[רשב"י כתב הזהר מטעם עת לעשות לה'. ובקו"ח קו"ח של

שטות, איך כתב על עצמו השבחים הנוראים ובאם נכתב אח"כ

מאין ידעו כל המעשיות והספורים? ונזכרים בזהר מנהגים שנתקנו

ת"ת שנה אח"כ].

הרבה והרבה מאנשי הכת הזאת סוברים ומקיימים, שרשב"י עצמו כתב או

בימיו נכתב ספר הזוהר, כנראה מסתם דברי רובם, ובבאור מקצתם יעויין

בהם, והרב הנזכר בסולה בפסקיו פי"ז [נדפסו אצל תקוני הזוהר במנטובה

שי"ח לפ"ק] כתב: נראים מדברים. כי הזוהר וספרי קבלה חדשים מקרוב באו,

ולא שערום אבותינו, ולא כן, כי זאת החכמה תורת אמת היתה בפי הקדמונים,

ולומדים אותה על פה. כאשר תורה שבעל פה. ובימי רשב"י נכתבה זכרון בספר,

ומאז ועד עתה היתה נמצאת אצל יחידי סגולה וכו'. וכתב מהר"ר משה פראווינצאל

ז"ל גם כן מדברי פסקו, נראה שסובר שנכתב מימי רשב"י, ועל כן אומר,

שאין לחלק בין כתיבה להדפסה, וכבר דיברתי ע"ז, שאפילו תורה שבעל

פה לא נכתבה עד רבינו הקדוש, משום עת לעשות ליי, ולא נופל הוא,

ואלו סתרי התורה. ולא לבד לא שייך בם עת לעשות לי"י אלא תופר

התורה לכתבם. אך יאומן כי יסופר שרשב"י כתבם, או בימיו נכתבו? לכן

שחוק עשה לי מהר"ם מרוויגו שם שכתב: השתא בימי רשב"י שעדיין לא

נתנו דברים שבע"פ לאומרם בכתב עד דורו של רבינו הקדוש שחבר המשנה, ואחר

דורות הרבה בא רב אשי, וחבר התלמוד, משום עת לעשות ליי, אעפ"כ

רשב"י עמד וכתב זה ספר הזוהר. אעפ"י שהיה לבו פתות כפתחו של אולם,

ולומדים תמיד תושבע"פ על פה ולא בכתב, עתה שנתנו דברים שבע"פ

לכתוב משום עת לעשות ליי, לא כל שכן שמותר לנו להדפיס ספר הזוהר

כדי שיוכלו העניים לקנות אותו כמו העשירים, ע"כ. הבן נא בדבריו אלה,

ותירוץ למהר"י דלטא"ש בפסקו שכתב כדברים האלה כאמור לעיל מזה,

בפי"ז. ותראה קל וחומר לא לבד של שעוה [יממה] מכמה צדדים, אלא גם

כן בעצמו ממש, כי חומר וקל וקרן הפוך וראיה לסתור. ועוד סכלות

גמורה להם, להעלות על הדעת, שאם כתב רשב"י ספר הזוהר או נכתב

בימיו, יכתוב ידו הוא, או יסבול שיכתבו ממנו, בוצינא דנהורא זכאה דרא

דקוא בגוויה, ותושבחות יותר מאד מאלה, וגם כי שהמלאכים יוצאים

לקראתו, קם רעיא מהימנא ואשתטח קמיה דרשב"י, כי קדוש הוא לאלהיו,

וכגדולתו ענותנותו כמ"ש עוד. ויהי כי הקשו נגדם, שרוב אנשים אשר

הוזכרו בספר זהר היו אמוראים, ואחר רשב"י, ואחר חכמי המשנה שנים

רבות, כמש"כ בעל ספר מאור עינים, אמרי בינה פרק י"ט כתב וז"ל:

ונפלאתי כי במדרש הנעלם המובא אצל זוהר פרשת תולדות יצחק על

פסוק ויזד יעקב נזיד, נמצא רב נחמן ורבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו, אם

כן איפוא איננו קדמון כסברותנו וכו', ואיך אפשר אם כן שנכתב הזוהר

מרשב"י או בימיו? ובאו לכלל פשרה, שהוא בעצמו לא כתבו, אלא

תלמידיו אחריו כל מה שקבלו ממנו, וסדרו קונטרסין, וכמו כן ספרא

ספרי ותוספתא כולהו אליבא דר"ע, אע"פ שנעשו על פיו יותר מסך ששים

שנה אחר מותו. כמו כן כתב בעל ספר יוחסין, אבל גם זה אינו שוה לבעל

שכל, הן בעבור מה שתמצא במעשיות שהובאו שם ושהמציאו הדברים

לפני רשב"י שמות החכמים שהיו הרבה זמן אחריו, הן כי תראה בו אפילו

מנהגי התפלות, שהונהגו ת"ת שנים אחרי כן, כמו נשמת כל חי כתר

יתנו לך, וזולתם. שוודאי לא מלאו לבו לשום אחד מהקדמונים לכתוב סתרי

התורה, קל וחומר מדברים שבע"פ מהדינים, וכו', וכל אלה היה עם לבב

חתני ז"ל להשיב, אמנם בהבל פצה פיו כדלעילא, דא"כ סכל היה המחבר

מחדש הספר שלא נשמר מכל זה? דאין הכי נמי, שלא היה לו עסק

בגמרא, ושזהו תירוץ, תדע מן הקושיא כאמור.