלום.

כי בחר ה'' בגאול האחרון, חיים, ונאמר בחלום שפירושו של שם חיים הוא שלום. והוכרזו בחלומות מהבית דין שלמעלה גזרות קשות על שונאי ישראל, ולא תשובו גזרותיו ריקם, וייכרתו שונאינו מבני האסלאם, וטוב יהיה ליתר בני ישמעאל. וימותו רשעים מבני עשו, וייוושעו טובים ואוהבי יעקב. ויבואו יקרים מבני אפרים ויהיו לו לבני ביתו.

וייטהר ישראל מפשעו ויטבול מטומאת לבו ויתרפא בקרבו וייצרף לבו ויפחד על נשמתו ויכיר בבחירת הגואל חיים, ויידע את השופט המשוח הנמנה שהכול מבקשים שיבוא, ונשמע אל הנבואות החדשות של מלאך הברית שאנו חפצים בו, הנה בא ,אמר ה'' צבאות.

ואני החמור עם שלש עיניים והנני עיוור וחירש כעבד ה'' משולם, מבקש מכם מכוח עטי, הוו מתונים בדין, כי לא על חנם חידש ה'' את שמו בשם ''אהיה'' אחרון בקדושה חדשה, ותפארת ברית שלמה, בחוק חדש, ובמוח חדש שפל, ובמנהג חדש, ורוח חדשה, ובדרגות המידות הטובות על מדרגות של שיש לבן, ומגלה את הקבלה החדשה האמיתית לסעודת הלויתן, ובחר בצדיק השלם שסבל את גזרת העולם בחייו, ובפטירתו הביא ה'' אלהינו את הגואל המסוגל לרצונו לבני בניהם למען שמו באהבה.

-------------------------------------------

ראש חודש אדר ב' תש''ס ,בוסנגו איטליה:

הקדמה א' לספר אסתר ו'

תודה לה'' אלהינו

ה'' אלהינו גדול

ה'' אלהינו אחד

ברוך אהיה אשר אהיה

מקיים את הבטחותיו

כוכב הגואל במלכותו

דרך מיעקב

ומאיר באור גדול חדש

בחנוכת החנוכות

ומפי חמור אוכל לחם

נשמעות הנעירות

ונבואות הדור הרביעי

בזכות אליהו הנביא

באות ומתגלות

ובשורת תחייתו

של הצדיק הקדוש,

הגואל האחרון, חיים

,מפליאה אותנו

בסימנים השלמים.

(ספר אסתר 6) נכלל בספרי ספר המפליא שהוא העלה החמישי מהיג' עלים של ספר משנת חיים (סמ''ח), הוא השם הכללי של הספר הכולל את הספרים ואת הכתבים ואת כל העדות של הברית החדשה השלמה של הגאולה השלמה, המתגלית כבר משבע-עשרי שנה כרגע בזכות הצדיק הנסתר הקדוש, ראש ללו' הצדיקים הנסתרים בדורו, עד לפטירתו בן סח' שנים בכג' סיון תשמ''ב במילנו איטליה, הוא הצדיק חיים בן משה הנולד בצנעא תימן. ובפטירתו נבחר מאת ה'' אלהינו לגואל האחרון השלישי ולשופט המשוח במלכות השמים.

ואני החמור המשיחי

ומטורף אני ליהודים

כי מי בשר חמור יאכל

במחירי היום כה גבוהים

ולכן החלטתי לאפות לחם

ולהאכיל את העם בחנם

ובבית לחם עמדתי

על קרסולי

וכמשוגע ניערתי

הי-הא ,הי-הא

הנה הנם.

וצחקתי על מחכם

וכנחש פתיתי את נשיכם

וכזאב גנבתי את לבכם

וכארי שאגתי באוזניכם

וכדג מלוח שחיתי בקרבכם

ובלחם הגאולה האכלתי אתכם

הי-הא ,הי-הא

הנה הנם:

ועמדתי על הר טבור

ואמרתי, רבותי, אני החמור

שאתם מחפשים

את רוכבי מדורות

ונפתח פי בבשורות

ועליתי מעלות

אל העונג הרענן

ואמרו לי בהמה

לך רד מכאן

מחכים הילדים

לצחוק חמורם

הי-הא ,הי-הא

הנה הנם.

..............................................................

ספר אסתר ו' זה מקדים להסביר לבני ישראל ובפרט לבני ארץ ישראל את ההקדמות הכלליות של הגאולה השלמה בהסברים מפליאים לכל ההתגלות החדשה הנוכחת המדהימה המשמחת לב תמימים ומפקחת ומרחיבה דעת פשוטי לב צדיקים החיים באמונתם, אף פשוטי העם שאינם מלומדי תורה ויודעי הלכה, כי אם מאמינים בני מאמינים.

אני ביחד עם אסתר המלכה

נכנסנו בחשאי אל המערה

ומצאנו שם לוחות של מגילה

שאף האיסיים לא ראו אותה

וכתובה היא בכתב עתיק

שאין לו דומה או מקביל

ואת כוכב סוד משרת ישוע

מגלה ואת שיגעון המטביל.

ואם לבני תורה ויודעי פרטי כל המסורת ושומרי הלכה כדת וכדין המחכים בכיליון עיניים להתגלות הגואל האחרון, ולתורת הסימנים השלמים של הגאולה שלמה, הרי ספר זה מסביר בקיצור את ההקדמות החדשות ואת הכללים החדשים המשיבים לב אבות על הבנים. דהיינו השבת לב דעת התורה והמסורת מדורי דורות עם דעת המסורת החדשה של הברית הסופית הזאת, בזכות אליהו הנביא, זכור לטוב, ובזכות הגואל האחרון, חיים, בעד הבנים הם כל בני הדור החדש הזה של הגאולה השלמה.

פשוט אני, רבותי

ועצלן נורא

לא חפצתי לעסוק בפרטי

המשנה והגמרא

ולא רציתי לכת בכל ההלכות

רק להתפלל קצת

ולהתבונן על החיות

ולישון בשבת ולהתענג

ביין ודג ובשר

ולנגן בגיטרה

ולעשות באהבים

ולא לחשוב על מחר;

ומצאני איש שמו גבריאל

ואמר לי אל תדאג

הנה משנת יהושוע בין נון

לך ותאכל את הדג:

אולי, רבותי, עוד לא הבנתם אותי טוב? לכן אביא לכם את המפתח וממנו לא תבינו כלום. אדרבא כשתראו את השם של ישוע, תגידו עלי חמור כופר הוא זה. תנוח דעתכם, כבר מן השמים אמרו שחמור כשר אני ומתבשל בשרי משבע-עשרי שנה.

אברהם יצחק יעקב

עליית משה עליית משה עליית משה

ראשונה אמצעית אחרונה

אהיה אשר אהיה

משה אליהו ,מרדכי וישוע חיים

החמור האתון חמור אוכל לחם

יהודים בני יפת ,בני עשו השבת הלבבות

וישמעאלים ,הצאן הנאבד לקרוא כולם בשם ה''

מבית ישראל ולעבדו שכם אחד

..................................................................................

בסיום פרק יג' על המחשב, חלם יוסף מניגרסו: ראה אותי יושב על יד המחשב ונשמע קול מן השמים המכריז ''אוי ואווי למחלל שם 'אשר' ייענש''. הזהרה נמרצת היא לי להזהיר את כל קורא בספר הזה 1) כל ספרי ספר משנת חיים ספרים קדושים הם הכתובים על פי הקדושה חדשה של הג''ה בזכות הגואל האחרון, חיים, וקריאתם במקום נקי ובכבוד 2) מפני שהתגלות הסימנים השלמים נותנת בשפי את הסברי 'תכנית האלהים' בגאולה השלמה המתוכננת בשמו הקדוש 'אהיה אשר אהיה' צריכים להיזהר מאד מאד בקריאה שייאמר בכובד ראש ויראת שמים 3) מכופלת ההזהרה על שם 'אשר' מפני שרוב פירושי התגלות הג''ה יוצאים מהסברי השם 'אשר' דהיינו השם האמצעי של השם המשולש 'אהיה אשר אהיה' ועל פי רוב לא כותבים כל השם כי אם שם 'אשר' כמו הסברי ה 'ריש' של שם 'אשר', ולכן באה ההזהרה מן השמים 'אוי ואווי למחלל שם 'אשר' ייענש', שלא ישכח הקורא שגם שם 'אשר' שם קדוש הוא וכבודו ככבוד המגילת אסתר:

.............................................................

טו' אדר ב'' תש''ס; מרץ 23, 2000 ;תחיית הציפור 3953 : בוסנגו ,איטליה:

הקדמה ב' - נקודות אחדות להיכנס לקריאת ספר אסתר 6

הנה אחרי שכבר נכתב ספר אסתר 6 אני חוזר כאן לעשות הקדמה קטנה כללית בכדי לעזור לקורא להיכנס לתוכני עניני הגאולה השלמה. כי באמת אצל היהדות המסורתית צריך להקדים בדברי הרמב''ם עליו השלום הנשר הגדול, שבכל עניין המשיחות והגאולה השלמה בכלל אין קבלה בישראל ולא הייתה קבלה עליה מהנביאים שיכלו החכמים לקבל מהם, וכל מה שנמצא במסורת התלמודית ואחריה אינן אלא סברות על פירושי הפסוקים המרמזים על עניני הגאולה השלמה, אבל קבלה אין.

נקודה עיקרית היא זאת שצריכים להתבונן בה קצת לפני הקריאה באסתר 6, דהיינו כל יהודי מי שהוא, אם הוא חפץ לדעת מהגאולה השלמה, צריך הוא לדעת שעד עכשיו לא היה יודע או מבין כלום, מפני שהגאולה השלמה מתגלית מתוך מסגרת של קבלה חדשה שלא הייתה מוכרה, וגם לא הייתה נמצאת עד כי בא הזמן.

הרי אסתר 6 מסביר דברים מהקבלה החדשה האמיתית המתגלית מן השמים והנסגרת ונחתמת בברית הסופית של הגה''ש. והכול בזכות הגואל האחרון הנבחר, הוא הצדיק השלם חיים בן משה, הנולד בצנעא תימן. וכל הקבלה החדשה הזאת לא נודעה ולא נשמעה ממנה כלום, לא בעלי תורה וגאונים ולא אינדיאנים מוקנים ולא הייתה עוד בקיום בעולם מלפני פטירת הצדיק בכג' סיון תשמ''ב במילאנו. ובכן רצוני לישר את הדרכים ליהודים, להסביר קצת מה היא הברית הסופית של גאולה השלמה.

אני בספר זה דווקא פונה אל 'רבותי', כוונתי היא על כל יהודי שיש לו אמונה בה'' בתורה ובנביאים, אפילו שאינו יודע תורה ולא נביאים אבל מאמין בה'' בלבו ולא כופר בתורה ואף מאמין בלבו באיזה צורה שתהיה שבסוף יבואו זמנים חדשים על דרך השלום הנודע מהנביאים.

ואמנם כל דברינו מושרשים ומתגלים מהקדושה החדשה של הגאולה השלמה ואין כאן דברי חול, ואין לנו פשרות מדברי תורה וכל מלה מכוונת בקדושה החדשה לגאולה השלמה. תפקידי לבשר והגאולה השלמה לא שלי היא!

בשליחות הגואל האחרון חיים אני, וגם אני מכיר את חמורו טוב מאד, מפני שהוא מתלבש בי זה 17 שנים. ובכן אני נוגע אל לב הדברים מבלי פלפול ומבלי התפלספות. איפה מתחיל הגאולה השלמה? לא שאלה עמוקה היא! הגאולה השלמה מתחילה כאשר מתגלה מן השמים מי הוא הגואל האחרון. אם הקדוש ברוך הוא עוד לא בחר בגואל האחרון אי אפשר לדבר על הגאולה השלמה.

ואמנם באמת הסיבוכים ההיסטוריים המשיחיים שיצאו בדברי הימים, ממלת 'משיח' יצאו, ולא על הגואל הנבחר לגאולה השלמה. חשוב הוא זה מאד, מפני שהמשיח איננו הגואל והגואל איננו המשיח והמשיח איננו בדרגת הגואל ולא קרוב אף במקצת לדרגתו, הי-הא.

ומובן הוא, רבותי, שתיכף תרצו לדעת למה החמור נקרא משיחי, האם המשיח חמור הוא?

לכן אני פונה אליכם, רבותי, מאהבת שאלות כאלו, על שידעתם איך לדבר עם חמור פשוט.

הגאולה השלמה מתחילה מעת שנבחר הגואל האחרון האהוב לפניו יתברך ולא מעת שנשלח החמור. ואמנם החמור מביא את הסימנים השלמים לכל דברי הגה''ש הכוללים סימני בית המקדש השלישי הסופי בירושלים, הנקרא על שם 'בית התפילה של הגה''ש של שבע קומות ושלוש-עשרי מזבחות לתפילה'.

ומרוב שמחתי משאלה כזו אני נוער וצוחק ''ומה איכפת לכם ממני, הנהו הגואל שאתם מחפשים ולא את חמורו, שבלא גואל אין חמור אבל בלא חמור ישנו הגואל, ורק למענכם רוכב הגואל העני והעניו על חמור בכדי לפתוח לכם בשיחה ולדבר על לבבכם. ובזכות זאת שרוכב עליו הגואל נקרא החמור משיחי. אבל הנביא זכריה לא רצה לבלבל את האנושות עוד יותר ממה שיתבלבלו מכל מקום, ולכן לא כתב והוא עני ורוכב על חמור משיחי, כי אם בחכמה עשה והוסיף ''ועיר בן אתונות'' ומזאת תדעו שאם הגואל חפץ רוכב הוא על חמור ואם חפץ רוכב הוא על עיר בן אתונות.

דהיינו גם אתם יכולים להיעשות לחמורים משיחיים אם יחפוץ הגואל לרכוב עליכם. ולכן גם ה 'משיח' שיהיה הכהן המשוח על המזבח של הכהן המשוח בזמן בית המקדש השלישי ירצה בטח לזכות להיות נרכב מהגואל חיים, וישתדל להיות חמור טוב ושפל רוח ועניו ומתנהג בדרך ארץ ולבו מלא אהבה לכל בני אדם.

ואם תשאלו ומה בין חמור לעיר בן אתונות, אגיד הגדה, שהרי אפילו כולנו חמורים ויודעים את כל הסימנים השלמים מצווה עלינו לספר בביאת הגואל חיים, ובירידת הסימנים השלמים, וכל המרבה לבשר הרי זה משובח.

ואם אני החמור הראשון שלשה טעמים עיקריים בדבר מזלי הטוב הזה: 1) למדתי אצל הצדיק חיים ליג' שנים 2) בשליחות אני מהגואל חיים לבשר כי 'בא הזמן' ובשורה ארוכה מאד היא הכוללת את כל הסימנים השלמים של הגה''ש, ואת כל הקבלה החדשה האמיתית, ואת כל דברי בית התפילה החדש, ואת המנהג החדש, ואת החוק החדש של הברית הסופית, ואת החרם מדאורייתא נגד כל הקבלה המזויפת של ס' הזוהר וארבע מאות שנה קבלה שקרנית שיצאה ממנו, ואת הדרכים ואת הלימודים של הצדיק הקדוש חיים, ראש ללו' הצדיקים הנסתרים בדור זה שעבר. 3) תלוי הדבר בריבוי הלחם ובטעמיו. וזכיתי בבאר שבע לקבל בחלום את הברכה ''ברוך אתה ה'' שעשני את לחמו'' ובחלום של אדם קמחג''י אמר הצדיק אבוחצרא עליו השלום לפרץ ''אה ,אז אתה הוא החמור ,משיח בן דוד''.

לכן אני החמור הראשון ובטח תשאלו ''ואיך נדע שבא הגואל האחרון הנבחר, ואיפה הוא נמצא, ולמה יצטרך לחמור לדבר בעדו, ואיך יכולים להוכיח באמת שה'' ברוך הוא בחר בו לגואל אחרון?'' ומאידך גיסא אם לא תשאלו איך תדעו? ובכן חמור אני שמח למלאות את רצונכם בלחם החמור ולהראות לכם מה שנתגלה בזכות הגואל הקדוש, ולהסביר לכם מהו עתה הרצוי מן השמים, וגם להודיע את סוג הדרך ארץ שצריכים לנהג בו שלא תטעו טעות גדולה לפני השמים, כי אהוב הוא מאד לה'' אלהינו!

ועל כן נשלח חמור להכריז ולהביא את כל הראיות הנצרכות לכל בית ישראל, ש 'הנה פתאום בא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים'. ומעשה ה'' הוא שרק אחרי פטירתו הקדושה הוכרזה בחירתו יתברך בצדיקו, ומביא אותו אל היכלו במלכות השמים החדשה הנבראת עם ביאתו. ומוכן החמור להתלבש בתלמיד הראשון של הצדיק ולהכריז שבא הזמן ושנבחר הגואל האחרון ושהנה פתאום בא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים.

ועלי החמור התכוון הנביא זכריה באומרו 'עני הוא ורוכב על חמור'. ולמה יצטרך לחמור? ואם בשביל לנסוע ממקום למקום, והלא בימינו אלה ישנן מכוניות ואף אווירונים! אלא הגואל בהיכלו נמצא ורוכב הוא על חמור בעולם הזה בכדי להביא את הבשורות לעולם, הי-הא!

וראיות לכל מה שאנו מכריזים ומסבירים לא עליכם לבקש אותן, כי לא חשבון בבנק הוא שאוכל להראות לכם את סכומו ותסכימו על כמותו! הרים גדולים של ראיות ישנם ומתגלים ההרים הגדולים והראיות מתוך התגלות הסימנים השלמים של הגה''ש. שהרי האדון שאתם מבקשים נלקח אל היכלו במלכות השמים ומשם הוא מתגלה דרך החלומות המנובאים ביואל הנביא (ג'-א') 'והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלומות יחלומון בחוריכם חזיונות יראו' וכו.

החלומות והחזיונות ההם מבצעים את הדרך שדרכה מתגלה הגאולה השלמה לעולם, והיא הדרך המגיעה אף עד סוף העולם. הנה כתוב כאן 'על כל בשר', והכריז הצדיק חיים בחלומו של אדם קמחג''י ''כולנו בשר אחד'' ובו בחלום היה מחבק לאנשים ונשים מכל פינות העולם מתוך אהבה רבה. אין החכמה, אפוא, במה שתבקשו ראיות על היות הצדיק חיים הגואל שבחר בו הקדוש ברוך הוא אלא החכמה היא שתבקשו עד צח מכל עדות הדברים הרבים והנוראים והמפליאים שנתגלו מעת פטירתו הקדושה. כי מהם תתחכמו בחכמת הסימנים השלמים ותדעו ותבינו את הכול.

בשנה הראשונה אחרי פטירת הצדיק חיים נתגלו ששה הרים גדולים, הם ששה חלומות שבהם נכללים כל יתר הסימנים הרבים ונקראים 1) סימן הכוכבים 2) סימן השופט המשוח במלכות השמים 3) סימן האור החדש של חנוכת החנוכות 4) סימן חמור אוכל לחם 5) סימן הדור הרביעי ודור הבניין החדש 6) סימן תחיית הצדיק חיים מן המתים. ובא ספר אסתר 6 לתפקיד זה לפרש את ענייניהם של אלה הששה סימנים הגדולים של הגה''ש. ובהם אלפי ראיות על ביאת הגואל שאתם מבקשים. תחפשו ותמצאו.

הנה כל הדברים הללו חדשים לבקרים הם, ולפני שנתגלו לא היה על מה לחפש ולא היה מה למצוא, כי זאת היא הקבלה החדשה האמיתית המתגלית אך ורק בבחירת ה'' ברוך הוא בגואל האחרון. וליואל הנביא נתגלה אופנו של ההתגלות הזאת הכוללת בו את רוח ה'' לכל בשר באמונתו. וצפניה הנביא גילה שהתגלות הדברים באותו הזמן באה מתוך הפיכת לשון הקודמת אל שפה ברורה של הגה''ש, ושהיא אף לעמים רבים. הנה השפה הברורה החדשה יוצאת מתוך הסימנים השלמים ושמותיהם והסבריהם, ובפרטיות יותר הן שש שפות חדשות כשמות הסימנים הגדולים 1) לשון כוכבי הגאולה השלמה 2) לשון מלכות השמים החדשה 3) לשון אור חדש של חנוכת החנוכות 4) לשון חמור אוכל לחם 5) לשון הנבואות החדשות של הדור הרביעי הזה הסופי ושל הבניין החדש של הדור הרביעי הזה 6) לשון הסימן השלם של תחיית המתים בתחייתו של הצדיק חיים.

ורמז זכריה הנביא שהרכבת דברי ביאת הגואל הסופי היא באה בדרך חמורו של הגואל הנרכב מרוכבו.

ההבנה על הגאולה השלמה צריכה גם כן למסגרת זמנית. ככה היא לפי הקבלה החדשה. השואה היא נקראת סוף אחרית הימים של ישראל, ותקופת אחרית הימים היא כארבע מאות שנה לפני ועד סוף השואה. תקומת מדינת ישראל היא התחלת תחייתו של עם ישראל. בשלושים וחמש שנים למדינת ישראל נפטר הצדיק הקדוש הנסתר והתחילו הסימנים השלמים לרדת בחלומות לתלמידים. מתשמ''ב בכד' סיוון ועד לפסח של תשמ''ג הייתה תקופה הקדמתי לסימנים השלמים, ובכן זמן הגה''ש מתחיל מפסח תשמ''ג, אפריל 1983. התחלת הגה''ש מקבילה עם ביאת זמנו של הדור הרביעי הגדול והנורא הסופי (ולכן חשוב מאד הוא שישראל כבר עבר על האחרית הימים שלו ההיסטורית לפני בוא הדור הרביעי על כל העולם, שישראל כבר שילם על חטאיו הכלליים בשואה אבל העולם לא שילם כלום עוד על חטאיו וכו.) תקופת הדור הרביעי היא כפולה בתקופה ראשונה של 35 שנה ותקופה שנייה של 30 שנה. אני כותב כרגע בסוף השנה ה17 (אני חוזר על הטקסט פה בשנה העשרים ושלוש) של הסימנים השלמים.

שהדור הרביעי הגדול והתגלות הגאולה שלמה באים ביחד עומד ברמז ''ועל רבעים לשונאי ועושה חסד לאלפים'' דהיינו באותו הקץ של השלמת עוון דור הרביעי מגיעה גם ההתגלות של ''ועושה חסד לאלפים'' דרך הגאולה השלמה. וגם שם הדור הרביעי כפול הוא דור הרביעי ודור הבניין החדש. גם הלשון יום הגדול והנורא תוכנו כפול, גדול בנסים ונפלאות וישועות ונורא בחרבות והריסות ובמחלות ומכות של מות. ובדרך כלל הנבואות הידועות בכתבי קודש כולן באות בסגנון כפול של רעות ומשפטים קשים ושל ישועות וגאולה.

הברית השלמה הסופית היא כפולה, לעם ישראל ולאומות העולם, ושתי הבריתות מתאחדות בהתאחדות גמורה בבית התפילה של הגאולה השלמה, דהיינו התאחדות גמורה באמונה. ואמנם כפולה מפני שהיהודים מצווים בחוקי ישראל ובשבת ובחגים ואין אומות העולם מצווים בהם. הכפילות נראית במקובל בחלום של אדם קמחג'י ומובא אצלנו במנהג החדש שחרית 'אדם ראה בחלום שפרץ צווה לשתי הדלתות, דלת מזבח מלכיצדק ודלת מזבח הכהן המשוח, לפתוח ונפתחו, אמר פרץ לאדם עשה גם אתה וציווה אדם לשתי הדלתות, דלת מזבח מלכיצדק ודלת מזבח הכהן המשוח לפתוח ונפתחו'. היא הברית החדשה השלמה הכפולה הזאת המובאת מהגואל האחרון, חיים.

ובכן הסדר הוא: אחרי פטירתו של הצדיק הנבחר, חיים, בא אל היכלו במלכות השמים; מתחילות לרדת כל הבשורות של הגה''ש, הסימנים השלמים של הגה''ש, חלומות נפלאים ועדות רבה ומשניות חדשות לחוק החדש ולמנהג החדש, וידיעות חדשות והנבואות החדשות של הדור הרביעי. בשנה הראשונה לסימנים ירדו הששה סימנים הגדולים (זה חוץ מחלומות אחרים חשובים שירדו בשנה הראשונה), ונכפלו סימניהם בשנה השנית. עיקר קבלת הסימנים המשיחיים השלמים הוא ביב' שנים הראשונות לסימנים, והם ו' שנים בקבלת הסימנים המשיחיים היוספיים האוניברסאליים, ו ו' שנים בקבלת הסימנים המשיחיים הדוידיים. אחרי אותה הקבלה חותמים על הברית השלמה החדשה הכפולה בשנת יג'.

ובכניסת שנת היז' כל מה שהיה מכל אלפי ורבבות דברי העדות החדשה מתקבלת כסימן 'כתוב חזון על לוח' ונכנסת משרת חמור אוכל לחם אל תקופתו הנקראת 'עוד חזון למועד' והוא התאמתות כל מה שקדם והבטחת המשכתה לכל הזמנים הבאים. ובכל השנים הללו החמור מסדר כתבי ספר משנת חיים בכדי ללמד את הסימנים השלמים של הגה''ש, הם ספרי העדות וספרי הסבר על כל האמת הזאת, והכול נחתמת בברית הכפולה של הגה''ש בזכות הגואל חיים בן משה מצנעא תימן. והברית כוללת את בית התפילה של ז' קומות ו יג' מזבחות שבסוף ייעשה לבית המקדש השלישי הסופי בעזרת ה'' במהרה בימינו. והיא כוללת את בתי הספר של הגה''ש גם זו בכפילות מטרות, והם בית ספר השושנה ובית ספר אסתר.

הקושי הגדול בהתאחדות זאת הוא מצד תיקון הנוצרות. בקיצור, התיקון שולל את הנוצרות ומציל את הסימנים המתחילים המשיחיים האוניברסאליים שהיו קשורים במשרת ישוע. והוא מגלה ומסביר ומפליא בכל מה שלא נודע עד עתה אחרי אלפיים שנה בקשרי המשרה ההיא 1) על הסימנים המתחילים 2) על נבואת מלאכי האחרונה 3) על המשרה ההיסטורית של אילו של יצחק 4) על הצלת הצאן הנאבד מבית ישראל 5) על הגילוי אחרי התיקון בסימני מלכות השמים וסימני תחיית המתים 6) ועל מקור המשיחות ההיא היוצאת מהאות ר' של שם 'אשר' של שם 'אהיה אשר אהיה''.

ובכן יבין הקורא היקר שהכול הוא גילוי חדש לבקרים. הגואל אינו המשיח, המשיח אינו הגואל. הגואל האחרון קם בתחייתו ויושב הוא שופט המשוח במלכות השמים. והחמור מסדר את כל העדות ואת כל ההסברים על עניני כוכבי הגאולה ומלכות השמים ובית המקדש השלישי של ז' קומות ושלוש-עשרי מזבחות ועל כל המסר החדש על משרת ישוע, ועל כל עניני המשיחות של בית יוסף ושל בית דוד, ומביא את כל הנבואות החדשות על הדור הרביעי הזה ואת כל הפליאות על תחיית הצדיק חיים, ואת כל המנהג החדש והחוק החדש של הגה''ש. ובכלל, כל הלימודים שבכל ספר משנת חיים חדשים לבקרים ממש הם. צריכים להיכנס, אפוא, לתוכן העניינים מבלי קדום-השגות, ולקלוט לאט לאט מה הם ועל מה הם הסימנים השלמים של הגאולה השלמה.

והוו בטוחים שהכול תורה אמיתית ומאת ה'' ברוך הוא כל הדברים, כי בגאולה השלמה מתקיימת בשלמות ''אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים'', אני ראשון בגאולה הראשונה ואני אחרון בגאולה השלמה ומבלעדי אין אלהים. הוא בעיקר תיקון האלילות של הנוצרות, וגם תיקון כפירות שיטת האצילות של הקבלה השקרנית של ס' הזוהר וכל יתר הקבלה הנמשכת ממנה. ונשפיל את עצמנו ואין על מה להרים ראש ולא נחשוב את עצמנו טובים מאחרים כי כולנו כשה תועה היינו, ורק עתה ברוך המקיים את הבטחותיו, ובחר בגואל אחרון להציל אותנו מהטעויות הקודמות, ולהדריך אותנו דרך הדור הרביעי הזה הגדול והנורא, ולהוביל אותנו אל דורות הגאולה השלמה והשלום הגדול שיבואו אחר כך.

בהצלחה רבה בקריאתכם ובהבנתכם ובאמונתכם:

חמור אוכל לחם

פרץ בן משה ובן חנה גרין - בוסנגו איטליה:

........................................................................................................................

הקדמה ג' ספר אסתר ו' - הברית השלמה הכפולה

היא כריתות הברית של הגה''ש בזכות הגואל האחרון, חיים:

הבורא ישתבח, ה'' אלהינו, קדוש ישראל וגואלו, כורת את הברית החדשה הסופית השלמה (היא הברית החדשה הנזכרת בנביא ירמיה (לא') ואנו אומרים הברית השלמה או הברית הסופית או תפארת הברית) עם הגואל האחרון הנבחר, חיים בן משה מצנעא תימן, אחרי שנפטר הצדיק השלם הקדוש, וקם בסימן השלם של תחיית המתים, ופתאום יבא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים, והוא נעשה לשופט המשוח במלכות השמים:

תודה לאל שדי, תודה לה'' אלהינו, תודה לאל עליון, תודה לאל חי, תודה לה'' אל עולם, תודה לה'' צבאות, תודה לאהיה אשר אהיה. בשבע שמות אלה הקדושים ה'' אלהינו כורת את הברית הסופית הזאת עם הגואל חיים בעד עם ישראל ובעד כל האנושות. ונמשכת קדושה חדשה וכוח נבואה חדשה דרך שבע שמות אלה בגאולה השלמה, ונקראים ''שבעת המעגלים הנבואיים'', כמו שקיבלה נודע בחלום בתשמ''ח.

משבעת המעגלים הנבואיים מתגלות הנבואות החדשות של הדור הרביעי הזה, ושל תקופות הגאולה אחר כך, ועל הבניין החדש ובית המקדש השלישי שייבנה בעזרתו יתברך בין סוף הדור הרביעי ותקופות הגאולה השלמה. הוא בנין של שבע קומות ובו שלש-עשרי מזבחות לתפילה. והבניין הבסיסי של תפילת המנהג החדש קשור בשבע קומות אלו בשבעה שמות קודש הנזכרים.

ואנו התלמידים של הגואל חיים נביאים חדשים, אמנם לא כנביאי ישראל הקדושים, כי אם סוג חדש לגמרי בנבואה; והוא דרך חלומות נבואיים של הדור הרביעי ושל הגה''ש. ואנו חמורים נבואיים המקבלים את קבלות הגה''ש החדשות, וכל העושה את עצמו נביא-חמור לגואל חיים יכול לקבל מנבואות אלה.

הנה שבעת המעגלים הנבואיים הם המקור לקדושה החדשה של הגה''ש, היא הקדושה הצריכה בכל דברי הגה''ש, המנהג החדש במסגרת בית התפילה החדש של הגה''ש, החוק החדש של הגה''ש, והקבלה החדשה האמיתית של הגה''ש. כל אלה השלשה דברים, מנהג חדש, חוק חדש, וקבלה חדשה, צריכים להיסגר בתוך ברית קבועה חדשה לדורות, היא תפארת הברית השלמה של הגה''ש בזכות הגואל האחרון, חיים.

ואמנם ירידת הדברים מן השמים לארץ אינה באה דרך השבעה שמות של המעגלים הנבואיים, דהיינו לא בישירות, שאם כן היה קשה מדי לקבל אותם, ובפרט כשההבטחה בגה''ש היא ''ואשפוך רוחי על כל בשר''. ובכן מפרש הפסוק שאותה הדרך של ''אשפוך רוחי על כל בשר'' היא דרך חלומות וחזיונות אמיתיים היורדים מלמעלה. ובהם כל אחד וכל אחת יכול לקבל, אם הולך באמונת הברית הזאת השלמה והמשלימה לברית התורה.

ובכן בחסד ה'' ברוך הוא יתברך, כבר סידר באוצרותיו, לזמן המועד את הסימנים הגאוליים והמשיחיים המוכנים לרדת לעולם דרך חלומות, ואף דרך חזיונות אמיתיים, בכדי שיכולים להתקבל מכל אדם או אשה, שהרי כל אדם יכול לחלום, ואם בזכות יכול לקבל אף דברים עליונים מתוך מה שבא בצורת החלום, ולספר מה שראה ולשימו על עדות.

הם כאמור החלומות המוזכרים ביואל הנביא. הם החלומות הנפלאים ואף נוראים המתחילים לרדת בביאת הגואל חיים, ויש בארץ מי שכבר מוכן הוא לשמוע את החלומות הבאים, ולרשום אותם בכתב, ולהסביר מה שהוא יכול על תוכנם.

מובן הוא שאלה החלומות מיוחדים הם, ואינם בסוגי שאר החלומות המתקיימים, שהרי אלה יורדים בזכות הגואל הנבחר, חיים, והרי אלה כוללים בתוכם את הסימנים השלמים של הגה''ש, והם הכוללים את כל המסרים החדשים של הגה''ש, והם הכוללים את הרוח מה'' ברוך הוא הנשפך על כל בשר למי שחפץ לזכות בהם.

מוכרח הוא, אפוא, שאלה החלומות של הגה''ש יהיו סגורים גם הם במסגרת הברית השלמה. לסבה זאת מסודר הוא כבר מלמעלה שירדו ששה סימנים גדולים במשך השנה הראשונה לסימנים, ושאלה הששה סימנים יהיו הבסיסים בצורתם וקבלתם ובתוכנם לכל החלומות שיבואו אחר כך, אשר אין מספר לחלומות שיכולים להתחדש, שנאמר ''על כל בשר'', כל בשר יכול לקבל, ואין הפסק ונמשך אל הדורות הבאים.

הם הסימנים השלמים הגדולים הראשונים הנקראים ''סימן הכוכבים'' ''סימן השופט המשוח במלכות השמים'' ''סימן אור חדש של חנוכת החנוכות'' ''סימן חמור אוכל לחם'' ''סימן הדור הרביעי ודור הבניין החדש'' ו ''סימן תחיית הצדיק חיים בן משה מצנעא תימן בסימן השלם של תחיית המתים''.

הנה השבעה מעגלים הנבואיים והששה סימנים השלמים וכל הקשור בהם נכנסים אל הברית השלמה ונחתמים בה ליתר דברי הימים. כי הברית הזאת היא המוקד ההיסטורי החדש היוצא מאת ה'', מוקד המאחד את דברי העבר אל הדרך הרצויה בעד הדורות הבאים. לכן מוכרח הוא שתהיה ברית כפולה מאוחדת, מפני שלעם ישראל לא תספיק הברית האוניברסאלית של סימני 'יוסף' והם צריכים לברית המחדשת והמשלימה את ההלכה ואת המנהג ואת הלימודים ואת התורה בכלל בעד עם ישראל.

כפילות הברית נקראת בסימנים התאחדות מזבח הכהן המשוח ומזבח מלכיצדק. עיקרי הוא סימן זה בהתאחדות החדשה של בית התפילה של הגה''ש, בין מה שנקראים הסימנים המשיחיים של בית יוסף והסימנים המשיחיים של בית דוד. סימני יוסף הם הסימנים האוניברסאליים וסימני בית דוד הם הסימנים בהמשך מסורת התורה לישראל.

מסוד התאחדות זו יוצאת השבת הלבבות אבות על בנים ולב בנים על אבותם, היא השבת הלבבות בין יהודים ונוצרים ואומות העולם ובכלל, והשבת הלבבות בין יהודים ומוסלמים. כי דרך התאחדות מזבח מלכיצדק ומזבח הכהן המשוח נבנה בית התפילה ומיוסד המנהג החדש, ועל הקומה הראשונה ישנה ה ''מחצלת של האסלאם'' למוסלמים, וגם מחצלת האסלאם נסגרה ונחתמת במסגרת הברית השלמה.

ואך נקראת ''מחצלת'' ולא ''מזבח'' מטעם המנהג, שהרי אין בני האסלאם יכולים לשנות את מנהגם, וענינו קשור בפירוד ההיסטורי המנובא בתורה. מופרדת מחצלת האסלאם גם מטעם העדר הסימנים המשיחיים במסגרת האסלאם, מה שאין כן עם הנוצרות. ואין פתרון למטרות הרבות הצריכות להתקיים דרך התאחדות מזבח מלכיצדק ומזבח הכהן המשוח (דהיינו בין היהודים מצד אחד ובין הנוצרים המקבלים את הסימנים השלמים ונכנסים לאמונה הנכונה על מזבח מלכיצדק) מבלי שיתפענח לגמרי ובאופן קבוע לתמיד הסיבוך הגדול והנורא המשיחי מסביב למשרת ישוע.

בלי הפתרון ההוא אין התאחדות אמיתית כלום. ומפני שהנוצרות בססה את קיומה על הברית החדשה הנוצרית, וגם בה נתקשרו הנבואות המשיחיות והגאוליות וכו. באה הברית השלמה גם לתכלית זו לתקן את הברית הנוצרית בהסברים האמיתיים השוללים כל התיאולוגיה הנוצרית והמצילים את הסימנים היוספיים האוניברסאליים ואת מישרתו ההיסטורית המיוחדת של ישוע, קרייסט של אומות הנוצריות.

בלי פענוח זה אין התאחדות, ובלי אותה ההתאחדות אין הגאולה שלמה ואין שלום אמיתי. ועוד נתגלה בסימנים שבין מחנות הנוצרים נמצאות רוב הנשמות של עשרת השבטים שנתפזרו מאז בין אומות העולם. ובכן בלי אותה ההתאחדות אי אפשר שתתקיים ההתאחדות המנובאת בין בית ישראל, הם הצאן הנאבד מבית ישראל, ובין בית יהודה, והיא ההתאחדות המנובאת בנביא יחזקאל. ומבלי זו אין הגאולה השלמה יכולה לשבת בעולם.

ועוד אין הגאולה השלמה באה עד שיש בכוחה להציל הרבה מאומות העולם ששורשם בעשו וביפת, ויש גם הצלה וישועה לטובים בבני חם, כי ''על כל בשר'' כתוב, והצדיק חיים הכריז ''כולנו בשר אחד''.

והנה אנחנו כולנו, יהודים, מוסלמים, נוצרים, ואינדיאנים מוקנים כולנו ביחד כבהמות לגבי האמת המתגלית לפעם הראשונה בדברי הימים, והוא בצורה אחרת לגמרי ממה שחשבנו.

ולכן צריכים לפשטות חמור גדולה בכדי שיבין כל חכם לב שהפענוח האמור ופתרון כל עניניו של מישרת ישוע לא אנו שעשינו אותם, לא אנו שחיפשנו ומצאנו, לא אנו שהוצאנו סברות ומצאנו שכל מסכים, לא אנו שבראנו את מישרת ישוע ולא אנו שכיסינו אותה לאלפיים שנה, גם לעיני נוצרים וגם לעיני יהודים. ונחנו מה? חמורים הרושמים את הבשורות היורדות בחלומות של הגאולה השלמה. לא שלנו הם הדברים. נמצאים הפתרון והפענוח מפני שנמצאים באמת. ה'' ברוך הוא ידע. אנחנו לא ידענו. הקדוש ברוך הוא שעשה ולא הסביר לנו מה שעשה, וקנאת ה'' עשתה כל זאת.

ובכן אותם הפתרון והפענוח הם דברי אמת שהיו מכוסים עד זמן ביאת הגואל האחרון הנבחר, חיים, ומתגלים הדברים במסגרת הברית השלמה הכפולה הזאת, וסגורים ונחתמים בה ביחד עם שבעת המעגלים הנבואיים וששת הסימנים הגדולים והכול הקשור בהם.

הנה המוסלמים נשארים במנהגם על מחצלת האסלאם כאמור, והנוצרים בדרך תיקון הנוצרות יוצאים מהנוצרות לגמרי, ונכנסים לברית השלמה על מזבח מלכיצדק. ועל כל המזבחות החדשים משתמשים במנהג החדש והחוק החדש, הנה חוץ ממזבח הכהן המשוח בשביל בני ישראל ישנם מזבח יהודה ומזבח אפרים. כל יהודי יכול לעלות על מזבח יהודה. ואמנם הנכנסים לדת ישראל ממזבח מלכיצדק, מפני שיצאו מעולם הנוצרות אבל נשמותיהם הן מבית ישראל, והם הבנים השבים אל גבולם ובן יקיר לי אפרים, ודמעות רחל אמנו על אלה נשפכו, ועל אלה נענו ברחמנותו יתברך, הם העומדים על מזבח אפרים.

והם שני מזבחות נפרדים מפני שהחוק החדש בא להקל עליהם בכמה אופנים, כי לא רגילים הם בדברי קדושה כמו היהודים שנשארו בזהותם היהודית במשך הדורות. אמנם גם על מזבח יהודה משתמשים במנהג חדש ובחוק החדש. אינו כמו המוסלמים כמוסבר שנקראת מחצלת ולא מזבח.

בית הכנסת המסורתי נשאר תמיד, ובכן הרגיל והחפץ ימשיך כמנהגו, ומי שחפץ במנהג החדש יתפלל בבית הגה''ש.

(יט' תמוז תשס''ב: באר שבע: אחרי סיום ספר זה, ישנן לפחות שתי הוספות חשובות (1) חלום של ג'וזפה מניגרסו באיטליה שבו ועדת צדיקים מכריזים שצריך להיות גם כן בעיר באר שבע בית התפילה של שבע קומות ויג' מזבחות, אבל בית התפילה בירושלים נקרא בית המקדש השלישי (תשנ''א) ו (2) חלום של ג'וזפה על בנין של עשר קומות על הר הבית (והמסגד אל-אקסא נכלל בבנין[12]): בחלום נזכר בית המקדש ואנו משערים שלא מדובר על בית המקדש עצמו, דהיינו בנין שבע קומות וכו. כי אם בית הספר או האוניברסיטה הגדולה לכהונה ולדרך ארץ (שנראה בחלומה של נודע לפני יב' שנים בבאר שבע).

הרי כל המזבחות של בית הגה''ש הם בעצמם כבר כלולים בששת הסימנים השלמים ובשבעת המעגלים הנבואיים, והוא המספר השלם של הגה''ש, שלש-עשרי. (לפעמים ישנו הארבע-עשרה להשלים למס' ''יד'' אבל כמספר כולל וחוץ למספר עצמו ,כמו שאצלנו ספר הכוכבים של שלש-עשרי פרקים וישנו הפרק הכללי הארבע-עשרי אבל לא נמנה ונקרא הספר על שם השלש-עשרי פרקים).

ספר משנת חיים הוא בשלוש-עשרי עלים. וכן הקונסטלציה החדשה שנתגלה מתוך הסימנים הנקראת השושנה לה שלש-עשרי כוכבים. וכן המזלות החדשים של הדג הגדול לויתן שזה חלק שלם של הקבלה החדשה האמיתית המתגלית בביאת הגואל האחרון, הם שלש-עשרי מזלות חדשים.

וכן המידות המיוחדות הפנימיות הנאמרות אצלנו השלש-עשרי מידות מסוגלות של אסתר המלכה. והנה המזבחות בעיקרם נקרא על שבע, ואמנם מתפשטים לשלש-עשרי מזבחות, והם מזבח יהודה, מזבח בנות יעקב, מזבח אפרים, מזבח בנות ישראל, מזבח מלכיצדק, מזבח העמים, מזבח הכהן המשוח, מזבח הכוהנת המשוחה, מזבח הנביא, מזבח הישראל הגדול, מזבח השושנה, מזבח הלויתנית, ומזבח החתונות. הנה כל אלה הם ושמותיהם סגורים ונחתמים בברית השלמה, בזכות הגואל חיים.

לא יוכל לחיסור מספר עשר המתחדש במסגרת הברית הסופית, והוא כי החוק החדש הוא גם כן התחדשות עשרת הדיברות בעד העולם, והיא התחדשות היסטורית זקוקה מאד, ובפרט הדיברה השנייה. וקבלנו סימן שלושים צעדים בעד החוק החדש, והם עשר לוחות על עשרת הדיברות, ועשר לוחות על המידות ''אמונה, ברכה, סגולות הלב, תפילה, השראה, תיקון, התקדשות, התחדשות, טעם, ושתיקה''. ועוד ישנם עשר לוחות על ''עשרת הדיברות'' כפי מדת הצדיק החי באמונתו. וכל אלה נחתמים בתפארת הברית הסופית השלמה.

ומה לחמורו של הגואל, חמור עם שלש עיניים, גם לערבים? אביא לכם כאן דוגמה מפליאה מחלומות הגאולה השלמה:

בחלום של ג'וזפה היה על השולחן ספר ודף המדבר על השלשה אבות. וג'וזפה היה מסביר לסייד, החבר שלנו המוסלמי המצרי, דרך אותו הספר, על עניין השלשה אבות, בכדי לשרש את הטעות בדבר העקידה, שאומרים הם שהיה ישמעאל להיעקד.

בדף היו שלש צורות מייצגות את האבות אברהם יצחק ויעקב. סייד קרא בערבית ''איברהים איסמעאיל ואילחמיר'' (אברהם ישמעאל והחמור). אמר ג'וזפה ''השלישי הוא ה ''יעקב'' של דברי הימים''. סייד חזר על שמות הצורות אבל על האב השני בפעם הזאת שתק. ג'וזפה אמר לסייד שתמיד החמור הוא ה ''יעקב'' של דברי הימים אבל בצורה לראשונה היה חצי חמור עד שמתקדם בהתפתחות צורתו להיות חמור שלם. סייד הסכים ואמר ''כן הוא, השלישי הוא החמור'': - -

משנה שלמה חדשה היא, רבותי, אשתדל לפרשה. בקריאה הראשונה של סייד ישנו הבלבול לשים ישמעאל במקום יצחק אבינו, והוא בגלל בלבול העקידה. ואמנם על החמור המתגלה בסוף אין שום ספק שהוא מיצג את ה ''יעקב'' של דברי הימים דהיינו הגאולה השלמה השלישית, כי חמורו של הגואל השלישי הוא. ומפני שהוא כן שהשלישי קשור ביעקב, סייד מבין שאין לו מובן שיהיה ישמעאל במקום יצחק אבינו, שהרי יעקב הוא בן יצחק בן אברהם לא בן ישמעאל בן אברהם. ושותק הוא לתת מקום לתיקון. ומראה לו ג'וזפה שמקודם היה רק חצי חמור ובמשך הזמן משתלם, אמנם תמיד הוא קשור ביעקב, שהרי כל עיקרו הוא להשתלם בעד הגאולה השלמה.

ועל זה סייד מסכים שהחמור הוא השלישי בלי שום ספק. הנה אף אם היינו מוצאים את החמור בקשר לסימני יצחק (שהצורות כאן מראות על 'סימנים') איננו החמור השלם עד שמגיע לסימני יעקב. ואמנם במה שהחמור הולך ומתקדם עד שמשתלם מתחת לסימני יעקב, נוכל להבין שהתחלת עניין החמור הוא גם לפני זה מתחת לסימני יצחק, והנה כתוב ''ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם''.

יש כאן רמז על דת האסלאם ועל הנוצרות שתצא מסימני יצחק. ועל שני הדתות ההן אומר ''שבו לכם פה עם החמור'' ופרשוהו רבותינו, זיכרונם לברכה, על ישמעאל ''עם הדומה לחמור'', זה מצד אחד, ואמנם הנוצרות שיצאה ממשרת ישוע, שסימניו מה'ריש' של שם 'אשר' (כמפורש באריכות בכל כתבינו היא משרה נבואית העונה על סוף מלאכי הנביא). לכן הנבואות המשיחיות והגאוליות קשורות באותה המשרה, ואמנם נקראים על שם החצי, שהרי לא השתלמו אלא עד החצי. וזהו החמור שצורתו הייתה חצי חמור. וגם דת האסלאם שישנו מצדו עניין החמור המביא גאולה בשם אללה לעמים רבים, אינו כי אם עד החצי, ולא נשתלם החמור באסלאם, כמו שלא נשתלם הגאולה באסלאם.

ובכן או מצד הנוצרות או מצד דת ישמעאל או מצד בני ישראל הכול מחכים עד שהחמור משתלם, כי הוא החמור של הגאולה השלמה ושלוש עיניים לו, מתחת לסימני יעקב אבינו. ואמנם יצחק אבינו שב עם אברהם אביו אל החמור, ובינתיים עלה האיל לעולה במקום יצחק. והנוצרות מהאיל יצאה, כמוכח בכל כתבי ספר משנת חיים שישוע הוא האיל ההיסטורי שנהרג ועלה לעולה והיה לישועה נסתרת במקום עם יצחק הוא עם ישראל. ונעשה במשיחות הסימנים האוניברסאליים לחצי ישועה לאומות העולם, עד שבא הגואל השלישי, ובאה התגלות הגאולה השלישית, ונוער החמור השלם המבשר את הסימנים השלמים המפענחים את כל הסיבוכים שיצאו בדברי הימים.

וככה הם בדברי הימים, אפוא, שבני ישמעאל ישבו עם החמור, ולא ראו בעקידת יצחק, ולא ידעו שהאיל נלקח במקום יצחק, ולכן נתבלבלו בעניינו. והנוצרות שיצאה ממשרת האיל הנלקח לעולה לא הבינה שהחמור היה רק עד החצי, ומהאיל עשו אלוה, ויצאו מדת ישראל, וחרגו מאמונת יצחק, ומאמונת ישמעאל המקובלת מאמונת אברהם. ואמנם החמור של האסלאם היה בסימני התפתחות הגאולה, ואין בו משיחות, אבל האיל נקשר עם המשיחות הקשורה בסימני יצחק המוסתרים, וחמורו של ישוע היה אתון שלא יכלה עוד לדבר וכו. לכן הנוצרות נשארה בסימני המשיחות עד החצי כמוסבר.

....................................................................................

הקדמה ד' לספר אסתר ו' - תכנית הגאולה השלמה

בביאת הגואל האחרון ובהתגלות הסימנים השלמים של הגה''ש מתחילה התקופה החדשה ההיסטורית הנקראת תקופת שם ’’אהיה'' אחרון, דהיינו השם השלישי של השם השלם ''אהיה אשר אהיה''. שם 'אהיה' ראשון היה הפועל בגאולה הראשונה. שם ''אשר'' נסתר הוא, וקשור הוא בגאולה השנייה לבני ישראל ומגילת אסתר של פורים. ועוד ישנם עניינים אחרים נסתרים הקשורים בשם זה, כמו עניין הלו'' צדיקים הנסתרים, וכל עניין משרתו של ישוע. שם ''אהיה'' אחרון הוא המושל והפועל בגאולה השלמה השלישית.

וידוע שתכנית האלהים בגאולתו את ישראל ואת האנושות נכללת בשם ''אהיה אשר אהיה''. בביאת הגואל חיים נפתח הזמן להבין יותר מהשם הקדוש הזה, וניתנה רשות לפרש ממנו דברים לפעם הראשונה בדברי הימים. והרי הפירושים החדשים האלה חלק שלם הם של האור החדש המתגלה בגאולה השלמה. אקדים, אפוא, כאן בדרך קצרה כמה כללים בהבנת התכנית שבשם זה.

ראשית כל שם ראשון כשם אחרון, וזה מקביל לכתוב בנביאים 'אני ראשון ואני אחרון' אני ראשון בגאולה הראשונה ואני אחרון בגאולה השלמה. ומבלעדי אין אלהים, הוא להוציא מהטעויות שיצאו במשך אריכות דברי הימים שהיו מתחת לשם הנסתר ''אשר''. הרי צורת שם זה אינו כשם, ואך מקשר הוא בין השם הראשון והשם האחרון. אמנם בתכנית האלהים שם נסתר הוא המושל בעולם מזמנו של אליהו הנביא ועד לזמן הגאולה השלמה, כעשרים ושמנה מאות שנה. נחזור אל שם זה אחרי שדיברנו על שם ראשון ושם אחרון שהם בצורה מגולה כשם.

ה ''א'' מראה על אמונת האבות ועל גאולת מצרים.

ה ''ה'' מראה על גילוי התורה בסיני.

ה ''י'' מראה על חכמת התורה שבעל פה וכל מסורת ישראל כמו שקיבל דור דעה במדבר מ' שנה.

ה ''ה'' האחרונה נמשכת בזמן לתקופת יהושוע בן נון והשופטים ותקופת שמואל ועד לתקופת שלמה המלך ובנין בית המקדש והקמת מלכות שלמה בן דוד. שהרי לא נתקיימו הציוויים בתורה עד שנבנה בית המקדש, ולא נבנה בית ה'' עד שהוקם בקביעות מלכות בית דוד, וגם ההבטחות המשיחיות הקשורות באותה המלוכה. עניני המלכות והמשיחיות והמקדש קשורים באות אחרונה של שם ''אהיה'' ראשון.

צריכים לזכור כלל בלימוד זה, שכל אות הבאה מהאחד-עשרי אותיות כוללת כבר מה שבאותיות שקדמו לה. ובכן כל מה שהתחדש בדברי הימים אחרי שם ראשון, והם חידושים ודברים חדשים שנתחדשו, כמו גאולת פורים וניסי חנוכה, אף פעם לא חורגים מכל האמונה השלמה שנקבעה בעולם משם 'אהיה' ראשון.

ה ''א'' של שם ''אהיה'' אחרון היא האמונה בכל דברי הגאולה השלמה המתגלית מעת ביאת הגואל האחרון השלישי, חיים.

ה ''ה'' היא מביאה את החוק החדש של הגה''ש, והוא חוק חדש כפול, לישראל ולאומות העולם, והיא הברית החדשה השלמה הכפולה של הגה''ש, הנחתמת בספר משנת חיים.

ה ''י'' היא חכמת הסימנים השלמים של הגה''ש, והיא גם הקבלה החדשה האמיתית של הגה''ש.

ה ''ה'' אחרונה היא סימני משרת חמור אוכל לחם וסימני בית התפילה השלמה הסופית של ז' קומות ויג' מזבחות בירושלים ובבאר שבע, וסימני הכהונה החדשה ומשיחות הכוהנים.

מספיקה דיאגראמה זו בין שם ראשון ושם אחרון לראות בהקבלות הענינים: (א) אמונה - אמונה (ה) תורה - חוק חדש (י) חכמת התורה - חכמת הסימנים השלמים (ה) מלכות, משיחות, מקדש - חמורים, כוהנים, ומקדש שלישי שלם.

ואמנם בהגיע הגואל האחרון וזמן הגה''ש לא עברו רק כל מה שהתקיים עד בנין המקדש הראשון משם 'אהיה' ראשון, כי אם גם כל מה שעבר מזמן אליהו הנביא ועד הגאולה השלמה, זמן ארוך מאד. ואך שם מוסתר הוא שם ''אשר'' וגם שם ''מסובך'' הוא לפני בוא הגאולה השלמה, שהרי שם ''אהיה'' לבדו יש לו פירוש, והשם השלם ''אהיה אשר אהיה'' יש לו פירוש אבל ''אהיה אשר'' אין לו פירוש. ולטעם זה אי אפשר היה לפרש את שם ''אשר'' בתכנית האלהים עד שמתגלה שם ''אהיה'' אחרון.

ואם זה אמור על שם 'אשר' בכללותו, הנה עיקר הסיבוכים שיצאו בדברי הימים היו תלויים בהמשך הזמן הארוך בין אות ה ''ר'' של שם ''אשר'' עד להתגלות ה ''א'' של שם ''אהיה'' אחרון לגאולה השלמה. חיוני הוא להבנה בלימוד זה.

אחרי פירוד השבטים והמלכות נמסר המשך הגאולה ביד אליהו הנביא, זכור לטוב. ה ''א'' של שם 'אשר' היא המסורת של אליהו הנביא, והיא במידת האמונה העליונה הנסתרת השייכת לצדיקים קדושים.

ה ''ש'' של שם ''אשר'' היא המסורת של גאולת פורים ביד מרדכי הצדיק ואסתר המלכה, וסימנו שושן הבירה.

ה ''ר'' של שם ''אשר'' הוא האור של בית המקדש, שתפקידו היה משיחי דהיינו שאור המקדש יהיה לאור גויים עד קצווי תבל, אחרי שיהיה אור אמיתי ופנימי לבני ישראל. ובכן ה ''ר'' קשורה בחנוכה, גם מחנוכת הבית השני בזמן עזרא ונחמיה, וגם הנסים והנפלאות של החנוכה ההיסטורית קשורים ב ''ר'' זאת. ולא הצליח אור זה להאיר בלבבות בני ישראל, וכל שכן שלא בא להאיר על עמים רבים. וניתנו זמנים ודורות להמשך המקדש כחמש מאות שנה, ואך אחרי החנוכה ההיסטורית הלכו בני ישראל מדחי לדחי במקום לעלייה אחרי עלייה.

זמנו של ישוע הוא כבר בסוף הזמנים הניתנים להמשך הגאולה. דהיינו אם עד הזמן ההוא האור של בית המקדש יהיה לאור אמיתי לישראל ולעמים, יבוא זמן הגאולה השלמה ויתקשר ה ''ר'' של שם ''אשר'', ואיתה כל האותיות שקדמו לה, אל ה ''א'' של שם ''אהיה'' אחרון. ואם לא יצליח האור, ולא יהיו בני ישראל הולכים בדרכי ה'', ייחרב בית המקדש ויתפזרו בני ישראל בגלות בין אומות העולם. ואמנם לפני אותו המשפט הסופי ניתנה הזדמנות היסטורית מצד הסימנים המשיחיים שנכללו באות ה ''ר'' של שם ''אשר'' וכל משרתו של ישוע תלויה באותם הסימנים המשיחיים שיצאו אז.

וכל הדרך נסתרה במשרתו, ואינה מתגלית אלא בביאת הגואל האחרון, כי לא דברים ידועים הם: מי היה המורה צדק שיסד את בית ספר האיסיים? ואיך שנכנסו לשם סימני המשיחות של ה ''ר'' של שם ''אשר''? ואיך קיבל אותם ישוע? ומה היה תוכנם של הסימנים ההם? ומוסברים הדברים באריכות בעיקר בספר אסתר . ובספר אסתר 2 מוסבר איך שהסימנים הנסתרים של תחיית המתים קשורים ב ''א'' של שם ''אשר'', והסימנים הנסתרים של מלכות השמים קשורים ב ''ש'' של שם ''אשר'', ונמשכו בהכרח אל סימני המשיחות האוניברסאלית של ה ''ר'', והסתבכו בסבך ההיסטורי הארוך בין ה ''ר'' של שם ''אשר'' וה ''א'' של שם ''אהיה'' אחרון, סיבוך לאלפיים שנה.

בהגיע הגה''ש משלו 2000 שנה של טעויות ושיבושים במחנה הנוצרות. ומיותר מארבע מאות שנה טעויות במחנה ישראל גרועות גם מטעויות הנוצרות. ורעות גדולות נמצאות בעולם מכל צד, והאנושות חורגת מהטבע, ויש שנאה מושרשת בכל עם מירושת העבר, וישנם גם הרבה שונאי ישראל שעוד צריכים לשלם בשביל כל הרעות שעשו וכו. וכו. אמנם יש גם הרבה כוחות חיוביים בעולם, ויש גם חלק גדול של האנושות החפץ בטוב, בצדק ,באהבה ובשלום. ונכנסים לדור הרביעי הסופי הגדול והנורא.

הרי בהתקשרות ה ''ר'' של שם ''אשר'' אל ה ''א'' של שם ''אהיה'' אחרון, הוא הזמן הכפול המרומז ב ''ועל רבעים לשונאי ועושה חסד לאלפים'', הוא הדור הכפול הגדול והנורא של כל דברי הימים. הדור הרביעי גדול הוא בבשורות הנפלאות ובישועות, ונורא הוא בחרבות ומכות ומלחמות, וגעשית אדמה, ורעב, ומים גבוהים שוטפים, ופצצות, וטבע משונה, ושיגעונות עד אין סוף, וכפירות אפלה בעולם המדע, וירבו אוהבי בצע והורגי נפשות על כסף, ואין שיעור או מידה לרעות הדור הרביעי הסופי.

ובכן הדברים הנפלאים היורדים והבשורות המפליאות על ביאת הגואל, חיים, מתגלים באופנים מוסתרים מעיני יתר העולם, למספר מועט של חמורים, ומקבצים ורושמים ומסדרים את הדברים החדשים בכתבים, ונסגרים במסגרת הברית החדשה השלמה הכפולה של הגה''ש, בזכות הגואל האחרון חיים. הנה העבודות של היז' שנים הראשונות בעיקר עומדות בהתקשרות ה ''ר'' של שם ''אשר'' אל ה ''א'' של שם ''אהיה'' אחרון. וגם בעולם בשנים ההם ישנם שינויים גדולים מאד, והתקדמות במדע עד אין שיעור, ומאורעות חדשים שאי אפשר לחשוב עליהם לפני שבעים. ואותם החמורים המועטים עמוסים בבשורות ונבואות חדשות על כל הדור הרביעי הזה, ומחכים לרגע שירצה בו ה'', ולזה מכינים דרך, לדוגמה, להפצת הדברים באינטרנט.

הרי כל השנים הראשונות וכל מה שמסופר בעדות כתובה מאותם השנים יהיו אחר כך ל ''ואוונגליון'' מפליא ומדהים עד מאד, איך אצל קצת חמורים פשוטים נתקבל והוכן, למרות הבעיות הרבות והעדר כספים וקושיים עד אין מספר, אוקיאנוס כה רחב של עדות. והוא על דרך פורים שעיקר הפעולה הנסית היה בתוך ארמונו של אחשורוש ומשם יצאה הישועה לכול העם. ומהארמון התפשטה ההכרזה על גאולת ישראל, אחרי גזרת כליה ,בעוונות, ובסוף נתלה המן על העץ שהכין למרדכי הצדיק.

אמנם מצד התכנית המתפשטת מעת התגלות הבשורות בביאת הגואל, שכאמור היא התגלות שם ''אהיה'' אחרון, ישתבח שמו לעד, היה צריך זמן של שנים, ועתה נוכל לאמר שבע-עשרי שנה, לתיקוני ה ''ר'' של שם ''אשר'', ולהסברי כל השם ''אשר''. כי גם המסורת של אליהו הנביא, זכור לטוב, מתגלית בגאולה השלמה, וגם מסורת הפורים ומגילת אסתר ביד מרדכי הצדיק חוזרות אל פעולותיהן הנצרכות בעד המגילה החדשה הארוכה של הגאולה השלמה. הנה עד עתה, ועוד אנו קצת חמורים מועטים מאד, ועוד כל הדברים בתוך הארמון. הוא מפני שישנם שלבים רבים של תיקונים שצריכים לעבור עליהם ולכתוב בהסבר עליהם, גם מצד עם ישראל גם מצד הנוצרות גם מצד הרעות בעולם והנבואות החדשות שצריכים להכין אותן להודעה וכו. וכו. ועוד הכנת והסברי הסימנים השלמים עצמם וכו. וצריך זמן להכין את כל החומר הנכנס אל תפארת הברית החדשה השלמה הסופית.

ורק עתה בשנה הזאת הגיעה הרשות בחלום לאדם קמחג''י שהחמור יכול לבוא לארץ ישראל ולגלות, ואף להתגלות אם רצוי הוא. והיום ראשון של התמרים במחנה הנוצרות הקטולית הקרוב אצלנו בכותבי זאת נקרא 'סוף תיקון הנוצרות', ובעזרת ה'' החמור צריך לעשות משיחה מיוחדת ביום ההוא לשם זה. ישנם זמנים וקצים בכל עבודותינו, ו' שנים בסימני יוסף, ו' שנים בסימני דוד, ושנת היג' לחותם הגה''ש, ועד לזמן זה המיוחד של שנת היז'[13]: ואמנם כלום הם יז' שנים לגבי כל דברי הימים שעברו, וכל האמת כבר מתוקנת בתוך ספרי ספר משנת חיים, וזאת אף על פי שצריכים עוד זמנים להשלמותיהם הסופיות, ואמנם עיקרי התיקונים ועיקרי הודעת הבשורות והנבואות החדשות כבר קבועים הם ומפורשים ליתר דברי הימים, ברוך ה'' לעד מקיים את הבטחותיו ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה.

...............................................................

הייתי ב''ה בארץ לעשות, עם דוד לוי ועם אדם קמחג'י, את הסימן של הדומניקה של התמרים; היינו על יד מגדל דוד, בחוץ למטה קצת במקום שרואים משם חלק גדול של ירושלים, קראנו כמה חלקים של ההגדה החדשה של הגה''ש. ובאיטליה פאולו, נודע, שאול והילדים נסעו לרומא לעשות סימן, ויצא האפיפיור לעשות המסה בכיכר סן-פיאטרו. אצלנו בארץ אחרי הסימן על שלט-רישוי ראיתי מספרים 210 ואחר כך שתי פעמים מםפר 666 ומלא רמזים העניין הזה. הראש של סין זג'אנג זמין עבר על יד מגדל דוד חצי שעה לפני הסימן, וסימן הוא[14].

אחרי שחזרתי על התיקון הסוס הלבן, פתחתי בתנ''ך ונפל בנביא ישעיה פרק 47 פסוקים 18, 19 : דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם ניחומים לו ולאבליו: בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה'' ורפאתיו: . .

..........................................................................................

מספר 210 'רדו' כידוע שהוא מספר השנים של גלות מצרים ובכן נכנסנו לשנת הגאולה, וזה יפה אחרי שהשנה ה17 של הסי' השל' הייתה שנת הדור הרביעי ושנה של ישועות גדולות הייתה אצלנו ב''ה, ומחר בלילה פסח תשנ''ס ונכנסים לשנה ה18 של הסימן השלם. וסימנו סימן תחייתו של הצדיק חיים מתחת לסימן אור החדש של חנוכות החנוכות. והיא השנה המשלימה ל666 של השלש תקופות של 6 שנים של הסין השלם של הגה''ש. ושלש פעמים 6 שנים מכריעה את כל השנים שעברו אל התחייה שלהם.

.......................................................................................

רמז בזמין למלחמת גוג ממגוג מסין שתבוא במסגרת ה65 שנים של הדור הרביעי, דהיינו לא עכשיו בזמן ההווה אבל במסגרת הזמן של הדור הרביעי. וקבלה מהצדיק חיים היא שמלחמת גוג ממגוג היא סין. והרי רמז שסין הוא הזמין והמזומן לזה בזמנו.

.......................................................................

ספר אסתר ו'

הקדמה 5 בעברית

החרם מדאורייתא נגד קבלת הזוהר וכל הקבלה המסתעפת ממנה

לראש השנה תש''ס

הרי מסר ברוח הצדיק השלם, הגואל חיים, לרבני ויהודי התורה: שמעו הלכה הולכי בהלכה וחזרו לאמונה האמיתית בשנת תש''ס. את כל ההלכות הבנתם והלכה אחת לא הבנתם, אמנם הלכה זאת נוגעת בעיקרי האמונה, ובכן האי-ידיעה בה והאי-הבנה בה גרמו לרעות אין פה במאות האחרונות בחיי ישראל.

ההלכה שצריכים לה יש גם מענייניה שבאו במחלוקת בין כמה רבנים במשך הדורות האחרונים, והם אלה שהתנגדו לספר הזוהר ולכל הקבלה המסתעפת ממנה, והרבה דברים נכונים נאמרו בספריהם, ואמנם לא נתבררה ההלכה עוד בישראל. הנה ההלכה האמיתית בדבר הזה:

אסור בהחלט לדבר או להאמין בקיום 'מאציל' שהוא, חלילה וחס, למעלה ב 'דרגה' מהבורא ולפני הבריאה. אמונה כזאת כפירות גמורה היא ופסולה. ואין לנו כי אם קבלת ''בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ''. ואסור לנו לחשוב על מה שהוא למעלה מהבורא.

בושה גדולה לנו להעז לדבר ככה על רבונו של עולם, ושימת מונח 'מאציל' מעל למונח 'בורא' מהפך את הקבלה האמיתית של ישראל, קבלה הנקראת קבלת ה ''ב'' של בראשית. וידוע שה ''ב'' סימן ''ברכה'' הוא, ולא התחילה תורה ב ''א'' בגלל ה ''ארירות''. ונוסיף כאן מפני ה ''אצילות'', כי כל שיטת האצילות ארורה היא בכמה שכבות עבודה זרה.

בקצור נמרץ ה ''ב'' של בראשית פירושה ב' ראשית, וראשית היא חכמה. ובכן ברא אלהים בשני סוגי חכמה את השמים ואת הארץ, דהיינו אין חכמת השמים כחכמת הארץ, ואין חכמת הארץ כחכמת השמים, אמנם בורא אחד להם. כי השמים שמים לה'' והארץ נתן לבני אדם.

לכן רק לצדיקים הנסתרים האמיתיים ניתנה רשות להיכנס לחכמת השמים, כי היותם נסתרים שומרים על פיהם מלדבר או לכתוב אף מלה ממה שהוא באמת חכמת השמים, וסוד ה'' ליראיו, ויודע ה'' מי הוא השומר את סודו. אמנם הכותב חכמת השמים פסול עדות הוא, ומזייף זיופים, כי אין הסודות העליונים האמיתיים באים במלים למטה, שהם בסוג חכמת השמים ולא בסוג חכמת הארץ. והבא לומר שכותב חכמת השמים, הוא בטעות גדולה ואפלה נמצא, ושיטה מוטעה ודוקטרינה פסולה כבר פסלוהו ופרצוהו מעל לגדרים האמיתיים. היא היא שיטת ה ''אצילות'' שפיתה את רבני ישראל באחרית הימים, ולא הבינו אל איזה מוקש נפלו.

אמונת האצילות פוסלת את הגדר המוקם מה ''ב'' של בראשית, המבדיל בין השמים ובין הארץ בשני סוגי חכמה שאינם פוגשים, כי קיום השמים והארץ עצמו תלוי במסך המבדיל בין הדברים השמימיים והדברים הארציים. וה ''מאציל'' לא יוגדר בב' הסוגים האלה שהם מוגדרים בב' סוגי החכמה הנבראים מהבורא, ואם ה ''מאציל'' כאילו לא שייך לסוגים שלמטה, כי למעלה הוא מבורא השמים והארץ, חלילה וחס. והוא ההפך מקבלת הב' של בראשית ופוסלת חס וחלילה ושלום את קיום העולם האמיתי המוקם מה ''ב'' של בראשית:

צריך לימוד להבינו: אם יש מה שלמעלה מהבורא מעשה בראשית, לא תתקיים בו הבית' של בראשית, ולא יישארו בקיומן חכמת הבורא בבריאת השמים וחכמת הבורא בבריאת הארץ. כי כלפי דרגת המאציל שהוא בדרגת אצילות למעלה מן הבריאה של מעשה בראשית, הכול ''יתאחד'' באור אצילותו. לכן הקורא למאציל יצא מגדרי ההבדלה בין השמים והארץ שנבראו מהבורא ישתבח. ולכן אסור בהחלט לכוון על דרגה או על סוג אלוהות למעלה מן הבורא, כמו שהוא סידר את המאמר הראשון של הכלל הגדול ''בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ''; אסור לתאר או לחשוב על ''אלהים'' או כוח האלהים הנאצל שהוא למעלה מעושה מעשה בראשית. וכשאמר לנו הבורא ישתבח שבראשית ברא אלהים וכו. הוא הוא הכי גבוה שאפשר להתקיים, הוא הבורא ואין ל ''מעלה'' ממנו, והוא המבדיל והוא המאחד כרצונו, ולא צריך לכוח התאחדות אחרת מלמעלה. לכן אם 'עולים' על בורא מעשה בראשית יוצאים באמת משני הסוגים העיקריים בבריאת השמים ובריאת הארץ וחרגו מה ''בית'' של בראשית.

ומפני שאותו ה ''מאציל'' שקר הוא, וחוץ לגדר של הקבלה האמיתית של ה ''ב'' של בראשית, ככה כל הנאצלים ממנו פסולים הם בעבודה זרה ממש, ואינם נכנסים לא לסוגי השמים ולא לסוגי הארץ, כי אויר סרוח הם ואין בהם ממש, וכל דיבור הנאצל מהמאציל דרגת ''קדושתו'' כ קדושת בודה, וטמא הוא לכם בכל תוקף הדין. זאת היא ההלכה האמיתית, תלמדו בה ותראו שאין בו ספק. ולבירור הדברים, הבאנו כל ספר מלחמות ה'' והחרם מדאורייתא על WEB-SITE CAMILLO:

כח' אלול תשנ''ט

פרץ גרין

מצב ה 'יהדות של חב''ד' אחרי השואה בקשר לעוון קץ

''עוון קץ'' המרומז ביחזקאל הנביא הוא עוון שיטת ה ''אצילות'' המתחיל מספר הזוהר. הקץ במובן השלילי של ''עוון קץ'', דהיינו ''העוון של זמן הקץ'' הוא העוון שהביא את ה ''קץ'' הרע ההוא ההיסטורי של השואה, מוכרח שיהיה עוונו, במקביל לזה, העוון הכי גרוע בכל דברי ישראל, יותר גרוע מכל מה שהיה בעבר, ואמנם הוא גם ה ''קץ'' אחרי העונש ההוא, שאחריו לא יהיה עוד לא העוון ולא העונש.

לא הייתה השואה זמן בירור הדברים, כי אם הקץ האפל של ''עוון קץ'', ובאותו הקץ כל הקצים השליליים והגזרות ההיסטוריות המנובאות שעוד לא התקיימו במשך דברי הימים באו ונתקשרו קיציהם, בהשגחת האל ברוך הוא, בקץ השואה, זמן כל מיני סוף.

גם השנים אחרי השואה וכל הדור העולה לארץ ישראל משנת 1948 ועד עתה, לא היו בגדרי הזמן המוכשר להתעמקות בטעמים הפנימיים של השואה; קרוב מדי הוא בזמן, ובצדק הרגש הכללי והפרטי, הדתי והלאומי, איננו עומד בעצבות רוח על חטא שחטאנו, כי אם בשמחת ההווה או בתורה או במדינת ישראל או בארץ ישראל ובהמשך החיים בדרכי נועם כמה שאפשר.

והרי עברו 35 שנים מהקמת מדינת ישראל מתחילת התגלות הסימנים השלמים של הגה''ש בתשמ''ג. וכפי האמת אי אפשר לגלות את טעמי עוון קץ בשואה עד ביאת הגואל האחרון והתגלות בשורות הגאולה השלמה. ובכך יתגלו טעמי העוון המכוסה של עוון קץ מתוך מסגרת כל הבשורות החדשות של הגה''ש. והיא המידה הנכונה שרק ביחד עם הבשורות הטובות השמחות והאמיתיות מתגלים גם הטעמים הפנימיים האפלים והעצובים מאחורי השואה.

ורמז בסמיכות וקצת שהות ביניהם הוא ''ועל רבעים לשונאי'' ואחריו ''ועושה חסד לאלפים'' .כי מובן הוא שאין הטעמים הפנימיים של 'על רבעים לשונאי' מתגלים להבנה עד שמגיע הזמן ל 'ועושה חסד לאלפים', שבזמן החסד יכולים להתבונן על העבר אבל אי אפשר זה בזמן הדור הרביעי השנאוי הנפקד עצמו.

ואין זה סותר למה שמקצת רבנים הבינו את הרעות האליליות ואת כל הכפירות של שיטת האצילות של הזוהר וכל הקבלה המשובשת הנמשכת מהספר הפסול ההוא וכו. כמו שלוחים היו מלמעלה במסרים נבואיים, כמו ספר מלחמות השם לחכם התימני יחיה אבן שלמה אלקאפח, וכמו ספר ארי נוהם וקצת עוד רבנים חכמים. מרחמי ה'' על עמו ישראל 'נשלחו' הלוואי ואולי יתחכמו בני תורה ויבינו ויתחרטו ויחזרו בתשובה וישללו וישרפו את כל זה וירחם ה'' עליהם. לא נשמעו קולותיהם, כנביאים הראשונים, בעונות הרבים.

אמנם אם תיראה לסתירה יותר חזקה, העובדה המוחשית שעוד מתקיים עוון האצילות וכל עוון הזוהר ועוון כל הקבלה המוטעה והמשובשת הנמשכת עד עתה, אינה סתירה, כי אם חלק שלם מסדרי התגלות הדברים האלה. מאותו הטעם שאין טעמי השואה מתגלים עד זמן הגאולה השלמה, הוא הנותן שהעוון עצמו הנעלם נמשך כדרכו גם אחרי השואה ועד עתה. השואה הוא הקץ הרע הסופי שהוא הדור הרביעי השנוא כלפי בני ישראל. ואמנם הטעמים הפנימיים לא מתגלים להבנה עד שנכנס זמן ''ועושה חסד לאלפים'' בבשורות הטובות החדשות, כמוסבר. ובכן גם העוון הנסתר הפנימי ההוא נמשך בזמן ומתפשט גם אחרי השואה, שהרי לא נתברר מהו ה ''עוון קץ'' המכוון, ולא נטהרה היהדות עוד ממנה. ולכן הטעות נמשכת והולכת ואף מתגדלת מכמה צדדים.

ומובן הוא ג''כ שהבירור והטיהור מהעוון הזה לא יוכלו להתקיים אם העוון עצמו לא נמצא במוחש בתוך היהדות, ונעשה גם מלחמת מצווה פעילי לרבנים, לחכמים ולכל בני ישראל, שרצוי לפניו יתברך שישתתפו בבירור ובטיהור הכפירות הזאת מקרב העם המצווה באמונתו. ורמז ביעקב אבינו, שאחרי כל ברכתו וקדושת מסורתו עליו, ועשרים שנה של צדקות אף עם הרשע הערמומי לבן, ואחרי שנבטחה לו משרו של עשו הברכה להיקרא בשם ישראל, עוד היה צריך לו להזהיר את כל ביתו להסיר מאהליהם את האלוהי נכר הנמצאים, בכדי שיוכל לעלות לבית אל. דהיינו בין זמן הבטחת המלאך שייקרא בשם ישראל ועלייתו לפועל לבית אל הוא הזמן לטהרת הבית מעבודה זרה.

וצריך בזה להבין בזמנים מהו בין זמן השואה שהוא הדור הרביעי המיוחד לישראל ובין הזמן של הדור הרביעי הכללי הנכנס ביחד עם הסימנים השלמים של הגה''ש?

הנה תנועות הקבלה וחוגי המקובלים ההם, והשיגעונות המשונים כפי סדרי ישיבות החסידים וכו. הגיעו לפסגה רמה עד לתקופת השואה. והכבוד העצום הניתן למקובליהם ולאדמו''ריהם, ולספר הזוהר ה ''קדוש'' ולספרי הנסתר של מקובלי צבת, והמספר הגדול של ספרי מקובלים שיצאו לאור בתקופה הקודמת לשואה, ראיות הן שהעוון קץ מצד הרע הנגרם לכל עם ישראל, אף שנעלם טעמו, הגיע לרום פסגתו בזמן ההוא, ואי אפשר היה שיימשך הלאה. ונוסף לזה, כאמור, נקבץ ביחד עם כל מיני סוף.

וכבר לפני השואה היו בני ישראל מחולקים לדעות רבות, כידוע, ולתנועות רבות, ישנן חופשיות ותנועות ציוניות גם דתיות גם לא דתיות, ובכלל זרמים הרבה. דהיינו כבר נכרתה הרגשת אשמה על הפירוד מהרבנים החרדים, לדוגמה, או מהחסידים או מהמקובלים וכו. וכל אחד פונה אל דרכו הנאהבת לו למשכילים או לרפורמיים וכו. וכו. השורשים הרעות וענפיהם הרעים כבר היו לפני השואה.

ובשואה נכרת הכוח הרע ההוא בעיקרי שורשיו מכוח השואה עצמה ומהריגת 6 מיליון יהודים, ירחם על נשמותיהם ה'' אלהינו. ונכרתו גם כן כל הדינים הקשים על עם ישראל לכללותו. וגם נתקבל קרבנו הכללי העולה לפניו יתברך וריחם על עמו בארבעים ושמונה.

ואמנם גם אחרי השואה יש מענפיהם הרעים של עוון קץ, שהמשיכו להתגדל כפי גודל התגדלות והתפתחות העולם. דהיינו נכרתו עיקרי שורשי העוון קץ בשואה אבל לא נודעו לעם לא העוון ולא שורשיו. וכמו בעץ שאם חותכים את שורשיו לא ימות ועד שימות יש עוד זמן-מה שענפיו יגדלו ויביאו עלים או פרחים. זהו גם כאן שנחתכו השורשים בסתר אבל נמשכה הענפה מעוון קץ כמו שנמשכה הענפה של כל יתר התנועות הדתיות או הלא דתיות.

ואמנם כאמור הטעם הפנימי של עוון קץ לא יתגלה עד זמן הדור הרביעי הכללי לעולם (דור של סה' שנים שהתחיל בפסח תשמ''ג) שהוא גם זמן דור התגלות הגאולה השלמה בעולם. ויובן הוא שכלית שחלקים של הרע היו צריכים להימשך בכדי שיבואו בני ישראל להכרה שלמה בסוף שהוא הוא העוון קץ שגרם את כל הרעות. החלקים האלה נמשכים עד לדור הרביעי הכללי. ובכן שניהם אמת, נכרתו עיקרי השורשים של הרע בשואה עצמה, והוא הדור הרביעי המיוחד לישראל, והוא בדרך של העלם וסתר אבל מהענפים שנשארו גם נמשכה הענפה, וממנה נתחזקו אף הענפים להיות לתנועות יותר גדולות וחזקות במשך הדור שאחרי השואה, וכוונתנו המיוחדת היא על תנועת חב''ד.

תנועת חב''ד היא הסמל השלם של הרע המדובר, שהתפשטה בתנועה משיחית שקרנית אחרי השואה דווקא, בארצות הברית, בין זרמי יתר ההתפתחויות בסגנון האמריקאי. ועוד עד עתה לא מובן לעם ישראל בכללותו הרע העצום של חב''ד, ואף פחות מובן הוא אחרי מות משיחם, ואין העם מבחין על נכון בסכנת חב''ד. ואמנם למפרע בהבנת יתר העוון קץ יובנו גם הרעות של חב''ד.

התורה אצל חב''ד נעשה חב''דית, לא תורת משה רבינו, ולא תורת עם ישראל, נעשה תורת שנרסון, תורת הרבי, וגם לא התורה המבוארת מהרבי, כי אם התורה של הרבי כאילו התורה תחתו, חס וחלילה ושלום, ותמונתו אצלם כמעשה לבנת הספיר, והרכיב חב''ד את הכול אשר לכל על הרבי.

חב''ד הפריש את עצמו מן הכלל ואמר שיש לו הדרך היחידה לכל ישראל, וכל יתר בני ישראל אם רוצים להיכנס לאמת צריכים לשאוב ממקורות חב''ד. קראו לרבי ''מלך'' ושמו את עצמם עבדי מלכותו. ואמנם מלכותו כפי השגת חב''ד אינה אלא מלכות דאצילות היורדת והמתקשרת בישירות עם העולם דרך הרבי המלך המשיח בעיניהם בכדי להביא את הגאולה השלמה לעולם, אם רק שידבקו בו ויכירו בו מספרים גדולים של יהודים.

ולכן אף שכבר מת משיחם אין בזה כלום, מפני שמלכותו העצמית אצילותית היא ולמעלה מגדרי גשמיות העולם!

אמנם באמת נעשה פלא זה בכדי שאחרים יראו ויבינו בסוף איך שבמשפט המגדל והריסתו השליש מתו והשליש נתפזרו בעולם ודברו שפות חדשות ושליש נעשו לקופים ולפילים. השליש השלישי הזה הוא השליש מבין החב'דיים שעוד מאמינים שהוא המשיח גם אחרי מותו. והשליש שנתפזרו הם שלוחי חב''ד שנתפזרו בכל מקום ומדברים בשפת העם שנמצאים בו ומפיצים את השקר ואת הפרופגנדה הנגעלת שלהם. והשליש שמתו הם החב''דיים שאינם מקבלים את דבר משיחותו אחרי מותו ועל פי הרוב הם ספרדים שנעשו לחב''דיים, כמוכח אצלנו בחלומות, דהיינו בפנימיותם כבר הם מתו כחב''דיים. ורק לשליש הזה יש תקווה שיעזבו את חב''ד לגמרי ויחליפו את בגדיהם ויחתכו את זקניהם ויתחילו בחייהם עוד מחדש. הלוואי וייוושעו.

ואמנם חב''ד בעצם עוונו אינו אלא הדור הרביעי השנוא מעוון אבות 'מלכותא דאצילותא' התפשטות ארבע מאות שנה אחרי התחלת התפשטות ספר הזוהר בעם ישראל. אבל חב''ד נגע בשורשי עצם עוון האצילות של ס' הזוהר, וסגר אותו בכסותה של חסידות חב''ד, ולכן הוא נעשה לסמל הרע הנוגע בשורשי עוון האצילות. חב''ד התחכם יותר מהשאר בחכמה הפסולה האצילותית והרכיבה תנועת חב''ד את החכמה הפסולה הזאת על עצמה וכו.

ולכן לא נפסק חב''ד עוד בדור הרביעי הפרטי השנוא השייך לישראל היא השואה. ואדרבא התחילה להיות תנועה משיחית רק אחרי השואה. שהדור הרביעי השנוא בדרך כללית לארבע מאות שנה נחשב מהתחלת התפשטות ס' הזוהר. אבל הזוהר עצמו נכתב לפני שבע מאות שנה לשואה. ויש רמזים הפוכים שממה שאומר השונא שהוא מלך טוב ובאמת הוא מלך רע מאד השולט על רוע מלכותו. וייתן רמזים על אמיתות מלכותו ונראים לאמת מפני שמכוונת מלכותו למלכות הטומאה, כי 'את זה לעומת זה עשה אלהים'. וככה היא שהחב''דים אומרים שהרבי שנרסון הוא דור שביעי לבעל התניא, והוא הרבי הסופי והוא המשיח. שהתפשטות חב''ד הייתה לשבעה דורות והוא השביעי הקדוש שבו מתגלה הרבי למשיח.

ואנו נדע מרמזיו ההפוכים שהרבי שנרסון הוא הוא שהיה ה 'משיח' שקר והמוטעה ש 'נמלך' ו 'נמשח' בעצם שורשי שיטת האצילות של ספר הזוהר שנכתב לפני שבע מאות שנה; הוא הוא שנתפס בסוף תקופת עוון 'מלכותא דאצילותא' של ס' הזוהר, כוח נורא מהסטרא אחרא וסטרא דעבודה זרה שבחרה וקיימה את פעולת התגשמותה במחנה חב''ד, בדור השביעי שלו דווקא.

אחר כך יובן. עכשיו אין ריכוז עוד להתבוננות. איך נוצרה מלכות זרה כזאת בתחומי התורה? על מה נלהבו לבבות עשרת אלפי נפשות מישראל על משיחות הבלים? על מה נתבזבזו כמה וכמה מיליוני דולרים על פרופגנדה משיחית שקרנית זה כבר ארבעים שנה? בסוף יובן איך שהיהדות והתורה היו משומשות בידיהם להגדיל את עיר לובביטש ולבנות את מגדל חב''ד ולא להגדיל תורה ויאדיר. כסו את כל השקר בהרכבת תורה על שקריהם וכסות חסידית לבשו לכסות על פירוד המלכיות!

צריכה הסתכלות על סימני היכר בדברי הימים שלא מובנים מתוך מסגרת ההיסטוריה בזמניהם. השואה לא מובנה. גזרת השמים הייתה. חב''ד זה סימן היכר לרע המכוסה מתחת לאמונת הזוהר, סימן לסוף פעולת 'ההשתלשלות' של הקבלה השקרנית, שיגעונות ממש מוצדקים על פי תורתם על שם התורה האמיתית. הבלים וריקבון פירוד וגאווה שיגעונות ובזבוזים שקר פנימי וכזב חיצוני עגל זהב וריקודי כפירות הכול על משיח שקר שנאצל מהעשר ספירות הנאצלות בהשתלשלותה הארוכה ההיסטורית. ישנם עוד שיעורים גדולים וחשובים שיצטרכו בני ישראל, ובפרט בני תורה, להבין מהסימנים הרעים של אחרית הימים.

כאמור חב''ד הוא הסמל החי עוד, בעונות, של היהדות המשובשת עד היום, וענינו כסוף השתלשלות עוון הזוהר, כלומר עוון אבות הוא ס' הזוהר, קבלת צבת הוא עוון הבנים, תנועות החסידיות הן עוון הדור השלישי, וחב''ד הוא עוון הדור הרביעי השנאי, ונמשך חב''ד וקיבל את צורתו המשיחית אחרי השואה, והגדילו בכפירות ובפולחן תמונותיו.

ונמצאים שלוחי חב''ד בכל המקומות שנמצאים שם יהודים, בפרט בחוץ לארץ, שהרי מיסיונרים הם לתורת חב''ד, ונכנסים לקהילות היהודים באירופה ובארצות הברית ובמקומות הרבה ומטמאים את היהדות, ומשבשים את הדעות, ומתכסים מתחת לדין והלכה והרבנות המיוחדת משלהם. ומסכנים רוב היהודים בכל המקומות שחושבים אותם ליהודים מצוינים שומרי הדת האמיתיים. אמנם יש גם הרבה יהודים שלא מתערבים איתם, ויש גם יהודים חכמים שונאים אותם ואת כל ה 'יהדות' שלהם.

ולטובת ישראל שמחנו על מות משיחם שהיא שיברון כחם, ובעיתון ישראלי בדחו על פתגם מזמן שבתאי צבי בהליכתו לארץ ישראל ולחזרתו לטורקיה והיו אומרים חסידיו 'הלך שליח ובא משיח' ובעיתון כתבו 'לא בא המשיח אלא בא השליח של הסופרמרקט'. ושמחנו גם על הישועה לתמונותיו של מיקי-מוס שהיה מצווה הרבי מלובביטש למחוק אותן, מפני שלא חיות כשרות הן. ואנחנו להפך צעקנו שצריכים לשרוף את תמונותיו של שנרסון ולעזוב את תמונותיו של מיקי-מוס, ואנו בטוחים בניצחון תמונות מיקי-מוס על תמונותיו בסוף.

ואמנם עוון הזוהר לא נמצא רק בחב''ד, ואמונת הזוהר וכל הקבלה ההיא המשובשת היא השורש לכל התנועות החסידיות אבל יתר התנועות החסידיות לא מיסיונרים הם לתורתם כמו חב''ד. כאמור נגע ראש חב''ד אל זמן הדור הרביעי הזה הכללי, והיא כעת כותבי שנת השמנה-עשרי לסימנים השלמים. אבל הספרדים הוגים בזוהר בכל מקומותיהם, ודברי כפירות כמו 'לשם יחוד קודשה בריך ושכינתיי' מלאה באלפי סידורים, בר מינן.

והנה בכל כתות הרבות חסידים חרדים אשכנזים ספרדים מתנגדים מיהדות ליטא וכו. וכו. אשר כל אחת באיזה צורה שתהיה שמה אשמה על השאר, ובכל הפירוד האפל שישנו ביהדות של האידנא, עוד לא ידוע בכלל ישראל שמתחת לכל הפירוד הזה ישנו שונא יחיד, היא הכפירות של שיטת האצילות של ספר הזוהר. ואמנם לא יובן זה מחב''ד או מיתר התנועות החסידיות, שאצל כולן הזוהר עצמו מלובש באלפי בגדים של ''קבלה'' ו ''מיסטיקה'', ודתיות מיוחדת לכל תנועה, מנהגים פרטיים ומסורות פרטיות. חב''ד הוא סמל ליהדות המשובשת אבל לא מבינים לא ממנו ולא מיתר התנועות החסידיות את עוון הזוהר.

וגם מהספרדים ההוגים אותיות הזוהר כל היום לא יובן עניין עוון הזוהר, רק אולי עוון האמורי הוא עון האמונה על מה שהוגים באמירה, אף שלא יודעים מה אומרים ובמה מאמינים. והיהדות האורתודוקסית של ארצות הברית והחרדים בארץ ורוב הדתיים מאמינים באמונה פשוטה שס' הזוהר קדוש הוא, חס ושלום. אבל לא מהם נבין את השורש הרע שבקרב היהדות. דהיינו אם חב''ד הוא סמל היהדות המשובשת, ואף ממנה לא נבין את שורש העוון איפה הסמל לעוון הזוהר עצמו? שהרי לא מהענפים המתפשטים האלה נבין את שורשי האילן שלא נראות לעין הן.

ובכן קמו באחרונה תנועות של קבלת הזוהר עצמו, ועיקרו בירושלים בבית ספר הר' אשלג ומפיצים את הפרופגנדה של הזוהר דרך אינטרנט בכל העולם עכשיו. ושלח לי אדם קמחג'י ספר קטן הנקרא 'קבלה - תורת הנסתר' מאדם מבני ברק שמו גלעד שדמון. וכאשר קראתי אותו ידעתי שהגיע עוון הזוהר אל רום פסגתו בספר הזה שכולו כפירות מפורשת שאין רב אמיתי בעולם לא יגיד עליו שהיא כולה כפירות וכפירות והפוכה היא מכל התורה.

בשם היהדות הסופית הזוהרית המחבר המשוגע הזה שולל את כל היהדות הקודמת. הכול הייתה הכנה אך ורק להגיע אל לימוד הזוהר והעלייה לעולמות דרך לימוד ספר הסולם של ר' יהודה אשלג. ובמשך 5 שנים של לימוד רציני כל אחד יכול להיות מקובל, ולעלות לדרגות האציליות, ולהלוך תמיד בשני עולמות ביחד, ולדעת את הכול, ולפתור את כל בעיות העולם הזה. לא רק שכל אחד יכול להגיע עד לדרגה כזאת אבל היא התכלית הסופית של כל היקום ושל כל התורה. ומי שלא הגיע עוד מגלגלים אותו עוד הפעם לעולם עד מגיע לזה! אברהם היה המקובל הראשון וספר הקבלה של אחד שמו משה נקרא חומש, וכל יתר המסורת קבלה היא אבל קבלה מכוסה בלבושים עד שמגיעים לזמנו של ס' הסולם המסביר את הקבלה של הזוהר על פי האמת וכפי יכולת כל אחד, והיא תכלית החיים ואין עוד.

כתבתי באנגלית ספר אסתר 3 נגד הכפירות של הגלעדי הזה, והחרמתי את כל תנועתם. ושם הסברתי שהיה מוכרח בסוף שיבוא 'סמל' העוון אל דרגת הזוהר עצמו. דרך אינטרנט הם מוכרים ספרי הזוהר עם פירוש אשלג בכל העולם עכשיו, ומנהיגים בית ספר גדול של קבלה באינטרנט. כפרות גדולה על שם התורה, חלילה וחס, המתפשטת חוצה לעולם, ועושה חיל להפיל רוח תמימים ומסכנים לתוך הפח. בטח הרבנים או היהודים המלומדים בתורה יחרימו את הספר הזה ואת כל התנועה ההיא כאשר ידעו על מה ועל מה! אבל לא מבינים עוד את שורש העוון, היא שיטת האצילות עצמה, שהיא כפירות ממש ועבודה זרה.

בסוף בעזרת הסברי החרם מדאורייתא של ''ספר חמשה לוחות הברית' של ספר משנת חיים, חרם המביא לעדותו גם כן ספר מלחמות השם הנזכר וספר ארי נוהם, יתחילו ה 'סמלים הרעים' לבוא אל גדרי הבנה. עוון הזוהר, השתלשלותו לארבע מאות שנה, המשיחות השקרנית של שבתאי צבי שמהזוהר יצאה, השקרים והכזבים של כתבי עץ חיים, המיסטיקה של תנועות החסידיות, המצב הכללי הרע הפנימי של היהדות בזמן לפני השואה, המשיחות האפלה של חב''ד, ובסוף שיגעונות על גבי שיגעונות בשם הקבלה של ספר הזוהר עצמו וסולמו של ר. אשלג. בסוף יובן עוון קץ מה הוא, שמו אצילות, ופעולתו מהי, כופר באות ב' של בראשית, ומנוגדת לגמרי לקבלה האמיתית בישראל הנקראת על שם ה ב' של מעשה בראשית. (כמוסבר בספר אסתר 3)

בסוף יובן שדווקא עוון הנסתרות הללו שאינם נסתרות, כי אם שיבושי אמונה מבסיס מוטעה, הוא שגרם לכל הפירוד הגדול בעמנו לפני השואה ועד עתה, הוא העוון המפריע להתאחדות אמיתית ושלמה של עם התורה וכל בני ישראל. וכאשר יסירו את הסיבה ה ''נסתרת'' הזאת של דעת האצילות, יפלו קירות של זרות וסיבוכי הבל. ותחזור התורה הקדושה לכתרה האמיתי, ועם הגודל אחריה ילכו תמים ולא ישתדלו לעלות על גדרי האמונה ועל גדרי השכל האנושי המוגבל.

.........................................................................................

ספר אסתר ו'

הקדמה 6 לספר אסתר 6

סימן תחיית המתים

EST6INT6.DOC

ידוע לעם ישראל באופן לא ברור שסימן תחיית המתים קשור בגאולה השלמה; כמו כל הדברים החדשים של הגה''ש אי אפשר היה להכיר בצורת הדברים לפני שבאים ומתגלים. ואמנם סימן תחיית המתים הוא סימן אסכתולוגי, ועצם משמעותו מפליאה אף מבלבלת ומכריעה שתיקה בחכמה. ומה חכמה בשתיקה? תחיית המתים אמונתנו היא יתד בל ימוט, תתקיים בזמנו. עמוד הוא בדעת אמונתנו בגבולי הזמנים העתידים לבוא אבל אי אפשר לעמוד על ענינו וכל שכן המתי או האיך.

בתמימות ישנם שאומרים סברות כמו 'יבוא הגואל עם אליהו הנביא ויחיה את המתים' ובצורות דומות שלא משביעות את ההיגיון ועוזבות את האדם במושג רחוק. ובאמת רחוק הוא מושג תחיית המתים לשכל האנושי כריחוק שמים לארץ, ולא מחזיקה אותו כי אם האמונה, שהרי התחייה מן המתים עומדת כולה בנס מפליא, בכוח האלהים ברוך הוא המשנה לגמרי את גבולי הטבע ממה שאנו רגילים בתכונותיו.

אבל זה עצמו מפריע לשיווי המשקל כי כסתירה היא זאת, והלא 'אין בין ימות המשיח והעולם הזה כי אם שעבוד מלכיות בלבד'? אמנם לא נאריך כאן בסיבוכים ולא נחקור על סברות; חמורי עבודה אנחנו להקל על הבנת הבשורות החדשות.

לא יובן ענינו המכוון בתחיית המתים עד שיוכר עניין תחייתו של ישוע. הרי הסימן ההיסטורי המשיחי ההוא של תחיית ישוע מן המתים שייך הוא לסימנים המתחילים שיצאו מה ''ריש'' של שם ''אשר'' משם ''אהיה אשר אהיה'', כמוסבר בכל ספר המפליא. ובכן הסימן ההוא דווקא הוא הנותן דרך ראשונית בתחילת חקירת מטרותיו החשובות והנשגבות של עניין הגואל האחרון הקם בתחייתו בסימן השלם של תחיית המתים.

ומובן הוא שאנו היהודים שלא היינו מקבלים כלום מדברי הנוצרות עד שהכריז הגואל בסימן הכוכבים ''זה כוכבו של קרייסט הבא הזכות הענווה'' צריכים לשמוח על גורלנו שבמשך דברי ימינו לא נפלנו באלילות של הנוצרים, ובבוא הגאולה השלמה מתגלים לנו רק הדברים האמיתיים הנוגעים לכל משרת ישוע. וחזרו הסימנים האוניברסאליים הביתה אל בית יעקב ובמרמת תחבולות השמים עקבנו את בכורתו של ישוע מהנוצרים, כי יהודי הוא. ואחר כך עקבנו את הסימנים האוניברסאליים שהיו בנוצרות והכנסנו אותם אל הגבול האמיתי. והיא שמחתנו שלא קיבלנו את תחייתו של ישוע עד שקם הצדיק הקדוש וגואל האחרון, חיים, הנולד בצנעא תימן, בסימן השלם של תחיית המתים. ואם זה לא מפליא אין עוד מה שיפליא!

תחייתו של ישוע לא נגעה לתחום גשמיות גופי המאמינים, רק לישוע סימן תחיית גופו, לא גופו הגשמי שבאמת נרקב ככל גוף (ובלבול הוא בנוצרות עד אין חקר) אלא הראה את עצמו אחרי מותו לתלמידיו בגוף חדש, שניתן לו כוח להוכיח שנתקיימה בו התחייה עד שייקבע הסימן בעולם. הרי נעשה הסימן בתחייתו מן המתים, וזה היה לתקווה גדולה בחיי מאמינים שגם הם יחיו אחרי מותם.

הנה מופרד מושג זה לגמרי מתחיית המתים בשיקומו הצדיקים מקברותיהם לחיות על הארץ חיי עולמים! ובכן צריכים להפריד בין הקצות להגיע אל האיזון במקומו של סימן תחיית המתים; סימן הוא המגיע עד סוף כל הדורות, שהרי בזמן ההוא כשיקומו הצדיקים והראויים לתחייה מקברותיהם ויחיו, בצורה שלא נוכל לתאר לפני זמן ביאתו, כבר לא יהיו הדורות הבאים אחריו בסוג דורות הקודמים לו בשום פנים.

ורחוק הוא לגמרי מ' ה 'אין בין העולם הזה וימות המשיח כי אם שעבוד מלכיות'. כי מושג זה שייך לדורות של הגה''ש ( הוא זמן הדורות שלאחר הדור הרביעי הזה והוא ניתן בסימנים כתקופות הנמשכות עד ל400 ועד ל500 שנה מהתגלות הסימנים השלמים) אבל אינו שייך לזמנים של תחיית המתים מקברותיהם, שהוא בא אחר כך ורק הקב''ה יודע את זמנו והוא סוג אחר לגמרי בחיים. ועד שישכב כבש עם אריה והשלום האמיתי בכל חלקי העולם נדרשים דורות, ועוד רחוק מאד הוא מתחיית נבחרי האנושות מן המתים בעולם הזה.

לכן לשם הבנה צריכים לאמר שסימן תחיית המתים הוא ה ''סוגר'' לדורות את כל סימני המשיחות והגאולה שבמסורת ישראל. ומטעם זה עצמו אי אפשר שלא היה מתגלה סימנו במסורת ישראל, אף אם קיומו יהיה רחוק בזמן שאי אפשר לשער, מפני שהוא סימן הסוגר על כל הזמנים הקודמים לו ופותח בתקופות חדשות לגמרי, וצריכים הסימן הסופי במסורת ולא יחסר, כי אם יחסר יחסר כיוון ההיסטוריה בכללותה.

ואם לזה שצריכים לסימן סופי של תחיית המתים מן הקברות, יש לו לסימן זה זמני התגלותו במשך דברי הימים כפי שנגזר מאיתו יתברך. שאם במסורת צריך לסמן על סוף הדורות, צריכים סימנים במשך הדורות להכנות היסטוריות לתפיסת מושגו. ולכן ניתן סימן תחיית המתים כבר בסימנים המתחילים, והתלבש בו ישוע עד התכלית וקיים את סימנו בשביל דברי הימים.

עוד לזאת בשורה נפלאה בשאם סימן תחיית המתים יש לו זמני התגלות היסטוריים, הוא מפני שיש לו שלבים רוחניים נשגבים ומפליאים משלעצמם ובמטרות פנימיות חשובות משלעצמן וסוגי עבודה בעומקי האמונה הגדולה שמגלה אל שדי אל בריותיו.

דהיינו אנו לא מחכים רק לאותו הזמן הסופי של תחיית המתים, שהיא אמונתנו, אבל אינו בסוג מטרה הנוגעת לנו בהווה. אמנם צריך סימן תחיית המתים להיות סימן חי בנו משלעצמו. ולכן חלק שלם הוא במשיחות של ישוע שדווקא סימן תחייתו החיה את הנוצרות ולא הייתה מתקיימת בלעדיו. והוא הסימן המושלם בכל בתחיית הגואל האחרון, חיים, מן המתים להיות השופט המשוח במלכות השמים.

בחר הקדוש ברוך הוא באליהו הנביא, זכור לטוב, לסמן על ניצחון המוות, ושורש היא בתחיית המתים, ובחר בישוע לקיים את הסימן המשיחי המתחיל, ובחר בתחיית הצדיק חיים לסיים את סימן תחיית המתים בעד יתר דברי הימים ועד לסימן הסופי בסוף הדורות של תחיית המתים.

מתחייתו של ישוע, אפוא, אנו לומדים, אחרי שקיבלנו את הסימנים השלמים, שישנו איש מיוחד נבחר שקם מן המתים וממצבו החדש מסמן על סימנו. ולומדים שסימן התחייה קשורה במלכות השמים, שהרי הקם בסימן התחייה, כישוע, נמצא בעולם השני במקום שמתחדשת עליו ''מלכות'' בשמים המתקשרת עם הארץ. שאם לא כן על מה קם להתבשר?

קשה לנו לתאר את הדברים כיהודים, מפני שאלפיים שנים שיבושי תיאולוגיה שלהם לא נתנו לנו הזדמנות להתבונן על סימנו בישוע. ואמנם לשם הבנה קצת, אם לא נשתבשה תחייתו באלילות, איך הייתה נחשבת תחייתו?

נענה בפשטות: ישוע היה בעיניהם כנבחר מהאלהים לקום בתחייה בעולם השני במקום חדש הנקרא ''מלכות השמים'' העלולה לרדת על הארץ, והושם כמלך כיועץ כמשפיע רוח וכמורה דרך במשיחותו. אם נעזוב את התיאולוגיה המזויפת של הנוצרות זה מה שנשאר, וצריכים אנו להבנתו בסוף בכדי לקלוט את הסימן השלם של תחיית הגואל חיים. כי כל משרת ישוע מהסימנים המתחילים היא אבל תחיית הצדיק חיים היא בשלמות הסימנים השלמים של הגה''ש.

על המלכות של ישוע בסימנו, ועל השפעתו על נאמנים, או ישועה לטובים שנדבקו בו בין הנוצרים במשך הדורות שעברו, אין לנו להשתדל לתאר אותן מפני שכל מה שיצא מהסימנים המתחילים בנוצרות נקרא ''עד החצי'', ובכן כלומר ''חצי מלכות חדשה'' ''חצי ישועה'' השפעת רוח שחציה חיובית וחציה עבודה זרה וכו. וכו. הכול עד החצי, והכנות היסטוריות נסתרות בעולם היו עד ביאת הגואל האחרון.

ואמנם דווקא מאותם הסימנים והתחלת הדברים עד החצי, חצי עולם יש לו מושג משהו על סימן תחיית המתים ועל קיום מלכות חדשה בשמים המתקשרת עם בני אדם בארץ. ולא דבר קטן הוא זה, כמו שלא דבר קטן הוא שחצי עולם דרך הנוצרות יודע מי הם האבות אברהם יצחק ויעקב, ואת גילוי עשרת הדברות על הר סיני, וכתבי הביביה והנביאים.

ואך הנה עד הגה''ש לא התקיימה גם כן שלמות הנבואות כמו נבואת יואל על התגלות וקיום הגאולה השלמה דרך חלומות אמיתיים וחזיונות אמיתיים. והדרך העיקרית בהתגלות הגה''ש היא דרך אותם החלומות המנובאים והגואל חיים מדבר ומגלה ומלמד ומראה דברי מסרים דרך אותם החלומות, ולכן הם חלומות אלה המאפשרים קיום תמידי להיות הצדיק חיים לפלא יועץ ואבי עד ואל גיבור ושר שלום וכו.

ראה ה'' ברוך הוא בחכמתו האלוהית שבעד הגאולה השלמה בעולם בסוף צריך שיהיה אחד נבחר להיות המורה האחרון לאנושות. ולא יהיה בתחום המוות ויקום הוא בסימן תחייתו לבשר על הסימן השלם של תחיית המתים הבא עם ביאת הגואל האחרון. והוקמה מלכות חדשה בשמים שהוא עולם חדש לנשמות הזוכות להיכנס למלכות השמים החדשה. ובאותו זמן הוא עולם חדש המתקשר עם העולם הזה ויורד לקראתו.

ומקבל הצדיק חיים את הסימנים המובטחים לגאולה השלמה מהנביא אליהו, זכור לטוב, שהנביא האהוב הוא הנבחר האחראי על סימני הגאולה השלמה, ועל הנבואות של הדור הרביעי, ועל המפתחות להשבת הלבבות אבות על בנים ובנים על אבותם. והכול נמסר ליד הגואל חיים ונעשה השופט המשוח במלכות השמים בסימן השלם של תחיית המתים. והוא המורה שלנו השולח את כל החלומות של הסימנים השלמים למקבלים כפי מה שהוא רואה.

ומעת בחירת הצדיק הקדוש הנסתר, חיים, לגואל אחרון, מתחילים לרדת החלומות המנובאים ביואל הנביא על הגאולה השלמה אצל מקבלים בארץ שלמזלם הטוב היו מכירים את הצדיק ואוהבים אותו ומכבדים אותו בחייו ואחר כך לשומעים המאמינים. ומתחילים סדרי הסימנים השלמים הנכללים בחלומות האלה להתגלות כפי צרכי סדרי זמני הדור הרביעי. הנה כל חלום, וכל דיבור על אותם החלומות, ורשימת החלום בכתב ואמירתו מן הכתבים, והפעולות העשויות כפי משמעויות החלומות במסגרת משרת חמור אוכל לחם, והתפילות החדשות של המנהג החדש, והחוקים של החוק החדש, והטובות והצדקות הנעשות לקראת קיום משרת הגאולה וכו. כל דבר וכל פרט מהדברים האלה עושה קשר ומקשר את מלכות השמים החדשה אל הארץ ומקרב אותה אל העולם.

הנה כל עיקרי הקשרים בין מלכות השמים והארץ הם הנעשים בתקופת הדור הרביעי של סה' שנים, ודור כפול הוא מחולק לדור של לה' שנים ואחריהן ל' שנים, ובמשך הדור הרביעי הזה מתקיים הסימן הכפול בכל הנבואות הנוראות על יום ה'' הגדול והנורא בכל העולם. הוא דור של הריסת כל ה ''בנינים'' הבלתי רצויים, ומתקיים בו כל התגלות הגאולה השלמה והסימנים השלמים והבניין הרצוי וכו.

דהיינו עיקר ההתקרבות בין מה''ש והארץ, אותה ההתקרבות הצריכה לסדרי יתר דברי הימים ולהרמוניה שתשרה בעולם בדורות הגאולה השלמה אחרי הדור הרביעי, היא המתקיימת בזמן היסטורי נורא קצר ובמהירות במשך סה' שנים. ואותה ההתקרבות היא הגורמת לסימן הכפול מפני שמעת בחירת ה'' ברוך הוא בגואל אחרון חשק השמים הוא, כביכול, לרדת ולשרות ולהיוודע על הארץ. ירידת מלכות השמים אינה סובלת את הרעות ואת העבודות הזרות ואת הרשעים ואת הגאוותנים ואת אוהבי כספים ואת הדעות השקרניות ואת כפירות המדעים ואת העדר הדרך ארץ ואת הולכי נגד הטבע שברא אותו ה'' ברוך הוא.

הנה אותה ההתקרבות היא קשורה בישירות עם סימן תחיית המתים, כי ענינו של התחייה הוא התקרבות שני העולמות עולם הגוף בעולם הזה ועולם הנשמות אחרי המוות. בסוף תקופות הדורות, כמוסבר, תגיע התקרבות ההרמוניה הכוכבית והשמימית והנשמות במלכות השמים להיות בקשר אמיץ כל כך עם העולם שיתקשרו שני העולמות לייצר את המצב החדש של תחיית המתים מקברותיהם.

זו השערה שכלית על פי נימוקי זמני ועניני הגה''ש, אבל לא נחשוב להכיר עכשיו את החומר הרוחני הנפלא של אותה הדרגה בתחיית המתים. מטרתנו היא להשתתף, עד כמה שביכולתנו, עם הגואל האחרון, חיים, הקם בסימן השלם של תחיית המתים, בעשיית קשרי מלכות השמים לארץ דרך עבודתנו לה'' אלהינו בורא שמים וארץ.

ואמנם לא יכול היה להתקיים הסימן השלם של הגואל האחרון אם לא שקדם סימן תחייתו של ישוע במשרתו המשיחית. שהרי אחרי שלמדנו את כל התיקון בנוצרות להסיר את הטעויות התיאלוגיות ולהחזיר את הסימנים המתחילים האמיתיים אל מקומם האמיתי כלפי אותה המשרה המפורסמת עולמית, נוכל להסתכל סוף כל סוף מאחרי הפרגוד לציץ רגע על גודל חשיבות בחירת הגואל האחרון ומשרתו הנוראה ממלכות השמים.

אלמלא כל הטעות הנוראה של הנוצרות היה אי אפשר להקים בעולם את הגואל האחרון במלכות השמים ולבשר בארץ. היה גורם, חס וחלילה ושלום, עוד הפעם דעות מעוקמות ועבודות זרות בגלל הגבהות העצמית והפלאית של סימן תחיית המתים וסימן מלכות השמים החדשה.

לא היה יכול לבוא אלא אחרי תיקון הנוצרות דווקא, ולא נוצרות מצומצמת של מאתיים שנה, כי אם נוצרות אוניברסאלית של אלפיים שנה. והיא היא הנוצרות שתיפול במפלתה במשך הדור הרביעי הזה הממהר להתקיים. ומפלתה תהיה היסטורית עולמית, ולכן לא תושכח לעולמים כל הטעות האלילית שנעשה עם היהודי המסכן בסימני משיחותו, ולא יחזרו כל אותם החלקים של האנושות לסכלה. מי חכם ויצר כל אלה קורא האותיות אחורנית להקים קדמות אל חפצו הסופי המקיים את ההתחלה החדשה.

ובכן נהיו לתלמידים לגואל חיים, כי צדיק נורא וקדוש ונסתר היה בעולם והשופט המשוח הוא במלכות השמים, להדריכנו אחרי תחייתו מן המתים. ומה נגיד לששון ולשמחה אם באנו אל הידיעה העצומה הזאת שבחר האל הקדוש בצדיקו ופתח לנו בארץ הזדמנות היסטורית נפלאה להיעשות לתלמידיו, ולהתהלך על פי הורותיו, הלוואי ונזכה גם בעולם הזה, גם בעולם מלכות השמים, וגם בעולם תחיית המתים בזמניו, אמן וכן יהי רצון:

...........................................

אור חדש לרמב''ם

פרק יג' - מישרת השופט המשוח במלכות השמים, הגואל חיים, המביאה את כל סימני מלכות בית דוד

המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נידחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות, ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה.

ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה'', הרי זה בחזקת שהוא משיח, ואם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי, ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה'' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'' ולעבדו שכם אחד:

------------------------------------------------

הרי אחרי שעמדנו על תיקון הבית דין של מרדכי הצדיק, יכולים לעמוד על כמה תיקונים בדבריו החשובים של הנשר הגדול. לא שישנם דברים שתלויים בטעות מצדו, חלילה וחס, ואמנם מצד כמה טעמים אי אפשר שלא יהיו בלבולים על כל דבר האמור על ה ''מלך המשיח'' מצד מסורת ישראל.

כמוסבר עד כאן, הבלבולים הם בתוך המסורת עצמה בגלל העדר הקבלה של הגה''ש שאינה מגיעה עד שבוחר ה'' ברוך הוא בגואל אחרון ויורדים הסימנים השלמים לעולם דרך מישרת חמור אוכל לחם. לכן לא מתבררים דברי המסורת עד אז וגם תפקידו של הרמב''ם ע''ה להוציא ממנה ''הלכה'' הנוגעת ל ''מלך המשיח בן דוד'' אינו אלא מכריח בלבול. הרמב''ם ע''ה ממעט ומדבר בקיצור כמה שיכול, ואמנם אי אפשר שגם בדבריו הקדושים לא יימצא מדת-מה מהבלבול העצמי הנמצא במסורת מהעדר אותה הקבלה הסופית והמכרעת.

מצד העדר הקבלה הסופית האמיתית לא נודע וחסר לגמרי החילוק העצום בין מישרת הגואל האחרון הנבחר ובין מישרת המשיח בן דוד. זהו שהציג את הבלבול הגדול העיקרי ושאר הבלבולים ממנו מסתעפים. אנו יכולים עתה לנקוט כלל בעניין זה ממה ש ''נתקן'' או, יותר מדויק, ממה שנברר, דרך השפה הברורה הנשלחת עם הסימנים השלמים של הגה''ש, את המשנה באבות ש ''שמו של משיח'' הוא מהשבעה דברים, אחרי תורה, גן עדו, גיהינום, תשובה, בית המקדש, וכסא הכבוד, שנבראו לפני בריאת העולם. הנה משנה זו קבלה אמיתית היא ואין לפקפק אחריה. ומאידך גיסא גם כאן צודקים דבריו של הנשר בגדול עצמו שבכל הדברים הנוגעים למשיחות הסופית של הגה''ש אין לחכמים קבלה עליהם ודברים סתומים הם אצל הנביאים ולא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו וכו.

וכן הוא במשנה זו, שהרי לפנינו וביחד ישנה הקבלה אמיתית מצד תוכן הדברים אבל מצד העדר הקבלה הסופית בדבר המשיחות נשארת האי-אפשרות לברר ולדעת ולהבין על מי מדובר, ועל איזה מישרה מדוברת בקשר ל ''שמו של משיח''. ומתעוררת גם סתירה שאם רוצים לפרש ''שמו של משיח בן דוד'' איך יהיה לו שם אחד והנה הוא בעולם ועוברת אותה המשרה בירושה מדור לדור ולא בן אדם אחד הוא ששייך כאן שם אחד?

בקבלה האחרונה מתברר על מי מדובר ועל איזו מישרה מדוברת, וגם נפשטה הסתירה. המשנה עצמה קבלה אמיתית היא אבל המונח ''המשיח'' (וכן ''מלך המשיח'' בכל המסורת) לא מדויק הוא. ומהעדר הקבלה הסופית מבולבל הוא ומבלבל. ואמנם למפרע, אחרי קבלת אותה הקבלה שחסרה עד הגה''ש, מתבררת גם הקבלה הראשונה. המשנה כאן לא מדברת על המשיח בן דוד, כי אם על הגואל האחרון הנבחר ושמו חיים. והוא נשאר בזמן, כי כבר הוא אחרי תקומתו בסימן השלם של תחיית המתים, ונמצא הוא ב ''היכלו'' במלכות השמים. אבל המשיח בן דוד לא מדובר על משיח מת, ולכן לא מדובר על אדם אחד, ולכן אין שם אחד למשיח בן דוד שיכול להתאים לאותה המשנה.

גדלות תוכן המשנה הזאת מראה על גדלותו של פלא עולמי אוניברסאלי שקשה לתאר, וכאילו המשנה מכריזה הנה אינני משתדלת לתאר את גדלות וחשיבות אותו האדם הנבחר, ואולם אני מרמזת לכם בדבר שממנו תוכלו לשכח את האוזן בהתבוננות על התכלית הנוראה והעצומה המתוכנת בתכנית האלהים בעד עולמו של הגאולה השלמה. בואו תדעו שמראש במחשבתו של הקדוש ברוך הוא לפני שברא את העולם כבר השם של אותו האדם הנבחר עלה לפניו והוקבע לפניו ונרצה לפניו לכל הדורות אחרי ביאתו.

ומדובר על אדם אחד שיתגלה בתקופה מיוחדת אחת, ושהוא מעל הזמן המוגבל בעולם, ובבחירת ה'' יהיה הוא הגואל האחרון הקבוע לכל הדורות שאחריו, כמו שמשה הוא הגואל הראשון, והוא אדם אחד, ושמו קבוע בכל הדורות בתורת ה'' הנצחית. ואמנם דברי משה רבינו עליו השלום ופעולותיו הם כפי עניני הגאולה הראשונה, וקבועים הדברים בתורה שבכתב ושבעל פה, ומישרתו של משה הייתה בעיקרו בעוד הוא חי בעולם.

ואם הגואל האחרון, חיים, הוא שמוגדרת מישרתו כפי גדרי הנבואות האוניברסאליות שהוא, לדוגמה, ה ''אדון'' שאתם מבקשים שפתאום בא אל ''היכלו'' במלכות השמים. ופירושי הדברים הם כפי הקבלה החדשה האמיתית של הגה''ש האחרונה. וכפי זאת הקבלה הוא לא נקרא ''מלך המשיח'' כי אם ה ''שופט המשוח במלכות השמים''. והוא יהודי תימני משבט בנימין ואין מישרתו מישרת משיח בן דוד הנמצא בעולם ושתיקבע מישרתו בירושלים בזמן בית המקדש וכו.

בטח יש להתפלא גם כן בצדק. היות ושני העניינים, הגואל במלכות השמים לשופט המשוח והמשיח בן דוד בעולם, שני דברים כל כך נפרדים הם לגמרי בעניין ובדרגה, איך יכול היה לבוא במסורת בלבול כה שלם במונחים? כי הבלבול יבוא בשני דברים שהם קרובים אחד לשני או בזמן או בדרגה או בתוכן וכו. אבל עצם המשרה וכל דבריו של השופט המשוח במלכות השמים משונים ונפרדים מעניין מלכות בית דוד בעולם, ואיך זה שלא מצאה מסורת ישראל שני מונחים להפריד ביניהם, כמו ''גואל'' ומשיח בן דוד''? ואפילו מבלי היכולת עוד לדעת ולבאר את עניניו בין אותו הגואל ואותו המשיח, האם לא יכלה לפחות לקרוא לאחד גואל ולשני משיח ולהפריד ביניהם?

התשובה היא שגם זה לא היה דבר אפשרי. וטעמו הוא שישנו, מכל מקום, ''קשר'' בדברים, וגם הקשר הזה בא להבנה רק עם הקבלה האחרונה. אבל אם הדברים נפרדו מהמסורת עצמה, מבלי היכולת להסביר את הקשר, אז הבלבול שהיה יוצא מזה היה עולמי ובלי תיקון, חס ושלום. דהיינו היה גורם להפרדה ששוב לא היה מרשה לקשר הנצרך בעניינו. המסורת לא יכלה לעזוב את הקשר בעניינם, ולכן הוכרח להישאר בבלבולו עד שהקבלה תבוא בזמנו להסביר בשלמות את ההפרדה, ובאותו הרגע להסביר גם את הקשר הנצרך לקיום הנבואות על בית דוד.

אנו מדברים פה על עצם המסורת ועצם הקבלה עצמה שלא יכלו להראות הפרדה שתסכן את הקשר, כי הקבלה במשנה ''שמו של משיח'' קבלה אמיתית היא מן השמים מקובלת בתורה שבעל פה. אינו עניין של השערת חכמים בחכמת הדעות, כי אם קבלת חכמים תורה שבעל פה.

ובכן באה חכמה גדולה מאד בביטויו של הרמב''ם כאן ''כי דברים סתומים הם אצל הנביאים''. כל דברי הנביאים קבלה אמיתית היא מה'', לא פחות מתורה שבעל פה, אבל בדברי המשיחות הסופית שבגאולה הסופית סתם ה'', כביכול, את הדברים בתוך דברי הנביאים ולא גילה את פירושם. ובכן לא יכלו החכמים לדעת את הדברים הסתומים ההם, ואין להם קבלת הפענוחים בדברים אלה, כי אם השערות על הכרע הפסוקים ומחלוקת בדעותיהם, שהרי לא אדם שסתם אותם, כי ה'' ברוך הוא וברוך שמו לעד שסתם אותם ולא מסר להם את המפתחות ההם. עצום בחכמה ובחשיבות פירוש זה של הנשר הגדול.

ואמנם בבוא המפתחות אז נדע את פירושיהם, מבטיח הצדיק הנסתר הספרדי, ונדע בסוף על מה נופלים משלי הנביאים.

הנבואה אשר בה ביותר סתומה ההפרדה בין הגואל והמשיח ובאותו הרגע נאחז הקשר ביניהם, כאילו, כמעט, מדברים על אדם אחד, היא ישעיה ט', ה'.

''כי ילד יולד לנו בן ניתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום. למרבה (לםרבה כתיב) המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת ה'' צבאות תעשה זאת''.

ועתה מפורש: ''כי ילד יולד לנו בן ניתן לנו (הגואל האחרון, חיים) ותהי המשרה על שכמו (של הגואל) ויקרא שמו פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום. למרבה המשרה (של הגואל האחרון במלכות השמים והיא הנותנת) ולשלום אין קץ (מלמעלה) על כסא דוד ועל ממלכתו (שבעולם; ומישרת הגואל השופט המשוח במלכות השמים היא השולחת את כל הסימנים השלמים בכדי) להכין אותה (את מלכות בית דוד בעולם) ולסעדה במשפט ובצדקה (והגואל ממלכות השמים הוא הסועד והסומך והמבטיח שמלכות בית דוד בארץ תהיה תמיד כפי המשפט והצדקה) מעתה ועד עולם (שהוא כבר מעל למוות אחרי תחייתו מן המתים, ונמנה השופט המשוח במלכות השמים, ולכן היא המשרה המבטיחה הצלחה עולמית כזו לדורות); קנאת ה'' צבאות תעשה זאת'' (ואמנם כל העניין, הקמת מישרת הגואל במלכות השמים, וקיום מישרת מלכות בית דוד בעולם, והקשר ביניהם הזקוק לקיום התמידי של בית דוד, היא קנאת ה'' צבאות אך ורק שעשתה ושיכלה לעשות את כל זה לשם קיום נבואותיו והבטחותיו לטובת בני ישראל ולטובת האנושות, למרות כל הקשי עורף והעקשנות של בני אדם.

עזר לרמזי הפסוק: ''ילד יולד לנו'' כבר הזכרתי שבאו חלומות על הצדיק חיים הנולד ונעשה לילד במהירות וכבר מדבר כאדם שלם בהיותו עוד ילד, ושבאו החלומות ההם למקם את מישרתו של הגואל חיים עם הנבואה הזאת שהיא מהנבואות הכי חשובות בדבר הגואל האחרון. ולמה כילד? ענינו אינו שייך לגיל; אלא כילד הנולד מבטן אמו, שמקודם היה מכוסה לגמרי בבטן אמו ורק בלידתו יוצא לאור העולם ורואים אותו ושמחים בו. ככה הוא במהלך לידת הגואל חיים לעיני האנושות, שמקודם לא יודעים ממנו כלום, וכאילו מכוסה בבטן אמו, דהיינו בהיכלו המוסתר במלכות השמים. ובהתגלות הבשורות וכל העניינים הנפלאים המתגלים איתו בכדי להכיר שהוא הוא הגואל הנבחר, כאילו ילד יולד לנו בהפתעה שמחה ובמהירות רוצים לדעת את הבשורות על הגואל ולהכיר אותו ואת שיעוריו ובכל מה שיודעים ממנו יותר ככה הוא מתגדל בעיניהם במהירות, דומה לילד הנולד שבזמן קצר מדבר איתם כבר כאדם שלם. וגם מבינים אחרי קצת זמן שהוא בן דהיינו נושא את שמו הנשאר בזמן.

ותהי המשרה על שכמו: המשרה ב 'ה' הידיעה דהיינו כמשנה הידועה המפרשת ששמו של משיח כתוב לפניו יתברך מלפני בריאת העולם, שהיא המשרה שהכול מחכים עליה. והיא המשרה המרומזת במלאכי ''פתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים'' שבנבואה מרומזת (1) שהוא נמנה למשרתו תיכף ומיד אחרי פטירתו (ואין פשט אחר מתקבל על הדעת) (2) שהיכלו במלכות השמים (מפני שהוא אחרי פטירתו, ובכן אחרי תחייתו למלכות שבשמים והיכלו מרמז על ''החדר המיוחד בארמון המלך שבמלכותו'' ומראה על מישרתו כשופט המשוח במלכות השמים, שהוא השופט והמדריך והיועץ והמורה לכל דברי ועניני הגאולה השלמה) (3) על שכמו מראה שהוא אדם אחד וכל המשרה על שכמו ועל אחריותו ולא ביד אדם אחר. ''שכמו'' גם כן רמז הוא על יוסף-אפרים-עשרת-השבטים דהיינו על הסימנים האוניברסאליים היוספיים הזקוקים להצלת הצאן הנאבד מבית ישראל.

ויקרא שמו פלא יועץ וכו. ויקרא ''לשון עתיד הולך ומתקדם'' (ולא ''ו'' ההופכת עתיד לעבר, שאם הוא לשון עבר וה'' הוא שקרא אותו בשם פלא יועץ אל גיבור וכו. היה הגואל נקרא בשם פלא יועץ אל גיבור וכו. כפשוטו, ואינו כן, כי שמו ''חיים'' ולא ''פלא יועץ'' ובוודאי לא ''אל גיבור'' שאין זה שם ראוי לבן אדם כשמו; אבל תארים הם אלה לגואל חיים במשרתו, ויש להם פירוש. והוא הטעם הנסתר בנבואה זאת של התואר ''אל גיבור'' דווקא, כי מהמונח הזה נדע בלי ספק שאלה התארים אינם השם של הגואל חיים, כי אם תארים על נשגבות מישרתו ועל הכוחות השמימיים הניתנים לו בכדי לקיים את הנבואה ''וחפץ ה'' יצלח בידו''. ולכן אין ה ''ו'' הופכת כאן לעבר, כי אם פועל הנמשך תמיד הלאה בפעולתו, שכל משך מהלך הזמנים הבאים בדורות הבאים יתגלה לאנושות תמיד יותר ויותר שזה שהמשרה על שכמו הנקרא בשמו חיים, הוא באמת פלא יועץ בכוחות גדולים הניתנים לו מהאלהים, ותאהוב אותו האנושות תמיד יותר כאבי עד, ושהוא הנמשח מאת ה'' להיות שר שלום לכל העולם.

וזהו גם כן ''למרבה המשרה'' שמישרתו הולכת ומתגדלת תמיד כל מה שיודעת האנושות ממנה יותר, ולא תהיה שוב המעטה באותה ההכרה, כי לא תהיה כבר ממשלת זדון בעולם, ותתגדלו האמונה והברכה תמיד יותר בעולם, ועד ש ''כולם יידעו אותי מגדולם ועד קטנם'' ו ''תהיה דעת ה'' מלאה הארץ כמים לים מכסים'' ויאמינו בה'' ויאמינו בנמשחו במלכות השמים הנבחר.

לםרבה: במ' סופית, מרמז שבמקום שה מ' הייתה צריכה להיות פתוחה היא סגורה, אבל אין זה משנה את קריאתו, דהיינו התגדלות המשרה, ככל המוסבר לפני זה, אינה נותנת שמישרתו תהיה פתוחה, כי תמיד, אפילו בעתיד בדורות הבאים, הגואל האחרון נשאר במלכות השמים ונסתר לעיני העולם בכל מישרתו, חוץ ממה שהוא מתגלה בחלומות או בחזיונות או לפועל כחפצו אצל יחידים או יחידות בעולם. ושייכת ה ''ם'' הסופית הסגורה הזאת למלת ''םרבה'' דווקא, לומר שעובדה זו דווקא שנשאר הצדיק הנבחר חיים בהיכלו במלכות השמים היא היא הנותנת שמישרתו של השופט המשוח תתגדל ותתרבה תמיד, שאם לא היה ככה והגואל האחרון היה יורד לעולם ומתגלה בעצמו להמונים, אז הייתה המעטה חלילה במשרתו מטעויות בני אדם או מהעדר הדרך ארץ המתאימה או מרוב טעמים כאלה שיכולים לתאר; ובכן ה מ' נשאר כם' סופית סגורה ושלמה, וזו היא ההבטחה שגורל מישרת הגואל האחרון הוא לםרבה מישרה תמיד.

ולשלום: כמו שהוא מרבה מישרה ככה הוא מרבה שלום; וזה בדרך כלל בעולם, ואולם העיקר הוא השלום הקשור במלכות דוד, מפני שהשלום למלכות בית דוד המשיחית שתהיה, היא הנקודה המרכזית והעמוד האמצעי מן הקצה אל הקצה של השלום הקובעים את כל הפרמטרים של השלום האמיתי בעולם.

שאם נניח שלום בין העמים אבל ישנם עוד שונאי ישראל, ואינם בשלום עם ישראל, אין זה נקרא שלום בכלל. ואדרבא אם בכל העבר ''שבעים עמים שונאים זה את זה וכולם שונאים את ישראל'' ומה היה אם יהיו שבעים עמים אוהבים זה את זה וכולם שונאים את ישראל, ועל זה יכולים להגיד באמת חס ושלום, שחס עלינו ה'' ברוך הוא שלא יהיה שלום כזה אף פעם.

ואמנם מזה יובן שרק השלום על כסא דוד ועל ממלכתו הוא הנותן קיום אמיתי לשלום אמיתי עולמי בעולם. ומזה יובן המשך העניין וקשרו שדווקא מישרת הגואל האחרון, חיים, (וכבר מוזכר שנאמר בחלום ש ''חיים'' פירושו ''שלום'') שמישרתו היא מהסוג של ''מרבה המשרה'' ושמתגדלת תמיד ההכרה בעולם שהוא הנמשח מאת ה'' להיות פלא יועץ אל גיבור אבי עד ושר שלום לכל העמים, הוא המקים את ברית השלום בעולם דרך השלום המוקם על כסא דוד ועל ממלכתו.

ובכן הגואל הנמשח הנבחר הוא האחראי, שעל שכמו במשרתו במלכות השמים מכין את המלכות בעולם על כסא דוד (דהיינו מכין את המשיחות של המשיח מבית דוד, שמשרתו נקראת כסא דוד) ומשקיף על כל ענייניה, וסומך אותה, ומשגיח עליה שתתנהג תמיד במשפט ובצדקה ובדרכי השלום ובדרכי הדרך ארץ ובדרכי התורה והמצות והיראת שמים, בכדי שיתקיים השלום הפנימי והחיצוני שלה עד עולם, שבזכות זה גם השלום בין כל העמים יהיה שלום אמיתי, ויהיו בקשר של שלום אמיתי עם ישראל לתמיד.

על כסא דוד: הוא בעיקר ''כסא'' האחראיות, דהיינו מישרת הנמשח אז בזמן הקמת בית המקדש בירושלים למשרה המשיחית המיוחדת המובאה בסימנים השלמים דרך מישרת חמור אוכל לחם. והוא כמו הסימן שקיבל אדם קמחג'י בחלום על הצדיק אבוחצרא, בבא סלי, עליו השלום, האומר לפרץ ''אה ,אתה הוא החמור, משיח בן דוד''.

הנה החמור מקיים את סימני משיח בן דוד ל מזבח יהודה של הקומה השנייה (של בית התפילה של שבע קומות שהוא יהיה בית המקדש בירושלים בזמנו) ואת סימני משיח בן יוסף על מזבח אפרים על הקומה החמישית ואת סימני אליהו הנביא, זכור לטוב, על מזבח הנביא על הקומה השישית, ואת סימני הכהן המשוח על המזבח של הכהן המשוח על הקומה השביעית, ואת סימני כהן מלכיצדק על מזבח מלכיצדק על הקומה השלישית, ואת סימני האסלאם על מחצלת האסלאם על הקומה הראשונהף ואת סימני מישרת חמור אוכל לחם על מזבח החמור הוא מזבח הישראל הגדול על הקומה הרביעית.

ועיקר המשיחות של משיח בן דוד קשורה למזבח הישראל הגדול של הקומה הרביעית שהיא קומת המשרה של חמור אוכל לחם והיא הקומה האמצעית דווקא המקשרת את סימני ועניני יתר הקומות.

ואולי המצב האמצעי הזה מרומז במסכת סוכה נב: מאן נינהו שבעה רועים דוד באמצע אדם שת ומתושלח בימינו אברהם יעקב ומשה בשמאלו. רמז הוא ש ''כסא דוד'' הוא על הקומה הרביעית של מזבח הישראל הגדול. והיא מלכות בית דוד דהיינו מישרת ''מלכותו המשיחית'' במסגרת בית המקדש על הקומה הרביעית.

ואמנם שמנה נימין הן ולא רק שבעה ש ''מלכותו המשיחית'' במקדש צריכה לבית דין צדק והם הסימנים שמביאה מישרת חמור אוכל לחם של הבית דין של מרדכי הצדיק של הגאולה השלמה. והגואל חיים הוא השופט המשוח במלכות השמים המפקח מלמעלה על כל עניני ומשפטי הבית דין שיהיו תמיד במשפט ובצדקה עד עולם כי נמשך לדורות ודורי דורות.

נמשיך עוד עי''ה בהסברי הקשר בין הגואל השופט במלכות השמים והמשרה המשיחית של מלכות בית דוד בפרק הבא. --------------------------------------------------------

אור חדש לרמב''ם

פרק יד' - המלך המשיח עתיד לעמוד

המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות, ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה

ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה'', הרי זה בחזקת שהוא משיח, ואם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי, ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה'' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'' ולעבדו שכם אחד:

---------------------------------------------------

התחלנו להסביר שאי אפשר להסיק מסקנות ברורות על דברי ה ''מלך המשיח'' בלי הקבלה החדשה האמיתית על הגואל האחרון הנבחר, חיים. וראינו שהמונח ''מלך המשיח'' שבמסורת, לרוב, לא יכוון באמת ל ''משיח בן דוד'' בכלל, כי אם לגואל האחרון. ובכן גדול הוא הבלבול, שהרי הגואל חיים אינו המשיח ואינו נקרא משיח ולא יקבל בשום אופן ביטוי ''מלך המשיח'', ולכן אינה גוזמה כל שהיא לדבר על הבלבול העצום ההיסטורי במסורת ישראל בגלל המונח ''משיח''.

ולא רק המונח עצמו עומד בבלבול, כי אם רוב עניני המשיחות מבולבלים ולא מדויקים, ולא נדע מהם שום דבר ברור. וקם בחוזק פישוט הלכתי הרמב''ם ע''ה בידע ברור על גודל הבלבול ופסק בלי שום פיקפוק

- ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה וכן לא יחשב קצין, אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו -

ובכן הביטוי ''המלך המשיח עתיד לעמוד'' חסר פישוט סופי כמו שהוא בדברי הרב. מי הוא העומד? אם על הגואל האחרון שהוא השופט המשוח המונח פה ''מלך המשיח'' צריך תיקון. ואפילו אם מדובר בגואל אחרון, יש לשאול אם העמידה היא על הגואל או על משיח בן דוד? או אולי הוא על שניהם, וכמו שמוסבר לעיל הקשר החיוני העומד בין הגואל במלכות השמים ומלכות בית דוד למטה בעולם?

אפילו דבר זה לא ייצא בפשטות, מפני שצריך בירור על זמני הדברים הנזכרים פה, ומפני שאי-אפשר לשכוח שהחמור בסימני המשיחי, אני וזנבי ושבע רקמותיה וחבריי, כדוד בין אדם שת ומתושלח בימינו ואברהם יעקב ומשה בשמאלו, גם אנו תמיד באמצע.

והלא הגואל האחרון, חיים, כבר נתבשר מלפני שמנה-עשרי שנה בתשמ''ב, ולהתחלת חשבון שנות הסימנים הוא פסח תשמ''ג? ומאז יורדים כל הסימנים השלמים והנבואות של הדור הרביעי הזה הסופי! וגם מאז קיבלתי את סימני מישרת חמור אוכל לחם, שבין שמות הסימנים הקרואים עליו הוא החמור, משיח בן דוד. ומאז נצטוויתי על אחריות בית התפילה של הגה''ש, ועל סימני הכהונה, והמשיחות הסימניות שעושים וכו.

וגם הפתיחה של הזמן של הגה''ש, שהוא זמן הדור הרביעי הכפול, נפלה בגורלי בסימן הכרזתי ''בא הזמן''. והוא הסימן הנשלח על שליחות הנביא אליהו, זכור לטוב, שהיא שליחותו אך ורק של אליהו הנביא, זכור לטוב, לפתוח את הגה''ש בזמנו. והוא בסימן יציאת פרץ מרחם תמר אמו במהירות, ובהתלהבות פורצת גדרים בבשורות הגאולה השלמה בזכות הצדיק הקדוש השלם חיים מארץ תימן. וסימן ''בא הזמן'' בא לפני שהגיע, כשנה אחר כך, סימן ''חמור אוכל לחם''. הרי בזכות זה שניתנה לי מן השמים להיות התלמיד הראשון של הצדיק הנסתר, ראש לל'ו צ''נ, וללמוד איתו שלש-עשרי שנים, ניתנה לי השליחות מהגואל האחרון הנבחר לקיים את שליחותו של אליהו הנביא, זכור לטוב, בפתיחת הגה''ש והדור הרביעי הכפול. והוא בסימן פרץ מיהודה ומתמר המביא לסימני מלכות בית דוד. ואחר כך נעשיתי לחמור, ובתש''ן קיבל אדם קמחג''י שקרא הצדיק אבוחצרא לפרץ, החמור, משיח בן דוד.

ובכן גם במשרה המרומזת בדברי הצדיק הנשר הגדול בשם יש מהחכמים אומרים שיעמוד נביא לפני מלחמת גוג ומגוג לישר את ישראל ולהכין את לבם, שגם הוא נקרא על שם השליחות של אליהו הנביא, זכור לטוב, אי-אפשר שלא יימצא החמור באמצע. ולזאת אני תמיד זורק משפטים על החמור באמצע כל הכתבים בכדי לשכנע אתכם כולכם שהחמור פה באמצע. אני לא מבדח; זה כבר שמנה-עשרי שנים שאני כותב את העדות ואת ההסברים של הגה''ש, ולא מצאתי עניין שלא נכנסתי באמצע, הי-הא, הי-הא!

לא קל הדבר הזה. אני מדבר ברצינות וחושבים שאני צוחק, ואפילו שאני כן צוחק הדברים שאני אומר יש להם רמזים רציניים ואמיתיים אף משיחיים. גם אנכי חמור אוכל לחם בין אדם שת ומתושלח מהימין ואברהם משה ויעקב משמאלי. זה גורלי כחמור. חלק גדול מן העולם צריך לחזור לאמונת אברהם, וחלק מבני תורה נכשלו בתפיסת אריסטו ובטעות דור אנוש ואמרו היות והאין סוף למעלה מכל תפיסה אנו צריכים לעבוד את ה'' רק בהיותו מלובש בחמשה פרצופים נאצלים ממנו ובעשר ספירות נאצלות מהאין סוף שהוא נשמה להם. ומייחדים ומזווגים את הספירות הנאצלות ההן להוליד מהן שכליים. והוגים בהתלהבות רבה בתורה ''תמים תהיה עם ה'' אלהיך'' ו ''הנסתרות לה'' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם''. ומתפקידי החמור הוא לגעור בהם להסביר שאין זו אמונת אברהם אבינו.

והנה ישנו סימן מפורש שהחמור הוא יעקב (תראו מסר לערבים) דהיינו שאני בסימן החמור השלם המתחיל מתחת לסימני יצחק אבינו כחצי חמור והולך ומתקדם ונעשה לחמור שלם רק מתחת לסימני יעקב אבינו השייכים לגה''ש, בזכות הגואל חיים, הנקרא הגואל השלישי (כמו שהוא בעצמו הכריז בחלום -''תגיד להם שאני הצדיק המתבשר שלש פעמים'').

ומתפקידי החמור הוא להכין את לוחות החוק החדש של הגה''ש, מפני שהגואל חיים במלכות השמים, ואינו כותב בידו בשביל העולם. והחמור כמזכיר באסיפת הסימנים ולסדר אותם בכתב בכל כתבי ספר משנת חיים. וראו אותי בחלומות עם שני לוחות של החוק החדש על זרועותיי על דרך שמשה רבינו עליו השלום אחז בלוחות עשרת הדיברות בזמנו. הרי משה הביא לבני ישראל את התורה, והגואל האחרון מביא לעולם את החוק החדש, והחמור פה למטה בעולם הוא באמצע כל הדברים.

והם משמאלי מפני שאני מפחד מאברהם מיעקב וממשה מאד ומכל מלה הנאמרת ביחס איתם ומדקדוקי תורת משה בן עמרם. אבל מתושלח ושת ואדם הראשון הם לפני המבול, כאשר גיל האדם היה עד אלף שנה כגזרת חסד האל, והיחס איתם הוא בחסד עליון מהימין, ורק בחסדו הגדול יתברך גילה לנו משהו מזמניהם ומענייניהם.

והנה מתושלח ירד אצל נודע בחלומה בין הלויתן נחש עקלתון ובין הלויתן נחש בריח לתיקון העצבים בבני אדם. ומהסימן ההוא מתושלח המשיך עלי קצת ידע מאותיות היג' חודשים החדשים של הדג הגדול לויתן, בכדי להשתתף במידת-מה בהסבר חרבו הגדול הקשה והחזק של ה'' ברוך הוא בפקוד את הנחשים הכוכביים הגלקטיים ההם, ובהריגתו את התנין אשר בים. הנה בזכות הגואל חיים הרוכב עלי, אני באמצע דברים למעלה מהסוג שלנו לגמרי התלויים בחסד עליון מה'' ברוך הוא היורד לזמני הגה''ש.

וגם לא אוכל להכחיש שבמזלי הטוב להיעשות לחמור שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין. ואני ראיתי בהריגת כל ההבלי הבלים של הקבלה השקרנית האצילותית של ס' הזוהר. ובזכות הגואל האחרון הצדיק הקדוש קניתי את הזכות לקבל ולסדר בכתבים את הקבלה החדשה האמיתי בכל דברי הגה''ש. אבל גם בנימינו פריקו אשר הבל פיו בנשימתי בנשיקין מעולם האמת אחרי אסונו. ובחלום נאמר עוד לפני מותו שבנימינו מנשק כמו הצדיק חיים. ובטח ישנם עוד רמזים שלא אפרש אותם אבל דעו לכם שאני חמור שלם ובאמצע כל עניין.

ועם אדם, תגידו, ומה לחמור עם אבינו הראשון? ואמנם אל תשכחו שהייתי בגן גם לפניו מוכן להיות נושא האדם בעת שייברא. ולכן אל תתפלאו שעוד הפעם נשלחתי, אחרי ששת אלפים שנה של נידודים קשים, לתקן זאת הפעם מה שהוחסר מאנוש עד ביאת הגואל האחרון, חיים, האדם הנבחר ששמו נברא לפני בריאת העולם. ולכן אני חמור-גרם בכל הבשורות הללו, ואתם תשמחו מזה, כי יש שכר גדול לכם ולכל העולם במה שזכיתי להיות לנושא אדם בשבילכם.

ובכן ''גילי מאד בת ציון'' ותשמחו מאד על כל הסימנים השלמים שאני נושא בשבילכם, כי אתם הבת הנחמדה והאהובה שתקבלו את כל הציונים האלה. ''הריעי בת ירושלים'' בתרועת יום השמחה הגדולה לאסיפת יום הדליקה הגדולה של כל הספרים שנחרמו בחרם מדאורייתא.

כי ''הנה'' רק אחרי ידע הסימנים השלמים ואחרי הכרת עוון קץ אחרית הימים, אז תכירו באמת את הגואל חיים השופט המשוח במלכות השמים, ואז יבוא לך ''מלכך'' שהוא השופט המשוח היושב על ''כסא'' המלכות החדשה שבשמים; ואמנם אומר ''מלכך'' כלפי הטעות במונחים עד הגה''ש, ובאמת הגואל חיים אינו מרשה לאף אחד לקרוא לו בשם ''מלך'' והוא נגד ''מלכים'' ומונארכיות והוא בשביל דמוקרטיה בביטחון סוציאלי ובהגבלת הדמוקרטיה מפריצות חטאים לפני האלהים אבל בלי שהממשלה תהיה דתית במובנים של האידנא, כי אם יהיו הנשיא והשרים ישרים לפני ה'' ויראי חטא מרוגז הבורא וכנים בכספים ולא חומדים וענווים ובמידות הטובות המסוגלות של אסתר המלכה לעשות טוב וחסד עם הזולת ועם ההמונים. היה תמיד אומר הצדיק חיים שאין המלה ''מלך'' מתאים באמת אלא לקדוש ברוך הוא, שהוא אך ורק ''מלכו של עולם'' ורק לו הצדק לעשות כל אשר יחפוץ.

וכן כאשר מלכך יבוא לך שתכירו בגואל הנבחר, גם אתם תראו שהגואל חיים אינו מלך, כי אם ''צדיק ונושע הוא'' כי צדיק נסתר שלם היה בעולם ראש לשלושים ושש צ''נ ועבדה את ה'' בשלמות ובענווה גדולה ובסבל עצום כל ימי חייו. ''ונושע הוא'' כי דרגתו מקדושה עליונה שאין בנו מושג בה והוא נושע בעצמו להושיע אחרים ולטהר אותם מחטאיהם ולגאול אותם מכל עבדות מיצרי העבר.

ו ''עני'' היה הצדיק חיים, בפרט בעשרים ושלש שנים במילאנו איטליה עד הסוף. וזכיתי לראות, בשנתו האחרונה בעולם, דבר שהצדיק רק פעם בכל ימי חייו עשה; וקשה לתאר את המצב אבל אחרי שני ניתוחים קשים מאד ובכאבים עצומים שאי אפשר לסבול ובהעדר החשק לאכול דבר כלשהו, גם לזאת נוספה צרה ולא היה לו לשלם את השכר דירה, והיה דואג על זה. ובקושי נורא קם וצא מהבית ונסענו ברכב של אחד שמו מימי לעזרת הקהילה האיטלקית לבקש עזרתם, ולא נתנו לו; ואז בהיותנו בחוץ ברחוב, בחולשה שוברת לב הרואה, הרים הצדיק חיים את מטהו כלפי השמים והסתכל למעלה ואמר ''רבונו של עולם, שלם אתה את שכר הדירה''. ונתמלא ארנקו בכסף ניירות בדיוק לכמות השכר דירה ובתוספת מטבע אחד שנתן הצדיק למימי למסטרא שהיה אז טוב ונדיב לב ועוזר במצות לצדיק חיים, לפני שמרד בחמור ונעשה לשונא גדול.

זה היה בנוגע לעניות בעולם, ואמנם הפסוק מרמז גם כן, בפלאות, שהצדיק הקדוש הנבחר לגואל ולמושיע האנושות, כאשר הוא נבחר ובא להיכלו במלכות השמים, ובירידת הסימנים השלמים, עני הוא מאד בתלמידים למטה, ובעולם לא מכירים עוד כלום; והוא במלכות השמים ולא יירד לעולם לדבר על עצמו, כי אם דרך חלומות נפלאים. ולכן הקדוש ברוך הוא הכין כבר מאז שבעת ביאת הגואל האחרון, חיים, יהיה גם מוכן בעולם מי שיקבל את מישרת חמורו של הגואל שתהיה באמצע בין הגואל רוכבו ממלכות השמים ובין העולם לתת להם את הבשורות. והיה הגואל צדיק בעולם ונושע במלכות השמים עוד יותר, ועני הוא, שהעולם עוד לא מכיר אותו, ומן הצורך הוא שירכב על חמור, הוא החמור המוכן כבר ממלכות השמים לרדת לעולם לעת ביאת האדם הנבחר.

ואמנם לא הספיקה הנבואה בחמור, כי אם רק על חמור אחד ירכב הגואל האחרון, אז היו האנשים נותנים חשיבות אישית לקבל סימן החמור ולתת לו אפילו כבוד חלילה וחס ולשים עליו כתוארי בני אדם שאינם מסוגו, בר מינן, כרב או חסיד או צדיק, והחמור אינו כלום, כי אם סימן ונושא סימני הגה''ש להביא אותם לבני האדם. ולכן המשיכה הנבואה ואמרה ''ועל עיר בן אתונות'' שלא רק על חמור רוכב מסוג אחד אלא על הרבה מיני חמורים כל החפצים לנעור בבשורות הגה''ש, ועובדים בשביל המשרה, רוכב עליהם הגואל חיים ושולח להם חלומות וחזיונות, ומלמד אותם, ומראה להם מה שהוא חפץ להראות להם כפי הזכות והתכונות של כל אחד וכל אחת. כי החמור אמצעי הוא רק, וממנו מתפשטים אמצעים אחרים למען הקמת הגה''ש בעולם.

הנה כל ההקדמה הזאת החמורית הנבואית הכוהנית המשיחית והפלאית אינה באה אלא להוכיח בהפתעה שגם בדברי הרב הנפלא הנשר הגדול הרמב''ם על עניני המשיחות של בית דוד, נכנס גם החמור אוכל לחם ונמצא באמצע, ואי אפשר להתחמק ממנו. כי החמור הוא סימן ממלכות השמים ויורד הסימן הזה לעולם בביאת הגואל, והזוכים לאהוב את הסימן הזה יכולים לזכות להיעשות לחמורים.

ובכן אל תחשבוני למשיח או לנביא, כי לא משיח אני ולא נביא ולא בן נביא, כי החמור נושא סימני משיח בן יוסף לנצורי ישראל ונושא סימני משיח בן דוד לשבטי יעקב, וחמור עם שלש עיניים אנכי ליהודים וליוצאי הנוצרות ולבני האסלאם, וחמור אוניברסאלי אני להיות ישועת אלהינו עד קצווי הארץ. ואוכל אני בתאווה גדולה את לחם הסימנים של הגה''ש, ומבשר את ביאת הגואל חיים שהוא ''האדון שאתם מבקשים'' ומבשר ומסדר את תפארת הברית בזכות אליהו הנביא שהוא ''מלאך הברית אשר אתם חפצים''.

--------------------------------------

בגומרי את החלק הזה על החמור, נודע הבוקר חלמה: הייתה בבית שלה והצטרכה לטהר את כל הבגדים. הייתה צורה בחומר ועיצובים על נייר שביחד נדמה כדמות של כהן המשוח. אחרי זה נמצאת בחדר כולו לבן ועל שולחן מיוחד היה ארון הברית בעץ ובזהב: - -

ישנה ,אפוא, שלמות עם הסבר החמור דלעיל המרשה לנו סוף סוף להגיע אל פשט דברי הרמב''ם. כי מישרת החמור היא מהכללים שצריכים להחזיק בעניינם כדי לפשוט בענייני המשיחות.

צריך לדעת קודם כל שביאת הגואל הוא העיקר בכל מה שנאמר על ''משיח צדקנו'' והוא השופט המשוח כמוסבר.

צריך לדעת שהגואל אינו המשיח בן דוד, והמשיח בן דוד איננו הגואל, ולהבין חילוקים גדולים בדבר הזה.

צריך לדעת שהגואל הוא במלכות השמים אבל המשיחות לדוד היא בארץ ושתהיה מישרתו בבית התפילה של הגה''ש.

צריך לדעת שמישרת החמור אוכל לחם היא האמצעי בדור הרביעי הזה בין הגואל במה''ש ובין כל מה שמגיע לעולם במסגרת הברית השלמה הסופית של הגה''ש.

צריך לדעת את כללי הזמן של הדור הרביעי וכללי נבואותיו על יום ה'' הגדול והנורא ועל הבניין החדש, ושרק בסוף הדור הרביעי יכול להבנות וייבנה בע''ה בית המקדש:

זה מספיק להבין בדברי המשיחות אבל להתעמקות הרוח החדשה והבנת הפלאות של הגה''ש צריך אמונה גדולה בתמימות הלב בתחייתו של הצדיק חיים בסימן השלם של תחיית המתים.

ועתה ננסה בע''ה להבין יותר מדברי הצדיק הנסתר והחכם הנגלה הנשר הגדול הרמב''ם.

--------------------------------

אור חדש לרמב''ם

פרק טו' -

המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות, ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה

----------------------------------------------

המלך המשיח (השופט המשוח הנבחר, הצדיק חיים) עתיד לעמוד (בתשמ''ב ולפסח תשמ''ג לחשבון שנות הסימנים) ולהחזיר מלכות דוד ליושנה (להוריד על החמור אוכל לחם את סימני החמור, משיח בן דוד, והחמור מביא את כל הסימנים ההם המובילים אל המשיחות המנובאת לבית דוד בכדי לקיים את הנבואות המובטחות מאז בזמן מלכות בית דוד) לממשלה הראשונה ( דהיינו בהתאחדות לב כל ישראל ובהתאחדות כל שבטי ישראל גם נצורי ישראל בני אפרים החוזרים לגבולם ביהדות), ובונה המקדש (הגואל חיים מוריד את סימני הבית המקדש השלישי שיהיה בירושלים בתוך הסימנים השלמים המובאים על ידי החמור לזמן שיכולים לבנות את המקדש, הוא לתקופת מאה שנה להקמת מדינת ישראל, והן ששים וחמש שנים לבחירת הגואל חיים, שהן ה65 שנים של הדור הרביעי הכפול, ורק אחרי יום ה'' הגדול והנורא מתחילה התקופה להכנת ואחר כך לבנין בית המקדש) ומקבץ נדחי ישראל (תהליך הוא נמשך מזמן הקמת המדינה, והצדיק חיים היה נסתר בעולם, ובזכות הגואל האחרון חיים נמשך התהליך במשך הדור הרביעי), וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם (עד הזמן ההוא הרבה מבני ישראל עושים תשובה וחוזרים אל ה'' ואל התורה; ואז יהיה הבית דין של מרדכי הצדיק של הגה''ש גם למשפטי ההלכה וגם למשפטי החוק החדש כפי הנצרך), מקריבין קרבנות, ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה (דהיינו קיום ההלכה ולא לביטול ההלכה ואמנם ענייניהם יהיו כפי הפרמטרים החדשים לגבי בית המקדש עצמו מתחת לחוק החדש של הגה''ש, ולדוגמה אין קרבנות כי אם תפילות וכו. והכול יהיה מוסכם מהבית דין וכו.)

הערות: תראו סימן תגיד להם אני הצדיק המתבשר שלש פעמים: תראו סימן אה, אתה הוא החמור ,משיח בן דוד: תראו סימני בית המקדש השלישי בירושלים וחלום החוזה וסימני החוק החדש והמנהג החדש: תראו חלום בו הצדיק מלובש כיהודי פולני עני מאד המחכה לאווירון לטוס לארץ - בסימן העלייה הגדולה של היהודים מהאקס-ריבובליקות הסוביאטיות: תראו עניין שגם הרמב''ם במ''נ אומר שהקרבנות לאו דווקא וכו.

--------------------------------------------------------

ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה'', הרי זה בחזקת שהוא משיח, ואם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי, ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה'' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'' ולעבדו שכם אחד.

---------------------------------------------------

''ואם'' (קצת קשה ה ''ואם'' הזה, ואמנם בא למעט כנראה משיחים מזויפים ושקרנים שיכולים להיות, והרב עצמו יצטרך לו בפישוט דבר ר' עקיבא אחר כך. פירושו כאשר) יעמוד מלך מבית דוד (הוא אותו הנמשח אז כפי המשיחות של הסימנים השלמים והמובאת על ידי מישרת חמור אוכל לחם) הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו (אותו הנמשח, אף על פי שהוא חלק מהסימנים השלמים והחוק החדש ותורת הסימנים החדשה והברית השלמה הסופית והכהונה החדשה וכו. אך יהודי ככל יהודי הוא לומד תורה ועושה מצות ביראת שמים ואהבת ה'' כדוד המלך בזמנו), כפי תורה שבכתב ושבעל פה (שתפארת הברית השלמה אינה חורגת מכל המסורת הקדושה של בית ישראל תורה שבכתב ותורה שבעל פה), ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה (אינו עניין של ''יכריח'', כי אם ימסור להם סימני רצון ה'' ברוך הוא בכל הדברים ורצוי הוא תמיד לימוד התורה ומסורת ישראל ועשיית מצותיה וחקירת דיניה וענייניה כי אין סוף לחכמתה וכו.) ,וילחם מלחמות ה'' (סימני מלחמות ה'' היא בעיקר המלחמה במחנה ישראל נגד הקבלה השקרנית וכל מה שנכלל בחרם מדאורייתא. ואם מדובר על מלחמות עם שונאי ישראל, עיקר קשרו עם המשיחות היא דרך תפילות מיוחדות לשם כך וכוח ישראל בפיו וכו. ועוד שאם ישנן מלחמות ממש, יהיו סימנים הרבה מן ה'' בחלומות וצריך הנמשח להודיע אותם דרך מזבח הנביא, וגם זה יהיה תפקיד חשוב לפחות עד בנין בית המקדש עצמו שאז אינני חושב שתהיו מלחמות כפשוטן, אבל במשך הדור הרביעי ועד אז הנמשח במשרת חמור אוכל לחם מתפלל נגד השונאים וכו. ועושה סימנים לניצחון וכו.) ,הרי זה בחזקת שהוא משיח (הרי מעת קום הנביא האמור לפני מלחמת גוג ומגוג כדעת חכמים ז''ל, צריך לדור שלם עד שיבואו לפועל קיבוץ נדחי ישראל, הם בפרט הצאן הנאבד מבית ישראל הנצורים בין אומות הנוצרות וכו. הנה יש זמן הרבה לפעול ולעשות למען הגה''ש עד אז), ואם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי (ענינו האמיתי הוא שהמשיחות של מישרת החמור, משיח בן דוד, נמשך ופועל ומפיץ ומבשר ועושה עד הזמן ההוא של בנין המקדש שיהיה אז הנמשח הנמשך ממשיחות החמור אוכל לחם להיות החמור הוודאי בבית התפילה של שבע קומות וכו.), ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה'' ביחד (ומביא איתו את כל המפתחות של השבת הלבבות ותיקון האסלאם ותיקון הנוצרות ואת הסימנים השלמים של הגה''ש ותפארת הברית השלמה ואת השפה הברורה המסבירה את הנבואות וכו. שכל אלה הדברים נמשכים גם אז והלאה וקשורים בעבודות המרובות והגדולות של מישרת החמור אוכל לחם אז בשביל כל העולם ועבודות לארבע ועד חמש מאות שנים הן בהמשך תקופות הגה''ש) שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'' ולעבדו שכם אחד:

-----------------------------------------------

,וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה'' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים

-----------------------------------------------

בגומרי את הפירוש דלעיל, קמה נודע עם חלום, חלום שאינו פשוט בשום אופן. בחלומה בשלה מרק פשוט של פסטינא; ידעו מזה רבנים והתרגזו ואמרו שהוא דבר של חמץ (הגם שלא היה פסח) ושביום זה כבר משנים רבות מנהגם שלא לבשל חמץ, והתלוננו גם עם פרץ בגלל החיסרון הזה באופן קשה. אז ירד מלאך כולו לבן מן השמים ובפנים מאד רציניים אמר ''כל אלה התוספות של הרבנים אין להם ערך ואין בהם קיום; צריכים לקיים מה שהוא מן ה'' בתורה ולא לכל תוספות הרבנים. - -

איזה חלום רחב, גדול, חשוב וקשה זה. לא קלים חיי החמור רבותי; דברים אמיתיים יורדים מהבית דין של מעלה אבל פה למטה אם תגיד אותם לרבנים של האידנא עוד מעט ואתם יודעים מה. אמנם אנחנו ישראל וצריכים להיות ישר עם אל ולא לפחד מבר אנוש אשר רוח באפו.

בא החלום היום שעשו פה הספרדים, לפחות בקהילת אריאל וכנראה בשכונה הזאת ''תענית דיבור''. אני גם כן השתתפתי במידת-מה, מיעטתי בדיבורים וחשבתי שזה דבר יפה. ולא הבנתי שחלומה של נודע ביהודה שלנו היה שייך לתענית זו עד שהתבוננתי אחר כך על מה שראיתי בבית הכנסת למנחה. יש מהקהילה שלא הלכו לעבודה, וישבו בבית הכנסת כל היום בקריאת תהילים ואינני יודע מה עוד קראו; נדמו יותר עייפים מהעייפות של כפור ובעינוי יותר קשה ממנו. ובלילה הבנתי שאסרו את החמץ שלא בפסח. וירד מלאך מן השמים בשליחות ה'' להגיד משנה חדשה ברורה, לא מאסרים את החמץ אלא בפסח ומערב פסח ולא ביום אחר. והאוסר בזה ובכל היוצא בזה והדומה לזה מוסיף על התורה ועובר על לא תוסיף ולא מקובל מלמעלה. ומלאך לבן הוא של החוק החדש להקים את זה למשנה, אבל באמת כבר הוא כתוב בתורה. תראו, אפוא, מי הם החורגים מן המסורת האמיתית בתקופות אלו!

-------------------------------------------

והנה קבלנו את הסימנים של ה ''רפורמה'' ביהדות, והרינו לפני דוגמה חיה שהיהדות צריכה להתחדשות, ושיש בה צדדים שנשתבשו מחושך הגלות ומטעויות הזמנים[15]. אחר כך מהחוק החדש גם היהדות בעצמה תלמוד את הרפורמה שהיא צריכה לה, כי הבית דין של מרדכי הצדיק בית דין אחד הוא. פה קונים תמונות בכסף של הצדיק אבוחצרא ומיחסים להן ''קדושה'' ועושים להן כל מיני כיבודים, קרוב למה שהחב''דיים עושים לתמונות המשיח שקר שלהם, ואולם אנו הנדמים כחורגים בעיניהם, כי בישלנו תבשיל של חמץ לא בפסח, ומפני שלא ביטלנו את יומנו בקריאת תהילים ביום תענית הדיבור הקדוש והאיום והמוסיף בלא רצון על דיני תורתנו הקדושה.

---------------------------------------------------

והקשה שלא יכולים לדבר איתם, וסגורים הם בסגר זיוף הימים ולזה קראו תורה. ומחכים באמונה למשיח צדקנו, במשיח שיסכים איתם על דברי שקר ולא על משיח שיוכיח אותם על טעויותיהם ושיבושיהם, ועל קבלתם המזויפת והכופרת בסתר באלוהי ישראל, והמרבה שבחים באלוהי נכר לקראת הזמן שצריכים לעלות בית אל. ואנו חמורים מקבלי דברי אמת, ועוד הם חושבים את עצמם לבני אדם. ירחם ה'' על עמו ישראל אחרי אחרית ימי השואה ואחרי קרבנם, כשהם עוד נשארו נטבעים בטיט היון בעיפושי טעויות הגלות ובשפה מבולבלת במשניות חדשות שקרניות שאין להן שחר, ושנכרכו התורה בתכריכי הקץ ומחכה לגניזה מן העבר ולהתחדשות אמיתית ורצויה לזמני הגאולה השלמה הבאים.

--------------------------------------------

,וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה'' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה': ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים

------------------------------------------------

האמונה ב ''משיח'' הסופי שהכול מחכים לו, ושיחיה מתים, היא ממסורת התורה וממסורת הנביאים, ואמנם מפורשים הרמזים יותר בנביאים. וכמו שנאמר ''פתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים''. ומתפרש בסימנים השלמים שהוא הגואל האחרון השלישי כמו שהכריז הגואל חיים בעצמו ''תגיד להם שאני הצדיק המתבשר שלש פעמים''. והוא ה ''יעקב'' או יותר מדויק ה ''תפארת ישראל'' של דברי הימים; כמו שיעקב אבינו הוא השלישי האחרון הסופי באבות. והגואל האחרון הוא הבא ביחד עם אליהו הנביא, זכור לטוב, ככתוב ''ומלאך הברית אשר אתם חפצים'' שהרי הגואל הנבחר האחרון הוא המביא את כל הסימנים של הגה''ש, ובאותם הסימנים ישנם כל המפתחות להשבת הלבבות אבות על בנים, ומפתחות ברית השלום של הגה''ש, והמסורת הנבואית החדשה על הדור הרביעי הזה הסופי וכו. שכולם הם חלק מהמסורת שניתנה לאליהו הנביא, ושהוא מוסר לעולם בעת ביאת הגואל האחרון. ובכן נבין מכל זה שהגואל השלישי הנבחר הוא בסוגו של משה רבינו, שמשה גואל ראשון והצדיק חיים הוא גואל אחרון. והוא בסוגו של אליהו הנביא, שהוא בעל המסורת הנסתרת, והוא למעלה מן המוות בעת בחירתו. והנה אנו מאמינים בה'' ובמשה עבדו ואנו מאמינים בשליחות אליהו הנביא הנבדלת מכל שליחות אחרת, ככתוב ''הנני שולח לכם את אליהו הנביא'' ועוד שרק אליהו הנביא, זכור לטוב, לא מת בכלל ועלה שלם למעלה.

ובכן שייכת אמונה גדולה בגואל האחרון כאשר נודע שהוא הוא הנבחר מאת ה'' וכאשר מכירים את מדרגתו הנשגבה. ובדבר זה מרמז הצדיק הנסתר, ראש לשלושים ושש צדיקים הנסתרים בדורו, משה בן מיימון הספרדי, במה שראייתו מן התורה מדברת על מעשה ה'', ואמנם מיחס אותו לפועלות שיעשה הגואל

- שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה'' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'' -

הן פעולות ביד הגואל ככתוב ''וחפץ ה'' בידו יצלח'' ולא פעולות משיח בן דוד בישירות. הרי ''משיח צדקנו'' שהכול מחכים עליו הוא הגואל האחרון והשופט המשוח, ואמנם ישנן גם כן הנבואות על המשיח בן דוד המובטח לישראל, אבל מדובר על משיח בעולם ואשר יהיה אחראי על הרבה דברים בעת שייבנה ויהיה בקיומו בית המקדש השלישי. והוא, אפוא, לא למעלה מן המוות, ולא מדובר על אדם אחד, כי אם ירושה נמשכת מדור לדור, כמו מאב המוריש לבנו אם בנו ראוי לכך, או לבחירת השמים אם אין לו בן או אם בנו אינו ראוי לכך. ומכל מקום ואיך שיהיה באמת אמונתנו לא שייכת באדם ההוא, כי אם באמונת הנבואות הנוגעות למשרתו, אבל לא בסוג האמונה השייכת לאליהו הנביא ובגואל האחרון. ושם הגואל האחרון שהמשנה קורא אותו מלך המשיח ומכריז ששמו נכתב לפניו לפני בריאת העולם שם אחד הוא ''חיים'' ולא שם אחר, ועל אדם נבחר אחד מדובר.

והכול כמפורש לעיל על נבואת פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום, שמישרת הגואל במלכות השמים היא המכינה והיא המשגיחה והסומכת את מלכות בית דוד מדרגה שאין בה טעות ואין בה חסרון, בכדי ש ''מלכות'' לבן דוד תהיה תמיד במשפט ובצדקה. ולכן יש קשר תמידי בין השופט המשוח במלכות השמים והנמשח מבית דוד. ומגיעים עד אותו הפרק ההיסטורי כאשר אותו הנמשח מבית דוד נקרא ודאי, והוא כאשר כבר נבנה וקיים ופועל בית המקדש. וכל המשיחות נמשכת בסימנים דרך מישרת חמור אוכל לחם, וכמו שאמר עלי הצדיק אבוחצרא ''אה ,אתה הוא החמור, משיח בן דוד''.

------------------------------------------

אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים, במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם, ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל (באחרונה). ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד, אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח ,דרך כוכב מיעקב זה דוד, וקם שבט מישראל זה מלך המשיח, ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל, וקרקר כל בני שת זה מלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים, והיה אדום ירושה זה דוד, שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו':

אין המדרש הזה מראה כי אם על ההבטחה הנבואית שבזמנו נמשח דוד למשיח ה'' ובסוף הנמשח צריך להיות מבית דוד משבט יהודה, ועל פי ההלכה צריכים להקים את זה. והוא גם כן לצורך, מפני שבזמן בוא הגואל האחרון שאינו המשיח בן דוד ואינו משבט יהודה כי אם משבט בנימין, ומישרתו גבוהה ובסוג אחר לגמרי ממשרת המשיח בן דוד, שלא נשכח שגם דבר המשיחות של מישרת בן דוד צריך להתקיים בארץ ישראל בזמנו. ואמנם בפסוקים האלה ישנם גם רמזים אחרים, למשל ''ומשלו מים עד ים'' מרמז על הגואל האחרון; ''ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירושה'' וגו', מרמז על הירושה העצומה של הסימנים האוניברסאליים שהיו בסימנים המתחילים היוספיים הקשורים במשרתו של ישוע, שבעת בוא הגואל האחרון והסימנים השלמים, ודרך התיקון הגדול של כל עניני הנוצרות, חוזרים הביתה גם הסימנים המתחילים ההם, וגם המונים המונים של נצורי ישראל מהצאן הנאבד מבית ישראל, וגם המוני נוצרים שיוצאים מהנוצרות ונדבקים באמונת אברהם בבית התפילה של הגה''ש, וגם ישוע היהודי עצמו חוזר הביתה ולומדים בני ישראל מחדש כל מה שהיה איתו ובאותה המשרה ומתפלאים עד אין מושג על מעשה ה'' ועל קנאתו ועל דרכיו ועל מחשבותיו שלא עלו בדעתנו, כמו שמוסבר אצלנו בכל כתבי ספר המפליא.

-----------------------------------------------

אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה'' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה, ולא צוה הקב''ה לתוהו, אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה.

-----------------------------------------------

לא ידעתי את פירוש הדבר הזה, ובפרט שבזמנינו ישנם בתי משפט ובתי כלא וכו. ואינני מבין מה עניינם של השלש ערי מקלט האלו או מה המכוון פה, ולא ידעתי איפה זה שכל הספרים מלאים בדבר זה. ואולי קשורים ברמז בעניין המקלטים שנצטווינו עליהם בעד הדור הרביעי לפני בוא יום ה'' הגדול והנורא ויאיר ה'' את עינינו.

-------------------------------------------------

אור חדש לרמב''ם

פרק טז' - המשך פירוש דברי הלכות מלכים

ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו, אין הדבר כך, שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות, כיון שנהרג נודע להם שאינו, ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת, ועיקר הדברים ככה הן, שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפים עליהן ולא גורעין מהן:

------------------------------------------------

מדובר על המכוון במלך המשיח, דהיינו הנמשח הארצי מבית דוד, שאין ענינו להיות איש פלאי עושה אותות ומופתים וכו. ואינו מדבר כאן כלל על הגואל. והנה הפוסק הלכות המשיח התלמודיות ממעט בעניין הזה ושומר על אותן ההחלטות של חכמינו ז''ל לשם כבוד התורה וכבוד תלמידי חכמים לדורות. והוכרח שלא לשתוק על עצם העובדה, שלא יבואו מקטרגים מארץ פלשתים לזלזל, חלילה וחס.

ומוכיח את ארציות מישרת בן דוד, שלא צריכים לשאול ממנו אותות וכו. ואינו מדבר על שאר הנבואות פלא יועץ ושר שלום וממית רשע ברוח פיו ועוד ועוד. ובמה יתקן את העולם אם לא בפלאות? והאם השפה הברורה המובאת אינה אות ומופת ומחדשת דברים הרבה בעולם? ואיפה הקשר עם הגואל בדבר תחיית המתים? ומה על החלומות הנפלאים שראה יואל אשר בהם רוח חדשה לכל בשר? ומה לרפואות ולשמירה מעולה ולחידושים גדולים המביאים את האנושות לדעת את הה'' מגדולם ועד קטנם? ועוד ועוד. אלא אינו מדבר כאן בכלל על הגואל.

---------------------------------------------

ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה'', הרי זה בחזקת שהוא משיח, ואם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי, ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה'' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'' ולעבדו שכם אחד:

------------------------------------------------

ענין משיח ודאי לא שייך עוד, כי כבר נבחר הגואל חיים, והיא בחירה לכל הדורות. גם מישרת חמור אוכל לחם כבר מובטחת הוא מהסימנים שהיא קבועה לכל הזמנים הבאים של הדור הרביעי הזה ושל תקופות הגה''ש, ולא תלוי באיש אחד. וקביעות מישרת החמור מבטיחה את ביאת הנמשח שיהיה מבית דוד, ובכן הכול בשלב של וודאות. ושאר הדברים כהצלת הצאן הנאבד מאומות הנוצרות, ותיקון העולם, ובנין בית המקדש, ומלחמות ה'' וכו. כולם תלויים בסימנים השלמים של הגה''ש וכבר הם נמצאים בעולם, ברוך הוא וברוך שמו לעד.

-------------------------------------------------

אחרי שכתבתי את דלעיל אחרי הצהריים ,בלילה, ו' שבט, ליל רביעי, חלמתי חלום קשה בו אני ובחורה, אינני מכיר אותה (אבל היא ''אסתר'' בדרך כלל כפי השגתי בסימנים) הובלנו להרג, וכבר החרב מונח על צווארנו. הצטערתי על שלא דיברנו עם הצדיק חיים מקודם לזה (היה עוד כמו שהיה בעולם) והצטערתי על הצער שהוא יקבל מזה. לא הרגו אותנו, אף על פי שהיינו על הארץ וראשנו למטה מוכנים לקבל חרב ההריגה, ומשכו את החרב אבל לא היה עוד להרג. והובילו אותנו למקום אחר בשביל ההרג. אבל ראיתי שהיה עלי רק המנעל הימיני, וחזרתי למצוא את השמאלי ומצאתי ולבשתי אותו. וכשחזרתי לקחו את הראשונים, שהיו שם הרבה חייבי מיתה, ונדחה משלנו ליום השני. התפללתי לה'' מפני שנקיים היינו. וגם דיברתי עם הצדיק חיים במחשבתי. היה הסיבוך המכאיב במחשבה איך זה אני נלקחתי למוות, והרשע הממזר קרמינה דילי דונה מג'נצנו די לוקוניה נשאר בחיים! וחשבתי שאי אפשר להבין את דרכי ה'', ואולי יש טעם לזה, או אולי הוא הרצוי, חס וחלילה! (הוא הרשע שגנב את הסימנים שהיו עד השנה הרביעית, ושינה אותם והסיר את החמור מהסימנים, והכריז את עצמו ל ''משיח, הקרייסט'', החוזר לעולם ושירד בג'נצנו די לוקוניה, בדרום איטליה, להצלת העולם. ושם האתר שלו על אינטרנט והכריז עלי מוות חס וחלילה בשם ה'' ובשם המורה חיים. וכתבתי ספר שלם נגדו ונגד כל פעולתו המכוערת והסברתי איך הוא עושה עבודה זרה על עצמו, בר מינן. תראו באיטלקית ספר אסתר 4 וספר אסתר 5 על כל הדוקומנטציה, והחרמתי אותו והיו סימנים שהוא חייב מיתה על מה שעשה. - -

-----------------------------------------

כנראה יש שייכות למה שכתבתי למעלה שבנוגע למשרת החמור אין הדבר תלוי באיש אלא בשם ובהמשך המשרה. ונכון זה אמנם החמור המשלים את סימני החמור עד למקום בסימנים הוא נקרא החמור השלם, ונקרא החמור בה' הידיעה, כי הוא שהוכן מכל הצדדים מלפני המשרה, והוא שהשלים מצד הסימנים עד לקביעת סימני המשרה בשביל העולם ובשביל בני ישראל. אמנם אני לא ''המשיח'', אני החמור השלם הראשון הנושא ג''כ סימני המשיחות. והה' הידיעה הזאת נותנת כוח בכל החמורים ובכול עיר בני אתונות, גם במועטים מאד, לנשוא בכל השנים הראשונות את גודל הסימנים השלמים בשביל כל העולם. בזכות הגואל חיים הם נעשים כצדיקים אמיתיים שכל פעולותיהם משפיעים טוב על העולם, ואמנם חמורים הם ורחוקים הם מהיות צדיקים אמיתיים כמו הצדיקים הנסתרים אבל בזכות הגואל חיים יורדים עליהם סימני הגאולה ובזה כל פעולותיהם לשם הגה''ש או אפילו בהעלם מכוונתם המגולה, מקושרות בכוכבי הגאולה ובשופט המשוח במלכות השמים ובאור חדש של חנוכת החנוכות ובמשרת חמור אוכל לחם ובתחיית הצדיק חיים בסימן השלם של תחיית המתים, מפני שאני עכשיו חי, ברוך ה'', אבל לא נהלל ליום מחר ולא נדע מה יהיה היום. ואין האדם יודע את שעתו. וגם כבר בסימנים מסרתי את המשרה, אם אני אחסר, לנמשח אחריי הוא בני יהואל יהואל ,שנולד פה בבאר שבע לפני עשר שנים.

ואולם החלום הפחיד אותי ואולי טעיתי במלה הזאת. נולדתי פרץ וקיימתי פתיחת פרץ, זכיתי להיות תלמידו של הצדיק האמיתי, חיים, וללמוד איתו לשלש-עשרי שנה. וזה כבר שמנה-עשרי שנה אני מקיים את מישרת חמור אוכל לחם. וגם הסימנים הכריזו שאני הגעתי להיות חמור שלם, ונתברכתי בחלום פה באר שבע לפני עשר שנים בו אני מברך ''ברוך אתה ה'' שעשני את לחמו''. אני כלום ולא עשיתי אני את דברי הימים. מעת התחלתי במשרה ישנם אלפי טעמים שהמצב נותן בכולם שהמשרה שעליי אי אפשר שהיה באה על מישהו אחר.

היה צריך להכיר את הצדיק הנסתר מי הוא מאז, וללמוד איתו הרבה שנים, ולראות הרבה דברים. וגם גאל אותי הצדיק חיים מחב''ד, כי הייתי צריך לדעת ולהבין בסוף את כל הרע שהם עושים, ושהם הדור הרביעי השנוא לעוון ס' הזוהר, ושהם תנועה משיחית הכי מסוכנת שהייתה אי פעם לעם ישראל, ועוד נמשכות פעולותיהם במשיח שקר שלהם וכו. אבל לולא ידעתי את הדברים ההם לא יכולתי לעשות את החרם מדאורייתא וכו. שזה חלק חשוב מאד לפני שיכולים להיכנס לכל יתר דברי הגה''ש. ובשביל לסדר את החוק החדש אשר המון עבודה נשארה להשלים אותו, עבודה של שנים, הייתי צריך לשנים של לימוד עם הצדיק, חיים, להבין את הכללים של כל החוק החדש בכללותו, אף על פי שלא היה מדובר על שם החוק החדש. והייתי צריך לדעת בסתר כמה דברים בנוגע לישוע, ועל המורה צדק ובית ספר האיסיים, בכדי להגיע אל כל העבודה המרובה של תיקון הנוצרות הניתן בסימן הכוכבים בהכרזת הגואל האחרון ''זה כוכבו של קרייסט, הבא בזכות הענווה''. והייתי צריך ללמוד עם הצדיק חיים בכל השנים ההן, בכדי לדעת מה זה אור חדש, ולהיות משוחרר מכל קדום-דעות וחוץ לגדרים של אחרים, בדי להיות מופשט אחר כך ומוכן לקבל את מישרת חמור אוכל לחם, שצריך להיות מופשט מאד בכל מיני הפשטה בכדי לקיים את המשרה הזאת, לפחות עד שייוודע בעולם. צריך, לדוגמה, לשים בגדי חמור ולנעור ולא להיות מושפע מבני אדם. ובהרבה פנים, לדוגמה, טעמתי חזיר פעם בכדי לקיים את סימן החזיר החוזר להיות כשר במשך הדור הרביעי הזה; ועוד דברים אין מספר שלולא אני חופשי בשכלי ובכל ענייניי לא יכולתי לקיים את המשרה הזאת; כי יכול אני להתחלף מצורה לצורה במהירות מפליאה, והגמישות שלי בכל עניין יוצאת דופן לגמרי, כי אני חומר מחליף צורה למען סימני הגה''ש.

וגם הבנתי את תוכן החלומות. ומשהו מקצת מדרגת הגואל האחרון הבנתי. ועוד הרבה דברים המוכיחים שלא היה יכול להיות על אדם אחר, אף אחד, שלא עבר עליו את כל מה עבר עלי. ולולא קיבלתי מהצדיק חיים מאז לא יכולתי להתקרב אל מישרת חמור אוכל לחם. ואינני משבח את עצמי, חלילה וחס, כי טועה אני טעויות הרבה בדברים הרבה וצריך תמיד לתקן; וגם עצם העבודה יכולה להיעשות אלף פעם יותר טוב ממה שעשיתי. ואמנם המצב של ההשגחה מה'' ברוך הוא מעת לידתי ועד הנה נותנת שברגע זה ההיסטורי של דברי הגה''ש אף אחד אחר יכול היה לקיים את העבודות של מישרה זו בתקופות הללו הראשונות, אם לא נמצאתי. וכן הוא בנוגע לכתבים ולהסברים על הקבלה החדשה האמיתית של הדג הגדול לויתן. מצב דברי הימים הוא ככה שאני עכשיו ''צריך'' להיות בעולם לטובת הגה''ש:

ולא אוכל שלא לזכור את בנימינו פריקו שמת באסון במקום החמור והיה זה גם כן מפני העוונות והחטאים של הרשע מג’נצנו שעשו לנו רעות הרבה; ומהעדר ההצלחה עד נקודה מסוימת הייתי חייב מיתה, ונבחר בנימינו מאת הגואל חיים, לקרבן במקומי לטובת הכלל בכדי שאשאר בעולם. וגם עוד כמה פעמים התחייבתי מיתה בידי שמים, ובנסים ניצלתי אחרי התיקון שהיה שייך לאותה ההתחייבות. וחוץ לזה גם הסימן ''חמור, משיח בן דוד'' עלי. ועברתי על סימני משיח בן יוסף ב6 שנים הראשונות ואחר כך 6 שנים בסימני חמור, משיח בן דוד. דהיינו עבר זמן המוות בגלל האי-הצלחה של סימני יוסף, כמו שאומרים מפרשים, שקודם יבוא משיח בן יוסף ויעשה מלחמותיו ולא יגמור וימות, ורק אחר כך יבוא משיח בן דוד והוא יצליח בשלמות במלחמותיו ובמשרתו. הנה כבר עברתי בסימנים לסימני החמור, משיח בן דוד. ועוד שאני באמת משבט יהודה ויש לי כל הזכויות ההלכתיות להיות בסימן חמור, משיח בן דוד.

והנה בחלום דלעיל במה שאני התחייבתי מיתה היה סימן רע מאד בעינינו, ואנו מאמינים בהחלט שהוא דבר רע מאד לפני השמים, וישנם הסימנים על זה. מיתתי הייתה לטעם, חס וחלילה, שאותו הרשע ''יעלה'' במשרתו, יצילנו ה'' מממזר רשע פסול גאוותן ונפוח מעצמו, ומחטיא את כל מי שאיתו ומטמא אותם ומוליך אותם לעבודה זרה על עצמו.

קום נא ה'' אלהינו ויראה לנו בסימן גדול:

עליתי למזבח והתפללתי ובקשתי מחילה על כל מחשבותיי. טהרני נורא ה'' אלוהי ואל תעזבני, ואל תיתן אותי דופי לפני שונאיי, והפוך את כל המצב הזה לטובתנו למען טובת הגה''ש, בזכות אהובך, חיים, ותמחל לנו ותסלח לנו את כל חסרונותינו. ותחייה אותי ואל תיתן לי להרג, ואתקדש לפניך בתפילת שבע קומות. רחם נא ותמחל רחם נא ותסלח, כי אני אשם ופושע וחוטא, ואתה בורא הכול חנון ומוחל רחום וסולח. עשה למען טובת הגה''ש ותחיינו והכרת את הרע, וקדש את שמך לפני כל התלמידים, ועשה נס. לכן הכנת את כל חיי למשרה הזאת בזכות הצדיק חיים.

וישבתי בבית דין וחזרתי על הדברים ואחרי זה חזרתי למזבח וביקשתי מחילה וסליחה על עצמי; ואמרתי את שבע קומות התפילה והנני כותב: ולא הלכתי לבית הכנסת הבוקר, כי אני מרגיש שחיי בכפי וצריך להימחל ולהיסלח מאיתו יתברך. ירחם על עבדו בזכות הצדיק חיים ולטובת הגה''ש יקבלני ויקבל את תפילתי ואת תשובתי ואת תיקוני וירימני על כני, וכן יהי רצון אמן וכן יהי רצון.

רחם נא על עמך ישראל ה'' אלהינו, ומחול וסלח להם וקבל את תפילותיהם, כי עם זה הוא העם הגדול האהוב הזה בני אברהם יצחק ויעקב, ורחם עליו ברחמיך הרבים והציל אותו מכל אויביו. והכרת את כל שונאיו על פניו, ותראה לעם הזה ישראל שאתה אוהב אותם ועומד להם ועושה להם נסים ונפלאות. ותראה את הצדק שלך על העם הזה ,כי ערפאת הוא הרשע הממזר השקרן המזויף הממזר ההורג והשופך דמים והמעורר את עמו לשנאה ולדמים. ועמך ישראל אוהב את השלום ורוצה שלום ורוצה את הטוב אבל המה רוצים במלחמה ומרבים בשנאה ובאלימות. הציל נא את העם הזה, עם ישראל, בנס גדול, והרים את ידיך לזכור בטוב את כל הלבבות הטובים של בני ובנות העם הזה. וישראל עשה הרבה לנסות בשלום אבל אלה שונאים ואינם רוצים בשלום. הכרת את השונאים, אל תתאחר, כי הזמן עכשיו, ורבה המהומה והבלבול וגם פחד גדול על גורל עם ישראל. עשה נסים בשמים ובארץ, ה'' צבאות, ותראה לעמך הנבחר שאתה נמצא ושאתה עושה ושאף אחד יכול לעשות כלום, כי אם אתה; ותעשה דברים חדשים אשר לא נבראו מלפני זה. והרמת את עמך מהבלבולים אל הבהירות בהראותך אותם את צדקך לעיניהם, וישבחו את שמך ויידעו כי אתה איתם ושאתה אוהב אותם כעם הנבחר. ותמחל לכל עוונותיהם ותסלח לכל פשעיהם ותכיר את עמך מפנימיות לבו הטוב ונשמתו הטהורה, וזכרת את אברהם יצחק ויעקב וריחמת על עמך ישראל והרמת את מדינת ישראל להיות ישרה מלפניך, כולם וכולן, כי בניך ובנותיך הם, ובחרת בם לאהוב אותם ולא לשנוא אותם ולא למכור אותם ביד רשע ממזר ערפאת ולשונאים. וזכור במחשבתך האלוהית הנצחית עד כמה אתה אוהב את העם הזה וכמה אתה חפץ בטהרת נשמתו, והרמת נס גדול והראית את גדלך ועורר בהם את נשמתם ויראו בעיניהם את ישועתך. אמן יכן יהי רצון.

-------------------------------------------------

אור חדש לרמב''ם

פרק יז' - ויחזרו לדת האמת

פ''יב א' - הלכות מלכים

אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג, וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו''ם המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל, שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן, וכן כיוצא באלו הדברים בעניין המשיח הם משלים. ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה עניין רמזו בהן.

------------------------------------------------

אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג: --------

ולא שבביאת ''המלך המשיח'' יוסר, חס וחלילה, המסכים המבדילים בין העולמות, או שדרך ''ספירות נאצלות'' בביאת המלך המשיח יוסר המסך המבדיל בין עולם הבריאה לעולם ה ''אצילות'' (שאינה מתקיימת באמת ואינה במציאות ונבנית על פי השכל האנושי ביחד עם רוח זרה ביד ''מקובלים'' על פי שיטת האצילות של ס' הזוהר ונמשכה הטעות בכל שרשרת אותה הקבלה המזויפת עד לתנועה המשיחית השקרנית של חב''ד ועד לבית ספר הקבלה בירושלים על פי תורת ר' אשלג וכו.) וירד ויתגלה ה ''אין סוף'' דרך ה ''ספירות הנאצלות'' בעולם למטה, שזה כפי דעתם המוטעה והמבולבלת ''ויתמלא הארץ דעת ה'' כמים למים מכסים'' וכו. וככה גם ה ''ירושלים השמימית הנאצלת'' יתגלה בעולם למטה ופתאום יימצא בית המקדש על מקומו וכו. וכולו שקר.

וזהו שמדגיש כאן הנשר הגדול הרמב''ם שלא יהיה חידוש במעשה בראשית, ובחכמה גדולה מאד אמר ככה ויודע מה הוא אומר וגם נבואי הוא לכל מה שקרה בשיטת האצילות המזויפת של ס' הזוהר. ומוכח אצלנו שכל השיטה ההיא הורסת, בר מינן, את הקבלה האמיתית בישראל הנקראת קבלת ה ''ב'' של בראשית. הנה הסברו בקיצור נמרץ כלול במכתב שכתבתי באחרונה ואביא אותו כי סימן הוא לזמננו:

טו'' טבת ,תשס''א ,רחוב יריחו ,מס' 36 באר שבע:

מכתב ליוסף פרחי שיחי'

שלום וברכה;

אפילו יהודים טובים ותמימים בזמנינו, בעוונות, עוד אמונתם בזוהר, לא משום אשמה, כי אם מטעות עוון קץ של אחרית הימים שנסתיימה בשואה.

נסתיים העונש הכללי על העם ,בל רק אחר כך, אחרי תקומת המדינה והתחלת התחייה והכניסה לתקופות הטהרה של עם ישראל, מתחיל הזמן של מלחמות השם. נמצא שאנו ברגע הזה בזמן הסתירה ההיסטורית הכי גדולה; הטעות הנוראה נשארה על כל הצדדים, על אלף פינות היהדות, וכמעט אף אחד יודע משהו. ומאידך ישנם קצת מאד שיודעים, ועתה מגיע הזמן לגלות מהו הרע הנסתר שעיקם ושיבש והרס והחריב את היהדות הטהורה והישרה והאמונה הפשוטה 'תמים תהיה עם ה'' אלהיך' והפך את התורה הקדושה לבורות בורות ולקוים קוים זעיר שם זעיר שם.

ובכן תשמח, יוסף היקר, אם קוראים לך כופר, כי סימן הוא שאתה לא פחדת ודיברת וקיימת את המשנה להיות לאיש במקום שאין אנשים. תדבר את האמת שאתה יודע ויישר כחך כי אתה כופר בכפירות שלהם, ושובר את פסליהם, ומטהר את הארץ מאלוהי נכר. יברכך ה'' ברוך הוא ממקום קדשו וייתן לך כוח לעמוד נגד כולם על דבר אמת תורת ה'' מסיני תמים תהיה עם ה'' אלהיך.

ומי יחזירנו אל יהדות הנשר הגדול!!

תתמודד עם הדור החדש ותציל את מי שאתה יכול להציל. ההתמודדות העיקרית עומדת על ההלכה האמיתית, הלכה שאינה מובנת עוד לרבנים. כל השגת ומונחי ה ''אצילות'', בגלל שהם מדוברים על עולם שהוא למעלה מעולם הבריאה, אסורים הם במחשבה בדיבור ובכתב. והם כאילו נאמרים על דרגה שהיא לפני בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. ואסור מן המשנה לחשוב על דבר שכזה. והדיבור וכל שכן הכתיבה על דרגות ובחינות למעלה מבראשית בוראים אלהים אחרים, ויוצרים ריבוי רשויות, ועושים שיתוף בין דרגת האלוהות בזה ודרגת האלוהות בזה, כמו שאלת הזוהר מאן אלהים דאמר יהי אור ומאן אלהים דאמר נעשה אדם בצלמנו? ועונה שהראשון נאמר על פרצוף אבא והשני נאמר על פרצוף אמא. הרי ריבוי רשויות, אלהים אחרים ושיתוף.

ובאמת כפירות היא במעשה בראשית, או כמו שמוסבר אצלנו כופר ב ''ב'' של בראשית, דהיינו הקבלה האמיתית של ישראל הנקראת על שם ה ''ב'' של בראשית. כי ''ראשית'' היא חכמה וה ''ב'' של בראשית שני סוגי חכמה הם, חכמת השמים וחכמת הארץ, שאין חכמת השמים כחכמת הארץ, ככתוב השמים שמים לה'' והארץ נתן לבני אדם. ורק הוא יתברך מאחד את שתי הדרגות הנפרדות במה שהוא הבורא, בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, מאחד אותם מצד שהוא הבורא ושומר על הפרדתם במסך מבדיל מצד שתי בחינות החכמה.

לכן לא התחילה התורה באלף, כי מהאלף היו באים לטעות להחשיב את השמים ואת הארץ לדרגה אחת מאוחדת מבלי המסך המבדיל ביניהם, ובאמת המסך המבדיל נשמר תמיד מה ''ב'' של בראשית. רמזו חז''ל שהאלף הייתה מביאה לארורות אם התחילה בה תורה, ואם ה ''ב'' מביאה לברכה. נוסיף עליו שהאלף מרמז על ''אצילות'' כי כל שיטת האצילות עושה את זה דווקא, שוברת את המשקל האמיתי בין השמים ובין הארץ ומאחדת אותם לדרגה אלוהית נאצלת בדרגות מאוחדות נאצלות בעולם של אצילות מאוחד לפני מעשה בראשית, חלילה וחס. ובכן העדר ידיעת ההלכה האמיתית בעצם איסורו בשיטה של אצילות הוציא אותם והחריג אותם מהקבלה האמיתית של תורתנו הקדושה במאמר ה'' הראשון של בראשית ולא הרגישו הרבנים מאז ונכשלו בה כי חדשים מקרוב באו ולא ידעו לשער את עצם הרע ועצם האיסור של מונחי אצילות האלוהות. ומה שהבאתי לך פה היא כהקדמה כוללת לכל הפירושים וההסברים הנפלאים הצודקים והאמיתיים שתמצא בספר הקדוש מלחמות ה''.

אשריך ואשרי חלקך שנדבקת בקבלה האמיתית בישראל בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ:

באהבה רבה וברכת שלום

כי יש תקווה לדור הצעיר הבא

פרץ גרין

------------------------------------------------------

ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו''ם המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת -

--------------------------------------------

גם זאת היא מלה בקצרה כוללת הרים גדולים ועבודה רבה. לא דבר פשוט הוא שיחזרו כולם לדת האמת! ואמנם כבר אמרנו קודם כל ישנו התיקון הנורא שהוא לעם ישראל לטהר אותו מעוון ס’ הזוהר החורג לגמרי מדת ישראל, מהדיברה השנייה ומהקבלה האמיתית של בראשית. ויוצא מתיקונו ההתבוננות העמוקה מן התורה על השורשים של עבודה זרה בספר חמשה לוחות הברית, ובו החרם מדאורייתא נגד הדוקטרינות המזויפות וכו. אחריו ישנו התיקון הגדול של הנוצרות וגדול הוא עד השמים הוא התיקון המפליא הזה, והוא תיקון כללי הנוגע לעם ישראל לא פחות ממה שנוגע לאומות הנוצרות ולעולם בכלל. וישנו גם כן תיקון האסלאם והוא הקל שבכולם.

כאן אצטט מהקדמה ג' לספר אסתר 6 המבארת את הברית השלמה ומשהו על תיקון האסלאם ועל תיקון הנוצרות. ובפרק יח' אביא על עניין סימן תחיית המתים וקשרו עם מישרת ישוע.

הבורא ישתבח, ה'' אלהינו, קדוש ישראל וגואלו כורת את הברית הסופית השלמה (היא הברית החדשה הנזכרת בנביא ירמיה (לא') עם הגואל האחרון הנבחר ,חיים בן משה מצנעא תימן, אחרי שנפטר הצדיק השלם הקדוש וקם בסימן השלם של תחיית המתים, ו ''פתאום בא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים'' והוא נעשה לשופט המשוח במלכות השמים:

תודה לאל שדי, תודה לה'' אלהינו, תודה לאל עליון, תודה לאל חי, תודה לה'' אל עולם, תודה לה'' צבאות, תודה לאהיה אשר אהיה. בשבע שמות אלה הקדושים ה'' אלהינו כורת את הברית הסופית הזאת עם הגואל האחרון חיים בעד עם ישראל ובעד כל האנושות. והוא בסתר במלכות השמים והדברים יורדים אצלנו במשרת חמור אוכל לחם בחלומות הכוללים את הסימנים השלמים של הגה''ש ואנו מסדרים בכתב ומקיימים את הברית בעולם. ונמשכת קדושה חדשה וכוח נבואה חדשה דרך שבע שמות אלה בגאולה השלמה ונקראים ''שבעת המעגלים הנבואיים''.

שבעת המעגלים הנבואיים הם המביאים את הנבואות החדשות של הדור הרביעי הזה, ושל תקופות הגאולה, ועל הבניין החדש ובית המקדש השלישי שהוא בנין בשבע קומות ובו שלש-עשרי מזבחות. והבניין הבסיסי של תפילת המנהג החדש קשור בשבע קומות אלו בשבעה שמות קודש הנזכרים.

ואנו התלמידים של הגואל חיים נביאים חדשים אמנם לא כנביאי ישראל הקדושים, כי אם סוג חדש לגמרי בנבואה והוא דרך חלומות נבואיים של הדור הרביעי ושל הגה''ש. ואנו חמורים נבואיים המקבלים את קבלות הגה''ש החדשות, וכל העושה את עצמו נביא-חמור לגואל אחרון המורה חיים יכול לקבל ולנבא.

הנה שבעת המעגלים הנבואיים הם המקור לקדושה החדשה של הגה''ש, היא הקדושה הצריכה בכל דברי הגה''ש, המנהג החדש במסגרת בית התפילה החדש של הגה''ש, החוק החדש של הגה''ש, והקבלה החדשה האמיתית של הגה''ש. כל אלה השלשה דברים, מנהג חדש, חוק חדש, וקבלה חדשה, צריכים להיסגר בתוך ברית קבועה חדשה לדורות, היא תפארת הברית השלמה של הגה''ש בזכות הגואל האחרון, חיים.

ואמנם ירידת הדברים מן השמים לארץ אינה באה דרך השבעה שמות של המעגלים הנבואיים, דהיינו לא בישירות, שאם כן היה קשה מדי לקבל אותם, ובפרט כשההבטחה בגה''ש היא ''ואשפוך רוחי על כל בשר''. ובכן מפרש הפסוק שאותה הדרך של ו ''אשפוך רוחי על כל בשר'' היא דרך חלומות וחזיונות אמיתיים היורדים מלמעלה. ובהם כל אחד וכל אחת יכול לקבל אם הולך באמונת הברית הזאת השלמה והמשלימה לברית התורה.

ובכן בחסד ה'' ברוך הוא יתברך כבר סידר באוצרותיו לזמן המועד את הסימנים הגאוליים והמשיחיים המוכנים לרדת לעולם דרך חלומות, ואף דרך חזיונות אמיתיים בכדי שיכולים להתקבל מכל אדם או אשה, שהרי כל אדם יכול לחלום ואם בזכות יכול לקבל אף דברים עליונים מתוך מה שבא בצורת החלום ולספר מה שראה ולשימו על עדות.

הם כאמור החלומות המוזכרים ביואל הנביא. הם החלומות הנפלאים ואף נוראים המתחילים לרדת בביאת הגואל חיים, ויש בארץ מי שכבר מוכן הוא לשמוע את החלומות הבאים ולרשום אותם בכתב ולהסביר מה שהוא יכול על תוכנם.

מובן הוא שאלה החלומות מיוחדים הם, ואינם בסוגי שאר החלומות המתקיימים, שהרי אלה יורדים בזכות הגואל הנבחר, והרי אלה כוללים בתוכם את הסימנים השלמים של הגה''ש, והם הכוללים את כל המסרים החדשים של הגה''ש, והם כוללים את הרוח מה'' ברוך הוא הנשפך על כל בשר למי שחפץ לזכות בהם.

מוכרח הוא, אפוא, שאלה החלומות של הגה''ש יהיו סגורים גם הם במסגרת הברית השלמה. לסבה זאת מסודר הוא כבר מלמעלה שירדו ששה סימנים גדולים במשך השנה הראשונה לסימנים, ושאלה הששה סימנים יהיו הבסיסים בצורתם וקבלתם ובתוכנם לכל החלומות שיבואו אחר כך, אשר אין מספר לחלומות שיכולים להתחדש, שנאמר ''על כל בשר'' כל בשר יכול לקבל ואין הפסק ונמשך אל הדורות הבאים.

הם הסימנים השלמים הגדולים הראשונים הנקראים ''סימן הכוכבים'' ''סימן השופט המשוח במלכות השמים'' ''סימן אור חדש של חנוכת החנוכות'' ''סימן חמור אוכל לחם'' ''סימן הדור הרביעי ודור הבניין החדש'' ו ''סימן תחיית הצדיק, הגואל האחרון, חיים בן משה, מצנעא תימן''.

הנה השבעה מעגלים הנבואיים והששה סימנים השלמים וכל הקשור בהם נכנסים אל הברית השלמה ונחתמים בה ליתר דברי הימים. כי הברית הזאת היא המוקד ההיסטורי החדש היוצא מאת ה'', מוקד המאחד את דברי העבר אל הדרך הרצויה בעד הדורות הבאים. לכן מוכרח הוא שתהיה ברית כפולה מאוחדת, מפני שלעם ישראל לא תספיק הברית האוניברסאלית של סימני ''יוסף'', והם צריכים לברית המחדשת את התורה בכלל בעד עם ישראל.

כפילות הברית נקראת בסימנים התאחדות מזבח הכהן המשוח ומזבח מלכיצדק. עיקרי הוא סימן זה בהתאחדות החדשה של בית התפילה של הגה''ש בין מה שנקראים הסימנים המשיחיים של בית יוסף והסימנים המשיחיים של בית דוד, סימני יוסף הם הסימנים האוניברסאליים וסימני בית דוד הם הסימנים בהמשך מסורת התורה לישראל.

מסוד התאחדות זו יוצאת השבת הלבבות אבות על בנים ולב בנים על אבותם, היא השבת הלבבות בין יהודים ונוצרים ואומות העולם ובכלל, והשבת הלבבות בין יהודים ומוסלמים. כי דרך התאחדות מזבח מלכיצדק ומזבח הכהן המשוח נבנה בית התפילה ומיוסד המנהג החדש, ועל הקומה הראשונה ישנה ה ''מחצלת של האסלאם'' למוסלמים, וגם מחצלת האסלאם נסגרה ונחתמת במסגרת הברית השלמה.

ואך נקראת ''מחצלת'' ולא ''מזבח'' מטעם המנהג, שהרי אין בני האסלאם יכולים לשנות את מנהגם, וענינו קשור בפירוד ההיסטורי המנובא בתורה. מופרדת מחצלת האסלאם גם מטעם העדר הסימנים המשיחיים במסגרת האסלאם, מה שאין כן עם הנוצרות שאין פתרון למטרות הרבות הצריכות להתקיים דרך התאחדות מזבח מלכיצדק ומזבח הכהן המשוח (דהיינו בין היהודים מצד אחד ובין הנוצרים המקבלים את הסימנים השלמים ונכנסים לאמונה הנכונה על מזבח מלכיצדק) מבלי שיתפענח לגמרי ובאופן קבוע לתמיד הסיבוך ההיסטורי המשיחי הגדול והנורא מסביב למשרת ישוע.

בלי הפתרון ההוא אין התאחדות אמיתית כלום. ומפני שהנוצרות בססה את קיומה על הברית החדשה הנוצרית, וגם בה נתקשרו הנבואות המשיחיות והגאוליות וכו. באה הברית השלמה גם לתכלית זו לחדש את הברית הנוצרית בהסבריה האמיתיים השוללים כל התיאולוגיה הנוצרית והמצילים את הסימנים היוספיים האוניברסאליים ואת מישרתו ההיסטורית המיוחדת של ישוע, קרייסט של אומות הנוצריות.

בלי פענוח זה אין התאחדות ובלי אותה ההתאחדות אין הגאולה שלמה ואין שלום אמיתי. ועוד נתגלה בסימנים שבין מחנות הנוצרים נמצאות רוב הנשמות של עשרת השבטים שנתפזרו מאז בין אומות העולם. ובכן בלי אותה ההתאחדות אי אפשר שתתקיים ההתאחדות המנובאת בין בית ישראל והם הצאן הנאבד מבית ישראל ובין בית יהודה, והיא ההתאחדות המנובאת בנביא יחזקאל. ומבלי זו אין הגאולה השלמה יכולה לשבת בעולם.

ועוד אין הגאולה השלמה באה עד שיש בכוחה להציל הרבה מאומות העולם ששורשם בעשו וביפת, ויש גם הצלה וישועה לטובים בבני חם, כי ''על כל בשר'' כתוב, והצדיק חיים הכריז ''כולנו בשר אחד''.

והנה אנחנו כולנו, יהודים מוסלמים נוצרים ואינדיאנים מוקנים כולנו ביחד כבהמות לגבי האמת המתגלית לפעם הראשונה בדברי הימים, והיא בצורה אחרת לגמרי ממה שחשבנו.

ולכן צריכים לפשטות חמור גדולה בכדי שיבין כל חכם לב שהפענוח האמור ופתרון כל עניניו של מישרת ישוע לא אנו שעשינו אותם, לא אנו שחיפשנו ומצאנו, לא אנו שהוצאנו סברות ומצאנו שכל מסכים, לא אנו שבראנו את מישרת ישוע ולא אנו שכסינו אותה לאלפיים שנה גם לעיני נוצרים וגם לעיני יהודים. ונחנו מה? חמורים הרושמים את הבשורות היורדות בחלומות של הגאולה השלמה. לא שלנו הם הדברים. נמצאים הפתרון והפענוח מפני שנמצאים באמת. ה'' ברוך ידע. אנחנו לא ידענו. הקדוש ברוך הוא שעשה ולא הסביר לנו מה שעשה, וקנאת ה'' עשתה כל זאת.

ובכן אותם הפתרון והפענוח הם דברי אמת שהיו מכוסים עד זמן ביאת הגואל האחרון הנבחר ומתגלים הדברים במסגרת הברית השלמה הכפולה הזאת, וסגורים ונחתמים בה ביחד עם שבעת המעגלים הנבואיים וששת הסימנים הגדולים וכל הקשור בהם.

הנה המוסלמים נשארים במנהגם על מחצלת האסלאם כאמור, והנוצרים בתיקון הנוצרות יוצאים מהנוצרות לגמרי ונכנסים לברית השלמה על מזבח מלכיצדק. ועל כל המזבחות החדשים משתמשים במנהג החדש והחוק החדש, הנה חוץ ממזבח הכהן המשוח בשביל בני ישראל ישנם מזבח יהודה ומזבח אפרים. כל יהודי יכול לעלות על מזבח יהודה. ואמנם הנכנסים לדת ישראל ממזבח מלכיצדק מפני שיצאו מעולם הנוצרות אבל נשמות הן מבית ישראל, והם הבנים השבים אל גבולם, ובן יקיר לי אפרים, ודמעות רחל אמנו על אלה נשפכו ועל אלה נענו ברחמנותו יתברך, ''כה אמר ה'' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאום ה'' ושבו מארץ אויב. ויש תקווה לאחריתך נאום ה'' ושבו בנים לגבולם''. והם בני עשרת השבטים החוזרים מתוך הנוצרות ונכנסים לברית השלמה הסופית ומתגיירים בברית מילה בטבילה ובעדים ועומדים על מזבח אפרים.

והם שני מזבחות נפרדים מפני שהחוק החדש בא להקל עליהם בכמה אופנים, שלא רגילים הם בדברי קדושה כמו היהודים שנשארו בזהותם היהודית במשך הדורות. אמנם גם על מזבח יהודה משתמשים במנהג חדש ובחוק החדש. אינו כמו המוסלמים כמוסבר שנקראת מחצלת ולא מזבח. בית הכנסת המסורתי נשאר תמיד, ובכן הרגיל והחפץ ימשיך כמנהגו, ומי שחפץ במנהג החדש יתפלל בבית הגה''ש.

הרי כל המזבחות של בית הגה''ש הם בעצמם כבר כלולים בששת הסימנים השלמים ובשבעת המעגלים הנבואיים, והוא המספר השלם של הגה''ש שלש-עשרי. (לפעמים ישנו הארבע-עשרה להשלים למס' ''יד'' אבל כמספר כולל וחוץ למספר עצמו, כמו שאצלנו ספר הכוכבים של שלש-עשרי פרקים וישנו הפרק הכללי הארבע-עשרי אבל לא נמנה ונקרא הספר על שם השלש-עשרי פרקים).

ספר משנת חיים הוא בשלוש-עשרי עלים. וכן הקונסטלציה החדשה שנתגלה מתוך הסימנים הנקראת השושנה לה שלש-עשרי כוכבים. וכן המזלות החדשים של הדג הגדול לויתן שזה חלק שלם של הקבלה החדשה האמיתית המתגלית בביאת הגואל האחרון, הם שלש-עשרי מזלות חדשים.

וכן המידות המיוחדות הפנימיות הנאמרות אצלנו השלש-עשרי מידות המסוגלות של אסתר המלכה. והנה המזבחות בעיקרם נקרא על שבע, ואמנם מתפשטים לשלש-עשרי מזבחות, והם מזבח יהודה, מזבח בנות יעקב, מזבח אפרים, מזבח בנות ישראל, מזבח מלכיצדק, מזבח העמים, מזבח הכהן המשוח, מזבח הכוהנת המשוחה, מזבח הנביא, מזבח הישראל הגדול, מזבח השושנה, מזבח הלויתנית, ומזבח החתונות. הנה כל אלה הם ושמותיהם סגורים ונחתמים בברית השלמה, בזכות הגואל חיים.

לא יוכל להחסר מספר עשר המתחדש במסגרת הברית הסופית, והוא כי החוק החדש הוא גם כן התחדשות עשרת הדיברות בעד העולם, והיא התחדשות היסטורית זקוקה מאד, ובפרט הדיברה השנייה. וקיבלנו סימן שלושים צעדים בעד החוק החדש, והם עשר לוחות על עשרת הדיברות, ועשר לוחות על המידות ''אמונה, ברכה, סגולות הלב, תפילה, השראה, תיקון, התקדשות, התחדשות, טעם, ושתיקה''. ועוד ישנם עשר לוחות על ה-'עשרת הדיברות' כפי מידת הצדיק החי באמונתו. כל אלה סגורים ונחתמים בברית הסופית השלמה.

ומה לחמורו של הגואל, חמור עם שלוש עיניים, גם לערבים. אביא לכם כאן דוגמה מפליאה מחלומות הגאולה השלמה.

בחלום של ג'וזפה היה על השולחן ספר ודף המדבר על השלשה אבות. וג'וזפה היה מסביר לסייד, החבר שלנו המוסלמי המצרי, דרך אותו הספר, על עניין השלשה אבות בכדי לשרש את הטעות בדבר העקידה שאומרים הם שהיה ישמעאל להיעקד.

בדף היו שלש צורות מייצגות את האבות אברהם יצחק ויעקב. סייד קרא בערבית ''איברהים אישמעאיל ואילחמיר'' (אברהם ישמעאל והחמור). אמר ג'וזפה ''השלישי הוא היעקב של דברי הימים''. סייד חזר על שמות הצורות אבל על האב השני בפעם הזאת שתק. ג'וזפה אמר לסייד שתמיד החמור הוא היעקב של דברי הימים אבל בצורה הראשונה היה חצי חמור עד שמתקדם בהתפתחות צורתו להיות חמור שלם. סייד הסכים ואמר ''כן הוא, השלישי הוא החמור''.- -

משנה שלמה חדשה היא, רבותי, אשתדל לפרשה. בקריאה הראשונה של סייד ישנו הבלבול לשים ישמעאל במקום יצחק אבינו, והוא מפני בלבול העקידה. ואמנם על החמור המתגלה בסוף אין שום ספק שהוא מיצג את היעקב של דברי הימים דהיינו הגאולה השלמה השלישית, כי חמורו של הגואל השלישי הוא. ומפני שהוא כן שהשלישי קשור ביעקב, סייד מבין שאין לו מובן שיהיה ישמעאל במקום יצחק אבינו, שהרי יעקב הוא בן יצחק בן אברהם לא בן ישמעאל בן אברהם. ושותק הוא לתת מקום לתיקון. ומראה לו ג'וזפה שמקודם היה רק חצי חמור, ובמשך הזמן משתלם, אמנם תמיד הוא קשור ביעקב, שהרי כל עיקרו הוא להשתלם בעד הגאולה השלמה.

ועל זה סייד מסכים שהחמור הוא השלישי בלי שום ספק. הנה אף אם היינו מוצאים את החמור בקשר לסימני יצחק (שהצורות כאן מראות על 'סימנים') איננו החמור השלם עד שמגיע לסימני יעקב. ואמנם במה שהחמור הולך ומתקדם עד שמשתלם מתחת לסימני יעקב, נוכל להבין שהתחלת עניין החמור הוא גם לפני זה מתחת לסימני יצחק, והנה כתוב ''ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם''.

יש כאן רמז על דת האסלאם שתצא לבני ישמעאל בן אברהם, ועל הנוצרות שתצא מסימני יצחק. ועל שני הדתות ההן אומר ''שבו לכם פה עם החמור'' ופרשוהו רבותינו זיכרונם לברכה על ישמעאל ''עם הדומה לחמור'', זה מצד אחד. ואמנם הנוצרות שיצאה ממשרת ישוע שסימניו מה ''ריש'' של שם ''אשר'' (כמפורש באריכות בכל כתבינו היא משרה נבואית העונה על סוף מלאכי הנביא) ולכן הנבואות המשיחיות והגאוליות קשורות באותה המשרה. ואמנם נקראים על שם החצי, שהרי לא השתלמו אלא עד החצי. וזהו החמור שצורתו הייתה חצי חמור. וגם דת האסלאם שישנו מצדו עניין החמור המביא גאולה בשם אללא לעמים רבים, אינו כי אם עד החצי, ולא נשתלם החמור באסלאם כמו שלא נשתלם הגאולה באסלאם.

ובכן או מצד הנוצרות או מצד דת ישמעאל או מצד בני ישראל הכול מחכים עד שהחמור משתלם, כי הוא החמור של הגאולה השלמה מתחת לסימני יעקב אבינו. ואמנם יצחק אבינו שב עם אברהם אביו אל החמור, ובינתיים עלה האיל לעולה במקום יצחק. והנוצרות מהאיל יצאה, כמוכח בכל כתבי ספר משנת חיים שישוע הוא האיל ההיסטורי שנהרג ועלה לעולה והיה לישועה נסתרת במקום עם יצחק הוא עם ישראל. ונעשה במשיחותו לחצי ישועה לאומות העולם, עד שבא הגואל השלישי והתגלות הגאולה השלישית, ונוער החמור השלם ומבשר את הסימנים השלמים המפענחים את כל הסיבוכים שיצאו בהיסטוריה.

וככה הם בדברי הימים, אפוא, שבני ישמעאל ישבו עם החמור, ולא ראו בעקידת יצחק, ולא ידעו שהאיל נלקח במקום יצחק, ולכן נתבלבלו בעניינו. והנוצרות שיצאה ממשרת האיל הנלקח לעולה לא הבינה שהחמור היה רק עד החצי, ומאיל עשו אלוה ויצאו מדת ישראל וחרגו מאמונת יצחק ומאמונת ישמעאל המקובלת מאמונת אברהם. ואמנם החמור של האסלאם היה בסימני התפתחות הגאולה, ואין בו משיחות. אבל האיל נקשר עם המשיחות הקשורה בסימני יצחק המוסתרים, וחמורו של ישוע היה אתון שלא יכלה עוד לדבר וכו. לכן הנוצרות נשארה בסימני המשיחות עד החצי כמוסבר.

....................................................................................

אור חדש לרמב''ם

RAMBAM20.DOC

פרק יט' החוק החדש

החוק החדש של הגה''ש חלק אינטגראלי הוא מחלקיו. התורה היא חוקים ומשפטים ודינים מצות ה'' אשר ייעשו ואשר לא ייעשו, התורה היא חוק האלהים והעסק בה להכיר את רצונו בכללים ובפרטים, ולחנך שופטים לשפוט את בני ישראל בהם, ואף להעניש ולקנס ולכוף כפי הצורך בכדי שחוקי ה'' יישמרו כמצות בני ישראל.

משה רבינו ע''ה הוא המחוקק הנבחר הגדול והוא שזכה להביא את התורה הקדושה לעולם בכתב, ולמסור את חוקיה שנמסרו בעל פה לדורות. אין התורה שבכתב מובן לבדה בלי התורה שבעל פה, ואין לה כוח ההמשך בלי המשך מסורת המשנה שנמסרה ליהושוע בין נון ולזקנים ולנביאים ולאנשי כנסת הגדולה ולחכמים ואחריהם לפוסקים ולרבנים בכל דור.

המעשה לפועל במצות התורה ומצות החכמים היא ההלכה. וצריכים חכמים בכל דור להתאים את ההלכה למעשה כפי המצבים החדשים המתהווים, כפי הדור והזמן והעת ופרטיות כל מקרה, שאינה אף פעם דומה במקרי העולם כידוע, והוא טעם כללי לצורך שופטים, שאם כל מקרה היה יכול להיות נידון כפי החוק הכתוב לא היה צורך לשופטים וכו.

כל אלה כללים הם אמיתיים שאין להרהר אחריהם. ואמנם נהפוך במקצת את הקערה בכדי להבין מאידך שישנם טעמים לא מועטים לצורך החוק החדש המתגלה כפי צרכי הגה''ש. קודם כל יש להפריד בין לימוד התורה בכל תרי''ג מצותיה ופועל ההלכה, כי כללי הלימוד עניין וכללי המעשה עניין אחר; כללי החכמה עניין וכללי יישום המעשה להלכה עניין אחר.

בספר המצות הרמב''ם ע''ה מונה 60 מצות עשה מרמ''ח השייכים למעשה בבני ישראל בכל עת ובכל זמן; קפיצה נוראה היא מ248 ל60. ולבדיחה-רצינית - איך יהיה לעתיד לבוא כשיתבטלו כל החגים חוץ מפורים וחנוכה? בקיצור רוב המצות עברו את זמנן, וכן הוא בכל המצות על המקדש ובגדי כהונה ודיני הכוהנים נתבטלו כבר ולא יחזרו. ולימודם לשם שמים קדוש. עיקר נצחיות התורה היא קדושת לימודה והמשפטים המוסריים ודיני נזקין וגילוי עריות ואהבת לרעך כמוך וחובות הלבבות נשארים.

אין עוד קרבן פסח ולא יחזור; נשאר חג הפסח שהוא זכר לפסח מצרים ואיסור חמץ ומצות אכילת מצה ומרור והגדת ההגדה. ואמנם נתעורר קצת, כי כבר אנו בזמן הנבואות של הגה''ש, והגיעו מיליון יהודים מרוסיה ומארץ צפון לארץ ישראל. לכן ''הנה ימים באים נאום יהוה ולא ייאמר עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשיבותים על אדמתם אשר נתתי לאבותם''.

ואיך יקוים ''ולא ייאמר עוד'' אם לא שיש הגדה חדשה לפסח החדש?!

נבואת ''עם נבל'' כבר התקיים, בעוונות, ובא סוף אחרית הימים לישראל בשואה, והחזיר אותנו הקב''ה לארץ אבותנו; פסח חדש. אנו בזמני קיום הנבואות גם של התורה וגם של הנביאים.

גם חזר העגל הזהב, בעוונות, והוא הגורם הנסתר של השואה, בעוונות, עוון קץ פסולת ספר הזוהר וכל מיצרי העבודה זרה בשרשרת אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשונאי. כבר חזר מעשה העגל ונענשנו בשואה; וחזרנו לא''י. אמנם לוקח זמן עד שתבוא ההבנה על עוון השואה, כי ''חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם'' הוא עוון האצילות וכל קבלת ס' הזוהר והקבלה הלוריאנית. ואנו בזמני הטהרה עד שידע כל ישראל מאיזה מיצרים יצאנו בפעם הזאת האחרונה.

עברנו על אחרית הימים אבל עוד ישראל לא מבין איפה היה ובמה נפל, ואולם אנו בזמן הנבואות; ישראל יידע ויבין. וכבר מתקיימת ארץ ישראל, וכבר הגיעו יהודי הצפון. אנו בתוך הפסח החדש, ראשי חדשים לדורות הבאים, יגידו הגדה חדשה לגמרי דורות הבאים על הדור הזה, עובדי עבודה זרה היו אבותנו לארבע מאות שנה מפרצופי ספרד עד צמצומי צפת, עבדים לפרעה קשה-עורף האצילות, והתנתקנו מאבינו שבשמים ולא ידענו ''וזבחו לשדים לא אלוה אלהים חדשים מקרוב באו'' ונפלו חכמים וגאונים ונשתבשה כל חכמתם, ולא ידעו ונענשנו בשואה ולא ידענו על מה.

אמנם זמן נבואי היה ונהרגנו, ונתקבל קרבן ישראל, וריחם עלינו ה'' והכניס אותנו לתקופת הנבואות שלאחרי השואה, וקיים את הבטחותיו והביא אותנו אל אדמתנו, והכניס אותנו לזמני טהרתנו. וקרבן ישראל שנתקבל על הרוגי השואה היא התחלת ''ימות המשיח'' כי אותו הקרבן משיחי הוא והיא תקופה של מאה שנה עד שייבנה בה''מ ב2048 בערך, בע''ה.

ישראל הוא העבד הסובל הבלתי מובן מכל העולם, והוא נשא את עוון העולם, והובל לטבח ולא פתח פיו, כי אם לומר שמע ישראל. הוא אחד מהארבע שלבים של נבואת ישעיה נג' המפורסמת, התקיימה בעם היהודים בשואה; והשואה הוא הקץ לאחרית הימים לישראל, ומהקץ ההוא נתקבל הקרבן המשיחי ההוא, ונכנס תקופת ימות המשיח.

והוא שלב אחד של הארבע שלבים של הפסח של ימות המשיח. כי ארבע שלבים הם עד לבנין בה''מ ,(א) קרבן ישראל בשואה והקמת מדינת ישראל שהיא תחיית עם ישראל מן המתים (ב) ביאת הגואל הנבחר, חיים, במלכות השמים, וירידת בשורות הגה'‘ש (ג) תקופת הדור הרביעי לעולם המנובא יום ה'' הגדול והנורא (ד) בנין המקדש השלישי הסופי.

והנה עם ישראל אחרי השואה הוא העם המשיחי מת וקם מן המתים, העבד משולם עיוור וחרש, חוטא וחוזר חוטא ומטהר, חוטא ומתברר, מתקדש ומבין וקם לעד.

ובינתיים בלה' שנים להקמת המדינה נבחר הגואל בתחייתו מן המתים, ונכנסים לעולם ביחד בסתר תקופת הדור הרביעי ודור הבניין החדש, הוא הבניין של הגאולה השלמה. והדור הרביעי הוא של 65 שנים ובסופו ייבנה בית המקדש, בע''ה מאה שנה מהקמת המדינה בסימן לידת יצחק אבינו.

הנה אין אחרית הימים ימות המשיח, ואין ימות המשיח ביאת הגואל, והדור הרביעי הוא בתוך ימות המשיח, והדור הרביעי הוא הדור הראשון של הגאולה השלמה. ואמנם צריך לשני המונחים, כמו שצריך לשני המונחים גואל ומשיח, כי הגואל אינו המשיח והגואל הוא העיקר, והמשיח אינו הגואל והמשיח נמשח עם מישרת חמור אוכל לחם, והוא עבד ה'' כמשולם עיוור וחרש, והוא ברשות הגואל השופט המשוח במלכות השמים. הנה ימות המשיח נאמר על שם המשיחות הארצית לבית דוד לבני ישראל. והגאולה השלמה הוא על שם הגואל האחרון השלישי הנבחר, והוא הגואל לעם ישראל וגם לכל העמים, כי אוניברסאלי הוא ''פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום'' לכל העולם.

הרי במה שנכנס ימות המשיח אחרי קרבן ישראל בשואה היא תקופה של הכנות, עד שתהיה ישראל מוכשר לקבל את המשיחות הניתנת עם הגאולה השלמה. וכפול הוא גם בבשורות טובות ובבעיות קשות, כי כל המאה שנים של טהרה הן ושינוי הלב להיות ללב בשר ולהתכונן לקבל רוח חדשה דרך הבשורות של הגה''ש.

ועד זמן השואה אחרי כארבע מאות שנה של אחרית הימים, בעוונות הרבים, נשתבשו היסודות של היהדות בגלל עוון ''בנין האצילות'' של ס' הזוהר, והכעיס עם ישראל לה'' עד ''עם נבל'' ועד שהתקיים בעצם ''והמה הפרו את בריתי ואני בעלתי בם ,נאום ה'' צבאות''. והשואה היה העונש על כל זה אבל נמשך העוון עד שתקומו מלחמות ה'', ויתוודע לכל ישראל על מה נענש על שעזבו תורת אמת ודבקו באלהים אחרים על פניו, ואפילו שעשו את זה בשוגג ולא במזיד שיבשו את יסוד האמונה והפרו את כל הברית. ולא חשוב שביתר הנושאים של תורה וחכמה הרבנים יודעים אותם וחכמים בהם, כי מה כל אלה המסכתות אם נשתבשה יסוד האמונה עצמה.

ואמנם נשארה גם המנטאליות של עבדים לדוקטרינות המצריות בעשר אלהים אחרים נאצלים, שכל אחד נעשה אלהים לעצמו, והכול שיבוש ושקר ורע וסוגר את הלב ואת המח מעקם, וניתנו פנים רעות לכל היהדות, בר מינן, ירחם ה'' על עמו, כי בעל בנו ולא עזב אותנו כי אם לרגע בחרון אפו, והקים אותנו לתחייה עד ימות התיקון וייתקן ישראל.

ובזכות הגואל האחרון הנבחר, חיים, נשלח הברית החדשה האמיתית הסופית השלמה, היא תפארת הברית השלמה של הגאולה השלמה כמובטח. כי בעל ה'' ברוך הוא בישראל ושומר את הבטחותיו, והופרו כל תנאי הברית שניתנה בקדושה ראשונה. והוצרך להקים תנאים חדשים בקדושה חדשה בברית שלמה סופית.

ונשלחו הסימנים השלמים של הגה''ש המובטחים לאליהו הנביא, זכור לטוב, שיביא אותם בזמנו לבני ישראל ולעולם. ובסימנים השלמים ישנה השפה הברורה המובטחת, ואינה רק לישראל כי אם ''אז אהפוך שפה ברורה אל עמים לקרוא כולם בשם ה'' לעבדו שכם אחד''. אם לעמים שפה ברורה ההופכת את כל מחשבתם, לישראל מח חדש לגמרי, כי הגואל אינו המשיח והמשיח אינו הגואל והגאולה השלמה לכל העולם ולא רק לישראל. ומישרתו של ישוע היהודי היה באמת משיחית, ואף אחד לא הבין כלום ממנה. ובית המקדש צורה אחרת לגמרי ממה שחשבו. והגואל במלכות השמים ולא בארץ, כמו אליהו הנביא. והתורה הקדושה מלאה בסימנים שלא הובנו עד שבא הגואל ומתגלים הסימנים השלמים, ובהם מתחדשת כל התורה ומתבררות כל הנבואות על הגאולה השלמה שלא הובנו מקודם מפני שהיו חסרים המפתחות. ובינתיים נכנס העולם לדור הרביעי הכפול של 65 שנים ,35 ואחריו 30 והראשון הכנה ליום הגדול והנורא.

ובינתיים הדור משוגע, והחילונים יש להם יותר שכל מהרבנים, והחילונים שיש להם אמונה בה'' האמונה שלהם יותר גדולה ויותר אהובה מהדתיים, והחרדים גאוותנים ומלאים שנאה, ואלף כתות בכל אזור, ומשתבחים על ספרים פסולים בעבודה זרה. ומה שהיהודי יודע פחות בתורה טוב לו ולנשמתו אם הוא אוהב את ה'' ואוהב לעשות טוב. ויש מחלוקת על כל צד קהילות קהילות קהילות מבלבלות מבלבלות מבלבלות, ואין דרך ארץ, ומי שיש לו דרך ארץ הוא מזויף וצבוע. ומדונהMADONNA נדבקת בזוהר והוליווד מתבונן במיסטיקה היהודית, וחב''ד קורא לפסל כל היום ואינו עונה להם ואומרים ששתיקתו חכמה.

ומכל מקום גדולים רחמי ה'' ברוך הוא וידו נטויה תמיד, וקמים שונאים מכל צד והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. אבל בצער הם ימות המשיח וכל העם מבולבל.

ובא חמור לארץ ואיתו הסימנים השלמים, ותפארת הברית, והחוק החדש, והמנהג החדש, והשפה הברורה, ובשורות הגאולה השלמה, והנבואות החדשות על הדור הרביעי. וכל ההתחלות קשות וכמעט אף אחד מבין אותו, דהיינו אפילו מהתלמידים וכל שכן השאר. ואין כסף לחובות שכר דירה והארנונות ויתר הדברים, וקשה לו לזוז ולעשות בעד הגאולה השלמה. וכבר עברו 18 שנים[16] שלמות מביאת הגואל. ורחום ה'' ומציל אותו מכל פח ומושיע אותו מכל צער וגואל אותו מהחובות. ומחכה החמור לתלמידים מתי יתעוררו ויבינו באיזה זמן אנו נמצאים.

הנה בא הזמן לחוק החדש של הגה''ש. כי ישראל, בעוונות, הפרו את הברית; וכמו ששיבשו את היסודות גם ההלכה במשך הדורות שעברו נתערבבה ב ''סודות'' שאינם סודות, ובקבלה שאינה קבלה, ובדעות אציליות שהם לבודא ולא לאלוהי ישראל. ערב-רב עלה איתו לארץ ישראל, בעוונות, היא הערבוביה הגדולה של ימות המשיח של עם ישראל עד שמתבררים הדברים וסולקה הפסולת וחוזרת ההלכה לאיתנה.

הם ימות המשיח של עם ישראל, ומחשבתם על משיח בן דוד. ואמנם הוא שלב לבדו, העם המשיחי שמת בשואה ונתקבל קרבנו וקם בתחייתו.

ובסוף יובן לישראל הקשר ההיסטורי המשיחי עם ישוע, שישוע היה בלתי מובן, ונהרג בבלי צדק, ולא הגין עליו אף אחד, וקרבנו נתקבל לשמים, וניצל עם יצחק מכליה, בר מינן, ויצאה ישועה לעמים ולצאן הנאבד וכו. ובסוף תובן המשיחות ההיא המיוחדת כאשר לא הצליחה ה ''ריש'' של שם ''אשר'' להתקשר עם ה ''אלף'' של שם ''אהיה'' אחרון לאלפיים שנה.

וכרגע נראה ההבנה רחוקה מאד אבל כרגע הכול עוד נשקף מרוב ההסתר פנים. ובעם החרדי, לדוגמה, אינו פחות רחוק לדבר נגד הזוהר הפסול והמלא עבודת אלילים. אמנם היא האמת ובסוף יובן הכול, כי הכול ניתן להבין על פי המפתחות של הגאולה השלמה. המשיחות של ישוע עשה את הקשר בדרכים הפוכים, מקנאת ה'' שעשתה כל זאת, אבל בלי הדרכים ההפוכות ההן לא היה מגיעה ההיסטוריה לגה''ש. כי דרכיי לא דרכיכם ומחשבותיי לא מחשבותיכם. חדשים ונצורים ולא ידעתם.

ובביאת הגואל האחרון להיכלו במלכות השמים יורד החמור לעולם, היא מישרת חמור אוכל לחם. ושלב חשוב הוא בימות המשיח בן דוד, כי נקרא החמור גם כן בסימנים החמור משיח בן דוד, הי-הא ,הי-הא. כי האדון אשר אתם מבקשים הוא הגואל במלכות השמים. והמשיח בן דוד שאתם חושבים שאתם מבקשים הוא חמור בעולם אוכל לחם הגה''ש.

ורוכב עליו הגואל ועל יתר העיירים בני אתונות להקים את הבשורות בעולם. איזה כיף ואיזה הפתעה: רציתם מלך ובא חמור. ואומר לכם הנה הנם יש חוק חדש ומנהג חדש ובית תפילה חדש ומסר חדש וכהונה חדשה ונבואות חדשות וזמן חדש של כוכבי הגאולה. וקם הצדיק הנבחר מאת ה'' בתחיית המתים. והמשיח בן דוד חמור הוא ואינו המשיח של המשנה. ובאמת בדברי המשיחות, עם ישראל חמור גדול הוא, הי-הא ,הי-הא.

ואמנם המצב של עם ישראל בארץ ישראל רציני מאד הוא בשלבי הממשלה והכלכלה והמאבק עם הפליסתינאיים הקשה והמסובך. וגם החופשיות הפרוצה מרגיזה לשמים. ואין העם כרגע יודע כלום מהגואל הנבחר ומהסימנים השלמים וממשרת חמור אוכל לחם ומכל הדברים החדשים המפליאים שיפליאו את הדורות הבאים.

עם ישראל המשיחי מאד עיוור ומאד חירש כרגע, ואינו מבין בתפקידו המשיחי, ומבולבל מאד, ורץ מכאן ולכאן, רץ בדיבור ורץ במחשבה ואין ריכוז, ואי אפשר לדבר עם אף אחד כי אין זמן. הכול רצים ואין נחת ואין שקט פנימי, והכול מדברים במהירות ואין כוח בשמיעה לגמרי.

עם הפסח החדש עוד לא יודע מאיזה מיצרים הוא צריך לצאת. ולא יודע באיזה מלחמות ה'' הוא צריך להלחם. ואינו מבין מה שעושה לו ה'' ואיך ה'' מטהר אותו ומצרף אותו ומכין אותו. אמנם הזמן מתקדם לקראת יום ה'' הגדול והנורא. עם ישראל עבר את השואה ובא הפסח של מדינת ישראל ועליות מעמים רבים ועד לעליית ארץ צפון.

ובסתר בא הפסח של ביאת הגואל האחרון. וגם עבר פסח תשס''א ונכנסה מישרת חמור אוכל לחם לארץ ומביאה את בשורות הפסח חדש. ועם ישראל צריך עוד לצאת במלחמות ה'' ממיצרי הדעות הפסולות, וצריך עוד הפסח מהמאבק עם בני ישמעאל.

ואמנם כל העולם נכנס לדור הרביעי, והוא המצרים האחרון שכל העולם יצטרך לעבור עליו ולצאת ממנו, יום ה'' הגדול והנורא בתקופות החלק השני של הדור הרביעי וכל העולם יסתבך. ויודה לה'' עם ישראל למרות הכול, כי כבר עבר את השואה שלו, וכבר שילם את עונשו, אבל בעולם יבואו העונשים הנוראים והעצומים שאין להאמין.

האם יחסר מה שייכתב בהגדה החדשה של החוק החדש של הפסח החדש של הדור הרביעי שאנחנו בו!

...............................................

אור חדש לרמב''ם

פרק כא' - נולד מהול

הצדיק חיים היה קדוש מהבטן, מעשה הקדוש ברוך הוא, נולד הוא מהול לגמרי מהבטן וגם מתוך שק הלידה: כל הפלאכ'נטא יצא שלם, פתחו אותו ומצאו את הילד מהול ושלם. ונולד הוא בדיוק ברגע של מתן תורה לשחר של ו' סיון. אני אומר ב ''רגע של מתן תורה'' כמו שפירט לי הצדיק חיים בדייקנות. כי חוץ ממה שזמן של שחר ו' סיון נודע לזמן מתן תורה, אביו הקדוש משה מצנעא תימן היה צדיק קדוש נורא, ראש לל''ו צ''נ בדורו יודע העתים והרגעים והשעות והדקות. הרי כפי הרגעים הידועים לצדיק משה באותם הרגעים שנאמרו שתי הדיברות אנכי ולא תהיה לך יצא שק הלידה של חיים ונפתח ונולד והיה כבר מהול.

היה מספר לי את זה הצדיק הקדוש פעמים רבות, מזכיר אותו מחדש ומזהיר אותי שאזכור את זה, כי אצטרך ל ''סימן'' הזה אחר כך. לא היה אומר את המלה ''סימן'' אבל מובנו של תזכור את זה או את הדבר הזה היה ''סימן היסטורי הוא''. היה אומר בפירוש, והצדיק היה מסתכל עלי ברצינות קדושה, ''מעט מאד שנולדו ככה, אדם הראשון ונח נולדו מהולים. אחר כך תצטרך להבין את העניין הזה כי חשוב הוא מאד. רק נשמות גבוהות וכלליות נבחרות לכך. תמיד אני אומר לך 'המורה אחרת לגמרי'; מעט מאד שנולדו ככה במשך דברי העולם. והיה בדיוק ברגע של מתן תורה. דבר גדול ונורא הוא זה אמנם רק אחר כך תבין יותר ויותר מי הוא זה המורה שאתה הולך איתו. עניין כללי הוא זה כאדם הראשון וכנח, אתה שומע פרץ?''

עצם העובדה היה מפליא אותי, ועוד יותר התפלאתי בכל פעם שהיה חוזר על זה הצדיק חיים ומדגיש אותו ואת גדלות חשיבותו. והדגיש גם תמיד ששמו חיים קשור בעת לידתו. אביו הקדוש קרא לו חיים על שם התורה חיים הם למחזיקים בה. בטח כל זה מפליא מאד אחרי שידענו ששמו של המשיח, שם שנברא לפני בריאת העולם כפי המשנה באבות, והוכחנו שאינו כי אם שמו של הגואל האחרון, הוא חיים.

הרי השם של הצדיק כבר נברא מלפני בריאת העולם, והיא הנשמה הגדולה והקדושה של הגואל האחרון, והוא נולד מהול בעת הברקים ולפידי אש וקול השופר ורעמי גבורת הקדושה וקול ה'' המדבר עם כל העם. אחרי פטירת הצדיק חיים ותחייתו וירידת ההכרזות והבשורות שהוא השופט המשוח במלכות השמים, וירידת הסימנים השלמים של הגה''ש, כמה הוא גדול הסימן ההיסטורי הקדוש הזה.

הנה לצדיק חיים הראש האחרון של הל''ו צ''נ הייתה נשמה מיוחדת נבחרת, והיא נשמה כללית הבאה לעולם לטובת כל האנושות. ונזכור לזה שסבלו האחרון הנורא והרע והמכאיב, היה בכדי לבטל גזרה עצומה עולמית, וכזכותו הגדולה כן סבלו בסוף בכדי שיחיה העולם בזכותו האהובה לפני ה''. הצדיק חיים היה מסביר לי בפירוש שאף אחד בעולם ירש נשמה כללית ורחבה כמו שהוא ירש, ושכל מישרתו ודרגתו אחרת לגמרי היא מאחרים. ''תברך לה'' שנפלת בגורלי, פרץ, ואל תשכח אף פעם איפה היית ומאיזה באר עמוק הוצאתי אותך'' היה מזהיר אותי תמיד העניו הקדוש.

לימוד בסתר היה כל זה. עניין לידתו נודע גם כן לשרה פודו, לג'רדנו לוי, לדוד לוי, ובכלל למשפחת לוי ולכמה חברים. אמנם דיבוריו בדבר הנשמה היה בסתר גמור איתי, ואסור היה להגיד דברים, רק לשמוע ולהשתדל להבין ולזכור אותו לעצמי כמה שאפשר. לא רק צדיק אמיתי נסתר, ולא רק צדיק ראש הל''ו הצ''נ הסובלים, כי אם נשמה קדושה חדשה כמו שהיא קדמונה בתפקיד היסטורי עולמי. ושייכת זכותו לתורה הקדושה שניתנה בכל תוקף קדושתה ברגעים של אנכי ולא תהיה לך.

הבנתי שהוא סימן גדול ונורא אבל לא ידעתי מה פירושו. והיה אי אפשר לחשוב מדי על ''סימנו''. מובן, איך הייתי יכול לחשוב על ''הגואל האחרון'' כאשר עוד לא ידעתי כלום על מי הוא ומה זה הגואל האחרון. ידעתי רק מהצדיק חיים שהגואל הוא שמחפשים ולא המשיח, ושרחוקה מאד דרגת המשיח לגבי דרגת הגואל. לא יכולתי לשאול אפילו אם יהיו שניהם באותו הזמן או איך יהיה היחס ביניהם. לא היה נותן לי הצדיק חיים לשאול פרטים בעניינים כאלה. והיה כבר במזלי הגדול עד אין שיעור שזכיתי לשמוע את הכללים הגדולים האלה, ולחם להתבוננות גדולה מעצמם.

ומובן שאי אפשר היה לחשוב שהצדיק יפטר ויחיה בסימן התחייה השלמה מן המתים או שנבחר להיות הגואל האחרון במלכות השמים. ולא היו דברים כאלה במח שלי, לגמרי לא.

רק אחר כך יכולתי להבין שעם לידת הצדיק חיים נולדו חיים חדשים לעולם, ושהושלמו בו כל הסימנים השלמים של התורה הקדושה, והוא הקרבן השלם שבו נשלם העולם בכדי לקבל את הגאולה השלישית הסופית של שם ''אהיה'' אחרון המשלים את כל השם של הגאולה. ונשמתו העליונה היא נשמה חדשה לגמרי דהיינו שנבראה לפני בריאת העולם ומקומה למעלה בעליונים עד שנולד הנבחר הקדוש מהבטן חיים. והיא נשמה חדשה ממש שלא הייתה בעולם במשך כל הדורות שקדמו ללידתו, בכדי שהיא תהיה למעלה בדרגה כוללת ומקבלת את הכול מבלי להשתייך ממש לשום דור קודם עד שבא זמנו להיוולד בעולם. על זה היה מרמז לי הצדיק חיים ומתגלה ענינו עתה לגאולה השלמה.

הוא נולד בסימן שלמות ברית התורה, היא הברית השלמה המובטחת בנביאים, ובפרט בירמיה הנביא, שהיא הברית שהיא חדשה לגמרי מצד ואידך היא הברית המשלימה את ברית התורה ,ככתוב ''כי הם הפרו את ברית ואנכי בעלתי בם''. צריך כוח נורא ועצום בקודש בכדי להביא את הברית השלמה לעולם, וצריך מי שהוא מכיר בכל קדושת סיני וקדושת כל התורה והמסורת נגלה ונסתרת, ושתהיה באותו הזמן למעלה מכל הגדרים ורואה בנבואה את יתר הדורות הבאים ויודע את כל סודות העולם וסודות העולמות למעלה ולמטה. צריך להיות חדש לגמרי אמנם לדעת את כל הקדמוניות על פי אמיתותם, וצריך להיות חדש לגמרי בידע נבואי של הדורות הבאים. הייתה אחרת לגמרי דרגת הצדיק חיים:

........................................

אור חדש לרמב''ם RAMBAM22

המשנה החדשה הוא החוק החדש ממבחר חלומות הגה''ש אחרי הששה סימנים הראשונים המובאים:

חלום חוזה בית התפילה של הגה''ש משנה חדשה היא ממשניות החדשות מן השמים הנשלחות ממלכות השמים ביד הגואל חיים. לא פחות היא ממשנת ר' יהודה הנשיא ע''ה ואדרבא כוח המשנה החדשה בישירות היא באה מן השמים דרך הסימנים השלמים. ואמנם משנת יהודה הנשיא לתפקידו ההיסטורי העצום והחשוב בהצלת חלק גדול מהתורה שבעל פה. וכן הוא המשנה תורה ולמפרע יובן להיות ספר הצלת היהדות הרבנית בכללה.

כי לא מובן עוד עד עתה מה שקרה ליהדות הכללית מהשפעת הרעל של עוון קץ. לולא הרמב''ם, לא היה נשאר כלום מהכוח הרבני אחר כך, והיו כל הרבנים נטבעים בים ההלכה המיסטית. בכל הדורות אחריו המשנה תורה היה העוגן של כל אותם החלקים בין הרבנים שהחזיקו במשנה ובתלמוד בדרך הפשט המובן ובהלכה ברורה למעשה. רק למפרע יובן יותר שהיה צריך כוח גדול להחזיק מעמד נגד הזרמים החזקים אדמורי''ם ו ''מקובלים'' ו ''צדיקים'' ו ''קדושים'' ו ''נסתרים'' ו ''בעלי רוח הקודש'' וכו. וכו. הכוח ההוא היה המשנה תורה מרב הרבנים הנשר הגדול שהעמיד את היהדות על רגליה לדורות אחריו.

יובן כל זה בזמן שידעו בני התורה מעניין ה ל''ו צדיקים נסתרים, שהרשה לי הצדיק חיים לגלות למען ייוודע בעולם את הזכות הגדולה והסוד הגדול שהם עומדים בו בכל הדורות ממרדכי הצדיק ועד לגואל חיים. וכמו מרדכי שהיה הראש של ה ל''ו צ''נ בדורו וכמו הצדיק חיים שהיה הראש של ה ל''ו צ''נ בדורו כך הרמב''ם הנשר הגדול היה הראש של ה ל''ו צ''נ בדורו.

הרמב''ם ע''ה היה בקדושה עליונה השייכת רק לראש ה ל''ו צ''נ, אור קדוש אמיתי שרק להם הרשות להיכנס בו. וכל ה ל''ו צדיקים קדושים בקדושה עליונה וסודם נורא בני עלייה. ואמנם דרגת הראש של ה ל''ו צ''נ היא גבוהה יותר ומעלה מיוחדת היא הנתונה לאותו הגבר היחידי הנמצא בכל דור ודור שרמז עליו הפסוק וצדיק יסוד עולם. ישנו רק אחד מהם בכל דור ודור שהוא באמת יסוד העולם ואינו מגלה את עצמו.

גם את ספר המשנה תורה נכתב מתוך קדושה נוראה ולכן הערך גדול בכל דבריו. איש קדוש היה הרמב''ם ע''ה וכמעט לא היה ישן כי אם שעות מועטות ביממה. והוכרח לצאת מוקדם בכל בוקר עם פרשי הסולטאן לארמונו כרופא הראשי בחצר המלך. וחוזר אחרי הצהריים ואוכל משהו ועייף וחפץ לנוח ואמנם בכל יום היו נאספים אל ביתו אנשים ונשים מקהילות היהודים בקהיר, זה יש לו מחלה וזאת יש לה כאבים. ולפעמים מרוב אונס לנוח לפחות לחצי שעה או לשעה היה יוצא הרמב''ם להם ומבקש מהם מחילה ומפציר בהם לחכות לו איזה חצי שעה ולסלוח לו כי מוכרח הוא לטוב בריאותו לנוח קצת אחרי עבודת היום, ושיתנו לו שיאכל משהו וינוח קצת ואחר כך יצא עליהם. ולא היה ישן בלילות כי הצ''נ עסוקים כל הלילות בעבודתם בקודש.

היה מאד עניו הרמב''ם ומלא רחמים על הבריות.

המשנה תורה הוא באמת המשנה הרבנית בכל הדורות שעברו מאז יציאתו.

ספר משנת חיים הוא המשנה החדשה של הדור הרביעי הזה ושל הדורות הבאים.

המשנה תורה לרמב''ם לא דחף ולא החליף את המשנה או התלמוד או שום דבר מן המסורת, אמנם בריאה חדשה הייתה כפי מטרתו להביא את ההלכה של כל התלמוד לשימוש לכל יהודי היודע לקרוא בעברית מסורתית פשוטה. תכלית המשנה תורה הייתה להחזיק מעמד היהדות ההלכתית בכלל לכל הדורות.

ספר משנת חיים בריאה חדשה לגמרי הוא וכולל בו גם כן כל המסורת אמנם כל הגילוי של הגה''ש חדש הוא ויורד ברשות הגואל חיים בקדושה החדשה של הגה''ש. והוא המשנה המחזיק מעמד האמונה האמיתית לכל הדורות הבאים. ומגלה את כל עניני הגואל היושב במלכות השמים ואת עניני המשיחות ואת הנבואות על הגה''ש. ובו משניות חדשות על עניני כוכבי הגאולה ובו המשניות החדשות על בית התפילה של הגה''ש בשבע קומות ושלש-עשרי מזבחות. ובו חמור אוכל לחם הולך מגנומן לגנומן ומנעירה לנעירה ומצעד לצעד לאפות לחם טעים המתאים לכל עניין. ובו הנבואות החדשות של הדור הרביעי מופיעות. ובו המשניות החדשות על תחייתו של הגואל הנבחר חיים.

ובכן יש לימוד גדול ועצום ורחב ועמוק לפני הדורות הבאים כאשר ידעו שכל דברי ספר משנת חיים דברים אמיתיים הם ממלכות השמים. וילמדו כל פרט וישכילו כמעין המתגבר כי אין סוף לעומק בקדושה. בחלומי בתשמ''ג או תשמ''ד הצדיק חיים אחז בחוזה של בית התפילה של הגה''ש ונתן לפני את החוזה בבקשה לחתום את שמי על החוזה אם אני מסכים לקבל עלי את האחריות הזאת, וחתמתי על החוזה. אז אמר הצדיק חיים "בעוד ארבע מאות שנה בין ארבע מאות לחמש מאות שנה לא יתנהגו היהודים שוב להניח תפילין בבית הכנסת" - - .

בקיצור נמרץ, בזמן ההוא כבר לא יצטרכו בני ישראל לאות התפילין, על דרך שלא צריכים לאות התפילין בשבת. קדושת השבת עולה על קדושת התפילין ולכן אין לתפילין תפקיד בשבת. אחרי ארבע מאות שנה אחרי הדור הרביעי תהיה דרגת הקדושה בבני ישראל עולה על קדושת התפילין ולא יהיה צורך לאות ההיא. ויכריזו אנשי בית הדין של אז שלא צריכים עוד להניח תפילין. לא יהיה דבר קשה מפני שכבר בית המקדש יהיה בירושלים ובית התפילה בבאר-שבע וכבר יידעו את כל דברי הגאולה השלמה מארבע מאות שנה ויידעו שבבית התפילה של הגה''ש כבר מהתחלתו לא מניחים תפילין. ויידעו את המשנה הזאת החדשה של החוזה כי הוא שרש הידע בעניין הזה.

בעניין הזה מצד בית התפילה של הגאולה השלמה הוא כבר מוסד על פי הקדושה החדשה והאור החדש של הגה''ש. אין גלות שוב אחרי הדור הרביעי. תקופת הגלות לבני ישראל נגמרה בשואה ונקראת סוף אחרית הימים לישראל. התורה עצמה הודיעה ששלוש הן הגליות גלות מצרים, גלות בבל והגלות הארוכה בין העמים. אחרי ביאת הגואל האחרון והסימנים השלמים של הגה''ש אין אחריו גלות אחרת. הידע הזה מפליא אמנם זה כל ענינו של הגה''ש השלמה האחרונה הסופית. וכן הוא הדור הרביעי הזה שהוא הדור הרביעי האחרון הסופי שאין אחריו דומה לו כלל ועיקר בכל הדורות הבאים.

קשה לנו כפי הזמן שאנו בו לתאר את זה לעצמנו, וכמו ''חלום'' הוא, הי-הא. השקפת האנושות בקלות יותר פונה למלחמות ולסבל ולמחלות ולבלבולים. שלום אמיתי עולמי חלום הוא. מאידך גיסא כולנו יודעים שמנובא השלום לבוא ובוא יבוא. לעת עתה אם האדם מצא שלום בביתו הוא כבר עשיר העשירים ומאושר המאושרים. ואמנם הקדושה החדשה כבר מושרשת בישירות עם השלום ההוא. היא כבר שואבת ממקור ההתאחדות, ופועלת לקראתה תמיד, ויודעת שתהיה בכל העולם אחרי הדור הרביעי הגדול והנורא. היא כבר מהאור של ''וכולם יידעו אותי מגדולם ועד קטנם''.

הרי התנאים של הקדושה השלמה של הברית הסופית השלמה הם כפי המעלות של הגה''ש, אחרי שתיכרת ממשלת זדון מן העולם. העולם כמנהגו ינהג גם אחרי הדור הרביעי אמנם לב האנושות יהיה בדרגה אחרת לגמרי וכן הבנת והשכלת בני תבל.

עוד משנה חשובה, קיבל אותה ג'וזפה מניגרסו בחלום, בו ירד המלאך מיכאל והכריז שלשה הם אנשי הגאולה משה ישוע וחיים.

שתי המשניות הללו הוכרחו להתגלות בכדי להקים אותם. כבר היה המשנה החדשה של בית התפילה ש ''כל מה שהיהודים מקיימים בבית הכנסת הם יכולים לקיים בבית התפילה החדש''. אותו בית התפילה של החלום היה בארץ ישראל והיו בו גם כן כוהנות משרתות חוץ מכוהנים. יכולנו לחשוב מצד טעמים שונים שהתפילין לא היו שייכים לבית התפילה החדש, אמנם היה צריך לחלום החוזה להקים את זה בלי שום ספק. נכון שהיהודי יכול למלא את כל חיוביו בבית התפילה החדש אמנם כפי תנאי הקדושה החדשה של הגה''ש.

גם בלי הכרזת המלאך מיכאל כבר קיבלנו את כל הידע המפליא על חייו של ישוע והתקשרותו לבית ספר האיסיים וכו. ועל אותה המשרה ההיסטורית המשיחית המיוחדת המרומזת בנבואה האחרונה של מלאכי וההתגבשות הנבואית ההיסטורית של אילו של יצחק. אבל לא היינו יודעים איך להגדיר את הגאולה השנייה בשייכותה אל ישוע. כמו כל יהודי אנו יודעים שפורים הוא נחשב הגאולה השנייה לישראל ומרדכי הצדיק לגואל שני.

בלי אותה ההכרזה היה אי אפשר להבין שהיות והפורים ההיסטורי הוא חג ליהודים רק, ונכון הגאולה השנייה ליהודים, אמנם לא במונחי הגאולה השלשית האוניברסאלית, שמוכרחים לכלול את הצאן הנאבד של בית ישראל מעשרת השבטים וגם את העמים של עשו ושל יפת וכו. וכבר ידענו שרוב נשמות בית ישראל נמצאו במחני הנוצרים. את זה ידענו מהסימנים השלמים חוץ מהקבלה הישירה מהצדיק חיים שמסר לי בעודנו חי בעולם.

איך להקדיש בכלל את התקופה שאצלנו הגלות הארוכה והמרה על שם הגאולה? לא דבר קל הוא מצדנו, אדרבה, אי-אפשר הוא מצד כוחנו להטעים אותו עד שנכרז מפי המלאך. צריכים למשנה החדשה לקבוע אותו ואחר כך להטעים אותו להבנה. ומפליאה גם העובדה שלא נתקבלה משנה זו עד שנת השש-עשרי לסימנים! דבר כה חשוב לחישוב מקומו של ישוע במערכת הגאולה לא הגיע עד הסוף, דהיינו עד זמן סיומי ''תיקון הנוצרות'' הגם שנמשך אחרי זה זמן השלמות לאותו התיקון.

מובן בסוף שהיה צריך דווקא לעבור על כל השלבים של תיקון הנוצרות שהוא בעיקר הפרדתו של ישוע מהנוצרות שיצאה, והבנת יקרתו אצל הקדוש ברוך הוא על מה שעשה. כבר בסימן הראשון הגדול של הכוכבים הכריז הגואל חיים ''זה כוכבו של קרייסט הבא בזכות הענווה''. משנה מפרקת הרים במעט מלים.

כבר מלפני הסימנים הייתי אוהב את ישוע מפני שהצדיק חיים אמר שהוא אוהב אותו, והיה תמיד אומר ש ''ישוע דיבר דברים טובים אבל הרבנים של אז לא הבינו אותו''. הצדיק חיים היה תמיד מרחם מאד על ישוע ואומר ''מסכן היהודי הצעיר הזה שנהרג בדמי ימיו בגורלו הקשה, ולא אמר דברים רעים, כי אם דברים טובים אבל לא הבינו אותו''.

אמנם המשנה החדשה המכריזה בתוך מסגרת הגה''ש שאמת ישנו כוכב קרייסט ומי שזכה להיות מתחת לכוכב ההוא צריך להיות עניו מאד כבר הכניסה את מישרת ישוע לסוג אחר לגמרי בין סוגי הגאולה השלמה. מפרקת הרים! תיכף התחלנו לפרק הרים ולהסביר את מישרתו ואת הסימנים המתחילים שהיו בידיו מבית ספר האיסיים.

עיקרי עניני בית ספר האיסיים ידעתי מהצדיק חיים שגלה לי שישוע היה בבית הספר שלש שנים רצופות לפני שיצא משם, בלי רשות ונגד נדרו ושבועתו, ושכוח הקבלה המעשית משם קיבל, ועל היות יוחנן המטביל שם כבר מכמה שנים לפני ישוע, ושבלי יציאתו של יוחנן, בלי רשות ונגד נדרו ושבועתו, לא היה הכוח בישוע לצאת אחר כך.

וגם בקבלה ישירה ידעתי מהצדיק חיים ממעלתו של המורה צדק שיסד את בית ספר האיסיים. באה אמנם משנה חדשה בחלומה של נודע להודיע בפירוש ש המורה צדק היה צדיק אמיתי מהל''ו צ''נ ושמכל מקום קיבל עונש, הגם שהיה צדיק אהוב מאד לפני ה'' ברוך הוא, כי סוף כל סוף גילה, על אחריותו, מה שהיה אסור לגלות אף על פי שעשה משום ''עת לעשות לה'' הפרו תורתך''.

מאותו החלום יכולנו לסקן שהמורה צדק בתקופה ההיא היה ראש הל''ו צ''נ של דורו. מפתח הוא מהמשנה החדשה להבין איך נכנסו הסימנים המתחילים של אליהו הנביא, זכרו לטוב, לבית הספר בכלל. כי אחרי שהצדיק חיים נבחר לגואל נחשפה העובדה שהסימנים של הגאולה ומפתח השבת הלבבות מכל הסוגים ונבואות הדור הרביעי הם תמיד ברשות אליהו הנביא, זכרו לטוב. ובידע ידועים הם אך ורק לראש הצ''נ בכל דור. ובכן גם המורה צדק שמסר את הסימנים של הגאולה למורי בית ספר האיסיים היה ראש הצ''נ בדורו.

זה היה המפתח להבין את הנבואה במלאכי ''הנני שולח לכם את אליהו הנביא''. אף על פי שבעוונות התקיים סוף הפסוק ''פן אבוא והכיתי את הארץ חרם'' ולא התקיימה השבת הלבבות בשום אופן, לא נתבטלה האמת של ''הנני שולח לכם את אליהו הנביא'. זאת היא הראייה שהתקיימה מישרה היסטורית שמקורו הוא מרשותו של אליהו הנביא, זכור לטוב. היה, אפוא, ניסיון היסטורי לקיים את השבת הלבבות ולא הצליח.

אמנם הנבואה לא נתבטלה, נחרב בית המקדש והתחילה הגלות הארוכה לישראל, כי התקיימה, בעוונות ''פן אבוא והכיתי את הארץ חרם''. ובכן התקיים גם כן השליחות המובטחת לפני זה ''הנני שולח'' אבל באופן נסתר מהבנת האנושות. שאם לא כן מה תהיה הראייה להתקיימות הנבואה בכלל? אף אם לא ידענו את זה עד הסוף אמנם בסוף יוכרו הסימנים ההיסטוריים ויובן שאותה ה ''מישרה'' יצאה לעולם והייתה ממנה התפתחות היסטורית שנמשכה עד בוא הזמן לקיום השלם של השבת הלבבות בגה''ש. יובן למפרע באיזה צורה התקיימה אותה הנבואה ושבכל הדורות שקדמו לא השגנו ממנה כי אם ''פן אבוא והכיתי את הארץ חרם''.

ה ''והנני שולח'' קרה פעמיים, אם בפעם הראשונה היה מצליח אז יכול היה הגאולה להתחיל מאז ולהמשיך עד להיעשות הגאולה השלמה, ולא היה מתקיים ''פן אבוא והכיתי את הארץ חרם''. אמנם כשידעתי שהתקיים ה ''פן אבוא'' ידעתי שהתקיימה השליחות אבל לא הצליחה, ונדחה כל מערכת הנבואות על הגאולה השלמה לזמן אחר סופי. עניין גדול הוא זה. רוב הנבואות על הגאולה מתקיימות פעמיים, פעם בצורה של אי-הצלחה ו ''עד החצי'' ובסוף בצורה של הצלחה ושלמות.

מפרקת הרים עובדה זו. זה לא סתם ''אם ישראל יזכה יחישנו ואם לא יזכה בוא יבוא לזמן האחרון''. פה יש עמקות היסטורית מדברת. רוב הנבואות על הגאולה עברו ,באיזה צורה שהיא, דרך מישרתו של ישוע. ואני היהודי לא ידעתי כלום ממנו לאלפיים שנה. והנוצרים ידעו שהנבואות מדברות על מישרתו של ישוע, בפרט פרק 53 מהנביא ישעיה, אבל לא ידעו שלישוע היו ה ''סימנים המתחילים'' רק, ושהנבואות עברו עליו רק עד החצי, כלומר, ושנשתבשו כל פירושיהם בחושבם שישוע הוא המשיח היחיד והיחידי לכל הזמנים, ומזה בראו אבות הכנסייה תיאולוגיה שקרנית ומזויפת.

האם אתם חושבים שהרמב''ם הנשר הגדול לא היה בקי במסורת הברית החדשה הנוצרית? היה בקי בה כמו שהיה גם בקי במסורת האסלאם ובכל הקוראן: והוא גם כתב שישוע ומחמד היו מקדימים היסטוריים מן השמים למשיח לפני שנשמט מהצנזורה. והיה יודע שישוע אמר '‘אני לא באתי אלא להצלת הצאן הנאבד מבית ישראל''.

...................

והנה גאולת פורים הייתה גאולה ליהודים ומרדכי הצדיק גואל שני לישראל ולא הייתה גאולה שלמה, כי חסרו בה עשרת השבטים. ואם זה כך על אחת כמה וכמה שפורים לא היה גאולה לעמים. אחרי שמפורש, אמנם, שישוע המסכן היהודי היה האיל הנהרג במקום יצחק, דהיינו האיל ההיסטורי, ידענו שלא רק העמים קיבלו תועלת גדולה ממשרתו, כי אם גם ישראל, לא רק נשמות הצאן הנאבד מבית ישראל, כי אם גם כן עם היהודים. מוסבר הוא אצלנו שבר מינן, נגזרה כליה על כל העם אז, ונתקבל קרבנו של ישוע, וחרה אפו יתברך על האבנים, וזרק אותנו מארצנו, ונתבטלה גזרת כליה והוחלפה בגלות ארוכה.

אמנם גם הפורים ההיסטורי התקיים ליהודים בכל הדורות אחר כך. ואדרבא דווקא במשך כל הגלות הארוכה היה אל מסתתר בהצלתם בנסים מכוסים ונפלאות נסתרות בכל רגע, ולולא ככה לא היה כוח לסבל הגלות. ועל זה נצטווינו על מקרא מגילה לכל הדורות. אבל אז מאלפיים שנה לא היה הכוח של פורים יכול להציל אותם ממצבם ומגזרתם, ובעוונות הוכרח להיות קרבן האיל בכדי שיגיעו אל הגלות הארוכה.

מפלאי עקידת יצחק הוא. גם ליצחק הוכרח להיות איל במקומו. גם ליצחק אבינו לא היו חיים שלמים עד העקידה, שלא התחתן עוד, ולא הביא את היורש, והוכרח להיות הצלתו מן העקידה בכדי לקיים את היורש. מרדכי הצדיק הוא בסימנו של יצחק אבינו באותה הגאולה השנייה ליהודים, ואחרי הפורים שבו לארץ ישראל ובנו את הבית המקדש השני. הפורים ביחד עם בית המקדש היו צריכים להביא את העם לשלמות עד שאור המקדש יצא להיות אור גויים, שזה היה מביא לגאולה השלמה. אבל לא היה ככה, וישנן כחמש מאות שנה של ירידה ואי-התאחדות והעדר האור והשחתת המידות ומדחי אל דחי, בפרט מהחנוכה ההיסטורית והלאה עד לחורבן. בתקופה שלפני הסוף נגמר הזמן של אותה המשלחת בשם אליהו הנביא, זכרו לטוב. לא הצליח ביד ישוע אמנם קרבנו נתקבל לחסום על גזרת כליה, בר מינן, והוא אילו של יצחק ההיסטורי. גמר פעולת ביטול כליה לנצח נצחים ליהודים בא מהקרבן המשיחי של ישוע מעם יהודה שהיה בחור עניו מאד ואהוב לה' על מה שעשה.

צריך לדעת בסימנים השלמים היוצאים משם ''אהיה אשר אהיה'' שזמן יצחק שתחת לשם ''אשר'' הוא מאליהו הנביא, זכרו לברכה, ועד לגאולה השלמה של השם האחרון. אם בית המקדש השני היה מצליח בעם ישראל הייתה יכולה להתקיים התחלת הגאולה מאותה התקופה. היה זמן מיוחד אז של דור רביעי, ולכן היה יכול להתחלף לדור הרביעי הסופי ולזמן הגאולה השלמה. בני ישראל לא זכו, והכעיסו את ה'' במעשיהם, ובסוף נחרב המקדש ונגזרה גלות ארוכה בין אומות העולם. אם הייתה מתחילה מאז הגה''ש אז היה זמנו של שם ''אשר'' כשמנה מאות שנה, ואולם בגלל דחיית הקץ התארך זמנו לאלפיים ושמנה מאות שנה. ומובן מאליו שהשליחות של אליהו הנביא, זכרו לטוב, הייתה עלולה לבוא במעמד בית המקדש. כל זמן שבית המקדש היה עומד היה סיכוי שישראל יעשה תשובה וישפרו את מעשיו ואת המדות ושיהיה אור גדול בישראל שהיה מתפשט לכל העמים: ולחסום על פעולת האור והטוב אחרי שובם לה'' היו המפתחות של השבת הלבבות של אליהו הנביא, זכרו לטוב, מתקנים אותם ומישרים את לבבם, והיו פותחים את הגאולה השלמה. אחרי החורבן, בעוונות, והגלות, נדחה זמן הגאולה השלמה עד שיהיה העולם במצב אחר לגמרי ובסדרים אחרים לגמרי. כי מה שהיה זמן גמר אותה המשלחת הנבואית לפני אלפיים שנה, לא יכול להתבטל לכל הדורות הבאים, כמו שלא יכולות להתבטל כל הנבואות על הגאולה השלמה. נדחו כל אותן הנבואות עד הזמן האחרון. כי ''הנני שולח לכם את אליה הנביא לפני יום הגדול והנורא'' צריך סוף כל סוף להתקיים בשלמותו. ובכן כל הדורות הללו מאליהו הנביא ועד לביאת הגואל חיים היו מתחת לשם ''אשר'' השייך לזמנו של הגאולה השנייה. הא' באליהו הנביא - הש' במרדכי הצדיק והר' בישוע: ואמנם הר' הוא זמן אור המקדש ויכול להצליח להיות אור לגויים או לא להצליח, כי תלוי הוא בזכות. ובכן רוב זמן הגאולה השנייה היה מתחת לר' וקשור במשרתו של ישוע, ולכן הוא הנקרא האיש השני של הגאולה. ודווקא לר' ישנו הסימן המשיחי של ''והרמתי נס לגויים'', מפני שעניין המשיחות של אז היה במקביל למטרות האור של בית המקדש, שהיה צריך להיעשות אור נחמד ונפלא ומשכיל אמונה לעמים.

חוץ מזה נודע מהסימנים השלמים שהסימנים המשיחיים היוספיים הם בעיקר מה שנקראים הסימנים האוניברסאליים מה שאין כן הסימנים המשיחיים הדודיים שהם סימני משיח בן דוד שישראל מחכה עליו, אף ש העניין בצורה שהוא חושב. ישראל עוד לא יודע שבאמת הוא מחפש על הגואל, ושהוא ''האדון אשר אתם מבקשים'' ולא המשיח בן דוד. והצדיק אבוצרא נתן את הסימן ''אה, אז אתה הוא החמור, משיח בן דוד''. משנה חדשה היא המפרש לרבנים כאשר יבוא הזמן של ההבנה שעצם תפקיד המשיח בן דוד הוא להיות חמורו של הגואל.

ואני הוא חמור אוכל לחם כל הסימנים הראשון, בכדי שהיהודים לא יטעו במשיח בן דוד, ובכדי שהנוצרים לא יטעו במשיח בן יוסף, ובכדי שהמוסלמים לא יטעו בעקידת יצחק. ואני המזכיר של המשניות החדשות. והקדוש ברוך הוא אוהב אותי למרות כל חסרונותיי בזכות הרוכב אותי הגואל הנושע בה''. אלה הם עצם עניניו של המשיח בן דוד:

והגואל חיים הכריז על עצמו בחלומו של ג'ורדנו לוי בשנה הראשונה לסימנים: הצדיק חיים היה מאחורי גדר ארוך וג'ורדנו בחוץ מהגדר היה אוחז ברגליו: המורה חיים הכריז ''תגיד להם שאני הצדיק המתבשר שלש פעמים'':

והיה עלינו לעבד את המוח לכמה שנים להבין אם השלש פעמים מקבילות למשה מרדכי וחיים או לאליהו הנביא ולישוע ולחיים עד שבאה המשנה החדשה והכריזה מפי המלאך מיכאל ''שלשה הם אנשי הגאולה משה ישוע וחיים'':

..........................

כמובן שהרמב''ם ע''ה לא נכנס לענינו של משיח בן יוסף.

.............................................................

אור חדש לרמב''ם

פרק כג' - אחרי ששמע הר' ר' פרץ את הקסטה שהקלטתי מהספר הזה, נתבלבל מהשיחות שלי על החמור משיח בן דוד, וחשב שאני אומר שאני הוא המשיח בן דוד. אמרתי לו טלפונית שאיננו כך, אני החמור המביא את סימני המשיחות לישראל דרך הסימנים, ומי שיהיה הנמשח למשיח בן דוד יהיה זה בזמן קיום בית המקדש השלישי, ויהיה לו התפקיד שלו על מזבח הכהן המשוח, ועל מזבח הישראל הגדול של מישרת חמור אוכל לחם, ושהעיקר הוא שה ''אדון אשר אתם מבקשים'' הוא הגואל ולא המשיח, אף שאסור לנו להשתמש בפועל את הכותרת הזאת ''אדון'' על הגואל חיים, כי מסרב הוא לקבלו.

אולי אוכל לברר עתה את הסיבוך של הרב. קודם כל אזכיר חלום שקיבלתי בסוף השנה השתים-עשרי של הסימנים בו הייתה לי מזל גדול מאד שנשק אותי על פה הצדיק חיים, ואולם אחרי הנשיקה דחף אותי מאיתו בכוח ואמר ''חשבת את עצמך למשיח''. אני, מלא פחד, הפצרתי בצדיק לומר שלא חשבתי את עצמי למשיח. ואמר הצדיק ‘'לא, כי חשבת, תזהר!'' - - כמובן קמתי מהחלום בשיברון מוח ופחד על חטאיי.

ואמנם הצדיק חיים נישק אותי: והלא הצדיק חיים, והוא הנותן את החלום, יודע מראש את סוף החלום? לכן אם היה הסוף ''שלילי'' באמת לא הייתה מתקיימת הנשיקה מראש. ובכן קבלת שתיהן הנשיקה והדחיפה באזהרה לצורך הן, לטובתי להשלמת הסימנים.

בכדי להבינו צריך להקדמה על היב' שנים הראשונות. השש שנים הראשונות היו מתחת לסימני משיח בן יוסף (וגם כל סימני תיקון הנוצרות וה ''סימנים המתחילים'' בידי ישוע והסימנים האוניברסאליים נכללו בהם). תקופת השש שנים אחרי זה הייתה מתחת לסימני משיח בן דוד בשביל ישראל.

הכלל הוא לדעת שביב' שנים הראשונות, נתקבלו והוקדשו לכתב כל עיקרי הסימנים המשיחיים, גם של יוסף וגם של דוד. כי לגאולה השלמה וקשריה עם סימני המשיחות הם הם השני סוגים בסימנים שצריכים להגיע ביחד, כי רק להיותם חטיבה אחת ישנם המפתחות של השלום וההתאחדות בין בית יהודה ובית ישראל, שהרי תנאי הוא בגאולה השלמה ''והיו לאחד בידי'' בנביא יחזקאל. זה תנאי המוכרח להיות. ואמנם ככל דברי הגה''ש אין מכירים במהותו עד שמתגלה המפתח לפתוח אותו. אז במפתח יכולים לפתוח את הנבואה להבנה.

המפתח הניתן הוא:

א) רוב נשמות עשרת השבטים, שהם הבית ישראל של הנביאים, נמצאים במחנות הנוצרות, והם הבנים שרחל אמנו בוכה עליהם שאינם, ''אינם'' מפני שהופסדה זהותם הישראלית בין אומות העולם. והם שצריכים לגאולה שלמה, להוציא אותם מהנוצרות, ולהביא אותם אל הברית הסופית השלמה של ירמיה פרק לא'. שגם שמה מודגש ש ''בימים ההם, וכרתי את בית יהודה ובית ישראל ברית חדשה'' שגם להתאחדות שניהם באה הברית השלמה.

ב) היות וצריכים להושיע אותם ממחנות הנוצרות דווקא, צריכים ל ''דג הקרב'' לחקור על מישרת ישוע ולהבחין בין האמת ובין השקר, כי הוא כבר נקרא ומקובל אצל כולם ל ''משיח'' הקרייסט של אומות העולם. אי אפשר שלא לענות על כל ענינו של מישרת ישוע, שאם לא כן אי אפשר להוציא את הצאן הנאבד מבית ישראל משם.

ג) מה שהיו אצל ישוע בעיקר היו הסימנים האמיתיים המתחילים המשיחיים והגאוליים. והנה גם אצלו היו הסימנים של בית דוד והסימנים של בית יוסף, כי בעצם השני סוגים הם חטיבה אחת, וצריכים זה לזה לקיום הגאולה. הנה ישוע היהודי בא אל היהודים ולא הלך אצל אומות העולם, ובשיחותיו כוונתו להרחיק את ישראל מטעויותיו שהיו רבות וקשות בזמנו, ולמסור להם מסרים חדשים על הגאולה. כל זה מפני שהיו אצלו גם סימני בית דוד, וליהודים הזכות קדימה לשמוע ולקבל אותם. ולכן כל תפקידו היה לדבר עם בני ישראל.

ד) לא נתקבלו אצל ישראל אותם הסימנים ולא נתקבלה מישרתו, ונוסדה ממשרתו, אחרי הצטלבותו, הנוצרות העלולה לצאת לאומות העולם בכוח הסימנים היוספיים האוניברסאליים. ומתהליך מישרתו הבלתי מתקבלת, כבר ידע ישוע שיצטרך למות כקרבן בכדי לקבל חתימת השמים על מישרתו. וידע גם כן נבואית, מהסימנים היוספיים, לומר ''אני לא באתי אלא להצלת הצאן הנאבד מבית ישראל''. והוא גם ישוע בן לאביו יוסף, לסימן שממשרתו יצאו הסימנים המתחילים היוספיים.

ה) הנה מכל זה יובן שבעצם הסימנים של הגאולה הם שני הסוגים הללו, ורק ביחד נותנים את המפתחות השלמים. וככה ישראל בלי הסימנים היוספיים ובלי קבלת הסימנים הדודיים יצאו לגלות הארוכה, מבלי יכולת לשער כלום מהגאולה השלמה. נשאר ישראל במסורת ההבטחות המשיחיות לבית דוד, אמנם את הסימנים למשיחות בית דוד לא קבלו. גלות ארוכה וחשוכה והסתר פנים.

ו) והנה ההבנה שיצאה לאומות העולם גם היא כולה משובשת, מפני שיצאו להם הסימנים האוניברסאליים היוספיים, בלי קיום סימני המשיחות לבית דוד, והיות המשיחות של בן דוד קשורה בכל המסורת של בני ישראל בקדושת התורה ומצותיה, נפסד הקשר האמיתי והמגן אברהם לשמירת ברית האמונה בה'' אחד. נשארו היהודים מבולבלים במונחי המשיחות, והנוצרים שבשו בתועבת השילוש הקדוש את כל מונחי המשיחות. אזכיר פה דבריו של הצדיק חיים שאמר לי הרבה פעמים ''שהמלה שבלבלה את העולם יותר מכל מלה אחרת היא ''משיח'': היה יותר טוב'' היה אומר הצדיק חיים ''שהמלה הזאת לא הייתה אף פעם בעולם. היה יותר טוב''!

ז) מכל זה יובן למבין שבביאת הגואל של הגאולה השלמה, הוא מביא לעולם את הסימנים השלמים הן הסימנים הדודיים והן הסימנים היוספיים, כמוסבר שרק ביחד יש בהם הכוח של הגאולה השלמה. ומזה תובן גם ההכרחות של מפתח תיקון ''קרייסט'' בסימן הכוכבים, שמכריז הגואל חיים ''זה כוכבו של קרייסט הבא בזכות הענווה'': שבלי אותו התיקון אי אפשר להחזיר את הסימנים היוספיים לגבולם ביחד עם כל הבנים שנוצרו ונשמרו מכוחם מתוך הנוצרות. והנה אי אפשר להפריד אותם ממשרת ישוע האמיתית, ובאים הסימנים השלמים להסביר אותם, ורק מתוך תיקון זה ניצולים הם ושבו אל גבולם כצאן הנאבד מבית ישראל למזבח אפרים של בית התפילה.

ח) נקודה נוספת היא האתון שרכב עליה ישוע בהליכתו לירושלים. קיים הוא את הנבואה כפשוטה, אמנם אותה האתון לא דיברה כלום, כי לא נשלם ישוע להיות הגואל של הגאולה השלמה, וגם לא נשלמה האתון להיות חמור שלם. ומוסבר בחלום של ג'וזפה בחלום המפתח לערבים (תראו מסר לערבים) להבין שעקידת יצחק ביצחק אבינו הייתה ולא בישמעאל, שהחמור השלם הוא בא רק לגאולה השלמה ביחד עם הגואל האחרון, בסימני יעקב אבינו. הנה המפתח למצוא את יתר המפתחות עמוס על חמור אוכל לחם. ולכן המפתחות לסימנים היוספיים והסימנים למשיחות בן דוד מתלבשים דרכו בכדי להיכתב ולהירשם לקביעותם והסברם הנכון על הסימנים השלמים.

ט) ולכן אחרי יב' שנים אחרי שנגמרה ירידת סימני יוסף ודוד (העיקריים) ונכתבו והוסברו בשביל ספר משנת חיים, ונחתמו בחותם הגאולה השלמה בזכות הגואל חיים, החמור צריך לשני דברים 1) הסימן מהגואל חיים שנתקיימה הברית של יב' שנים, והיא הנשיקה 2) והעזרה להוציא את החמור מעצם זרם הסימנים המשיחיים, בכדי שלא יטעה ולא יחשוב את עצמו למשיח, וישכח שהוא החמור השלם נושא הסימנים לדורות הבאים.

י) כי החמור הראשון השלם לא יוכל להיות המשיח בן דוד. יש הרבה טעמים בדבר, אמנם אזכיר קצת מהם: דרך קצרה להגיע במהירות אל הבנתו, היא מלימוד המלים של הנשר הגדול פה בהסברו שבתחילת התגלות של הגאולה השלמה יקום נביא לישר את ישראל ולהכין את לבם. הנה כמו שהסברנו בנוגע לגדלות הביטוי ''ויתקן את העולם'' והביטוי ''לשום שלום בעולם'' גם הביטויים לישר את ישראל ולהכין את לבם, תפקיד גדול ועצום הוא. לא דבר הוא שיכול להיעשות ביום או יומיים או חודש או שנה אחת, כי אם ביטוי הכולל דור הוא.

יא) הנה הרמב''ם כדרכו בקודש נותן להבין שאותו הנביא שיקום 1) אינו המשיח בן דוד, שהרי קורא לו נביא ו2) הסברו ניתן באופן ברור שמדובר על נביא המביא איתו את המפתחות של שליחותו של הנביא אליהו, זכרו לטוב, שהרי התפקיד של ''הנני שולח לכם את אליהו הנביא לפני יום ה'' הגדול והנורא הוא ישב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם'' יתקיים דרך הנביא הזה הקם.

יב) ראשית כל מהפסוק מובן שיש זמן, והשכל נותן שהוא זמן של דור, בכדי לתת את הנבואות על הדור הרביעי ויום ה'', ולהפיץ אותם בעולם, ולתת וללמד את הבשורות של הגאולה השלמה וכו. וכן הוא שהעבודה להכין את בני ישראל לגאולה השלמה, ולישר את לבם, בפרט כלפי האוניברסאליות של ''כולנו בשר אחד'' וכו. דורש דור שלם. והמכיר את עם ישראל יגיד ''מה, רק דור אחד?!"

יב) הנביא המוזכר לא יכול להית המשיח בן דוד, שהרי הנביא יקום להכין את הדרך למשיח בן דוד שיהיה נחשב למשיח ודאי רק בבנין בית המקדש. ויש דור שלם ארוך מעת שקם הנביא לבנין המקדש, כי לא יוכל להבנות בית המקדש השלישי עד שיהיה שלום אוניברסאלי בעולם, והשלום ההוא מגיע בעקבות כל מה שעבר העולם את יום ה'' הגדול והנורא לפני זה. וימות גם חלק גדול מן העולם, בעוונות. מכל מקום ה ''ויש אומרים שהוא הנביא אליהו עצמו'' מוכיח שאם אינו הנביא אליהו עצמו אך השליחות של אותו הנביא הקם היא קשורה בשליחותו של אליהו הנביא, זכור לטוב.

יג) אמנם אני פרץ תלמידו הראשון של הצדיק חיים ולי ניתנה הזכות ברשות הצדיק חיים להכריז על פתיחת הגאולה השלמה ופתיחת הדור הרביעי בסימן ''בא הזמן'': ובחלום עמדתי בין מעגלים נבואיים מצוירים על הארץ. והצדיק חיים עומד מרחוק כשלשים מיטרים, והיינו לפני השמים מלאים מלאים כוכבים מבריקים מאד. הגואל חיים הסתכל עלי ואז על הכוכבים, ומהפה שלי יצא קול עצום וחזק שהכריז לפני הכוכבים ''בא הזמן''. - - והסברתי במקומות שבאמת הקול לא שלי היה, ושההכרזה הזו היא ברשות אליהו הנביא, זכור לטוב, ואני ברשות הגואל חיים.

יד) טוב, נשתדל להגיע ולהגיד את האמת, נניח שאני , פרץ בן חנה ובן משה גרין, הנביא שמדבר עליו הרמב''ם. והלא אני הוא שהכרזתי שבא הזמן. ואחרי אותה ההכרזה גם נעשיתי לחמור אוכל לחם הסימנים השלמים, שכל מפתחות השלום וההתאחדות והשפה הברורה והסימנים המשיחיים של יוסף ושל דוד ירדו אצלנו החמורים הראשונים של הגואל חיים, וגם כל הנבואות החדשות על הדור הזה הרביעי שאנו בו ירדו בחלומות לסימניהם.

טו) רק בעיה קטנה יש, אני לא נביא ולא בן נביא. אבל זה לא בעיה כל כך. הנה זמן נביאי ישראל נגמר עם מלאכי. ולא יהיו שוב נביאים באותו הסוג של קבלת-נבואה כמו שהיו מקבלים נביאי ישראל (זו קבלה ישירה מהצדיק חיים). אמנם בזמן הגה''ש יהיו ''ואהפוך על עמים שפה ברורה'' ''ואשפוך רוחי על כל בשר - - וינבאו זקניכם וגו''' ''וכרתי עם בית ישראל ובית יהודה ברית חדשה'' - - ''וכולם יידעו אותי מגדולם ועד קטנם'' ועוד ועוד.

טז) הנני פרץ-חמור-נביא אף על פי שאני לא נביא ולא בן נביא, כי כמזכיר ומסדר ואף מסביר את הנבואות שירדו ושיורדים בזכות הגואל חיים, אנחנו החמורים מקיימים את התפקידים הנבואיים של הדור הרביעי והגה''ש. ואם הנשר הגדול מרמז על מישרתי הנבואית, אז לא אוכל להיות המשיח בן דוד, שהוא יהיה בסוף תקופת הדור הרביעי. ואמנם כמו שהכרזת הנביא אליהו, זכור לטוב, יצא מפי, אבל אני לא אליהו הנביא והוא עשרה מיליון יותר ממני בכל, ככה הנבואות של הנביא האמיתי, אליהו, זכרו לטוב ולברכה, בשביל הדור הרביעי ודור הבניין החדש יורדות, ביד הגואל חיים, לגורלם של החמורים הראשונים.

יז) עוד בעיה קטנה לפתור: הגואל חיים משבט בנימין אבל אני משבט יהודה (אמר לי את זה הרבה פעמים הצדיק חיים). ואפילו השם שלי פרץ נכנס לסימנים, פורץ גדרי ההיסטוריה בבשורות הגה''ש, וגודר פרץ הבלבולים במונחים החדשים של הסימנים השלמים, וסימני פרץ מלאים מהסימנים המשיחיים האוניברסאליים של תמר ומהסימנים המשיחיים לבית יהודה מיהודה אביו.

יח) לא בעיה גדולה: אם הסימנים המשיחיים של בית דוד צריכים לעבור עלי במשרתי גם כפרץ וגם כחמור אוכל לחם, מובן הוא שאני צריך להיות יהודי מהלידה משבט יהודה, וצריך שיהיו כל הקרדנשילס המתאימים לתנאיים הנבואיים הקשורים במשיח בן דוד.

יט) אין ספק שיש לי תפקיד היסטורי בכל העניינים שאני מתעסק בהם, אני ביחד עם כל החמורים, אמנם כל זה רק במזל גדול, צריכים מי שיעברו דרכם הסימנים המשיחיים, בכדי שיגיעו בסוף לקיומם ההיסטורי בפועל. אני חמורו של הגואל חיים שתפקידי העיקרי הוא לסדר ולהקים את הסימנים שמגיעים בכתבים של ספר משנת חיים, שבדרך זו כל הדברים לא רק כתובים בכתבים הם, כי אם כתובים בכוכבי הגאולה השלמה. וכל הדברים נחתמו בחותם הבית דין שלמעלה של הגאולה השלמה הנקרא בית דינו של מרדכי הצדיק. כי מהרגע שהם כתובים וחתומים בכוכבי הגה''ש, נגמר, לא ימחקו עוד וכתובים הם לכל הדורות הבאים, ופועלים מהרגע ההוא מהכוכבים כדרכיהם וכפי זמניהם והכול כפי פקודת ה'' צבאות יתברך.

כ) טוב, ברוך ה'', אני גם עברתי סימני משולם עבד ה'' עיוור וחרש המזדהה עם עבדי ה'' כמו שהוא מזדהה עם חרשים ועיוורים בהעדר התעוררותם לאמת. הייתי בשנים שעברו מהתחלת המשרה לכלי של הסימנים השלמים. וגם חלמתי פה בבאר שבע, בשנה השביעית של הסימנים, שאמרתי בחלום ''ברוך אתה ה'' אלהינו שעשני את לחמו''. אתם רואים, רבותי, אני לא יכול להיות משיח בן דוד, כי כבר עברתי על סימניהם, ואני עסוק בסימנים אחרים. אמנם זה נכון שאני הנביא המרומז כאן אבל אני סוג שונה ומשונה מכל חבריי שקדמו לי.

כא) כבר עברתי על יותר ממאתיים כותרות ואולי יותר, בכדי להתאים את הסימן לשמו ומונחו וענינו. אני מיוחד בזה מצד הרבה טעמים והרבה מצבים של מזלי, ובעיקר היחיד מזלי הטוב להיות לתלמיד הצדיק חיים, וללמוד איתו יג' שנים ולהיות על ידו בחוליו האחרון. ובלי שיעוריו והשפעתו והשראתו עלי לא הייתי יכול לקיים את מישרת החמור אף כמלוא נימה. ומהי המיוחדות שלי, הרי חמור אותיות חומר, אני עשוי מחומר מיוחד שהתגבש עלי בירידת החמור אוכל לחם ממלכות השמים, כי חמור אמיתי הוא הגר ברפתו במלכות השמים, ויורד הוא על מי שהוא חומר לו בארץ.

כב) ומפני שאני החמור הראשון נגע בי קודם לאחרים, והקסים אותי ברמזיו וסימניו ולקיקותיו ומלבושיו. והיה יושב בי באהבה ועורו נדבק בעורי העבה כחמור בתקופת תמוז, שאינו מרגיש את החום. וקנה עורי את מידת החליפות החמורית. הריני מיוחד בזה שאני מתחלף במהירות גדולה לכל צורה שצריך לה לקיום סימני הגה''ש. להפך מהעביות של העור אני גמיש כל כך עד שפנימיות העור נותנת כוח להחליף מתוך צורה בעצמי בכדי להשתנות כפי הצורה הרצויה.

כג) גם לזה אני החמור עם שלש עיניים ליהודים לנוצרים ולמוסלמים, וגם הכנסתי לברית אינדיאנו מויקנו, ואם בחלום רק, כבר כתוב בכוכבים ויתקיים בזמנו על מקומו. בכל אלה תבינו, רבותי, שבגמר השנה היב', כל כך מקרוב היו מתגלים בי סימנים משיחיים בכדי לקבל אותם וכו. שהיה צריך לכוח הצדיק חיים להוציא אותי מהמשיחות המסומנת של אותם הסימנים. ובפרט אחרי הנשיקה הקדושה עצמה מהצדיק חיים, שסימן הצלחה גדולה היא, וסימן אהבה לכל דברי הגאולה השלמה, ואשרי משקיבל נשיקת פה מהצדיק חיים, ברגע של עלייה ושמחה כשמחת פורים המנובאת.

כד) וסימן נסי היה באותו הפרק שנלדה לוי בדיוק אחרי יב' שנים זכרה, כשמש מאיר בלי עננים, שבאותו החלום שהוא הסימן הגדול הרביעי לששת הסימנים הגדולים של הגה''ש, שבחלומה והנה החמור שהיה הולך ברחוב במילאנו עם עגלה, ונעצר לפני מאפייה, נעתק מהעגלה, בדרך בלתי טבעית, ונכנס למאפייה, והיה אוכל את הלחם, שפרץ היה יושב בחוץ ומסתכל על כל זה. - נס נסתר מן השמים שלא תזכור עד אחרי יב' שנים את הפרט הזה, מפני שבכל השנים הייתי מזדהה ממש עם אותו החמור, בכדי להשיג את הסימנים המשיחיים של בית יוסף ובית יהודה. לו הייתי רק מסתכל על העניינים מבחוץ כספקטייטר לא הייתי יכול להשיג את פנימיותם והבנתם. לכן מן השמים הסתירו מנלדה לוי את הזיכרון בזה, ורק אחרי הדחיפה מהגואל חיים באומרו ''אתה חשבת את עצמך למשיח'' נזכרה נלדה לוי שתח' לשנים רבות, שפרץ היה עומד בחוץ. :

כה) והנה הכול משתנה מלימוד תורת הסימנים השלמים, שיודעים כבר שהגיע הגואל ונבחר לדורות, ומבינים שהוא ''האדון'' שכל ישראל מבקשים. הרבה פעמים, בטעות היסטורית, כשאומרים ''משיח'' במסורת, הכוונה האמיתית לא על המשיח, כי אם על הגואל, שהוא ששמו היה לפני ה'' לפני מעשה בראשית, והוא ה ''פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום'' והוא השופט המשוח במלכות השמים. הוא הנבחר לגואל הסופי לכל הדורות הבאים. בביאתו יורדים לעולם כל הסימנים הגאוליים והמשיחיים כפי צרכיהם בעולם.

כו) ואני שק של עור חזק שממלאים ומוציאים ממלאים ומוציאים. ומלא מלא אני מחסרונות משלי מרוב חומרתי. המשיח בן דוד שיבוא צריך להיות חלק שלם של הברית השלמה של הסימנים השלמים של הגה''ש בזכות הגואל חיים. ודרגתו תהיה כפי התדבקותו ברוח הגואל חיים, וכל מה שיזכה בענווה יותר יותר יתנהג כחמורו של הגואל חיים, ויכיר תמיד את מקומו, ואף פעם לא ירים ראש בגלל משיחותו. ואם יטעה יבוא אליו פקיד שלוח לבלבל אותו עד שיבין איפה או במה טעה. ו ככה יקום המשפט והצדק לבית דוד לתמיד.

כז) ועתה הושלם כל הקשרים בדברי הרב בהלכות מלכים: מי שיתקן את העולם וישים שלום בעולם הוא הגואל חיים ממלכות השמים דרך הסימנים הגדולים. וממנו כל משיחה בעולם כפי תפקידי הגה''ש היא ברשות הגואל חיים. ולכן גם המשיח בן דוד שיבוא להיות בבית המקדש, משיחתו תהיה ברשות הגואל חיים השופט ה ''משוח'' במה''ש. והוא סוד קיום ''מלכות בית דוד'' והגאולה השלמה לכל העולם בכל הדורות הבאים.

כח) בזכות וברשות הגואל חיים ישנם כל הסימנים השלמים גם אלה השייכים לבית יוסף וגם אלה השייכים לבית יהודה. ובידו המפתחות מאליהו הנביא, זכור לטוב, להשבת הלבבות והישרת לב ישראל והכנת לבם לכל עניני הגה''ש. עם ישראל עוד לא מבין שהמשיח בן דוד, אפילו שיהיה כהן על מזבח הכהן המשוח, ויהיה הראש של מישרת חמור אוכל לחם, אינו אלא עבד ה'' המשתדל לעשות את תפקידיו לפני ה'' ולפני העם ולפני העמים.

כט) אשה אחת היועצת בבית ספר (דתי ממלכתי) של גילת חיים, בשמעה שכתבתי הרבה דברים על הגאולה השלמה אמרה ''אה, צריך למשיח מאד ואני מאמינה הרבה בזה. מתי הוא יבוא? תגיד לי''. עניתי ''אני יכול להסביר לך, אם את רוצה, את כל ההקדמות להבין את הדברים, אמנם צריכות כשלש שעות לשבת איתי ולשמוע ולשאול''. ''לא, לא'' ענתה במהירות ''אין לי הסבלנות לדבר שכזה; אני רוצה לדעת תיכף'':

ל) ככה היא, בעוונות, ברגע הזה, בכל ארץ ישראל. מתגברות המהירות והשטחיות, ואין סבלנות בכללות, ואין סבלנות תורנית בלומדי תורה, וכמעט אין מי שיכול לשמוע; ראיתי בחלום את הצדיק חיים כלפני שבועיים. ואמר לי, בידיו הקדושות לקראת השמים ''לא רוצים, פרץ ,לא רוצים''. ואחר כך אמר לי הצדיק חיים ''אתה צריך לכותרת של פרופוסור, פרופסור לעדינים המוכנים לשמוע''. - -

סבלנות, רבותי, אני לא המשיח בן דוד, ואין רשות כעת אפילו לצאת בחוץ להיות חמור לפני רבים, כי אם לחפש על צעירים עדינים החפצים לדעת ולהבין את כל העדות החדשה הגדולה והנפלאה של ביאת הגואל חיים, וירידת הסימנים השלמים של הגה''ש.

----------------------------------

אור חדש לרמב''ם

פרק 24

אמשיך, בע''ה, להתעמק קצת בהבנת מהותם של הסימנים המשיחיים של יוסף והסימנים המשיחיים של בן דוד משבט יהודה. אמנם צריך לפני זה להסביר לקוראים את המפתח הזקוק בכדי להשיג את העניינים.

מפתח כללי לגישה הנכונה בקריאת והבנת המסמכים של ספר משנת חיים:

א) בכל דבריי צריכה לסבלנות תורנית כמו בלימוד המשנה, וכל מהירות לא ייתן פרות, וצריכים לדקדק במונחים המשומשים, כי כל אלה המונחים הם העמודים הלשוניים של השפה הברורה המובטחת לזמן הגה''ש.

ב) ולכן יחכם המבחין בין שימוש המונח כפי רגילותו ובין הפירוש החדש של המונח החדש בשפה הברורה של הסימנים השלמים. אסביר את כוונתי. בדרך כלל המלים עצמן של המונחים דומות למלים הרגילות. הכול שמעו על המונחים משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. וכל אחד מדמה בלבו את פירושו של ''משיח'' כפי הבנתו. אף אחד עוד לא שמע על המונחים ''הסימנים המשיחיים של יוסף והסימנים המשיחיים של בן דוד''. ואף שידעתם את הפירושים העצמיים של כל מלה ''סימנים'' ''משיח'' ''בן יוסף ובן דוד'' לא ידעתם ועוד לא הבנתם את פירושם במסגרת השפה הברורה של הסימנים השלמים.

ג) לכן צריכים מתחלה ללמוד כל מונח מחדש כחדש, בכדי להבין את חידושו ההיסטורי. כולם חדשים ממש אפילו שהמלים עצמן ידועות. וכן כל השגה על פירושו של ''גואל'' לא תיתן הבנה על כל דבר ''הגואל'' של הגאולה השלמה. שהרי כל מהותה של מישרת הגואל חיים חדשה ממש, תחיית הצדיק חיים מן המתים, ותחייתו למלכות השמים החדשה, והיותו השופט המשוח במלכות השמים, והקמת הנבואות על בן דוד ביד הגואל חיים ממלכות השמים וכו. וכו. השגות חדשות לגמרי הן.

ד) והוא הטעם שדווקא לומדי תורה יהיו האחרונים להבין, מפני שהרגילות הלשונית שבמסורת קבועה בהם בשל שנים רבות של לימוד. וכל שינוי מבהיל את לומדי התורה מקביעותם, כל שכן בדברים ממש חדשים שלא מדובר עליהם כלל ועיקר במסורת. ורק בסוף, אני אומר לכם, תובן גדלות הרמב''ם הנשר הגדול ואת ידו החזקה בהסברו שאין על דברים אלה קבלה ודברים סתומים הם אצל הנביאים ואדם לא יידע אותם עד שיהיו.

ה) ואמנם לומדי תורה הלומדים את זה (שהכול מתעניינים בשני סעיפי הלכות מלכים אלו) בשגרת המחשבה עוברים עליו ולא עומדים על תוארו. בביאת הגאולה השלמה מגיעה איתה ''קבלה חדשה אמיתית'' וכל אותם הפירושים ודברי דרוש ומדרשים שבמסורת על הגאולה ועל המשיחות יהיו תפלים וכסברות בעלמא. צריכים לאוזניים חדשות להשיג מוחשית את הבשורות של הגה''ש. בשורות הגה''ש והסה''ש בביאת הגואל חיים הן באות כבר מהתכלית המתגבשת בתכנית האלהים לגאולתו השלמה. מסופיות התכלית המתגבשת תבינו למפרע גם את מעמדם של אותן הסברות במסורת. אבל מכל אותן הסברות לא תבינו כלום כלל ועיקר מהסופיות של הסימנים השלמים.

ו) הלומדי תורה כבר מתגוררים בבתים אמיתיים, ולכן לא מרגישים את הצורך כל כך לבית חדש, ואמנם המחכים יודע ש ''על האמת מוסיפים שלמות'', וכדוגמת צדיק מהצדיקים הנסתרים האמיתיים שהם כבר קדושים בעלייתם בדרגה אמיתית מעולם האמת, ואמנם בכל תפילה מוסיפים דרגה ושלמות לדרגתם.

ז) אינו שבבית החדש התגרשת מביתך התמידי, לכו לראות את הבית החדש, לראות איך הוא ומה מהותו ומה הם הכלים של הבית ואיך הריהות ותשמעו לדברים על התכלית ועל המטרות של אותו הבית, ותסתכלו בשמחה בהפלאה ובחכמה על כל הדברים החדשים שאתה רואה. יש רק להרוויח מזה ולא להפסיד, ולא יזוז כלום מהבית שלך הרגיל, כי בית של אמת הוא והאמת עומדת לעד.

ח) אמנם מזמין אתכם בעל הבית לבקר ולראות את הבית החדש המשלים ליתר הבתים של העבר. תבואו ותפקחו עיניים ותסתכלו טוב, ואם בסוף לא האמנתם, מכל מקום לא הפסדת כלום מהבית שלך. החכם מפחד מהפסד ולא מהוספה שאין בה הפסד. ואם לא הסכימה חכמתו על ההוספה ההיא, אז או שההוספה טעות היא, ואין בה חכמה אמיתית, או שאותו החכם אינו עוד מגיע להבנת החכמה הנוספת היותר שלמה.

ט) הרי להיות לחכם בסה''ש של הגה''ש צריכים להשאיר את האוצרות בבית הראשון, ולבוא כתינוק ערום מקדום-השגות, ובלב רך ושמח לשמוע חדשות טובות, ואף כילד חכם לשאול מה זאת העדות לכם! בא הגואל הנבחר מאת ה'' אלהינו. מאז ירדו בתמידות ועד עתה יורדות הבשורות החדשות של הגאולה השלמה. בואו תשמעו את העדות ותבחנו בעצמכם את הערך של כל העדות הנאמרת. אתם לא יודעים עוד את פירושו של ''גואל'' כי חדש הוא כל ענינו, ולא תמצאו את פירושו השלם המשלים בכל אוצרות המסורת.

י) לשפה הברורה החדשה הנשלחת עם הגאולה השלמה יש פירוש חדש שלם ומשלים לכל מילותיה ומונחיה. והחכם יודע שכאשר על האדם ללמוד שפה אחרת הצלחתו תלויה בכוחו להפשיט את עצמו משפת רגילותו ולהתלבש באותה השפה שהוא רוצה ללמוד אותה. כי כל שפה יש לה החוש שלה, והתכונות שלה, והטעמים שלה, וההבנות המיוחדות שלה, והביטויים המיוחדים שלה. ואם לא ילביש את עצמו כמה שאפשר באותה השפה, לא יצליח ללמוד אותה.

יא) אתם עוד לא מבינים מה זאת אומרת ''משיח'' או מה הוא המשיח. שיגרת הלשון ''יבוא מלך המשיח'' או ''המשיח צריך כבר לבוא'' שיגרה יומיומית על כל שלשה משפטים משפתי דתיים. ואמנם השגרה מחזקת את השגרה במעשה, ועוצרת דרכי ההתחדשות של השכל, כמו שאמרו חכמינו ז''ל יהיו דברי תורה לפניך כחדשים תמיד אפילו אם שנה תלמודו מאה פעמים, דהיינו לא כמו לימוד שיגרתי, כי אם כלימוד חדש שלא ידעת ממנו כלום עד עתה.

יב) הגאולה השלמה מחדשת את התורה הקדושה מכח הסימנים השלמים המכוסים בה. ובכן הסימנים של התורה מתחדשים בסימנים השלמים של הגאולה השלמה בזכות הגואל הנבחר חיים. שמעתם על אברהם אבינו ועל מלכיצדק בעמק שוה, אבל כלום לא ידעתם עד עכשיו על סימן השלם של כוכב אברהם וסימן השלם של כוכב מלכיצדק. וכלום לא ידעתם מ ''ספר הכוכבים'' ירושתו של אברהם אבינו. וכן הוא במונח ''משיח'', עד הנה לא היינו יודעים כלום מענינו המכוון לגאולה השלמה, ובכן צריכים ללמוד אותו מחדש בלי קדום-השגות.

יג) השפה הברורה של הסה''ש מהפכת בכוחה את הלשונות של העמים, והורסת את כל המונחים המזויפים של דתם, ומבררת להם תורת אמת. מקבליה מבטלים את מונחי העבר ומקבלים את המונחים האמיתיים של הגה''ש. זה על כללות האנושות מדובר, אמנם לישראל? ראשית כל ב ''מלחמות השם'' היא שוברת ושורפת כל שמץ שיטת האצילות של ס' הזוהר, וכל שלשלת הקבלה השקרנית המלאה כל תועבות אמונות הגוים, ואף גרוע עד אין חקר, כי אמונות הגוים כפי תורתם המקובלת אצלם, ואנו בני ישראל אמונתנו מתורת ה'', ואנו מצווים בה ובקדושתה ובקיומה. ואם מפרשים את כל התורה והמסורת על פי יסוד מזויף אז מזייפים, בר מינן, את תורת ה'' ונושאים את שמו לשוא, בר מינן, ועושים להפך ממש, מאה ושמנים דרגות?

יד) זה לא מעלה אותם, זה מוריד אותם נורא. זה לא מקדש אותם, זה מטמא אותם. זו לא פנימיות התורה, זו פנימיות עבודה זרה מחשבתית ולשונית. והיא היא המסתירה את פני ה'' מעם ישראל, ולא נותנת שהפנימיות האמיתית של התורה תתגלה לעם. וזה היה ההסתר פנים הקשה של ארבע מאות שנה מלפני השואה, ועד סוף אחרית הימים עם השואה. השפה הברורה שורפת את לשון ''אצילות האלוהות'' ומבררת בין הקבלה השקרנית והקבלה האמיתית בישראל, שהיא נקראת ''קבלת ה ''ב'' של בראשית''.

טו) השפה הברורה מוכיחה את עצמה כשלומדים אותה ובהבנת מונחיה החדשים, כמוסבר, ממילא יתבטלו הדעות המוטעות. כי לא מאיתנו השפה הברורה, שפה היא נשלחת מאת ה'' לזמן הגה''ש מרגע שנלקח ונבחר הגואל השלישי המובטח לישראל ולאנושות, העניו והסבלן, הצדיק חיים. השפה הברורה ההופכת לשונות העמים לתיקונם, היא מאוצרותיו של הבורא ישתבח שמו לעד, מהתחלת העולם או אפילו לפני בריאת העולם, כי השפה הברורה קשורה בבית המקדש השלישי הסופי וקשורה בשמו של הגואל הנבחר השלישי. לכן גם היא הייתה כבר כרוכה בהם בין השבע דברים שנבראו לפני בריאת העולם.

טז) לכן השפה הברורה היא הלשון הכוכבי האוניברסאלי היורדת לעולם דרך הסה''ש של הגה''ש בזכות הגואל חיים. והיא השפה המבררת כל הלשונות כפי כוח האמת שלה, מפני שהשפה הזאת הברורה יש לה כוח נורא ועצום וגדול, והיא מתנה גדולה מאד של חסד עליון ששולח אהיה אשר אהיה לעולם בביאת הגואל חיים. אור גדול ומואר הוא, מפנה דרך לקבלת הגה''ש בכל העולם, ומאיר בבהירות מפליאה ומתבטלים הבלי מחשבת העבר.

יז) ובכן לומדי תורה אם הם חפצים להבין את המסרים החדשים של הגה''ש צריכים להתייחס אל שמיעה חדשה, לשמוע מה שלא היה יודע או לא היה חושב ככה. יגיד כל חכם לב, באמת אני לא יודע מה זה גואל ומה זה הגואל הנבחר ומה זה משיח ומה שאינו משיח ואני עוד לא יודע כלום מהשפה הברורה ולא אוכל לדון אותה בשום פנים אם אינני משתדל להבין אותה קודם. ואינני יודע עוד מה היא הגאולה השלמה ומה לי לקדום-שיפוטים.

יח) הוא המפתח להבנת כל הדברים של כל ספרי סמ''ח הם כבר כתובים בשפה הברורה. ואם לא היו קדום-מחשבות משום צד, כל אחד וכל אחת היה יכול להבין ולהאמין ולבחון ולאמת את מונחי השפה הברורה, צעירים כזקנים, מלומדים או לא מלומדים, אם בלי קדום-השגות ובלב נקי כתינוק בן יומו וכילד חכם המשתדל להבין את הדבר החדש.

יט) ומובן הוא מאליו שבתחילה מתבלבלים בשפה הברורה בירידתה אל העולם. היא שוברת הרים של אריכות ימי עולם בעבר, ומעמידה את העמודים החדשים הרצויים מאת ה'' לעולם של הדורות הבאים. כתוב ''אז אהפוך אל עמים שפה ברורה'': ה'' ברוך הוא הופך את השפה הברורה הזאת אל העמים, וגורם יתברך, דרך ההתהפכויות הנגרמות מאותה השפה הברורה, אף גם התהפכות פנימית עד שכל העמים יקראו לה'' אחד האמיתי היחידי, וכולם יגיעו אל לב סובלן ולב אוהב ולא ילמדו עוד מלחמה.

כ) הספר החדש של העולם של הגה''ש כתוב בשפה הברורה הזאת המנובאת, לעדות נאמנת שבגאולה הראשונה ה'' ב''ה גילה את הכול למשה, ומשה היה מוסר לעם, לפעמים בישירות ולפעמים דרך אהרן או דרך יהושוע בין נון. ובגאולה השלמה ה'' ב''ה מדבר איתנו דרך חלומות נפלאים, חלומות מיוחדים שיסודם מהשפה הברורה המנובאת, והסברם ניתן אך ורק כפי מונחי ותנאי השפה השלמה של הגה''ש.

כא) מי, איפוא, זה שישמע למדבר איתו? לרוב הגדול אין סבלנות ולרוב הרבנים של האידנא אין סבלנות תורנית. ואמנם תטעמו הגיון מהעדר פקחות השגרה. המשיח הזה שאתם חושבים שצריך לבוא ולהתגלות, על איזה עולם אתם מדברים? למי יתגלה ולא יסקלוהו בדבריהם? והאם יתנהגו בדרך ארץ אמיתית איתו? המונח ''משיח'' במסגרתו השגרתית כמו אירוע מעל לטבע, הנה העולם והכול הולך הפוך בו ובהפתעה גדולה יבוא המשיח והכול ישתנה.

כב) ולכן עמד הנשר הגדול, צדיק אמיתי, והכריז שלא מבקשים ממנו אות או מופת וגם מצטט חז''ל שאין בין עולם הזה וימות המשיח, כי אם שעבוד מלכיות בלבד. ואם כן, רבותי, אם כן? אבל אם המשיח הזה שאתם אומרים או חושבים יבוא בין לילה, ויתגלה לכל שהוא המשיח, ויתהפך העולם להיות בדרגת האמונה, ובדרגה מוסרית לקבל אותו באופן הגון, אז באמת אתם מתארים אירוע של התהפכות העולם ממש, ולא רק לשעבוד מלכיות! ונעלמה מכם הסתירה הנוראה. דבר חוץ מן הטבע הוא לגמרי, שינוי במעשה בראשית!

כג) הנשר הגדול מזהיר, אבל למבין, שלא לשתף את האמונה בביאת המשיח בדעה מוטעה המביאה את המחשבה לחשוב דברים שאינם מן העולם הזה שאנו בו ההולך על פי חוקי הטבע. ולזה הטעים הנשר הגדול את דבריו במה שלא שואלים אות או מופת ממנו, ולבר כוכבא לא נשאל אות או מופת. והרי אם היו שינויים במעשה בראשית והתהפכו שמים וארץ, ונשתנו כל המוחות והלבבות בביאת המשיח, ומה עוד צריכים לבקש ממנו אות או מופת, והרי נתמלא העולם ביראתו ובאהבתו בזכות התגלות אותו המשיח. ולא היה סוף לכבוד ולחשיבות הגוררת על עבודה זרה, והפך רצון ה'' הוא זה, והפך הכוונה, וחלילה לכל משיח שיהיה לקבל כבוד לעצמו, כי אם ישנא את הכבוד בכל תוקף.

כד) כל זה נאמר כלפי המחשבה השגרתית הזו החסרה עוד מיסודות הגה''ש ומהשפה הברורה. ואם על כך על המשיח בן דוד כפי השגרה, ומה על ביאת הגואל הנבחר, צדיק אמיתי, ו ''חפץ ה'' בידו יצלח''. אם היה מתגלה בעצמו בעולם זה היה גורם להרס בכל העולם, חלילה וחס. ואמנם הפליאה שאתם מבטאים באירוע גדול אין לשער, מבלי לתאר את סתירתה, באמת הפליאה שייכת לביאת הגואל הנבחר, חיים, להיות הוא השופט המשוח במלכות השמים. הרי ישנה באמת מלכות בשמים, והיא חדשה ומפליאה, והוא ''סוד'' גדול המתגלה בביאת הגואל חיים. השינויים הגדולים והעצומים והנוראים הבאים בביאת הגואל הנבחר, הם במלכות השמים, והם בכוכבים במערכותיהם החדשות כפי הזמנים החדשים של הגאולה השלמה.

כה) ופועלים הכוכבים על העולם כפי זמניהם, וזהו מה שנקראת ''ירידת מלכות השמים על הארץ''. (בשפה החדשה ''ירידת מלכות השמים'' מחדשת ומשלימה את הביטוי הזה הנמצא באוונגליונים בפיו של יוחנן המטביל לראשונה, זה מחזיר את מונחו אל ההווה ומשאיר את צורתו, מפני שנתקבל בחלומו של פאולו פיארו, הסוס הלבן שלנו, שהכריז הוא בחלומו ''מלכות השמים כבר יורדת לארץ'': - - ידענו מהחלום ההוא להחזיק באותו הביטוי למען זמני הדור הרביעי האחרון הזה וגם מצד החיובי המפליא שהתגלות הגאולה השלמה בעולם היא ההתקרבות וההתקשרות בין מלכות השמים והארץ. ובהתקרבות וחיזוק הקשרים בין שניהם יוצא הדור הכפול הזה בהרס מצד ובבנין החדש מאידך הוא בנין הגאולה השלמה כמתבנה במשך הדור הרביעי, מוכן להתגלות לכל אחרי יום ה'' הגדול והנורא.

כו) הנה השפה המנובאת הברורה באה לתקן את חטא המגדל ועונש בלבול הלשונות. לכן ראשית כל היא שוברת ושורפת את כל התיאלוגיות המרומז במגדל, שהמגדל נעשה על פי הפגם שפגמו חרטומי נמרוד ''לגנוב'' את השפה אחת ודברים אחדים מהבורא ולשנות את המונחים הנוגעים לאמונה כפי תוארי נמרוד האלוה שלהם ,ותיארו אותו על ראש מגדל ענקי שראשו בשמים ,בכדי להגדיל את מלכם ואת עצמם במלכם וישלטו על כל העולם מכוח לשונו של הבורא שדימו גנבו ממנו: ועל נמרוד אמרו האלהים השולט על כל העולם:

כז) ואמנם מעונש בלבול לשונם, יצאו יתרונות ויצאו חסרונות. היתרון ביופי חילוקי העולם, לראות וללמוד מכל אחד תרבות מיוחדת, והיופי העצמי המיוחד שלכל שפה והצבעים שלה המיוחדים. אבל מאידך גיסא חילוקי הלשון גורמים לתרבויות משונות ומתנגדות אחת לשנייה, והעדר לשון משותפת מרחיק את הלבבות. והשפה הברורה היא השפה המפליאה הנשלחת בזמנה מהבורא יתברך שמו לעד, להפליא את הלבבות באהבה חדשה ולב חדש בסימנים שלמים דרך האוניברסאליות החדשה של הגאולה השלמה. ויתורגמו דבריה לכל שפה, ויובנו כל המונחים וכל הדברים באותה ההבנה הברורה, לכל העמים. וככה לא נפסד כלום מהיופי והשלמות של התרבויות השונות. ובאותו הזמן נכנסה לחיי כולם השפה הברורה ששלח האלהים בזכות הגואל הנבחר ,הצדיק חיים. ובזה יתוקן חטא המגדל ועונש בלבול הלשונות דרך השפה הברורה של הגה''ש.

כח) כל זה לעזור למי שחפץ לקרוא וללמוד דברים ממסמכי סמ''ח, יהיה חכם אם ראשית כל הוא משתדל ללמוד ולהבין את המונחים החדשים של הגה''ש, ולהשיג את המובנים החדשים של השפה הברורה. אז ישמע מה שהשפה הברורה אומרת וישפוט כפי הבנתו: ולאידך לא ישתדל בשום אופן להרכיב את כל המונחים השגרתיים המשיחיים על השפה הברורה של הגה''ש, שהם מבלבלים רק את כל דרכי ההבנה החדשה הזקוקה להשיג על נכון את הלשון הטהורה של הגה''ש בזכות הגואל הנבחר ,חיים ,מצנעא ,תימן.

כט) צריכים לקרוא לאט לאט ועדיף בפה, שהאטיות נותנת זמן להתיישבות הדברים במוח ובהבנה. ותמיד הצדיק חיים היה אומר לי לעשות כל דבר שבקדושה לאט לאט ולבדוק היטב כל דבר וכל מלה. ולחזור על דבר כמה פעמים ולבדוקו.

ל)

----------------------------------

אור חדש לרמב''ם

פרק כה'

המפתח לסימני יוסף:

א) ההיסטוריה של סימני יוסף מתחילה מיוסף הצדיק. הוא נשבה בין אומות העולם ונפרד, בעל כורחו, מבית יעקב בגלל הפרדתו משבטי יעקב. גם לימודו עם אביו היה פחות הרבה מאחיו שהיו גדולים ממנו, והמשיכו בלימודיהם עם יעקב אביהם גם אחרי שיוסף נשבה והובא מצרימה. הצדיק חיים היה תמיד מדגיש את העובדה הזאת, שבלימוד ובחכמת המסורת, לא היה יוסף בדרגת אחיו וגם רחוק מהם.

ב) גם במסורת, היה מסביר באריכות הצדיק חיים, נודע הוא ש ''דיבתם הרעה'' שהביא יוסף אצל אביו, הייתה בגלל שיוסף לא היה יודע מהקבלה המעשית האמיתית שהייתה אצל אחיו. בראותו שאחיו שימשו בתולות יפות כרצונם, ואכלו כבשים שלמים עם דמם יוסף חשד בהם בזנות, ובאכילת אבר מן החי, ובאכילת דם; ולא ידע כלום מהקבלה מעשית שקיבלו מיעקב אביהם. יוסף בתומו חשב שאחיו חוטאים, והלך אצל אביו לגלות את עוונם ולבקש את תיקונם. ואביו, מרוב אהבתו את יוסף, במקום לגעור בו ליטף אותו ואמר לו שהוא יתקן את הדברים.

ג) ואם יש בזה ביקורת על יעקב אבינו, הוא מפני שהתורה הקדושה לא הכחישה על לשון הרע, ''דיבתם הרעה'' של יוסף נגד אחיו. וגם כל הסיפור בתורה מראה על התנועה ביוסף להרים ראש ולחשוב את עצמו למיוחד ביניהם. ובטח אהבתו של יעקב אביו וכתונת פסים לא שרתו להפחית אותו מייקרת עצמו. הנהגתו של יוסף, כמו אופן הכרזתו את חלומותיו, נתנה מקום לכל אחיו לחשוד באמת שיוסף לא היה בדרגת הענווה הנדרשת לבית יעקב. וחשדו באביהם גם כן, שמאהבתו את בן רחל באופן יוצא דופן, לא היה רואה את האמת לבוריו בדבר יוסף.

ד) לא נוכל גם להמעיט את השפעת מזלו הגדול הכוכבי, שבכל סיפורי האבות של התורה ,אחד מהדרכים שהתורה נדרשת בהן היא על דרגת הכוכבים, ותורה שבעל פה הוא. אמנם הביטוי ''מזלו של יוסף'' מתקיים במסורת. ו ''שור'' גדול היה במזלו. ואמנם יוסף נעשה למלך על מצרים, או משנה למלך, ומכל מקום לא ירד מאמונתו, אמונת אברהם יצחק ויעקב אביו. יוסף הצדיק היה מתפלל אך ורק לה'' ב''ה. בואו תראו בעמק שוה את כוכבו של יוסף ואת כוכבו של מלכיצדק, מלך שלם כהן לאל עליון.

ה) כבר מראש מסומן בתורה ברמז ששלמות ה ''מגן אברהם'', שהיא השמירה העליונה התקיפה המקיפה על המאמין באמונת אברהם אבינו ומציל אותו מכל שונאיו. הרי שמירתו מן השמים של ה ''מגן אברהם'' לא שלמה אם אין נציג לאומות העולם לפרסם ולהפיץ את אמונת אברהם. לכן נקרא אברהם ''אב להמון גויים''. ויחידתו של יוסף הצדיק במה שהיה מלך ובאמונה הנכונה. הוא נמצא במקום שכולם עובדי עבודה זרה חוץ ממנו. ישנה פה בדומה למשרתו המיוחדת של מלכיצדק, מלך שלם, שמסביב לו כולם עובדים ע''ז ולא מכירים את ה''.

ו) השלמות של יעקב אבינו היא ביוסף שממנו שיברו בר. והשלמות הגדולה של יוסף היא באביו ובאחיו הגדולים ממנו, ובבנימין אחיו מאמו רחל. והוא דבר נשיקת יעקב לרחל ובכייתם, הנשיקה לשמחת שלמות מזלם ביחד, והבכייה על דברי הימים הבאים הקשים בהיפרד מזל יוסף מאחיו, ובהפרדת עשרת השבטים מיהודה ומבנימין, ובזהות הנאבדת של עשרת שבטי יוסף בין אומות העולם. בכי גדול וארוך ומר הוא בכל דברי ימי ישראל. ואפילו גאולת פורים לא הייתה גאולה שלמה מפני חוסר יתר השבטים. המקדש השני היה צריך להיות אמצעי לשחזר את הצאן הנאבד מבית ישראל בהיותו אור לגויים, והחזרת נשמות ישראל, אבל נחסרה הזכות באוניברסאליות בעוון אבות שלא שמעו בקול הנביאים בזמניהם. ובסוף הפרדת הדתות בהיווצר הנוצרות השלימה את סימן הפירוד בין יהודה ואפרים. וממשלת אנגליה ואחריו ארצות הברית סמל הוא לסימני מנשה וסימני אפרים.

ז) השלמות מסומנת, אפוא, בפגישת כוכב מלכיצדק וכוכב אברהם, וההתאחדות בין יוסף וכל אחיו, ובחזרת עשרת השבטים שנאבדה זהותם בין אומות העולם, וסוף סוף בהשבת הלבבות של יהודים ונוצרים בגלל הצלת הנשמות מבית ישראל. שלמות ישראל היא בשוב סימני יוסף להיות בהתאחדות עם סימני יהודה. ואין שלמות מבלי שכל הסימנים יתאחדו להיות אחד בידו יתברך. שלמות דברי הימים היא חזרת סימני יוסף להתאחד עם עם יהודה. לכן אין להמעיט בחשיבות מפליאה של ישוע באומרו ''אני לא באתי אלא להצלת הצאן הנאבד מבית ישראל''.

ח) סמל הוא במה שעשרת השבטים נקראו על שם בית ישראל. ואם עם יהודה נקרא על שם יעקב אבינו. הנה יעקב אבינו שלם בהיקראו ישראל, שיעקב אבינו שלם הוא רק כאשר כל השבטים הם בהתאחדות אמיתית. הרי דווקא הצאן הנאבד נקרא על שם ישראל. יש עומק בהשגה הזאת וכתוב ו ''בן יקיר לי אפרים''. היהודים צריכים למזלו של יוסף להשלים את סימניהם. וגם אצל היהודים נאבדה זהותו של ישוע האמיתית, עד שחוזרים סימניו האמיתיים הביתה דרך הסימנים השלמים של הגה''ש בזכות הגואל חיים.

ט) יוסף הצדיק היה חכם, ובטח אחרי היעשותו למשנת הפרעה למד את כל דרכי המצריים, את ההירוגליפיקס, ואת ספר המתים, ואת הרבה סודות של הכוכבים והקסמים והכישופים ואת אמונותיהם ודתם. ואף שלא נפרד מאמונתו ומלימודיו שקיבל מיעקב אביו, מעט מאד מהמסורת העתיקה ירושת יעקב אביו היה איתו.

י) סוף הסיפור הגומר בשמחת האחדות ושלמות השבטים הוא בסימן ''תפארת ישראל''. היא השלמות של יעקב אבינו בראותו בחזרת יוסף, ובאחדות בין כל בניו.

הרי הסימנים השלמים של תפארת ישראל אינם מתגלים אלא בסוף, דהיינו אחרי הגלות השלישית הארוכה, בביאת הגואל האחרון השלישי. ו ''סקנדל שבסקנדלים'' הצדיק חיים מכריז מראש בסימן הגדול של הכוכבים על ''כוכב קרייסט'' הבא בזכות הענווה. באמת הסקנדל רק מהעדר הרגילות לחשב שום חשיבות למשרתו של ישוע, ואין שום סקנדל, רק הפתרונות לשלמות ההתאחדות בין סימני יוסף וסימני יהודה. כי סימני יוסף יצאו החוצה, ומי היה יודע איפה נמצאו? ומי היה יודע איך תהיה בסוף החזרת היחס המאוזן בין כוכב מלכיצדק וכוכב אברהם?

יא) וצריכה ל ''תורת הסימנים'' בכדי לפתור את הסיבוכים ההיסטוריים בין מה שהיא הפרטיות של ''בית יהודה'' בסימני ''משיח בן דוד'' והאוניברסאליות של סימני יוסף שבהם סימני המשיחות של משיח בן יוסף. ''תורת הסימנים'' אינו מתגלה אלא בסוף, וצורת שני סוגי הסימנים בתחילה נראים כסקנדל ליהודים אבל באמת הסקנדל הוא מכל דברי הימים ולא מישוע. הוא רק גיבש את הפירוד של בית יוסף מבית יעקב והפירוד בין עשרת השבטים משבטי יהודה ובנימין. ''תורת הסימנים'' דבר חדש הוא ולא נודע לפני הגואל האחרון חיים. ורק עד כלפני מאה שנה הגאון מלבי''ם יכול היה לדבר משיח בן יוסף מעשרת השבטים שיקדים ולא יצליח במלחמותיו עד שיתגלה משיח בן דוד וישלים את המלחמות וכו. וכו.

יב) אמנם איפה אנחנו? על איזה מלחמות מדוברות? ואם יבוא משיח בן יוסף להלחם בעד עשרת השבטים, אז תגידו לי בבקשה, איפה נמצאים עשרת השבטים שהוא ילחם בעדם? ונגד מי היא המלחמה? והאם נכיר אותו ונחכה לו עד שלא יצליח וימות או שייהרג כסברת היי גאון? אמנם החושך הוא חושך ואין אור, ויתרון האור מן החושך רק כשהאור אמיתי ולא חלק מהחושך! לא נרים ראש, רבותי, אלא נהיה ענווים לדעת ולהבין מה שלא ידענו ומה שלא שמענו. כי לא באה הגאולה השלמה, כי אם ב ''סקנדל'' והתהפכות ההבנה הקודמת הבלתי מקובלת להבנה ברורה אמיתית, ולפתור בלבולי דברי הימים!

יג) לא נוכל להבין כלום לא ממשיח בן יוסף ולא ממשיח בן דוד, עד שנתחיל להבין בסימניהם ההיסטוריים. ולא ידענו איפה היו מכוסים עשרת השבטים עד שהקבלה האמיתית החדשה של הגה''ש מבררת שרוב נשמות השבטים נמצאות במחנות הנוצרות. אז נתחיל להבחין בסימני יוסף שיצאו מידיו של ישוע, והוא היה המשיח בן יוסף שנהרג ולא השלים את מלחמותיו נגד החושך וכו. וכו. ולא נוכל להבין כלום מסימני בית דוד שמתגלה בגה''ש עד שנדע שהגואל הוא העיקר, ורק בזכות הגואל יתקיים בסוף המשיח בן דוד שאינו הוא ה ''אדון'' אשר אתם מבקשים, כי אם הגואל שבמיתתו בא תיכף אל ''היכלו'' במלכות השמים. סקנדל!

יד) ואמנם עד שלא יגידו לנו בגאות של טיפשות היסטורית שסקנדל לדבר על '''שופט המשוח במלכות השמים'', נסתכל קצת להבין שהסקנדל הוא במחשבת המוני לומדי תורה, על שיבוא המשיח הארצי הזה ויפתור את כל הבעיות ההיסטוריות והנוכחות בהווה. ואולם אין שום תיאור ממשי על מה מדובר! דיבורים בעלמא שאין בהם מובן, כי אם שיגרת הפה. אני לא מזלזל חלילה וחס, ורק מברר מה שהיהודי אינו מוכן לשמוע עד שיוכרח לשמוע מהגיון שאי אפשר לנוס ממנו. ואינני מכחיש חלילה שמצווה לחכות לו, וחלק שלם הוא מאמונתנו. אמנם לכן אמר הצדיק הקדוש מפוסטט שלא להתעסק בדבריהם המבלבלים אך ורק, כי במסורת לא תמצאו את הפתרונות עד שתתגלה הקבלה הסופית האמיתית וכו. והיא ''תורת הסימנים'' המתגלה עם ביאת הגואל הנבחר, חיים, מצנעא תימן.

טו) העמיקו תיאור למשיח בן דוד לראות אל מי יתגלה! תגידו לי אל מי יבוא, ועם מי ידבר, ומי יקבל אותו, או מי יזלזל בו ולא יאמין בו? אל מי ידבר, אל החבדניקים שכבר נתמלא מוחם במשיח שקר, או בסטמרים שונאי מדינת ישראל ושונאי עם ישראל בכלל? ומה יגידו על משיח בן דוד האומר להם בפירוש שהמלחמה הראשונה היא נגד שיטת האצילות של ס' הזוהר ושל כל הקבלה המזויפת של אחרית הימים? הרי חרדים ודתיים והמוני הכבשים בעקבותיהם יסרבו לשמוע. כי אינם רוצים במשיח בן דוד כי אם במשיח בן דעתם הקודמת המשובשת והמוטעה. תסתכלו מכל צד, רבותי, ותגידו לי אל מי יבוא המשיח המסכן הזה ולא יסקלוהו בדבריהם!

טז) סתירה גדולה! צריכים להאמין שיבוא המשיח בן דוד אבל אין לו אל מי להתגלות. כי אינו מדבר על מה שרוצים לשמוע אלא על מה שהם לא יודעים וגם על מה שהם לא רוצים לשמוע. אמנם החרשים שמעו, והעיוורים הביטו לראות! התחלה חדשה היא לכל דברי הימים הבאים, לא שמעתם ולא ידעתם. העיקר שלא שמעו ולא ידעו מ ''תורת הסימנים השלמים'' של הגה''ש. ולכן הכול נראה בעיניהם לסקנדל גדול אבל באמת הוא ידע חדש ומשנה חדשה. ומקצרים להבין אם ישערו ששם אחרון ''אהיה'' לא מתגלה כי אם לגאולה השלמה השלישית. צורתו כשם ראשון להבטיח שאין הגה''ש חורגת חלילה מכל הדברים האמיתיים של העבר. אמנם צריך לו להשלים את הכול בצורותיו החדשות, ובידע חדש ממש. הרי הצורה האחרונה היא הקובעת ליתר דברי הימים, כי היא המשלימה את כוונות התורה ואת כוונות הנביאים, והיא המאחדת את סימני בית יוסף וסימני בית דוד, ו ''חפץ ה'' בידו יצלח'' ביד הגואל חיים ולא ביד המשיח בן דוד.

יז) צריכים לשבור את הרגילות ואת שיגרת המחשבה. אין מלך כי אם הקדוש ברוך הוא, ובארץ אין מלכות מלך, כי אם ממשלת מדינת ישראל. ואם יש מלחמה, האם ישימו את המשיח בן דוד הזה לרמתכ''ל? ובמה ישים שלום בעולם אם אין לו המפתחות החדשים לכל דברי הגה’’ש? איך יאחד את סימני בית יוסף עם סימני בית דוד? מהי השפה הברורה שייהפך על כל העמים אם אין דיבור משותף בענייני מישרתו של ישוע, להסביר גם לנוצרים גם ליהודים מה שקרה בימים ההם שלא היינו מבינים? ובכלל איך תהיה גאולה שלמה בלי המפתחות לאוניברסאליות? הכול אחרת לגמרי ממה שחושבים לומדי התורה עד עתה.

יח) הכוכב המשיחי האוניברסאלי בא בזכות הענווה. זה מה שחסר, ''כולנו בשר אחד'' ,זה מה שחסר. וצריכים לענווה להגיע אל בשר אחד. חכמת בני אדם כאין לפניו יתברך. ומשכילים השכילו בהבלים, ואיננו כי הרגו קין. ''עני הוא ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות'' ללמד לאנושות להחשיב את עצמם לחמורים בביאת הגואל של הגאולה האוניברסאלית הסופית. מה השכילו חכמים ב ''פן אבוא והכיתי את הארץ חרם''? נכפלו הדורות לעיניהם בכדי שלא יבינו שנות דור ודור! אם לא בא הפן אז באה השבת הלבבות, אמנם לא באה ונחרב בית שני ובאה גלות והסתר פנים, כי בא הפן והוכה הארץ חרם ולא חיפשו חכמים את ''הנני שולח''.

יט) לא החכמים שקובעים את הגה''ש, כי אם ''אהיה'' אחרון ישתבח, הוא הקובע, ושמו של הגואל האחרון היה לפניו לפני שברא את העולם. כולו מוסר גדול הוא ועמוק ואמיתי, כי ''קנאת ה'' צבאות עשתה זאת'' למען נשכיל בסוף עד כמה אנו חמורים ועירים בן אתונות. ''יחיינו לימיים וביום השלישי נחיה לפניו'' חרשים שמעו, והעיוורים הביטו לראות את העדות הנשלחת. למה להפסיד זמן בדעות שעברו עליהן כלח? מלכות השמים יורדת לארץ להעיד על המלכות החדשה שבשמים. וכל הדור הרביעי הסופי הזה יוכיח את הנבואות החדשות ואין ספק.

כ) ולמה יש צורך ב ''ברית חדשה'' של ירמיה הנביא הגדול, שסבל יותר מכל הנביאים? סיבתו העיקרית היא הפרת ברית התורה באחרית הימים, בפרצופים על פניו וספירות נאצלות. והוא בפשע עוון קץ שבא לתיקונו דרך הברית השלמה. ואמנם מהו הטעם מצד שלמות הסימנים השלמים? הנה, רבותי, לא יכלה התורה להדגיש בכל דברי ימי ישראל את הכוונות האוניברסאליות של הגאולה השלמה. ונשארה האוניברסאליות בסימניה המכוסים בתורה. טעמו העיקרי הוא שתכלית הקדושה הראשונה הייתה לקדש את בני ישראל בהפרדתם מן הגוים, שלא יתבוללו ולא יפסידו את זהותם המיוחדת.

כא) ואמנם נפתחו הסימנים האוניברסאליים שבתורה דרך הנביאים. אולם, בעוונות, נסגרה הנבואה עם סוף מלאכי, ולא זכו בני ישראל להמשך הנבואות, מפני שמרדו בהן תמיד, ולא קיבלו לא את הנביאים ולא את נבואותיהם בזמניהם. ובאו דבריהם כתובים בספריהם, והגיעו להפטרות. אבל לא להבנה, כי אם לתקווה שבסוף יוסברו להם פירושיהם השלמים. ובכן קוראים וקוראים וקוראים אבל אין להם המפתחות להבינם. ונסגרו סימני האוניברסאליות לעיניהם. קנאת ה'' צבאות עשתה זאת. ומי הוא רב אך גדול שיהיה שיגיד על מה באה הברית החדשה או איך היא השפה הברורה שידבר בה שלום לגויים?

כב) אמנם צריכה לברית החדשה השלמה, מפני שברית אוניברסאלית היא, ונחתמו בה כל הסימנים השלמים של הגאולה השלמה ו ''כולנו בשר אחד''. ולא משתנה התורה, כי ''ואנכי בעלתי בם, נאום ה''''. ואולם הסימנים האוניברסאליים שבתורה היו מכוסים, ועתה מתגלים ויכולים להבין את סימניהם בתורה ובנביאים. מישרת ישוע היא בנביאים אבל לא יכלו בני ישראל להכיר בסימניה עד גילוי הסימנים השלמים. אינו סקנדל, כי אם הפתעה גדולה וחידוש מפליא שבו אנו לוקחים מוסר עצום, ללמוד בענווה כי קנאת ה'' עשתה כל זאת ואין לנו שום חכמה לגבי חכמתו יתברך, והוא אוהב את כל בריותיו אשר ברא וכולנו הבנים והבנות שלו וכולנו בשר אחד.

כג) ''אל תירא כי אתך אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך: אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ: כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו: הוציא עם עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו: כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאומים מי בהם יגיד זאת וראשונות ישמעני יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת: אתם עדי נאום ה'' ועבדי אשר בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה:

כד) הנה ''כל הנקרא בשמי'' ולא רק לבני ישראל, כי אם על כל הלאומים מדובר. בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, הרי כל בריותיו במשמע. ולכל בני עולם ישנן נפש רוח ונשמה. ודרך אגב הסביר לי הצדיק חיים שבאמת לכל המין האנושי יש נפש רוח ונשמה ואינו כמו שאומרים בספרי החסידות, שלגויים אין נשמה ורק נפש ורוח. שקר הוא ובלבול ואינה תורה לחשוב ככה, כי החילוק הוא לא עומד בזה, כי אם בהתקדשות נשמות בני ישראל במעמד הר סיני: ועל כן בני ישראל מצווים במצוות ליתרונם באוצרות גבוהים עד מאד, אמנם גם לאומות העולם אם מקדשים את מעשיהם ואת רוחם ואת מחשבותם בה'' אחד, וחסידים במעשיהם לעשות טוב ולעזור לאחרים, יש להם חלק בעולם הבא.

כה) ובמה שכל ישראל יש להם חלק בעולם הבא, זה בסופו של דבר. אי אפשר שהתקדשות הנשמות בסיני לא תדרוש מאנשי ונשי הנשמות ההן את המטרה הסופית הטובה ביותר של חלקה בעולם הבא. ובכן, אמנם, התמלאות התנאים של המצווים כמו שהיא ליתרון כן היא לחסרון כאשר לא מתמלאים התנאים. כל שכן שאין התואר יהודי ''כרטיס מובטח לעולם הבא'' כי אם מעשיו הטובים והתרחקותו מן החטא ואמונתו מאהבה ובכנות לה'' ב''ה.

כו) ובמה שבני ישראל הם בני אברהם יצחק ויעקב ובני התורה מסיני, הם העדים הנבחרים של ה'' באמת תורתו. ותורתו אינה רק מהכתוב בחמשה חומשי תורה, כי אם תורה שבכתב ותורה שבעל פה ובהמשך המסורת בנביאי ישראל עד מלאכי ובהמשך מסורת ישראל על ידי חכמי ישראל וביתר דברי ימי ישראל במשך הדורות. וכן העונשים כאשר אין ישראל עושים את רצונו יתברך וכן הטובות כאשר עושים את רצונו, כולם חלק מהבטחותיו יתברך מן התורה ומן הנביאים, וכן בשואה, בעוונות, וכן בהקמת מדינת ישראל ושיבת ציון שזה כבר התחלת קיום היעודים הגאוליים.

כז) שאחרי השואה ובהקמת המדינה אנחנו כבר בתוך קיום ''אל תירא כי אתך אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך: אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ'': ובהם כבר אנו עדים על קיום הבטחותיו מאז ויכולים להעיד שהרי הוא אמר ומקיים וכמו שקיים את אלה כן יקיים את השאר. ואולם בנביאי ישראל הדברים לא מגולים בפירוש איך יהיו הדברים בקיומם, כי אם ברמז, וכמו שאנו מדגישים בספר זה אור חדש לרמב''ם את גדלות ביטויו ב ''ולא יידע אדם עד שיהיו'' וכו. ''כי דברים סתומים הם אצל הנביאים'' וכו. ואי אפשר היה גם לרמב''ם לדעת איך יתקיימו.

כז) אמנם מובן מאליו שבעת ההיא כאשר יתגלו הדברים, לא יהיה בו ספק שהדברים שיתגלו יהיו אמיתיים, ושעם ישראל, וכן כל בני עולם הזוכים, יוכלו בהחלט להכיר באותם הדברים שהם אמיתיים. מה זאת אומרת? זאת אומרת שתגיע אותה העדות הנאמנת שמאותה העדות עצמה תוכר האמת ושהעדות ההיא, כמו שהיא תהיה עדות על עצמה, כן היא תהיה עדות על אמיתות כל הראשונות. והיא כל העדות הרחבה והגדולה והנפלאה המתגלה משם ''אהיה'' אחרון בזמן ביאת הגואל השלישי הנבחר.

כח) ובכן מתוך אותה העדות המתגלה בזמנה, שבעדות ההיא תוכר אמת כל העדות הקודמת של תורה ונביאי ישראל וכל מסורת ישראל ודברי ימי ישראל, אין עם אחר שיכול להיות עדים על כל הדברים, שקבלת התורה על סיני לנשמות ישראל היא, וזהו ''כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאומים מי בהם יגיד זאת וראשונות ישמעני יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת: אתם עדי נאום ה'' ועבדי אשר בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא'' וכו. ואמנם לא נשכח מתוך העדות שאנו עם קשה-עורף ו ''כי ידעתי כי בגוד תבגוד'' וכו. ושסירבו בני ישראל לקבל את דברי הנביאים בזמניהם, ולכן גם כעיוורים וחרשים, בפרט כלפי דברי הנביאים, ואף כלפי העדות הסופית בהתגלותה עד שצריך להיות ''הוציא עם עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו''.

כט) והנה עוד, בהפתעה נוראה, מתוך התגלות העדות הסופית, בידע החדש המפורש בה, רוב נשמות ישראל מעשרת השבטים, שנשמותיהם היו בעדות סיני, בנוצרות נשמרו במשך הדורות, עד שבאה העדות הסופית להוציא אותן משם ולהחזיר אותן לגבולם ביחד עם שבטי יעקב מיהודה ובנימין. באים לשם כך שני תיקונים גדולים וקשים למען קיום ''למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה'' והם תיקון הנוצרות להצלת הצאן הנאבד מבית ישראל, והן מלחמות ה'' נגד כל התיאולוגיה השקרנית של ס' הזוהר וכל שרשרת קבלתה המזויפת במחנה יהודה במחנות החרדים והחסידים ויתר הנופלים ''הוציא עם עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו'' - ''למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה''.

ל) הנה בנבואה הנדונה ישנה כל השוויון וכל ההפרדה, דהיינו בראתיו יצרתיו אף עשיתיו הוא השוויון בין ישראל לעמים ש ''כולנו בשר אחד'' שכולנו בריאותיו ויצירותיו ומעשיו וכל הזוכה יזכה. וההפרדה מצד זכות ישראל היא שנותנת להם להיות העדים שלו ועבדיו שבידם להעיד עדות נאמנת על דברי כל הגלויות וכל הגאולות. ואחרי התגלות סימני יוסף האוניברסאליים והמשרה ההיסטורית המשיחית המיוחדת של ישוע, וההבנה החדשה לגמרי במטרותיה ההיסטוריות של הנוצרות, כלום לא נוכל להתגאות ולומר שרק אנחנו שמרנו על אחדות הבורא, כי אם יש לנו עיניים עוד היינו לעיוורים ואוזנים לנו והיינו לחרשים בס' הזוהר הפסול וכל שיטת אצילות האלוהות המצרית והבודהיסטית! הרי השוויון, בעוונות, בעוון, ועל כולנו להכיר מחדש ''למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה''.

.............................................

אור חדש לרמב''ם

פרק כז'

עכשיו קראתי את סיפרו באנגלית של דוד ברגר ''הרבי, המשיח וסקנדל האדישות של הממסד האורתודוקסי''. הכללתי את כל הספר בתוך החרם מדאורייתא, ובפרט שהוא מחרים אותם ואת שחיטתם ואת התפילין הכתובים על ידיהם ומזוזות וספרי תורה וכו, כמונו בחרם מדאורייתא. מה שמובא בהבלטה בספרו וקבוע בראיות מספריהם ודובריהם, היא ההתגבשות האלוהית האלילית הברורה בלי בושה המיוחסת לשנרסון. כבר בשנים האחרונות באה התגבשות דרגת העבודה זרה למלוא מובנה. משתחווים לו ומתפללים אליו וקוראים אותו אלהים, ואומרים שעצמות האור אין סוף ממלא אותו ובכן אלהים הוא והכול יכול ויודע הכול. וירד משה מן ההר! ובסימן השלם הצדיק חיים יורד מן ההר בריגזון קדוש ואומר ''נפגעה אחותנו הקטנה'':

בנספח ראשון בסוף הכרך מובא בתרגום לאנגלית החלק מהלכות מלכים שהוקטע בגלל הז'נזורא ולכן לא נמצא במשנה תורה. כבר ידעתי מענינו מההיסטוריון בוקסר אבל לא מובא שם הלשון ,כאן ישנה התרגום אבל אין המקור. כתב לי E-MAIL ואמר שהמקור ב EDITION FRANKEL אבל לא יכולתי עוד לראותו. אשתדל אחר כך לתרגמו לעברית עד שלא יתגלה המקור. הקטע מדובר על ישוע בפרט, וגם על מחמד. עיקר הרעיון:

ישוע דימה את עצמו למשיח, והיה זה תקלה לישראל. אמנם הדברים הנסתרים לה'' ו ''לא דרכיכם דרכי ולא מחשבותיך מחשבותי'', וכל מה שיצא בהתפשטות הנוצרות והאסלאם צורך עיקרי וחיוני הוא בסיבובים הנזקקים למען הקמת הגאולה השלמה בסוף. ומסביר הוא שדרך הנוצרות והאסלאם עמים רבים מכירים בדבר האבות אברהם יצחק ויעקב, ובמתן תורה, ובענייני חוקי עשרת הדיברות, ומדברים בהם ומשוחחים בהם וכו. והרי חשוב מאד הוא שהנשר הגדול משתף אל הבנת הכוונה את הפסוק ''אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'' לעבדו שכם אחד'':

תודה לאל שנתגלה הקטע הזה. רב עצום ונורא הרמב''ם ע''ה מפחד אך ורק מה'' ולא מבני אדם, עיניים פקוחות לכל מציאות, יודע תעלומות מכוונות מן השמים.

הרי בפירוש, המטרות האוניברסאליות של הגה''ש מתקיימות ומתגבשות דרך מישרתו של ישוע ודרך מישרתו של מחמד. אין לשער את הגדלות העצומה במה שנוצרים ומוסלמים בכל העולם מדברים בדברי האמונה ומכירים במקור התורה ובאבות העולם. הרמב''ם ע''ה עונה לעיניו ולמוחו. למי ידובר על שפה ברורה לעמים אם אין כבר לעמים מהלשונות של מסורת ישראל שצריכים התבררות? כי לא כתוב ''שפה חדשה'' כי אם ''שפה ברורה'': ואמנם התבררות הלשונות שרגילים בהם העמים היא הפיכות גדולה לגבי ההשגות שטעו בהן. אך יש להם השגות המיוסדות על מונחי התורה במקורם, ואף על פי שטעו בהסברם, בבוא ההתבררות ישנם יסודות ומקורות הבניין לעמוד עליהם. הכול מאמינים בגאולה השלמה הסופית ,שמקורותיה בתורה ובמסורת, אמנם לא ברור לאף אחד עניני ותנאי וזמני אותה הגאולה.

מהשגחתו יתברך נמנע הקטע על ידי הז'ינזורא, כפי דעתי, מפני שבני ישראל לא היו מבינים אותו והיו מתבלבלים בו, כי גדולים הדברים לשם עין בהם. המציאות מוכיחה. איך הייתה מתקיימת גאולה שלמה אוניברסאלית אם לא שהייתה הכנה היסטורית ארוכה בין המון גויים! כי אוניברסאלית מילה גדולה היא, כוללת עמים רבים. איך יהיה? יבוא המשיח וכולם ילכו אחריו? אמנם הוא מביא מסרים חשובים מוכחים שהם מן השמים ותוכן הדברים מתקבל עליהם.

צריך קודם כל להבין את המציאות. המוסלמים לא יעזבו את הקוראן, ולא יעזבו את מחמד אף פעם. ואמנם הסיבוך הגדול אלף פעם יותר מזה הוא שהנוצרים לא יעזבו את ישוע. אלה אוהבים את מחמד ואת הקוראן, ואלה אוהבים את ישוע. ואמנם בסוף העמים הרבים של מוסלמים ושל נוצרים יקבלו את הגואל חייםה ואת הגה''ש, ויכירו בעם ישראל ויסכימו בדעותיהם, ויתפללו ביחד עם ישראל בבית תפילה אחד. איך להתחשב עם העניין ואיך להתמודד איתו?

ובכן ואם כן ואף על פי כן כן הוא. כל מה שהיינו חושבים מחשבותינו הן ולא מחשבותיו יתברך! והרבה דרכים בדרכי המחשבה על יחסי ישראל והעמים. לנו היה נראה שאין להן תחליפים, ואולם אחרות הדרכים של בורא כל בשר להביא את העולם לגאולתו השלמה. בפירוש כאן הרמב''ם אומר שלא להסתכל אפילו על זה - ישוע שדימה שהוא היה המשיח גרם תקלה לישראל- - כי נסתרות דרכי ה'' וכו.

ואם כן שיש מחשבה אחרת, ודרכים אחרות שפעל בהן ה'' למען הקמת הגה''ש בסוף. אז בסוף כשיתגלו הדברים ההם ונבין אותם, לא תתקיימו מחשבותינו הראשונות ונצטרך לשנות את דרכי המחשבה בהרבה פנים.

הנשר הגדול מרמז כאן על סימנים אוניברסאליים היוספיים אבל מסרב כדרכו להיכנס לעניינו בפירוש. הוא מביא לשון מוזר של יש אומרים ויש אומרים. נדקדק יותר אחר כך, כאילו דעות על דבר ''משיחותו'' של ישוע, כדברים נסתרים שרק בסוף בביאת משיח בן דוד יתבררו העניינים. למה להוספות היש אומרים כאן? ומה הרווחנו מהן אם בסוף יוכח שישוע לא היה המשיח בן דוד?

אמנם מרמז כדרכו בקודש למתעמקים בדבריו. ישנם דברים נסתרים מאת ה'' בעניינם של ישוע וגם של מחמד, שהם השני נציגים של הנוצרות ושל האסלאם שאוכלוסיותיהם משלימות לגאולה השלמה בסוף, והכול מאת ה''. העמים משלימים לאוניברסאליות של הגה''ש, ובכן השני נציגים האלה פעולותיהם היו בעניינים אוניברסאליים, ונסתרות דרכי ה''. ובמה שישוע אינו המשיח בן דוד, אין זה מפריע כלל למה שבא בגלל דברים אחרים הנוגעים לענייני האוניברסאליות הצריכה לגה''ש. אם הרמב''ם ע''ה היה רואה בזה כפי המונחים שקיבלנו ''סימנים יוספיים אוניברסאליים'' אינני יודע, אמנם הוא מסביר כאן עניינים אוניברסאליים המיוחסים לישוע ולמחמד.

לנו ב''ה המפתח בזכות הגואל חיים. בכוח המפתח אנחנו כרגע יודעים יותר בהשגת כל העניינים הקשורים במשרתו של ישוע. ועל מחמד אין סיבוך, כי לא מדוברת על משיחות איתו, ולא היה יהודי. לישוע היו הסימנים המתחילים המשיחיים והגאוליים. והנה הסימנים של משיח בן יוסף ושל משיח בו דוד הם שני סוגים של סימנים אבל באים ביחד. ובכן גם לישוע היו הסימנים המתחילים הדודיים. כשעם ישראל לא קיבל אותם, יצאו הסימנים היוספיים לדרגותיהם האוניברסאליות.

אפילו שמרדכי הצדיק הוא הגואל השני לישראל, כלפי הגה''ש המובן של ''הגאולה השנייה'' משתנה לגבי מובנו במסורת עם ישראל. השם האחרון של הגאולה ''אהיה'', צריך, כביכול, ל ''קשר'' של ה ''ריש'' של שם ''אשר''. והפורים חג ליהודים ושמור הוא ב ''שין'' של שם ''אשר'', שהיא גם האות האמצעית לכל השם. וה ''אלף'' היא מסורת אליהו הנביא, זכור לטוב. וביחד הם ''אש'' המסורת התורנית ''אש דת למו''. אמנם ה ''ריש'' היא האות שהצטרכה לעשות את הקשר, דרך אור בית המקדש, בין שם ''אשר'' הנסתר ובין שם ''אהיה'' אחרון, כאשר ה'' יתברך מביא את הגה''ש האוניברסאלית.

ומה שמפליא הוא יותר בהתגלות הגה''ש הוא שכאשר נבחר הגואל חיים ומתחיל לרדת גילוי שם ''אהיה'' אחרון, הנה ביחד עם זה, מתגלה כל הקשר הקשור בכל עניניו של ה ''ריש'' של שם ''אשר'': זה פלא גדול ועצום היסטורי ומפליא. לא יכולנו להבין את דברי ימי ישראל של העבר. נשארו מקורות ב ''אלף'', היא על המסורת של אליהו הנביא, זכור לטוב, ונשארה מגילת אסתר היוצאת מה ''שין'' של שם ''אשר'', והיא המסורת הנסתרת של מרדכי הצדיק. אמנם קשר כל הדברים ב ''ריש'' ולאלפיים שנה לא יכולנו להבין מה הוא הקשר לבין כל מה שקרה עם ישוע וגורלו של עם ישראל. איך יבוא הפתרון לעניין ההיסטורי הגדול הזה?

ולכן לא כופר אני, חלילה וחס, בכל דברינו הרבים על מישרתו המשיחית המיוחדת של ישוע. אנחנו מדברים אחרי שהגיע המפתח בזכות הגואל חיים. ואמנם מרומז לשומע עמק עמוק בדבריו של הנשר הגדול. ישנם נסתרות ה'' מכוסות בכל ענינו, ורק בסוף יתגלו הדברים באופן שיהיו מובנים לכל. אם במקרה אתם לא שומעים עוד מה אומר הרב, פירושו שיש פתרון אמיתי שיגיע בסוף, בזמן הגאולה השלמה, ובכן הנוצרים לא יעזבו את ישוע והמוסלמים לא יעזבו את מחמד ואת המסורת הקוראנית, ואמנם יהיה הפתרון משביע לכל, באופן שכולם יקראו בשם ה'' לעבדו שכם אחד.

אמנם המאבק ההיסטורי בדבר משיחותו של ישוע ובדבר המשיחות במחנות היהודים, הוא שצריך לו המפתח הגדול לפתור אותו. ב''ה הגיע המפתח.מפתח הפתרון מתקיים בכלל מפני שמתקיים יסוד לאותה המשרה, כמו שקיבלנו בסימנים השלמים. לכן הרמב''ם לא שולל את מישרתו, כי מנסתרות ה'' הדברים, ורק הוא שולל את האפשרות שישוע היה המשיח בן דוד שבני ישראל מחכים עליו. ישנו משקל נורא בדבריו. מצד אחד אינו המשיח בן דוד אמנם מאידך כל ענינו כרוך במחשבת האלהים למען הגאולה הסופית, מחשבה שלא נוכל להבין עד הגה''ש.

ובכן, רבותי, אין שום איסור לדבר בעניינים השייכים לישוע, הסתכלו נא עתה איך דיבר עליו הפוסק הקדוש. באהבה רבה, רבותי, כי עד הנה לא היינו מבינים שלישוע בן יוסף ובן מרים ניתן, בהשגחתו יתברך, תפקיד היסטורי משיחי חשוב מאד. ובענווה עשה, ובאמונה גדולה ואמיתית, ובאומץ לב, כי באו אל גורלו ואילץ את גורלו על עצמו, והיה לאיש בזמן ובמקום שלא היו אנשים. והיה גומל חסד בהרצאותיו ובפועל עם יתומים ואלמנות ועניים וחולים, ומרחם עליהם בדברי תנחומים ובלב נשבר ומלא אהבה מורגשת. הוא היה בדיוק ההפך במידותיו הטובות מאנשי הדור ההוא, דור של אגואיסטיים, וצבועים, של שנאת חנם ומחשבות רעות כל היום, והדת לכיסוי בעיני הרואים.

הוא נבחר להיות הכפרה במקום ישראל. וקיים את חלקו בפרק נג' מהנביא ישעיה. (ויכולים לפרשו על ארבעה שלבים: על בני ישראל, על ישוע, על הצדיקים הנסתרים בכל דור, ועל הצדיק הקדוש חיים בסבלו האחרון הנורא). בידו של ישוע היו הסימנים המתחילים ששורשם מאליהו הנביא, זכור לטוב, בסוף מלאכי (וישוע קיבל אותם בבית ספר האיסיים) ומישרתו הייתה הבלתי מוצלחת, והתקיים ''פן אבוא והכיתי את הארץ חרם'': ויצאו הסימנים היוספיים האוניברסאליים לאומות ולעמים למטרותיו הנסתרות של ה'' ב''ה בתכנית הגה''ש. אמנם העיקר הוא שישוע היה בחור עניו, וטוב לב, ומלא אהבה, ורציני מאד בתורה ובכל, למען טובת בני ישראל. ואהב אותו מאד ה'' ב''ה, להפך ממש ממה שחושבים הרבה יהודים עד עכשיו. וקבלתנו בסימנים השלמים מכוכבי הגאולה, והכרזתו של הגואל חיים ''זה כוכבו של קרייסט, הבא בזכות הענווה''. ישוע היה עניו ושפל רוח ואהוב לה''.

והנה, רבותי,כפי דעתי החמורית, כי השגחתו יתברך מנעה את הקטע ליותר משמנה מאות שנה, מפני שמשקלו כבד ללא מבינים, ובמקום לשבח את גדלות הבנתו הקדושה של הרמב''ם, היו באים לזלזל בספקות ולחשוד חשדות וכו. וחס ה'' ב''ה על כבודו של הרמב''ם, ומנע את ישראל מעוון. ובזמנו מתגלה כי בא הזמן.

עוד חמור היער אני, ואין עונים לי כי אם העצים, כי להם השורשים באדמה. ועצי מעלה כבר יודעים, אמנם המה בעולם השני. ואני בער ובהמות הייתי עמך: עמדו על עטרותיכם, כי נפתח פי חמור בנעלם מן העין. תיקון ישוע תיקון משיחי הוא, ואנחנו עם ישראל ה ''עם המשיחי'', ובתיקונו ותקננו את עצמנו. למען נדע ''כי לא מחשבותיכם מחשבותי ולא דרכיכם דרכי''.

לא נסוג אחור ממוסר השכל המוטל עלינו מאלוהי ישראל, כי אבינו הוא ואוהב אותנו ורוצה בהבנתנו ובתיקוננו שהוא לטובתנו, הפרט והכלל. הכול יצא מתוך תכנית אלוהית להביא את ישראל ואת העמים לגאולה השלמה. צריך הקשר הקשור בדברי הימים אשר בסוף, בזמן הגה''ש, מתגלה פירושו האמיתי, ומתוך כוח האמת ההיא מתגלה ומתעצם כוח הקשר ההוא. ובכן לפני אותו הסוף, לא מובן כוח הקשר המאחד, כי אם קשר מפריד במאבק. ורק בסוף יודעים יותר מכוונותיו העמוקות יתברך.

מוסר השכל עלינו כל בני ישראל. לא נברח מידע חדש המחדיר את הבנת העבר. כי בא הכול לשם מוסר לנו הזקוק לנו בכדי להיכנס לזמני הגה''ש. לא עניין הנוצרות הוא, כי הנוצרות שיבשה את עניניו, והפכה אותו לאלוה בדתם. אמנם לא עניינינו הנוצרות, כי אם אמת דברי הימים. מישרתו הייתה מישרה, אולם איזו? מה היא הקובעת מישרה משיחית או לא. אמנם בהתגלות הסימנים השלמים מכירים בסימנים המתחילים, ומכירים ב ''סוד'' בית ספר האיסיים ושל המורה צדק, וכל עניין התמסדותו של האיסיים, ומכירים במקור העובדה של ה ''קשר'' המתקיים בין הנביא אליהו, זכור לטוב, ובין ראש הלו'' צדיקים הנסתרים בכל דור. והוא קשר המאיר עיניים ומסלף ענני מחשבות. כי מבית ספר האיסיים לקח ישוע את הסימנים המתחילים המשיחיים והגאוליים, ויצא משם לעשות את אותה המשרה הקשורה בהם. ושורש הסימנים ההם מהמורה צדק, ראש הלו'' צ''נ בדורו. וגילה הוא את הסימנים למורי בית הספר. והם סימני השבת הלבבות של מסורת אליהו הנביא, זכור לטוב.

ובכן הסימנים המתחילים היו אמיתיים, ובהם מכוסים כוחות גדולים משיחיים וגאוליים. עמוק הוא מאד בכוונות השמים. כי איך יבוא בסוף ישראל המיוחד והמצווה בתורתו להתאחד בתוך מסגרת של אוניברסאליות, מבלי להיפרד ממסגרתו המיוחדת? לא שאלתנו היא, כי אם שאלה היסטורית העומדת ברומו של עולם, שרק לה'' הפתרון.

בעיקר הפתרון בא מתוך ההכרה שבאמת השני סוגים, סימני משיח בן יוסף וסימני משיח בן דוד ביחד הם חטיבה אחת, ולא שהם בעצם מהותם נפרדים אחד מהשני. שהרי אי אפשר שיהיו הסימנים היוספיים האוניברסאליים דבר לעצמו בלי שיהיו קשורים לסימני בית דוד וסימניו. מובן שאי אפשר ככה.

ומאידך, כשמובנים הדברים, גם אינו אפשר שיתקיימו סימני בית דוד מבלי שיהיו קשורים בסימנים האוניברסאליים של בית יוסף. אמנם שני סוגים הם של חטיבה אחת, אבל נפרדים בעניני מטרותיהם במסגרת הגה''ש. אחרי שישוע כבר ידע שלא תצליח מישרתו בהשבת הלבבות, ידע שהוא ימות, וידע שהוא אינו המשיח בן דוד, ואמר בפירוש שאינו בא להביא את השלום וכו. ואמר שאינו בא, כי אם להצלת הצאן הנאבד מבית ישראל. התפקיד הזה שייך במיוחד לסימני משיח בן יוסף, סמל לעשרת השבטים. ודיבר על העתיד על בן האדם הנבחר שיבוא. וידע מפרק נג' בנביא ישעיהו את גורלו ואת ההבטחה המוחבאת שם על תחייתו מן המתים. ולכן רמז להם כמה רמזים על מותו ועל קימתו, ונתקיים בו סימן התחייה מן המתים אחרי הריגתו.

שורשי סימני יוסף הוא בענינו של יוסף הצדיק שנפרד מאחיו ומאביו ונעשה לשולט במסגרת אוניברסאלית מצרית. ונשמות עשרת השבטים במשך הדורות נוצרו בנוצרות כמוסבר. ובכן צריכים לסימנים האוניברסאליים ראשית כל לצאן הנאבד מבית ישראל. ואחר כך להצלת בני עשו הטובים ומהם להצלת בני יפת ומהם להצלת אומות העולם אחרות.

וגם הקמת האסלאם היא במסגרת זמנית של ה ''ריש'' של שם ''אשר'': אמנם אין בה דבר המשיחות מן ה ''ריש'' אבל יש בה מהאוניברסאליות של ה ''ריש''. וזכות הברכות לישמעאל בן אברהם זיכתה אותם לאמונה פשוטה בה'' אחד, כאמונת אברהם אבינו: יש אמנם בסיס מוטעה שצריך להסתדר בזמן. חושבים שדת האסלאם היא המובחרת שבדתות מעל לדת ישראל. וקנאת ישמעאל ליצחק היא, אבל בסוף יקבלו את מציאותו של מדינת ישראל וישתנה מזג האוויר.

מעלת האסלאם באמונתה הטהורה על אמונת הנוצרות המסורתית מוכחת היא. והנה האסלאם מכיר בישוע, כנביא מיוחד ושליח ה'', ומכחיש את אלוהותו של ישוע בתוקף. העיקר שהאסלאם חשבה את עצמה לדת השלישית השלמה והסופית, הגומרת את רצון ה'' לכל האנושות. ובסוף יאזנו צלחות המאזנים, לכבוד אברהם אבי שנינו והאוהב את שני בניו. אבל לאסלאם אין שייכות למשיחות, ולכן נפטרו מהבעיות ההיסטוריות הכרוכות בנבואות התורה והנביאים על דבר המשיחות.

אבל ישוע, מכוח הסימנים המתחילים עליו, עמד באמצע הנבואות המשיחיות! ובכן התפשטה מחלוקת לאלפיים שנה בגלל משיחותו. ובכן, רבותי, שמעו דעת החמור, מה שמכחישים את משיחותו של ישוע בזה שלא בנה מקדש ולא הביא את השלום וכו. אינו מוכיח כי אם שישוע אינו נחשב למשיח בן דוד אבל אינו מתמודד עם הסימנים היוספיים האוניברסאליים שהתקשרו איתו בגורלו של אותה המשרה הטרגית.

והוא שקרניו נאחזו בסבך דברי הימים. לא יהיה שוב משיח מפליא כמוהו, כי נאחז הוא בעין משפט השמאלית של דברי הימים. והמשיח בן דוד שיבוא יהיה מתחת לגואל חיים שהוא השופט המשוח במלכות השמים, שקם בסימן השלם של תחיית המתים. ולא צריכים לבקש ממנו מופתים. הכול יהיה בסדר ומוסכם לכל, ולא תהיה מחלוקת, כי כבר ייוודעו מפתחות הגה''ש בזכות הגואל חיים.

מה שהוא מוזר ביותר לבני ישראל הם השני סימנים הגדולים ''סימן השופט המשוח במלכות השמים'' ו ''סימן תחיית הצדיק חיים''. עמוק כל ענינו של מלכות השמים ומפליא כל ענינו של תחיית הצדיק חיים: ובני ישראל לא רגילים על השגתם, והוא מטעם זה שדווקא השני סימנים ההם הם האמצעים הגדולים לגאולה האוניברסאלית. לכן הם שייכים יותר לסימנים היוספיים האוניברסאליים. המשיח בן דוד יהיה בירושלים על תפקידיו במקדש, הכוהן המשוח על מזבח הכוהן המשוח מצד, וראש מישרת חמור אוכל לחם כפי צורותיו בזמן ההוא על מזבח הישראל הגדול. אמנם האדם הנבחר לגואל אינו מוגבל בעולם ואינו רק לבני ישראל. סודו במלכות השמים והוא מלמד אותנו ומדריך אותנו ומדבר איתנו דרך החלומות המיוחדים של הסימנים השלמים של הגה''ש.

לא יתכן בדעת המכיר אותי לחשוד בי שאינני יודע את תלונות המשיחות מן המתים. אמנם הגואל אינו המשיח בן יוסף ואינו המשיח בן דוד. גם מרדכי הצדיק לא היה משיח בן יוסף ולא היה משיח בן דוד. והגואל הראשון היה משבט לוי. ונקרא הגואל השופט המשוח במלכות השמים, ''משוח'' לכבוד המשנה המונה שבע דברים שנבראו לפני בריאת העולם, והאחרון ''שמו של המשיח'': והוכחנו שלא מדובר על משיח בן דוד, כי אם על הגואל חיים. ואמנם לא נקרא ''משיח'' כלשון המשנה, שלא לשתף את המונח בבלבול המסורת בעניין המשיחות בכלל.

ונקרא ''משוח'' כטעם ''האדון שאתם מבקשים'' דהיינו הגואל הוא במלכות השמים, והוא האדון של כל המשיחים הארציים שיבואו מבית דוד. ו ''פתאום בא אל היכלו'' רמז הוא למלכות השמים. תיכף ומיד אחרי מותו בא אל היכלו במלכות השמים. לכן שייכת מלת ''פתאום'' כי פתאום זה בא אחרי קבורתו. ואם היה לארמון המלך המשיח כמו שחושבים בטעות, ומה יש לו לבוא בפתאומיות אל היכלו, שאין לו טעם כלל ועיקר!

ומוכח כי אין ''פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום'' הנאמר כי אם על אדם אחד הנבחר לדורות. לכן אי אפשר שיהיה זה מדובר על המשיח בן דוד הארצי, שיחיה וימות כמו כל בני אדם. ובכן במשך הדורות יהיו הרבה משיחים בני דוד. מדובר הוא על הגואל האחרון הנבחר, והוא כבר אחרי המוות, והוא קם בסימן השלם של תחיית המתים. ורק בדרך זו נשמרים המשפט והצדקה, גם בדרגות פנימיות, באריכות הימים והשנים והדורות, ל ''מלכות'' דהיינו ''משיחת'' בית דוד.

אמנם הבעיה לא זאת בתקופה המקדימה והמכינה הזאת, וגם ישוע לא הבעיה. ישנן שכבות של אלוהי נכר במחנה ישראל, ה'' יצילנו. והן המונעות את ישראל מגאולתו. כי הגאולה השלמה אמת היא, וכל הסימנים השלמים אמת הם, וכל כללי ופרטי החוק החדש אמת הם, וכל דברי הגה''ש מתקבלים על הדעת כאשר הם מובנים. כבר כל הדברים מסודרים מה'' ברוך הוא, כולם יבואו על מקומם בהבנה ברורה ומפליאה בבוא הזמן והעת והרגע. הבעיות הן אלו שסוגרות את הדרך על מוחות בני ישראל מלהתעורר על המציאות העצובה והצריכה תיקונים בהרבה פנים.

................................................................

אור חדש לרמב''ם

פרק כו'

אחרי הספח הנוסף, אחרי פרק כה' על הכתבה מעיתון הארץ של יוסף דן על ספרו של דוד ברגר נגד המשיחות השקרנית והכפירה האפלה של חב''ד, אמשיך פה לא בשביל העיתון, כי אם בהמשך עניינינו על הקבלה החדשה האמיתית של הגה''ש בזכות הגואל חיים מצנעא תימן.

נתעוררתי לענות על הדילמה הנראית משמיעה ראשונה בגלל תוקפו של דוד ברגר להתאים את טעמי המשיח המת והקם מן המתים של הנוצרות ואמונת חב''ד במשיחו המת, ושמחכים באיזו צורה שתחיה לתחייתו. לא פעם שאלו אותי בספק בכפירה, חלילה וחס, ''איך אתה מדבר על משיח מת? והלא זה דומה לאמונתם של חב''ד שאתה צועק כנגדם?'':

ואני עונה כפי נימוקי הגה''ש שאני לא מדבר על משיח מת, כי אם בגואל שכבר קם מן המתים, והחי בתחייתו כשופט המשוח במלכות השמים. והמשיח בן דוד הארצי יבוא בזמנו, אמנם הגואל הנבחר הוא ''האדון אשר אתם מבקשים''. וכמובן זה מבלבל את השומעים עוד יותר, עד שמגיעים להסברי הדברים.

תורת הסימנים השלמים אינה ''תורת המשיח'' על פי המסורת, ובאמת במסורת לא נמצאת ''תורת המשיח''! הקרוב ביותר שמצאתי (בתלמוד ?) אמר ר' ? תורת המשיח אינו בשביל ישראל, כי כתוב ''אליו גוים ידרושו'' וכתוב ''ולו יקהת עמים''. ואמר שם שלא ייתן להם את כל המצוות כי אם שלשים מצות.

התפלאתי על דרוש זה מפני שבסימנים השלמים בקשר לחוק החדש, ישנה צורת ''שלשים צעדים'', שהחוקים מסודרים בצורה של שלושים צעדים. ואמנם מה שאמר שאינו לישראל, כי אם לאומות העולם, אולי היה ככה אם כל ישראל היה הולך כפי ההלכה, אבל אינו כן ורחוק מזה. לא יכלו כמובן חכמי התלמוד לשער את ימינו ואת דורנו זה היתום אחרי השואה. השתנה העולם לגמרי מכל צד ובכל המובנים.

תורת הסימנים בכלל לא משוער באף מקום, מפני שלא מתגלה עד ביאת הגואל, וחדשים לבקרים ממש הם הסימנים השלמים. אין העניין שייך למשיח מת או משיח חי. הגואל האחרון קם בסימן השלם של תחיית המתים, והוא השופט המשוח במה''ש אבל אינו המשיח, ובודאי שאינו המשיח בן דוד. ואינו גם משבט יהודה, כי אם משבט בנימין. אמנם צריכים להבין בטעמי הדברים, למה במסורת ישראל לא מדובר על עניין גואל במלכות השמים, ומדובר רק על משיח ארצי מבית דוד?

הטעמים עמוקים ואך גם פשוטים, אחרי שמבינים שסימני משיח בן יוסף וסימני משיח בן דוד שני סוגים הם המשלימים זה את זה. סוג אחד אוניברסאלי וסוג אחד פרטי לישראל. לבן דוד מתקיימות הנבואות של משיח ארצי, וצריך הוא להיות משבט יהודה. אמנם רוב הנבואות הגאוליות הן כוללות שני הסוגים, ולכן לימוד חדש הוא לראות בנבואות עצמן מה ששייך למשיחיות הארצית ומה ששייך לאוניברסאליות:

אמר הכתב יוסף דן שכפי דעתו המשיחיות של ישוע הנוצרי הייתה תנועה יהודית, ולכן הוא מסקן, ביחד עם המשיחים המזויפים שיצאו בדברי ימי ישראל, שבחינה אלוהית כמעט והכרחית היא בדבר המשיחות בכלל, הרי ככה קרה עם ישוע, עם שבתאי צבי, עם יעקב פראנק, עם מנחם מברסלב ועם שניירסון מלובביטש.

לא מתיישבת על הדעת. ואולי יוסף דן אינו מאמין, מנימוקי מסקנותיו בדרך זו, במשיחות, שהרי אם כל משיחות אישית קשורה, חלילה, בבחינה אלוהית, כאילו המאמין במשיחות אישית נדבק בסוגים של עבודה זרה. ומאידך אם אמונת המשיחות אינה אישית, כי אם כללית היסטורית, כמו לדוגמה הקמת מדינת ישראל, לא מתישבות הנבואות המשיחיות והגאוליות לחלוטין.

ואמנם ישוע הוא ישוע היהודי, ולא ישוע הנוצרי, ומוסבר אצלנו באריכות גורלם של הסימנים היוספיים המתחילים שהיו בידיו מבית ספר האיסיים. וסירובם של ראשי העם בזמנו סגר את הדלת מכל וכל להכרה ב ''תורת הסימנים המתחילים''. וסירובם גרם שהסימנים האוניברסאליים, היות ונשארו בלי הסימנים של בית דוד, יצאו כולם משובשים. ומוסבר שאבות הכנסייה, בהשתדלותם ליחס למשרת ישוע ערכי הסימנים השלמים המשלימים, הרימו אותו לדרגה שלא יכלה להיות מושללת מבחינה אלוהית. אבל אינו שאותם הסימנים האוניברסאליים מצד עצמם גרמו לבחינה אלוהית, שהרי מצד עצמם כל סימני הגאולה אמיתיים הם, ואי אפשר שיהיו כרוכים בדבר שהוא חוץ לאמונת האחדות בבורא יתברך.

בחינה אלוהית במשיחות היא מצד הטעות, ולא מצד הסימנים עצמם. ובכן עמוק מאד הוא העניין מפני שסימן המוות, וקרבנו של ישוע, ותקומתו מן המתים, ודבר הקמת מלכות השמים וכו. מצד עצם סימניהם אינם גורמים לאף שמץ עבודה זרה. כנראה טעם החוקר יוסף דן הוא שכל מי שיוכר כמשיח או גואל אחרי מותו, והיותו נחשב בדרגה מכובדת ונשגבה, כמעט בהכרח ייחשב בבחינה אלוהית אם פעולתו מוכרה כנמשכת איתו במיתתו מן השמים או מ ''מלכות השמים'' בלשון הסימנים.

עוד לא ראיתי את ספרו של דוד ברגר אבל מהכתבה על ספרו נאמר, כנראה בדייקנות, שמשיח מת שמחכים על תחייתו מן המתים היא הבחינה הדומה ממש ל ''ביאה שנייה'' של הנוצרים. באמת הוא המקרה של ישוע אחרי מיתתו, אמנם טעמו העיקרי הוא שמוכר היה אצל אבות הכנסייה, מדבריו של ישוע בעצמו המובאים באוונגליונים, שלא הושלמו הסימנים המשיחיים והגאוליים במשרתו עד שתבוא התקופה מתקופות סוף אחרית הימים, ויתגלה ''בן האדם הנבחר'' המשלים.

והכריז על עצמו ישוע שאינו זה המביא את השלום. בפירוש, אפוא, מדובר על ביאה אחרת היסטורית משלימה, ועל זה אבות הכנסייה, המשוכנעים על יחידות מישרתו המשיחית והגאולית של ישוע, הנחו דרך לביאה שנייה של ישוע עצמו, אף כי המונח הזה לא בא בפועל עד אחרי חתימת הברית החדשה הנוצרית, אם אינני טועה בזה, אבל הרעיון ישנו ברומאיים של פאולוס, וגם באפוקוליפס ברמזים מסובכים.

ובין הדברים הנדירים שגילה לי הצדיק חיים על ענינו של ישוע אמר שאף ישוע בעניין זה הסתבך לחשוב בספק ולא לחלוטין שיכול להיות שהוא בעצמו היה אותו הבן אדם הנבחר.

איך שיהיה, לא יצא ישוע מענוותו בזה, כי ראה על עצמו את כל הסימנים ברגע ההוא, שק שלם של כותרות לסימנים, וההתחלות של קיום נבואות רבות, והיה אי אפשר באופן מוחלט לדעת איך יסתיימו הסימנים. ואמנם היה לו להכריז בפירוש שמהנבואות הגאוליות הסופיות על השלום אין מישרתו באה להביאם, כי אם חרב ומלחמה, מחלוקת ומאבקים. משיח הקונפליקט והסיבוכים, לא משיח השלום. ורק בסוף התקופות הכלולות מתחת לסימניו, ואף אז אחרי תקופות קשות עד אין לשער, בסוף בסוף יתגלה כבוד בן האדם הנבחר וכו.

בסימנים השלמים אינו כן, והכול מתברר. בן האדם הנבחר הוא הגואל האחרון השלישי, חיים, אחרי משה ואחרי ישוע. ואינו המשיח בן דוד. והוא מת בסוף סבלו האחרון הנורא, וקם למלכות השמים בתחייה, בסימן השלם של תחיית המתים, ואין שום ביאה שנייה. והוא מדריך את דברי הגה''ש ממלכות השמים ומדריך את המשרה המשיחית בעולם, בעיקר דרך החלומות המנובאים בנביא יואל, ושולח את הסימנים השלמים שבהם נמצאת גם השפה הברורה המנובאת, והוא הוא הפלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום. והוא המקים והסועד את ''מלכות בית דוד'' על הארץ הנמשכת מאז לתמיד ב ''אחריות'' הגואל המבטיח לה את המשפט והצדק ממלכות השמים, והוא ''האדון אשר אתם מבקשים'' ועליו נאמר ''וחפץ ה'' בידו יצלח''.

הנה הנבואות הנשגבות ביותר בלשונותיהן הן הן המבטיחות לחלוטין שאין שום בחינה אלוהית בגואל הנבחר, אף בהיותו במלכות השמים. כי לכן הוצרכו לבוא בנביאים, בהכרח, שלולא ככה, הגבהות העצמית של אותה המשרה הסופית במלכות השמים הייתה נותנת מקום לטעות. ובכן חזה מראש יתברך, לשים ידיים קדימה, כביכול, לכשיגיע הזמן לפרקו, שלא יטעו ליחס בחינה אלוהית אליו, כי הנה נאמרו הדברים בפסוקי נביאי ישראל שאין בהם דופי, ונביאי ה'' הם אמיתיים, ולא יחרגו מ ''לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני''.

עמוק הוא העניין וגדול וקשה ומר גורלו ההיסטורי של אותו המשיח המיוחד של ה ''ריש'' של שם המוסתר ''אשר'' המוסתר בקשר המסתיר-המקשר בין שם ''אהיה'' ראשון לבין שם ''אהיה'' אחרון. גדול ה'' ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר. וכן גורלה האלילי של הנוצרות מר הוא מאד, גורלו של גוף עשו שלא זכה לקבורה במערת המכפלה, חוץ מראשו החתוך בחרב מחוש בן דן בזמן קבורתו של יעקב אבינו. אבות הכנסייה בכוונתם להשלים את הסימנים כולם על גורלו של ישוע הפכו את פסוקי הנבואות לממליצי עבודה זרה ''אל גיבור'' ''חפץ ה'' בידו יצלח'' וכן כולם, ובראו תיאולוגיה אלילית להצדיק את טעותם הנוראה.

עמוקות דרכיו יתברך, והכול צפוי מראש. בסופו של דבר הטעויות הנוצריות עצמן הצטרכו להתגלות לשם תיקונן בסוף, בכדי שתהיו לאותות ומופתים לדורות הבאים שלא ליפול בהן עוד הפעם. הכול בגלל גודל האוצרות המכוסים במשרתו הנשגבה של השופט המשוח במלכות השמים, הגואל השלישי, חיים. בעוונות אבותינו מאז, לא חסך ה'' יתברך מישראל אלפיים שנות גלות, ומאבקים קשים בכל דברי הימים. ואמנם כל זה עשה בכדי להביא את העולם, וישראל בראשם, לגאולתו השלמה בסוף. ''הס כל בשר'' כי ''קנאת ה'' עשתה כל זאת'' לטובת ישראל ולטובת האנושות בסוף. גדולים מאד הסימנים השלמים של הגאולה השלמה.

וכן הוא בעוון ספר הזוהר ושיטת אצילות האלוהות. לולא התגבשותה והתגלמותה בכל צורותיה המוטעות הכרוכות בעבודה זרה ממש, לא היה ישראל יודע ומבין באיסור המוחלט של ''מערכת אלוהות נאצלת'' ולא היה מרגיש בחריגתה מן ה ''תמים תהיה עם ה'' אלהיך'', ולא היה מבין ב ''אלהים חדשים מקרוב באו'', ולא היה מבין בעגל הזהב ההיסטורי האחרון, ולא היה מבין אף פעם בסיבוכו של אהרן הכהן שלא היה מבין בחטא העגל עד הסוף, רק בראותו את פעולותיהם של הערב-רב בעבודה זרה ממש, ולא היינו מבינים את טעמיו הפנימיים בשבירת הלוחות ביד משה רבינו, ואת ה ''יישר כוחך ששיברת'', ועוד ועוד ועוד. גדול ה'' ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר.

ואני בער ובהמות הייתי עמך, לא גואל ולא משיח ולא אליהו הנביא ולא צדיק. ונבחרתי להיות בהמה, ואף הבהמות לא מבינות אותי בתקופה היתומה הזאת. ואמנם הדורות הבאים יבינו ועוד איך, כי דבריי צרופים ומזוקקים שבעתיים, כי לא דבריי הם, כי אם דברי הסימנים השלמים היחידים האמיתיים על הגאולה השלמה. ומן השמים עוזרים לי להתקיף מלים בכדי להסיר שכבה שכבה מהסתר פנים הגלות, כי בא הזמן ומדברים כוכבי הגאולה, והוקמה מלכות השמים הרצויה לעולמים, והגיעו המסרים האמיתיים על בית המקדש השלישי הסופי של שבע קומות ושלש-עשרי מזבחות לתפילה, ונקבעה מישרת חמור אוכל לחם בעולם לתמיד, ונתגלו הנבואות החדשות של זה הדור הרביעי הסופי האפל והחשוך לפני בוא יום ה'' הגדול והנורא, וכבר קם הגואל הנבחר ,חיים, מצנעא תימן, מן המתים, וחפץ ה'' בידו יצלח.

ומה תביטו עיוורים ומה תשמעו חרשים, אם אתם חפצים לדעת רק מה שאתם כבר יודעים? אז למה לכם המשיח הזה שאתם חפצים? להגיד לכם מה שאתם כבר מבינים! ''עם ההולך בחושך ראה אור גדול'', אתם מאמינים? אז אם בא אור גדול שהוא שכל חדש, איך תקבלו את האור אם מסרבים אתם את השכל החדש? ''גם לא שמעתם גם לא ידעתם'', אתם מאמינים? אז מה לכם לסמוך על מה שאתם כבר יודעים וכבר שמעתם! אמנם לא ביקשנו את השואה ובאה, ולא ביקשנו את הדור הרביעי הזה הבא על כל העולם. ואין ספק שבא ועוד יבוא עד יום ה'' הגדול והנורא. וגם הגאולה השלמה כבר הגיעה בכל סימניה השלמים, והיא תתגלה ליחידים בדור הזה, והיא תתגלה לכל הנשארים בעולם אחרי הדור הרביעי הסופי הרע הזה!

גם הדור הזה עכשיו באור גדול של חושך, דור אפל ונורא, ולחושך אומרים אור ולאור אומרים חושך, ואין מוח לגאולה השלמה עד שהעולם כולו יתייאש מכל עצמו, ולא יידע אדם איפה הוא נמצא ומה הוא עושה. ואנו פה בבאר שבע, ובארץ ישראל בלבילים אין סופיים, אחד מדבר והשני מבין להפך, הכול מדברים ואף אחד שומע, וישראל ישנה, ועם עליה ישנו, וקרבנות עד ייאוש ישנם. שמעתם איך צועק פרופ' דוד ברגר, איש דתי ויראת שמים, מדבר על עבודה זרה ממש בקרב ישראל, ואיפה הממסד האורתודוקסי, המשגיח על אמונה פסולה אין כמוה ''אור עצמות אין סוף המתלבש במנחם מנדל שנרסון, מתפללים אליו וסוגדים לו, והרבנים שותקים, וצועק הוא למה אני לבד?

ואם זה כבר במה שכן שמעתם וכן ידעתם, ומה על מה שבאמת לא שמעתם ולא ידעתם? והנה ישנה כבר תורת הסימנים של הגאולה השלמה, ואף תורת סימני המשיחות, כי ישנם הסימנים השלמים של הגה''ש אבל לעם ישראל המכוון עוד לא דיברה איתו נשמתו, והרבנים מתווכחים על בישול עכו''ם. והאם לא ידעתם שאנו בימות המשיח למאה שנה מארבעים ושמונה עד ארבעים ושמונה?

והלילה ז' באדר תשס''ב והייתי צריך לשמוח בחג משה רבינו, ואולי אחרי חצות תגיע השמחה. לא שלי הגאולה השלמה שאתרגז, ולא עשיתי כלום שאוכל להתפאר, אמנם תדעו שאין רשות לבהמה לדבר עם אנשים ממין האנושי עד שיכירו בעצמם כי חמורים הם כמוני, ואז יגילו ויריעו בצדיק הנבחר ויבינו את נעירותיי.

==============================

אור חדש לרמב''ם

פרק 28

מה היא הבעיה?

הבעיה היא שיעקב אבינו לא היה יכול לעלות לבית אל עד שלא ציווה את כל מחנהו להסיר את האלוהי נכר מאהליהם. הם ספר הזוהר וקבלת צבת וכל החסידות וחב''ד. ובמלה אחת שמו ''אצילות האלוהות''.

אלה שהפרידו את בני ישראל עד עתה מלהיות קשורים בקבלה האמיתית של ישראל, הנקראת ה ''בית'' של בראשית. מבלי דעת והבנה, תורתם מתחילה ב ''אלף'' ונפלו לדרגת 'ארורות' בר מינן, כמו בחטא עגל הזהב בזמנו, עד לשואה. ואנו עכשיו בזמני התיקונים וההתבררות. וסימן טוב הוא, ובשורה טובה היא, ספרו של דוד ברגר, קול יחיד חזק ומבוסס, שבע''ה יכריח את הרבנים לדון בעמדתו.

והגיעה ב''ה הברית השלמה הסופית החדשה בזכות הגואל חיים. וכתוב כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם, נאום ה'', נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם: ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה'' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאום ה'' כי אסלח לעונם וחטאתם לא אזכור עוד.

הכל תלוי באותה הסליחה כאשר נמחל החטא, ורק אז יכול להתקיים ''כי כולם ידעו אותי'', כי החטאים מבדילים בינינו ובין אבינו שבשמים. ואותו המסך המבדיל העשוי מהחטאים הוא הוא המפריע להבנת דברי הגאולה השלמה. וכאשר יוסר המסך המבדיל תשרה שכינתו יתברך, ותתרחב ההבנה, ויורגש האור, ויצהל הלב במעשה ה'', ויפלו כל המניעות שהיו מפריעות. הנבואה מדברת על הזמן שכבר הגיעה הברית השלמה, ואותה הברית, בשם הגואל הנבחר, מסבירה את החטאים העיקריים של עם ישראל שצריכים לתקן אותם.

השואה הוא העונש הכללי הסופי, והקמת מדינת ישראל היא התחלת תקופת ימות המשיח. וב35 שנים למדינה נפטר וקם בתחייתו למלכות השמים הגואל הנבחר, חיים, וירדו כל הסימנים השלמים. אבל המוח הכללי של העם הלומד תורה כרוך עוד בטעות עוון קץ, הוא עוון אצילות האלהות של כל ספרי קבלתם המוטעה. חב''ד הוא דור רביעי לעוון אבות האצילות. ובחב''ד נגרמה ממנה המשיחות המזויפת המייצרת פולחן של עבודה זרה ממש לרבי, ומשתחווים לו בסגידה ואומרים שהוא האלהים ויכולים להתפלל אליו והוא הכול יכול, בר מינן. בא הוא לסימן לעורר את העם ואת עם הרבנים הישנים בעמקות תרדמת המסך המבדיל, ולא יודעים איפה הם נמצאים.

........................

רחם נא עלינו, ה'' אלהינו, כי אנו רוצים בטוב וחפצים לעשות טוב. אל נא תהרוס אותנו בתרעלת רוש, והפריד אותנו מרעלו. ותתלה את המן על העץ שהכין למרדכי הצדיק בסימן ונהפוך הוא. בחרבך הגדולה הקשה והחזקה תפקוד את תניני לויתן בריח ועקלתון, ותשקיט עולם על בני אדם. כי סובבונו רשפי גחלת רוש המורעל והצלתנו. ראש וצלם הקים לנו ה'' בצלם בריאתנו מחדש. אלוהי נכר הסיר, והביאנו אל בית אל.

.........................

והנה משתחווים לבן אדם מת ואומרים עליו אלהים והרבנים אומרים הן הם משוגעים אמנם עושים מצות הרבה ומביאים מצות שמירה ליהודים במרחקי עולם. נכה ידיים על שולחן ונשיר לאלוהי נכר, כי לא מת האליל והמוות כולה בלע בעדו, והלא לא ידעתם כי רק מחב''ד היה מוכן לצאת משיח בן דוד. הנה הוא חי, מה אתם לא רואים, תשתגעו קצת איתנו וגם אתם תראו. והלא הבטיח ה'' דברים חדשים אשר לא שמעתם ולא ידעתם. הנה הוא בא, הרבי מלובביטש הוא האלהים, ולו אנחנו מתפללים, כי שליטתו על כל האוניברס, איזה טפשים אתם והלא אין בכל העולם חידוש גדול שכזה, האם אתם לא מאמינים בנביאי ישראל!

כן אומרים הרבנים אנחנו מאמינים בתחיית המתים אבל יראה לנו את פניו ונראהו ונשתחווה למלך. ומה אומרים המשיחיסטים, האם אתם לא רואים את תמונותיו בכל תפוצות העולם, מה אתם עיוורים!

פשוט מאד, לרבנים של האידנא אין כוח ואין און להבין באלהים אחרים. גם לפני העיניים ולא רואים, ומה לאחורי העיניים, ואין המחשבה תופסת בכל תמונה! כי נאבדה אצלם כל תחושת הדיברה השנייה, בסוף שרשרת ארוכה של אציליות האלוהות. נאבדה בר מינן ה 'בית' של בראשית, ונעשה אצלם 'אלף' אצילות ארורה. נאבד המסך המבדיל האמיתי בין השמים והארץ. נמרוד על פסגת המגדל מחבר שמים וארץ בכדי להרוס את המסך המבדיל הנברא מבורא עולם. והנה עצמות אור אין סוף מתלבש בו, ומה לנו שמים וארץ: זה היה מקודם לביאת המשיח בן דוד האלהים, ולכן נתחברו הכול יחד באור האצילות. זהו החידוש, באה אצילות מזעיר אנפין והחליטה להסיר את המסך המבדיל, והקים את הרבי מלובביטש שהאלהים אחד בו, ולכן לא צריך לאלהים אחרים. האם זה לא חידוש נורא? הרבנים רוקדים על שמחת תורה ולא יודעים ולא מבינים, כי התורה הקדושה בתכריכים, כי שלוחי חב''ד מביאים מצות שמירה ליהודים בכל תפוצות העולם!

איכה ואיכה ואיך? בכי לבית ראשון, ובכי לבית שני, ואיך ייבנה בית שלישי והאלהים מלובביטש מורד במלכות השמים, ומפיץ אלוהי נכר בכל תפוצות העולם. מתי יתעוררו הרבנים? שבח לדוד ברגר, יאמץ ה'' כוחו להפיץ הלאה את ספרו. וצודק הוא בכותרת, שהרי לא פחות הסקנדל של אדישות הרבנות מעוון חב''ד, שאם לא קמים נגד חב''ד הרבנים, הוא סימן מובהק שלא בתורה הם, ולכן אין להם כוח לנגד לחב''ד שלא בתורה הם. יודעים את כל התורה, ורק דבר קטן שכחו ''לא יהיה לך אלהים אחרים על פני'':

כי על מה כל השרשרת הזו הארוכה שהאריכה תורה אבות בנים שלשים ורבעים? מה לנו ולשרשרת הזאת? אמנם צריך לה, והכול להבנתנו עדין עדין, עדין וגס, גס, גסות נראית לעיניים. עדין עדין שיטת אצילות של ספר הזוהר, עדין וגס כל קבלת צבת, גס כל תנועות החסידים, גסות לעינים חב''ד. וכפילות הדור הרביעי השנוא בבית ספר הקבלה של אשלג בירושלים.

לא הגיעה התנגדות עד השלשים. ראו יהודי ליטא את גסות הרוח המפורזת בכל מחנותיהם של החסידים. אמנם לא הבינו את השורש, מפני שכבר נתכסה העוון של אבות, וקידשו את עוון הבנים, ובכן בבוא השלשים עדין וגס, לא ידעו שהעדין השורשי ההוא פסול בעצמו, והתנגדו רק לגסות הרוח. ולא משתלם העוון עד הדור הרביעי הנעתק במידתו משלשים בנים ואבות, כי יוצא לפועל בעבודה זרה גסה ממש, חב''ד.

אז העגל רוקד ורוקדים מסביב לעגל. אפילו אהרן הכוהן הגדול לא היה מבין בכוונות האליליות של הערב-רב אלא רק בסוף בראות את פעולותיהם והפולחן לעגל, כבר הבין שנפלו בדבר גרוע ועוון אלילי, וומשה ירד מן ההר. אז גם אהרן הכהן ידע, ונתאמתה הבנתו בהוכחת משה, שהעדר הבנתו בדברי פנימיות וחיצוניות כוונות הערב-רב גרם לחטאה בעם גדולה מאד. ולכן אמר ''אל יחר אף אדוני כי ידעת שהעם ברע הוא'' אפילו שאני אחיך הגדול ולא מוסר לקרוא לך אדוני, הרי בדבר הזה שכל המנטאליות והתיאולוגיות של המצריים, אתה הוא שמכיר בהן מפני שהיית איתם בבית פרעה ובבית ספר חרטומי מצרים.

וככה הוא בשרשרת הקבלה השקרנית האצילותית של ההיסטוריה היהודית באחרית הימים עד השואה, ובהמשכתה אחרי השואה, ניתן חב''ד לסימן העגל הזהב. ומצד הערב-רב ישנן כוונות עדינות בכל עניניו של העגל הזהב, אבל אהרן רק בסוף, בראות הפעולות הנגרמות ממנו, ידע שזו עבודה זרה יסודית עמוקה, ומאד עדינה עד שלא מבינים אותה עד שנגרמות הפעולות הסופיות שלה.

ועל זה מתפלא הרב-ברגר, איפה כל הרבנים המשכילים בתורה? האם אינם רואים מה שקורה ומה שאומרים המשיחיסטים? לא מדובר כאן על אחת המצות מתרי''ג מצות, כי אם בעצם אמונת ''לא יהיה לך אלהים אחרים על פני'': ואם היו מחוץ למחנה החרדים אבל הם על שם התורה נושאים את שם ה'' לשוא, ומחללים אותו על בשר ודם, ובסוף על מת שצלבו אותו ואוכלים את בשרו האלוהי ודמו האצילותי בכל מסה ומסה! עד היכן הגענו בני ישראל!

ואנו החמורים המועטים מאד, שבמזלנו יודעים את הדברים האמיתיים האלה, בהסבר הסופי של הדיברה השנייה של הדור הרביעי הסופי הזה, ויודעים את הטעם הפנימי לארבעה דורות של הדור הרביעי האחרון, בזכות הגואל הנבחר מאת ה'' אלהינו, הצדיק הנסתר חיים מצנעא תימן, קיבלנו את הסימן של הצדיק חיים היורד מן ההר בחרי אף ואומר לפרץ ''נפגעה אחותנו הקטנה''. הנה כל זה מוסתר מעיני העם כעת, ורק אחר כך יתגלה לכול בהיוודע יתר הסימנים השלמים של הגה''ש. אמנם סימן אמיתי הוא, ואף על פי שלא מכירים בו, מציאותו של הסימן היסטורית היא, ותתגלה למפרע לכל, לדעת אחר כך בזכות מי באה שרפת העגל ותיקונו ההיסטורי הסופי שאין צורך אחריו לתיקון אחר.

הנה כאהרן הכהן הגדול, בהעדר הבנתו, הקדיש את העגל ואמר לבנות לו מזבח כי ''חג לה'' מחר''. ככה בדרך כללית עשו רבני ישראל של ארבע מאות שנה האחרונות לספר הזוהר ולכל מה שנמשך ממנו. ובסוף ישמחו על גורלו של אהרן הכהן, שאף על פי שנפל בטעות בכל הנאמר, לא נפגע בפסולת ולא עבד עבודה זרה ולא נתמעטה ממנו הכהונה, ראייה שהוא בעצמו לא נעתק מקדושתו. ובזמנינו הם רוב הרבנים שפשוט לא מגיעים עוד לתאר את גודל העוון האלילי המתרחש במחנה חב''ד. וכל שכן שלא יודעים עוד את שורשי העוון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשונאי.

הצדיק חיים לא מוכר עוד, וצריך לזה דור, אמנם אני מזכיר כאן את סימן ירידתו מן ההר, שזה חשוב, כמו אותו הרגע שירד משה רבינו מן ההר, כי עד שלא ירד משה לא נתגשמה ההבנה באהרן ובכל ישראל בחטאה גדולה אלילית שבה נפלו. כי כתוב בכוכבי הגאולה כל סימן, ומהם מתחילה פעולתו והשאר תלוי בזמן ואיך ואיפה יתגבש הסימן ממש בארץ.

ואולם זמני הדברים משונים בסדריהם בגה''ש. כבר מכעשרים שנה החרמנו את ס' הזוהר ואת כל הקבלה המזויפת ואת ספרי החסידות ואת חב''ד, דברים כתובים ומוסברים בספר החרם מדאורייתא, המיוסד על היסודות האמיתיים של יחיה אבן שלמה אלקאפח מצנעא תימן בספרו מלחמות השם, בראיות ברורות על פי תורה והמסורת והפוסקים נגד שיטת האצילות. ואמנם לא באים להבנת גילוי העוון מהבנת כל הפסולת שבשיטת האצילות מעצמה, ''כי אלהים לא ידעום חדשים מקרוב באו, לא שערום אבותיכם''. האלהים החדשים הם ה ''פרצופים של האצילות'' וה ''עשר ספירות הנאצלות'' מן האין סוף (אבל לא עצם עניין עשר ספירות, כי אם ספירות ''נאצלות'') הם הם האלהים החדשים שלא ידעום ולא שערום כי לא נודעו במסורת ישראל.

העוון לא בא לגילוי (חוץ מאצל מעטים מאד מהרבנים) עד שאותו העוון לא גומר את כל צרכו ובונה את כל בנינו, ועד שבא לעבודה זרה בפועל ממש, בעגל זהב שרוקדים בשיגעונות מסביב לו, ואומרים על העגל שהוא הכול. צריכים הרבנים לקום ולדון בו דין. הראיות נמצאות בפועל. אחרי שיכירו ויבינו את הרע המשיחית האלילית של חב''ד, יבואו חכמים בתורה לדון בשורשי העוון, איך בני ישראל לומדי תורה ושומרי מצות הגיעו עד לדרגה נמוכה וחשוכה ואלילית וליפול בעבודה זרה כזו? עד שיבינו וידעו בלי שום ספק מה היה הגורם הרע השורשי הנסתר, אויב ישראל הפנימי באחרית הימים, הוא עוון קץ, עוון שיטת האצילות. עד שידעו הרבנים וייטהר העם מחטאו הגדול שנפל בה בלי דעת וכוונה לעשות או להאמין בעבודה זרה, כי אם מהעדר הידע הסופי המתגלה והמגלה את פני הזונה למה שהיא באמת.

ובכן אנו שמחים מאד על הופעת ספרו של הרב דוד ברגר, שסימן של התקדמות הזמן הוא בהסרת אלוהי נכר ממחנה יעקב אבינו, לפני ביאתו לבית אל. נקוה בע''ה שיצא לאור בעברית כאן בארץ, כי חיוני הוא מאד להבנת הרבנים. הספר ממקד את הנושאים באופן שהקורא הניטראלי לא נשאר בספקות, וכל יהודי בעל אמונה ולא מכיר בנושא יתפלא ויצטער ויבין את אמת דברי הספר.

מובן שבדברים שלנו נגד חב''ד מסכים איתנו הרב ברגר, ולדברינו על שורשי העוון, יכול להתבונן עליהם (שלחתי לו מסמך) אבל לא להגיע לדעה מוחלטת, כי הוא בעצמו מוגבל בזה מרוב המאות ואלפים רבנים שסמכו על ספר הזוהר ושאר ספרי הקבלה ההיא בדורות האחרונים. אפילו הגאון אליהו מווילנא בעצמו כתב פירוש לספרא דצניותא. מוכרח לעמוד בתיקו, אני חושב, עד שיתבררו הדברים האלה אצל רבנים אחרים. ובאמת מספיקה לו המלחמה החשובה הזאת נגד חב''ד, שהיא עומדת על פרק זמנו למען התעוררות העם החרדי המסורתי.

הרב ברגר חכם מאד ופרופסור הוא לענייני הנוצרות, ובפרט היחסים של יהודים ונוצרים במשך הדורות, והמאבקים האינטלקטואליים בין שיטות אמונת הנוצרות ואמונת היהדות. וספרו מקבל חתימת הרעיון המשיחי היהודי שעל המשיח לא ידובר על משיח מת, כי אם במשיח חי בעולם. וכפי נימוקי ההיסטוריה, מסביר הרב ברגר, עיקר הטעם, לפחות בטעמים אינטלקטואליים, למה שבני ישראל הכריעו לסרב את משיחותו של ישוע, הוא על סמך זה שאין המשיח בעולם השני, כי אם מוכרח הוא לגמור את עבודתו המשיחית בעולם וכו.

ובטח היה אומר לי רב ברגר שיח' לאריכות ימים, שטועה אני לא פחות מהחב'דיים, לבשר על גואל שמת וקם בסימן השלם של תחיית המתים, ויושב במלכות השמים, והוא השופט המשוח המדריך אותנו משם דרך חלומות בעיקר אשר בהם הסימנים השלמים של הגה''ש. אני לא אתווכח איתו בזה, כי עוד לא בא הזמן, ואמנם מה שהוא אומר שייך למשיח בן דוד. והגואל אינו המשיח בן דוד, כי אם הגואל הנבחר. ולא חשוב כלום ממה שאני חושב, כי לא מאיתנו הדבר כי אם מאת ה''. והיא הקבלה החדשה האמיתית של הגה''ש שלא יודעים ממנה בני ישראל עד גילוי הגה''ש, ונסתרות ה'' הם לפני שנבחר הגואל ובבחירתו מתגלים. הגואל אינו המשיח והמשיח אינו הגואל.

.........................................

אור חדש לרמב''ם

פרק כט' . הציטוט מספרו של ר' ברגר שהוא תרגם מהFRANKLYN EDITION OF THE MISHNAH TORAH FROM HILCHOT MELACHIM :

JESUS OF NAZARETH WHO IMAGINED THAT HE WOULD BE THE MESSIAH CAUSED ISRAEL TO STUMBLE BUT NO HUMAN BEING CAN GRASP THE THOUGHTS OF GOD FOR OUR WAYS ARE NOT HIS WAYS AND OUR THOUGHTS ARE NOT HIS THOUGHTS IN FACT ALL THE EVENTS SURROUNDING JESUS OF NAZERETH AND THE ISHMAELITE MUHAMMED WHO CAME AFTER HIM WERE FOR THE PURPOSE OF STRAIGHTENING THE WAY FOR THE KING MESSIAH AND PREPARING THE ENTIRE WORLD SO THAT ALL WILL SERVE THE LORD TOGETHER AS IT IS WRITTEN FOR THEN I WILL MAKE THE PEOPLES PURE OF SPEECH SO THAT THEY ALL INVOKE THE LORD BY NAME AND SERVE HIM WITH ONE ACCORD ZEPH3-8 HOW IS IT SO BECAUSE OF CHRISTIANITY AND ISLAM THE ENTIRE WORLD HAS BEEN FILLED WITH THE DISCUSSION OF THE MESSIAH THE TORAH AND THE COMMANDMENTS THESE MATTERS HAVE SPREAD TO THE DISTANT ISLES AND TO MANY BENIGHTED NATIONS WHO DEBATE THESE ISSUES AND THE COMMANDMENTS OF THE TORAH SOME SAY THAT THEY WERE TRUE BUT HAVE BEEN ANNULLED IN OUR TIME SINCE THEY WERE NOT INTENDED FOR ALL GENERATIONS OTHERS SAY THAT THERE ARE HIDDEN MEANINGS IN THEM SO THAT THEY ARE NOT TO BE UNDERSTOOD ACCORDING TO THEIR PLAIN SENSE RATHER THE MESSIAH HAS ALREADY COME AND REVEALED THEIR SECRETS BUT WHEN THE KING MESSIAH WILL TRULY ARISE SUCCEED AND BE EXCEDINGLY EXALTED THEY WILL ALL REPENT AND REALIZE THAT THEIR FOREFATHERS INHERITED FALSEHOOD AND THEIR PROPHETS AND ANCESTORS MISLED THEM

/////////////////////////

אין איתי מהדורה פרנקל של המשנה תורה. אשתדל לתרגם מהאנגלית לעברית, עד שלא יהיה לנו הלשון המקורי.

ישוע מנצרת דימה להיות משיח (וגרם בזה תקלה) אבל אין בר אנוש יכול להשיג את מחשבותיו של ה'' כי דרכינו לא דרכיו ומחשבותינו לא מחשבותיו. באמת כל המאורעות סביב לישוע מנצרת ולישמעאלי (מחמד) שבא אחריו באו למטרה זו לישר את הדרך למלך המשיח ולהכין את כל העולם כדי שכולם יעבדו את ה'' ביחד ככתוב אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'' לעבדו שכם אחד (צפניה ג'-ח') כיצד? בגלל הנוצרות והאסלאם כל העולם מלא משיחות דברי המשיח, התורה ומצות. הנושאים הללו התפשטו לאיים רחוקים אל הרבה עמים מהודרים המתווכחים בהם ובמצות התורה. יש אומרים שהם היו דברים אמיתיים אמנם נתבטלו בימינו מפני שלא נתכוונו לכל הדורות. ואחרים אומרים שיש בהם פירושים נסתרים ולא יובנו כפי הפשט ושכבר בא המשיח שגילה את סודותיהם. אמנם כאשר יקום המשיח באמת ויצליח ויהיה מהודר מאד יתחרטו כולם וידעו שאבותיהם הוריש להם שקר ושנביאיהם וזקניהם לא הדריך אותם על נכונות.

................................................

בטח יהיו שינויי סגנון במקור אמנם הדעות המובאות הן ברורות. מה שמישרתו של ישוע הביאה תקלה (אצל ברגר בסוגריים ואולי מלת תקלה או נתקל איננה במקור) רק פרט הוא לגבי חשבון יותר גלובלי. לא נסתכל, אפוא, על התקלה כי אם על התועלת ההיסטורית המתקיימת דרך הנוצרות ודרך האסלאם. הרי היעילות ההיסטורית שלהן נוגעת למחשבות ה'' שהן נסתרות לנו ואינן כפי מחשבותינו וגם לא כפי הדרך שאנו רגילים בה.

באמת כל הקטע הוא בדרך שאנו לא כל רגילים בה, אף על פי שאיננו לשון מוזרה לרמב''ם ואין ספק שמידו הוא. אמנם הרבנים לגמרי לא רגילים לשמוע מלים כאלה אף פעם. מי רגיל לשמוע בספרות היהדות שאחרי הזכרת מישרתו של ישוע יחבר הרמב''ם את עניניו של אותה המשרה ל ''נסתרות ה'' '' ול ''מחשבות ה'' '' ול ''דרכי ה'' '', שלא מבינים ולא חושבים ולא רגילים בהן! חידוש נורא הוא כגודל השמש על הירח!

בעיקר מדבר הנשר הגדול על הנוצרות, כמוכח מזה שעיקר הנקודה היא במשיח, ושבגללו מתווכחים בדברי תורה ועל המצות. אמנם באסלאם אין משיחות במובניו ההיסטוריים על פי מסורת התורה והנביאים, ומחמד לא היה יהודי. אבל גם האסלאם התפשט עד לעמים רבים, ונחשב מחמד אצלם לנביא המביא את המסר של האלהים, ובכן נביא בעל המסר שהושיע את בני ישמעאל מהעבודות הזרות שנפלו בהן במשך הדורות, והביא אותם אל האל האמיתי היחידי שהוא אחד. הפלא בדבריו של הרמב''ם ע''ה פה הוא הנוגע לענייני ישוע. איך יקשר הצדיק הרמב''ם נסתרות ה'' לאירועים שקרו סביב למשרתו של ישוע? הרמב''ם ע''ה היה מכיר בדת הנוצרית, וקרא את האוונגליונים והיה יודע בכל הדעות התיאולוגיות שלהם, והיה גם כן בקי בקוראן ובדת האסלאם.

אמנם להסתכל בלי מסך מכסה עיניים, הרמב''ם ראה כמו שכל אחד מאיתנו יכול לראות, שענייני דת ישראל התפשטו דרך הנוצרות ודרך האסלאם, שני הענפים הגדולים שמקורם באמונת האבות ואמונת מעמד הר סיני ובמסורת הנביאים. האם דבר קטן הוא זה בסדרי העולם?! רק כסיל לא יבין את זאת. אם היה מגיע מלך המשיח אל עולם של עמים שאין להם שורשי ידע ושורשי אמונה במסורת ישראל ובדברי ימיו, אין סבל לדמות על רקיעי אויר.

הכי הרמב''ם אינו יודע שמה שישראל לא קיים, שדרך בית המקדש השני יתפשט אור ישראל לעמים רבים, קיים ה'' ברוך הוא בדרכים אחרות לקיים בדרך נסתרות מה שצריך להתקיים בשביל ההכנות ההיסטוריות לגאולה השלמה? הדבר מובן מאליו כשמשערים את העניין בהשקפת הגאולה העולמית האוניברסאלית הסופית והשלמה. רוב לומדי תורה לא רגילים בהשקפות אוניברסאליות, ודי צרה באוכלוסיה היהודית. אבל אין הבנה לדברי הגאולה השלמה בעין צרה.

וצריכים לשים על לב ''ונקל הוא להיותך לי עבד להקים שבטי יעקב ונצורי ישראל להשיב ונתתיך אור לגוים וישועתי עד קצוי ארץ'': אין מחשבת ה'' די צרה באוכלוסיה היהודית, כי כל בני אדם הם בניו ובנותיו ואוהב את כל בניו ואת כל בנותיו. ואמנם ישראל הבכור ונבחר לגורל הקירוב של קדושים תהיו. אמנם כולם בניו ובנותיו והוא יתברך אוהב את כל האדם אשר ברא. ואצלנו נתקבל הכלל הגדול מהגואל חיים ''כולנו בשר אחד'' בחבקו באהבה עם עמי הארצות של עמים רבים. זו מחשבת ה'' ברוך הוא בעד הגאולה השלמה.

האמת היא ההפך ממה שחשבנו. המלאך מיכאל, שרו של ישראל הכריז בחלום אמיתי גאולי ''שלשה הם אנשי הגאולה משה ישוע וחיים'': לא אני שאמרתי, רבותי, מאת ה'' ברוך הוא זאת, בשורה אמיתית. אני לא יכול לעשות פשרות על דברי ה''! הגאולה הנסתרת ההיסטורית השנייה, בהשקפת הגאולה השלמה האוניברסאלית, מיוחסת לישוע. אין בו ספק. מי שאינו מאמין, הוא שמחסיר את עצמו מן האמת! ישוע בן יוסף ובן מרים מנצרת היה אהוב מאד לפני ה'' אלהינו. לא מחשבותינו מחשבותיו יתברך.

פשוט, לא הגיד לנו ה'' מה עשה, כי לא זכינו לדעת. ובכן נסתרות ה'' הם כל הדברים הכרוכים ביצירת הנוצרות. והאסלאם משלים להתפשטות האמונה בעמים רבים וגדולים. אמנם ישוע היה המשיח שמשרתו יצאה מה ''ריש'' של שם ''אשר''. ואף על פי שאין להשוות דרגתו של ישוע לא עם משה רבינו ולא עם אליהו הנביא ולא עם מרדכי הצדיק ולא עם הגואל חיים, אין זאת נוגעת למשיחות. אין למשיחות דרגה עצמית קדושה כגדולי הדורות והצדיקים הנסתרים.

ומה שחושבים רוב בני תורה שלמשיח בן דוד תהיה דרגה כזו, אינה אלא טעות. ובכלל לא רצוי שיהיה אחד בירושלים מהודר ומכובד בכבוד מלכים וצדיק עליון אשר ינהרו אליו מכל העולם לשאוב מחכמתו ומברכתו, וישתחוו לו ויקראו לו מלך המשיח. לא רצוי הדבר הזה לפני השמים! תפתחו את עיניכם. לא היה רצוי שיעשו ככה אף למשה רבינו. כל שכן וקל וחומר שמשה לא היה מרשה דברים כאלה. וכל משיח בן דוד שיהיה כלום הוא לגבי משה רבינו!

אלא ה ''אדון'' שאתם מבקשים אינו המשיח בן דוד שאתם חושבים, כי אם הגואל הנבחר השלישי. ומלאך הברית שאתם חפצים, שהוא אליהו הנביא, זכור לטוב, ביאתו מקבילה לביאתו של הגואל הנבחר, הוא ה ''אדון'' שאתם מבקשים ואינו המשיח בן דוד: והרי סימן בבוא הזמן של הגואל הנבחר ''ופתאום יבוא אל היכלו'' רמז שתיכף אחרי מותו יבוא אל היכלו במלכות השמים'': הפסוק קרא לו אדון משני טעמים עיקריים 1) שיובן בבוא הזמן שהשפה המובטחת הגאולית והמשיחית הברורה נותנת לשון אחרת מהרגיל, כי ענינו אחרת ממה שחושבים עד שמתגלה. ו2) כדי שנבין, בבוא הזמן, שהמשיחים שיהיו בעולם בזמניהם הרבה הם, אמנם כולם יהיו מתחת למשיחתו של הגואל חיים שהוא גם השופט ה ''משוח'' במלכות השמים, ובכן הוא ''האדון'' כל המשיחים הארציים שיבואו.

ובא החמור להוכיח להם כשיבואו, תראו אני יותר משיחי מכם, וגם תלמידו של הצדיק חיים, יג' שנים בחייו ואחר כך כל השנים הראשונות הללו. ואני עכשיו אוחז את המזבחות של בית התפילה של שבע קומות ושלוש-עשרי מזבחות ומקיים בכל יום שתי משיחות, אחת על אצבעות הרגלים בשם סימן הכהונה האוניברסאלית של מלכי צדק כהן לאל עליון ואחת על הראש בשם סימן הכהן המשוח על המזבח של הכהן המשוח ברשות השופט המשוח של מלכות השמים הצדיק חיים.

אחר כך בזמניכם תתבוננו, משיחי בית דוד שתבואו, עד כמה אני יותר משיחי מכם, ואני לא משיח בכלל, כי אם חמור פחות מבן אדם. אני לא משיח בשום אופן וחלילה וחס אף בהרהור. אני חמור עושה את תפקידי למען טובת הגאולה השלמה. אמנם אז תבינו על מה אני מתכוון, ותלקקו את רגלי הצאן, ותקבלו את משקלות החמור על כל חשבונותיך. ודרגתי כלפי הגואל חיים כתולעת ולא כחמור, ואינני מגזים כי אם יודע מה שאני אומר. ובזה אני חמור אבל הדרגה כתולעת ורק במזלי הטוב נקרא חמור שלם.

ולמדתי בשביל להיות צדיק נסתר, ולא זכיתי, ונתחלפו התפקידים מצדיק נסתר לחמור גלוי, והוחלפו בי כבדות וטרחות בקדושי עליון למשקלות החמור בארץ בקשרי הגאולה השלמה. ואמנם מקודם עליתי לקודש ברשות הצדיק חיים, ואל החצר הגעתי. ובכן יודע אני את התחלת דרך הקדושים הנסתרים, שאין זה דבר המסתלק בזמן. ובכן הזכות בידי להעיד עלי כדרגת תולעת לגבי דרגתו של הגואל חיים. ובכן תיזהרו, משיחי בית דוד, אין האור שאתם רואים כלום לגבי אור עליון נסתר, כלום, אפס, אל תחשבו את עצמכם משהו, ותזרקו כל כבוד מעצמכם, והצנע לכת עם ה'' אלהיך.

אמנם ישוע לא היה חמור, ואך לא ניתנה רשות לאתון לדבר ולהסביר את הדברים. ישוע לא היה צדיק נסתר, כי אם צדיק החי באמונתו. בכל צעירותו מצא שנאת חנם ולב אוהב קלון חברו. וסבל בפנים באמונתו בישועת ה'' את עמו. חכם היה וחד מאד ויודע בעל פה תורה ונביאים. ומאד רציני היה ועמוק בדברי הנביאים, כמו שהעיד על זה הצדיק חיים. יהודי אמיתי היה ואוהב את עם ישראל ודואג על מצבם הרוחני והגשמי. מלא רחמים היה על עניים ואלמנות ויתומים וחולים ומאוכזבים ומדוכאים, ותמיד היה מתפלל עליהם. הקדוש ברוך הוא היה אוהב אותו, לא כמו שהיינו חושבים בכל הדורות.

כי מנסתרות ה'' ובקנאתו כיסה מאיתנו כל שמץ הבנה, בכדי שתסגה הפלאתנו בסוף, בראות את התכנית ההיסטורית בהשלמתו. ה'' עשה אותנו לעיוורים ולחרשים כמשולם עבד ה'' עיוור וחרש. ולא יכולנו לראות ולא לשמוע שום צד תועלת מהנוצרות וממשרתו של ישוע. אמנם עתה תפתחו את עיניכם ותשמעו, למרות דרכי עקימות בנוצרות, ישוע היה לאור גויים, ולנס בגויים הורם, וכל הסימנים המשיחיים והגאוליים המתחילים היו איתו במשרתו. ולא ידענו כלום מכל זה עד אחרי עלייתו של הצדיק חיים וירידת הסימנים השלמים.

בישוע היה שורש מאשמתנו מאז, בכדי שבסוף, נבין אותו בצורה אחרת לגמרי, ונעריך אותו, ונבין את דברי הימים ההם על פי כוונתם בתכנית האלהים. ויתהפך לבנו, כי את מי שחשבנו לאויב הוא באמת אוהב נאמן לה'' ולעם ישראל. הלא היא ההתהפכות הזקוקה להפוך את הלב הסגור ללב רחב וסובלני, מלב האוהב את המחלוקת ללב האוהב את השלום. כי קנאת ה'' עשתה זאת בפשעי עם ישראל, שנגזרה אלפיים שנים הסתר פנים, ובדברו של ישוע כל העולם יטעה בו ולא תובן אמיתות עניניו בכלל, לא ליהודים ולא לנוצרים. עד שיתגלה האמת בסוף לכולם ויצטרכו להודות שה'' הוא החכם ואנחנו חמורים ותולעים, הלוואי עלינו יגיד ברחמיו אל תירא ואל תחת תולעת יעקב כי אני עמך לא עזבתיך.

.................................................................

---

[1] אזכיר כאן חלום שראיתי בבאר שבע בתשס''ג: עמדתי בחוץ על במה קטנה להודיע עניין ואמרתי ''בעוונות לעת עתה אי אפשר להודיע את דברי הגאולה השלמה בארץ ישראל, כי כל כך היא הטעות והבלבול במונחי המשיחות שאי אפשר להם עכשיו לקבל את הדברים. יתבשרו הדברים אחר כך אמנם בתוך הדור הרביעי הזה.

[2] .סימן ממשי ופלאי היה יומיים לפני ראש השנה תשס''א, וקשה לתאר אותו, שהיה נשר ענקי כוכבי וראינו אותו אני ונודע ועף בדיוק מעל לביתינו, ודבר ניסי היה, וחוץ מדברים נסיים שקרה ביום אחרי זה, היה לי לסימן לכתוב את ספר אור חדש לרמב''ם, שסימן לכתוב ספר זה הגיע כבר בתשמ''ג בחלומה של החברה שלנו שרה פודו (מרקוס). תראה ספר אסתר 9 -

[3] . ולקח שנה שלמה עד שהגיעה, אבל לא הבנתי אף פעם איזה סיבוכים הפריעו, ומכול מקום הוסבר בס' אסתר 9 שהיינו מתחת לגזרה על ישראל בר מינן, והוכרחנו, ברוך ה'', לסבול בשנה הראשונה ההיא. -

[4] . וכבר הבאתי את חלומי שאני מכריז על בימה שבעוונות כל כך הטעות והבלבול בעניין המשיח (ביד רבני ולומדי התורה) שאי אפשר לבשר את הדברים עכשיו. והוכרחנו לרדת מן הארץ אחרי היותנו בבאר שבע קצת יותר משלוש שנים.

[5] . תראו את המסמך שלי ''חדשים מקרוב באו'' על האלוהים החדשים הנאצלים שנבראו בספר הזוהר הפסול.

[6] . אין זה סותר לסימן שקיבל אדם קמחג'י בחלום שמשפט העמים הוא כפי הכוכבים אבל משפט ישראל אינו כן כי אם נשפט הוא בכל יום כפי מעשיו. לגבי המשפט הכללי לעמים ישראל כיחיד שמשפטו הכללי לא תלוי בכוכבים כי אם במעשיו בכול יום. ואולם גם לישראל משפט כללי היוצא בכול יום מהבית דין העליון של מעלה, ואין משפטו מהכוכבים. ובכן המשפט הכללי לישראל מהבית דין הוא כפי מעשיו של פרטי היחידים בכל יום.

[7] . ויש קצת סימנים על מלחמה נוקליארית אבל לא נתבררו כל צרכם עוד, הלוואי ולא תבואו -

[8] . אני חוזר כאן על הטקסט והוא אייר יט' תשס''ה, מיי 29, 2005.

[9] . ב2004 קרה הצונמי הנורא ומתו בו יותר ממאתיים אלף, בר מינן -

[10] - וקצת פחות צנועים הם דבריו שלא נתפסו בגלל הצנזורה, בהם הרמב''ם מסביר שגם הנוצרות ומשרת ישוע וגם האסלאם חלק שלם הם בתהליך ההיסטורי של הגאולה הסופית. ועוד יותר מזה הוא מקשר את הפסוק ''כי לא מחשובותיי מחשבותיכם ולא דרכיי דרכיכם'' לענייני הנוצרות והאסלאם, והמשכיל לא יתפלא מעט על החשיבות העצומה הניתנת לשתי הדתות הללו. – אחרי פרק 30 כאן הבאתי יותר על העניין הזה -

[11] - זו טעות מצדי גדולה ובסוף פרק זבפרק שאחרי זה אני מתקן אותה, ואמנם אני מביא פה את טעות לשם הבנה בתיקונה.

[12] - לא ברור מה הכוונה, ומה זאת אומרת ''מכלל בו'', ובע''ה הזמן ידריך את עניינו להבנה ברורה.

[13] - אחרי זה בשנת יט' לסימנים נסענו ונשארנו בארץ ישראל קצת יותר משלוש שנים, בבאר שבע, עד שעל פי הסימנים הוכרחנו לחזור לאיטליה, ובחלום שלי הכרזתי שעתה אי אפשר לגלות את הדברים בארץ בגלל הבלבול והעקימות בהשגת עניין המשיח, ואמנם יותר מאוחר בדור הזה יוכרזו הדברים בארץ.

[14] - סימנו קשור במלחמת גוג ממגוג, שתתקיים, כפי מה יכולים עתה לשער, בקירב לשנת 2242, דווקא בתקופה הסופית של הדור הרביעי, וסין הוא שיקבץ עמים בדעה לתקוף את ישראל -

[15] - תראו את חלומי בפרקים האחרונים שהייתי בבית הכנסת של הרמב''ם והקיר הגדול והעבה בינו לבין החרדים של האידנא וכו.

[16] - עשרים ושלוש כרגע בשחזורי על הטקסט

---

הוספה לפרק כט'

שלח לי אדם ק' מאתר של יהודים תימנים ההולכים בדרך הרב יוסף קאפאח, ובהקדמה של הרב קאפאח לפירושו על המשנה תורה של הרמב''ם הוא מדבר על הכתבי יד התימנים של המשנה תורה, ומביא שם כמה דוגמות של שינויים בין הטקסטים המודפסים ובין הכתבי יד, ביניהם כל הקטע מהלכות מלכים שלא נדפס. הריהו בשלמות ואביא אחריו את תרגומו לאנגלית מאת מיכאל י. בונן.

מכתביד תחמני:

ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ובעל פה, ויכוף את ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה'', הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו, וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי. ואם לא הצליח עד כה או נהרג בידוע שאינו זה שהבטיחה תורה עליו. והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים והכשרים שמתו ולא העמידו הקב''ה אלא לנסות בו רבים שנאמר ומן המשכילים יכשלו לצרף בהן ולברר וללבן עד קץ כי עוד למועד. אף ישו הנוצרי שדמה שהיה משיח ונהרג בבית דין כבר נתנבא בו דניאל שנאמר ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו. וכי יש מכשול גדול מזה? שכל הנביאים דברו שהמשיח גואל לישראל ומושיעם ומקבץ נדחיהם ומחזק מצותן וזה גרם לאבד לישראל בחרב ולפזר שאריתם. ולהשפילם ולהחליף התורה ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה''. אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם. כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי ושלזה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן העולם כולו ולעבוד את ה'' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה''. ולעבדו שכם אחד. כיצד? כבר נתמלא העולם מדברי המשיח ומדברי המצות. ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב. והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצות התורה. אלו אומרים מצות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים דברים נסתרים יש בהם ואינן כפשוטן,וכבר המשיח וגילה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום וינשא מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם הטעום. - -

NOW IF A KING FROM THE HOUSE OF DAVID WILL STAND UP, READING IN THE LAW, AND GOING ABOUT THE BUSINESS OF GODS COMMANDMENTS, AS HIS FATHER, DAVID, ACCORDING TO BOTH THE WRITTEN AND ORAL LAWS. AND IF HE SHALL BRING ISRAEL INTO SUBMISSION, TO WALK IN THEM AND TO STRENGTHEN THEIR BREACH, AND SHALL FIGHT THE WARS OF THE LORD, BEHOLD, SUCH A ONE IS ASSUMED TO BE THE MESSIAH YET, IF HE SHALL DO SO, AND BE PROPEROUS, AND BE VICTORIOUS OVER ALL NATIONS WHICH SURROUND HIM, AND BUILD THE TEMPLE IN ITS PLACE, AND GATHER IN THE EXILES OF ISRAEL, BEHOLD, SUCH A ONE IS DEFINITELY THE MESSIAH. BUT IF HE HAS NOT PROSPERED UNTIL NOW, OR WAS KILLED, IT IS OBVIOUS THAT HE IS NOT THE ONE WHOM THE LAW HAS PROMISED. AND, BEHOLD, HE IS LIKE UNTO ALL THE KINGS WHO EVER CAME OF THE HOUSE OF DAVID, WHO DIED WHILE THEY WERE WHOLE AND VIRTUOUS/ AND GOD DID NOT RAISE HIM UP EXCEPT TO TRY MANY PERSONS BY HIM, AS IT IS WRITTEN ‘AND FROM THOSE WHO HAD BEEN ENLIGHTENED, THEY SHALL STUMBLE, IN ORDER THAT THEY BE BROUGHT THROUGH THE REFINER’S POT, TO BE CLEANSED FROM ALL THE IMPURITIES, AND TO BE TEMPERED, EVEN UNTO THE END, FOR THE TIME IS YET TO COME.’ DANIEL 11-35. EVEN JESUS OF NAZARETH WHO THOUGHT HE WAS THE MESSIAH AND WAS KILLED BY THE COURT, DANIEL THE PROPHET HAS ALREADY PROPHESIED CONCERNING HIM, AS IT WRITTEN ‘THE SONS OF THOSE WHO GO UNRESTRAINED OF THY PEOPLE, WILL LIFT THEMSELVES UP IN ORDER TO ESTABLISH THE VISION, BUT THEY SHALL FAIL - DANIEL 11-14 NOWIS THERE AN OBSTACLE GREATER THAN THISFOR ALL THE PROPHETS HAVE SPOKEN THAT THE MESSIAH REDEEMS ISRAEL, AND DELIVERS THEM; AND THAT HE GATHERS IN THE EXILES, AND AUGMENTS THEIR COMMANDMENTS, BUT HE CAUSED THE LOSS OF ISRAEL BY THE SWORD, THE SCATTERING OF THEIR REMNANT. AND HE CAUSED THAT THEY WOULD BE BROUGHT LOW, AND THAT THE DIVINE LAW SHOULD BE REPLACED. AND HE CAUSED THAT MOST OF THE WORLD BE MISLED INTO SERVING A GOD OTHER THAN THE LORD. BUT MAN HAS NOT THE POWER TO FATHOM THE THOUGHTS OF HIM WHO CREATED THE WORLD. FOR OUR WAYS ARE NOT HIS WAYS, AND OUR THOUGHTS ARE NOT HIS THOUGHTS. NOW ALL OF THESE THINGS CONCERNING JESUS OF NAZERETH, AND CONCERNING THAT ISHMAELITE WHO STOOD UP AFTER HIM, WERE NOT MEANT FOR ANYTHING EXCEPT THAT BY THEM THE WAY OF THE KING WHO IS OUR MESSIAH MAY BE STRAIGHTENED AND TO EMEND THEREBY THE WORLD ENTIRELY, AND TO SERVE GOD TOGETHER, AS IT IS WRITTEN ‘THEN I SHALL REVERSE UNTO THE NATIONS A CLEAR LANGUAGE, THAT THEY MIGHT CALL OUT, ALL OF THEM, BY THE NAME OF THE LORD AND TO SERVE HIM ALL TOGETHER. ZEPH 3-9. HOW WAS THIS TO BE DONE / THE WORLD IS PRESENTLY FILLED WITH THE CONCEPT OF A MESSIAH, AND WITH THE CONCEPT OF THE LAW, AND WITH THE CONCEPT OF COMMANDMENTS, AND THESE MATTERS HAVE SPREAD TO FAR-OFF ISLES, AND AMONG MANY PEOPLE UNCIRCUMCISED IN HEART. AND THEY DISCUSS THESE MATTERS, AND THE COMMANDMENTS GIVEN THEM IN THE DIVINE LAW. THERE BE THOSE WHO SAY THESE INJUNCTIONS IN THE LAW ARE TRUE, BUT THAT THEY HAVE BEEN ERADICATED IN THIS PRESENT AGE, NEVER BEING INTENDED FOR FUTURE GENERATIONS. THERE BE THOSE WHO SAY THERE ARE THINGS CONCEALED IN THEM, AND THAT THEY ARE NOT TO BE UNDERSTOOD IN THEIR PLAIN AND ORDINARY SENSE, AND THAT THE MESSIAH HAS ALREADY COME AND REVEALED THEIR MYSTERIES. HOWEVER, WHEN THE KING WHO IS OUR MESSIAH COMES, AND SHALL PROSPER, AND BE EXTOLLED, UPLIFTED, FORTHWITH, OF BE THAT THEM WILL KNOW THAT THEIR FATHERS INHERITED A LIE, AND THAT THEIR PROPHETS AND FOREFATHERS CAUSED THEM TO ERR.’ - -