HOME

פרק 13

פרק 12

פרק 11

פרק 10

פרק 9

פרק 8

פרק 7

פרק 6

פרק 5

פרק 4

פרק 3

פרק 2

פרק 1

הקדמה לספר אסתר

אסתר דף ראשי

ספר אסתר ו'

פרק 9

גנומן 401 - יומן חמוא''ל: אחרי שכתבתי מהכתב יד את פרק 9 זה על המחשב ,חלמתי שהתפוצץ המחשב ,אבל לא הבנתי על מה: וכמה ימים עברתי במחשבה כבדה ובגוף כבד ולא ידעתי על מה: וביום שלישי בבוקר ראיתי חלום קשה מאד; הייתי משטתח על הרצפה ולפני במרחק-מה היה הצדיק ,חיים ,שהסתכל במבט קשה עלי ואני ככלב וראשי למטה לא יכולתי להרים אותו ולא יכולתי לדבר ולא יכולתי להתקדם להתקרב למורה: ואמר הצדיק כמאוס על מעשי ''לא אמת הדברים על הילדים ,שמת אותם ככלבי שמירה מתעופפים:

גנומן 402 - קמתי בלב רעוע ונסיתי להבין במה לא הייתי עניו או שפל רוח ודפקתי על חטא: מחקתי כמה גנומן מהכתב יד של ספר אסתר 7 שראיתי אותם לא במידוד הראוי ואמנם בזכרי על 'פציצת המחשב' (שלא תהיה) לא היה יכול להיות אלא מפרק 9 זה הטעות: ועתה תקנתי כמה דברים שבאמת היו בטעות וגם לא בענוה הרצויה; ואמנם מצאתי לעיקר: אמרתי שהיה חוב עלי להקים את 'בית פרץ' המביא אל 'בית דוד'; אבל באמת לא נצטויתי להקים שום 'בית פרץ' ,ובילבול היה אצלי מצד הסימנים בתורה על פרץ וכו. אבל אנחנו בגאולה השלמה:

גנומן 403 - החילוק העיקרי הוא שנדמה לי בטעות כאילו הירושה של הגאולה השלמה שלי היא ובכן אני מוכרח להוריש את הירושה הזאת לילדים שלי ,ובזאת שמתי אותם ככלבים שומרי הירושה ,ואמנם דברים עפים הם: לא אמת היא! הירושה של הגאולה השלמה לא שלי היא ,שהרי אינה ירושה פרטית ,והאחריות שלי הן על קבלת המסורת החדשה ,אני ויתר התלמידים החמורים לא פחות ממני:

גנומן 404 - הירושה הכתובה היא מה שנכנס לספר משנת חיים ופתוח הוא לכל ,ואין בזאת ירושה פרטית שאני צריך להוריש אותה אל בני משפחתי אלא כאחריות כל תלמיד וחמורי המשרה הזאת שימשיכו את הירושה החדשה הזאת לבניהם ולבנותיהם: כל אב יהיה לבית אבא וכל אם תהיה לבית אמא על משפחתם ,וזאת היא המשכת והורשת ירושת הגאולה השלמה:

גנומן 405 - וכפי הסימנים של כל אחד יכול להיות המשך סימנים פרטיים כמו הסוס הלבן המוריש לבנו אשר ולבתו נח חנה נוגע את משרת הסוס הלבן אם יהיו נמצאים ראויים לכך ,ואמנם זהו ענין של 'המשך סימנים' ופרטים הם שבתוך ה'ירושה' של הגאולה השלמה ולא 'הירושה': טעות גדולה מאד היא ,שאם הירושה צריכה להשמר ביד הילדים אז שמתי את ילדים שלי ככלבים שומרי הירושה ,ולא כבעלי קומה העומדים על רגליהם וחיים בירושה ברצונם באמונתם ובשכלם ובלבם ולא שחיים בשמירת ירושה שתיפסד אם לא ישמרו עליה ,שהרי הירושה נמצאת ולא תיפסד:.

גנומן 406 - ובכן אין כאן ענין של 'בית פרץ' הצריך בשביל לשמור על הירושה ,שהרי כל אחד יכול להיות במצות שמירת החוק החדש והמנהג החדש וכו. ומאידך גיסא ,כל מה שבספר משנת חיים הם היסודות של הירושה הכללית של הגאולה השלמה ואמנם אין המסורת החדשה דבר נפסק וסגור כי אם נמשכת ומתגדלת המסורת שהיא המסורת החיה ,שהרי החלומות הגאולתיים והנבואיים לא פוסקים ולא יפסיקו וכל הדובק בתורת הסימנים השלמים וחי בהם ימצא חידושים כמו העוסק בתורה שאין סוף לחידושי תורה אמיתיים ושבעים פנים לתורה שאינם חורגים מדרך התורה הקדושה:

גנומן 407 - ובכן אינני צריך לאמר שהמסורת סגורה ושירושת הילדים היא לשמור על המסורת ככלבים השומרים ,אלא יחיו כבני אדם וחמורים מקבלים תמיד וחיים בירושה החיה וההולכת והנמשכת תמיד כרצון ה'' וכחפצו ביד הגואל חיים: הנה בחלום אני הייתי שטוח ככלב ונאמר על הילדים 'כלבים' ,והייתי כמו עבד לפני מלך: גם זה לא כרצון הגואל חיים ונמאס לו מהתנהגות כזאת: לא הוקם עלינו מלך אלא ניתן לנו בחסד ה'' מורה צדיק אהוב מאת ה'' לעזור לנו ולהדריך אותנו כפי צורכי הגאולה השלמה וכפי צרכינו: ולא היה אחד שונא מלכים כמו הצדיק חיים ואנחנו צריכים להתנהג בדרך ארץ למורה ולא ככלבים לפני בעליהם ולא כעבדים לפני מלך:

גנומן 408 - וכנראה ,גם מרוב קושי החלום ,שתיקון כללי הוא ,וכמשנה חדשה 'אל תעשה את עצמך ככלב לפני הגואל האחרון ולא כעבד לפני מלך אלא כתלמיד המכבד את רבו': שהגואל האחרון ,חיים ,שונא כל כבוד לעצמו ומלמד הוא שהכבוד לה'' אך ורק ,ואמנם דרך ארץ תלמידים למורה זה רצוי ואוהב הגואל האחרון שיהיו תלמידים ותלמידות וחמורים בארץ לנעור בבשורות: ואל תהיו ככלבים שומרי אוצרות בעליהם אלא תהיו תלמידים החיים באוצרות הגאולה השלמה שנתגלו ושמתגלים ושאינם פוסקים:

...............................................................................

גנומן 409 - ובא עתה דוד לוי מחולון לבקר אצל אמו במילנו ואמר לי שלפני שבוע (ביום ששי - אותו היום שחלמתי שהתפוצץ המחשב) שהוא חלם וראה את הצדיק חיים שאמר לו שיש לעשות שלשה תיקונים בכתבים של פרץ (ומובן הוא שעל פרק 9 מדובר שכל אלו הסימנים לא באו מקודם לזה ,רק בעסקי בכתיבת פרק 9 זה מהכתביד): והיה לדון כאן מי הוא חמור יותר גדול ,אני שמה'פצצה' לא הבנתי כלום או דוד שמחכה שבוע ימים למסור לי מסר חשוב מהגואל חיים! ואמנם המלה 'שלשה תיקונים' חשובה לי בכדי לסדר את התיקון הזה:

גנומן 410 - וראשית כל יש לראות אם התיקון הכתוב למעלה יש בו שלשה תיקונים: ואחשוב על שלשה אלה: תקנתי:

(א) 'בית פרץ' אינו סימן

(ב) אין 'שמירת כלבים' בגאולה השלמה כלפי הירושה

(ג) אין 'התנהגות ככלבים' בגאולה השלמה כלפי הגואל חיים

אנסה לראות קצת בהסברם:

: (א) 'בית פרץ' אינו סימן והמסורת החדשה אינה 'ירושה' של פרץ או של אף אחד אלא לכל אחד המקבל אותה מתוך ספר משנת חיים והחי בה: (ואם על האמת ,ירושת הסימנים השלמים היא ירושתו של אליהו הנביא ,זכור לטוב ,ו'נמסרים' ביד הגואל האחרון ,חיים ,להוריש אותם לבני העולם) ואני החלפתי סימן 'משרת פרץ' בירושת 'בית פרץ' וטעות נוראה היא כמוסבר:

גנומן 411 - סימן 'משרת פרץ' ישנו; הוא הסימן למשרה הפותחת בבשורות הגאולה השלמה ובזה פורץ כל גדרי דברי הימים וכו. ובסימן זה שנפל בגורלי ישנם סימני פרץ כמו 'פרץ איש הסימנים' 'פרץ איש הלוחות' וכו. וישנו מזלו הטוב של פרץ זה שהוא הראשון להיות התלמיד הראשון לגואל האחרון חיים ומזל נמשך הוא לכל בגלל הדברים שיכולתי להסביר על הצדיק הנסתר חיים ראש ללו' הצדיקים הנסתרים ועל השיעורים שקבלתי ישירות ממנו:

גנומן 412 - וכנראה גם עובדה זו בלבלה אותי ,שאמת היא שיש לי ירושה מהצדיק חיים וברכה מיוחדת ממנו וכו. ואמנם ירושה זאת פרטית היא ולא קשורה ישירות לגאולה השלמה ,ומסורות מקובלות הן לפני הגאולה ומחוצה לה: ואולם בגלל הזכות הנמצאת באותה הירושה יכולתי לדבר ולהסביר דברים הרבה ,ובכן ,כאמור ,נעשה למזל טוב לכלל אבל לא שאני קבלתי ירושה והירושה הזאת היא חלק מירושת הגאולה השלמה שצריכים ילדי לשמור עליה: איננו: לא ירשתי את דברי הגאולה להגיד על קבלת הסימנים השלמים או חלק מהם שהיא ירושתי וצריך אני להוריש אותם לבנים שלי:

גנומן 413 - ועיקר הבילבול הוא בין מלת 'סימן' למלת 'ירושה' שקבלת סימן הוא דבר אחד וקבלת ירושה הוא דבר אחר לגמרי: ובכן כל מה שאמרתי על הילדים שלי במובן של 'יורשי הגאולה השלמה ממני' שקר הוא וכדברים העפים באויר שאין בהם ממש: ואם בדבר של הורשת ברכה מיוחדת או 'ירושה פרטית' או לימוד פרטי שקבלתי מהצדיק ,חיים ,אין זה שייך לא לכללי הגאולה השלמה ולא לפרטי 'ירושת' הגאולה השלמה כי אין ירושה ואין ירושות בג'ה כמוסבר:

גנומן 414 - ועוד הבילבול על ירושה בא לי מתוך סימני המשיחות לכהונה לכהן המשוח על מזבח הכהן המשוח: הנה ישנם סימנים הנמשכים בזמן ויכול להיות שבני הבית קודמים אם הם יזכו לקבל את המשך הסימן: אני כעת אוחז בסימן הכהן המשוח על המזבח של הכהן המשוח בצורתו הסימנית של עכשו ,ובלידת הילדים שלי נתקבלו סימנים המראים על המשך סימני הכהונה: ואמנם לא נקראים 'ירושה של הגאולה השלמה' ותלויים בזכות היחיד או היחידה הם ופרטים הם במסגרת הסימנים השלמים: ובכן ,לדוגמה ,להגיד שגילת חיים היא ה'יורשת' של הכהונה של מזבח הכהנת המשוחה או שיהואל יהואל הוא ה'יורש' של כהונת הכהן המשוח ,ושאם ייבנה בית המקדש בימיו לו הזכות לשרת ולה הזכות לשרת או שחיים שמשון הוא היורש של בית ספר הילו-רוז בארצות הברית וכו. דברים עפים באויר הם: אלא נתקבלו עליהם סימנים ל'המשך הסימנים' ולא ידוע מה שיתפשט בדברי הגאולה השלמה:

גנומן 415 - (ב) ובכן אין 'שמירת כלבים' בגאולה השלמה ,לשמור על הירושה ה'חתומה' בסמ''ח ,שהרי כל מה שמקובל וכתוב ומוסבר ו'חתום' בסמ'ח הם הדברים והסימנים שהם החלק היסודי של המסורת החדשה של ה'סימנים השלמים' שהיא הירושה של הגאולה השלמה ,ואמנם מסורת נמשכת היא וחיה והולכת ,משרשים לגזע ומגזע לעץ בענפים רבים ועלים ופרות: ואך כל ה'כללים' של עניני הגאולה השלמה הם הכתובים והחתומים בסמ'ח ,והכללים שבסמ'ח הן 'השרשים' למסורת הנמשכת לעולם:

גנומן 416 - (ג) אין 'התנהגות ככלבים' בגאולה השלמה כלפי הגואל חיים ולא רצוי דבר שכזה ,אלא כל אחד יעמוד על רגליו לקבל מהמורה מה שיכול לקבל ויהיה לתלמיד ולא לכלב: והעובד בעד המשרה יזכה להיות חמור לגואל והוא לזכות ,כי החמור עומד על רגליו ומתחזק על מעמדו בכדי לנשוא את בשורת הגואל חיים לעולם ,וחמור מנובא הוא לזכות ולא לגנאי: אבל הכלב המשטתח על הרצפה מפחד בעליו ולא יכול לפתוח פה או לעמוד או לזוז ואפילו להתרפס אינו יכול ,לגנאי הוא ,ומה יהיו בניו?

הנה הטקסט המתוקן של פרק 9 -

גנומן 417 - ואמנם חוב הוא עלי ,פרץ בן משה ובן חנה גרין ,להקים את סימני החמור: והרי בחסד ה'' עלינו ובזכות הצדיק ,חיים ,ניתן לי גם כן לעשות משפחת חמורים ,והכל הוא בעזרת ה'' ובחסד ה'' עלינו וברחמיו עלינו בכל רגע ,והכל בזכות הצדיק הקדוש ,חיים ,המדריך אותנו לטובתנו: וניתנה לי זכות זו אחרי שכבר ,לכמעט עשר לשנים ,לא הייתי חי עוד עם המשפחה הראשונה אחרי שנתגרשתי מאשתי הראשונה:

גנומן 418 - וממנה נולדו לי חמשה ילדים במילנו איטליה ,הבכור אליהו וארבע בנות לאה ,רחל ,אסתר ומזל ,שיחיו כולם לשנים רבות ובבריאות חזקה: הם כולם חיים בארץ ישראל ,חלק בירושלים וחלק בשטחים ,והם דתיים ויראי שמים ואינם פנטיקים; רחל מזל ואסתר נשואות וישנם כבר שש בין נכדים ונכדות ברוך ה'' וכן ירבו: והם אמנם לא הושפעו ממני ,ואמנם מתכתבים אני ואליהו בני והוא מעדכן אותי על המתרחש איתם: גם ראיתי את כולם כשהיינו ויושבים בבארשבע בתש''ן:

גנומן 419 - הם ,איפוא ,לא קבלו את הבשורות של הגאולה השלמה ואף על פי שבהתחלה נסיתי לכתוב להם ולהסביר את הפלאים שהגיעו בחלומות נבואיים משיחיים וגאולתיים וכו. לא יכלו להבין את הדברים שלי :גם אחרי זמן אולי בשנה השמינית של הסימנים השלמים כתבתי להם עוד הפעם מכתב של הסברים אבל לא הבינו אף פקפקו בכמה דברים שלא מצאו חן בעיניהם: והודיע לי הצדיק ,חיים ,בחלום ,שאני אשם ,ומה אני מבלבל אותם בדברים שאי אפשר להם לקבל עכשו ,אני רק גורם שיטעו עוד: באמת הם יהודים טובים ופשוטים באמונתם והולכים על פי השולחן ערוך ככל יהודי מסורתי והיא גם הדרך שקבלו מהבית שלי מאז:

גנומן 420 - כאמור ,נרציתי להקים בית חדש של חמורים לעזור בהשלמת כמה מטרות בסימנים ,ברוך ה'' על כל חסדיו איתי בזכות ברכת הצדיק חיים: ובחסד ה'' ברוך הוא וברשות מפורשת מהגואל ,חיים ,ניתן לי רשות לקחת 'אתון' ובשנה הרביעית לסימנים השלמים הגיעה דבורה הנביאה ממשפחת מרים בת עמרם וזנבתי לה בסימני חמור אוכל לחם ונתחמרנו על שמחתנו להקים בית:

גנומן 421 - ובאמת החמור היה אומר דברים זרים מלפחות שנה לפני שהגיעה הפרופטסה בשנה הרביעית, דברים כמו ''עשו איתי מה שאתם רוצים ואך אל תגעו בזנב שלי ,אוי ואווי לנוגע בזנבי'': והייתי אומר ''אין דבר מפליא בעולם כמו זנבו של החמור אוכל לחם ,הרי הזנב עולה אל הכוכבים ומעורר אותם ואז יורד לארץ למטה מטה ומעורר את העולם ,עולה ויורד ,עולה ויורד ואין כזנבי בכישכושים והוא תענוגי בנענועים ואוי ואווי לנוגע בזנבי'': קצת פרוע בנבואות היה החמור בשנים ההן הראשונות:

גנומן 422 - ובשנה הרביעית הגיעה דבורה ,וצעירה היא ממני בעשרים שנה ,והפליאה אותי מאד מרוב חלומותיה; והרחתי אותה מרגל עד ראש ואמרתי מי זאת עולה מן המדבר ומתנענעת כה וכה עם רוחי? האם חיה זאת או בהמה או עיר בן אתונות? והשתטחתי על הרצפה מרוגז אהבה פנימית ואמרתי ''מת החמור ,מסכן ,ומי בנשיקת שפתיים יחייני''? וניגש אלי הסוס הלבן ואמרתי ''מה לך ,ולא על זנבי סוסים התכוונתי'': ולא קמה הבחורה מפחדה שאולי אין לה הכח להחיות את החמור ,עד שצעקתי עליה בהוכחה ''הלא את רואה איך שקשורים כל אברי ועל מה תחכי מלמלא חסרוני ,כי אין לי קיום בלי זנב'':

גנומן 423 - כמה היה רומנטי החמור בימים ההם ואף פחדתי בלילות מאהבת החמור ,בהמה פרועה בפריצות טלפיות דורסות דרכי עולם מתחת לקרסוליו; ואם לחמור לא נחמרתי ,אך בינה לביני הבדילונו יותר מעשרים שנה בשלב אנושי ולפני דברי הצדיק ,חיים ,ששמעתי ממנו פעם ''אני לא אוהב את אלה האנשים המבוגרים המתחתנים בבחורה צעירה מהם בעשרים שנה ויותר ,לא טוב הדבר הזה'' פחדתי בשמירה על טעות:

גנומן 424 - ואמנם זכיתי לראות את הצדיק ,חיים ,בחלום והראה לי סימנים שפירושם היה 'אני יוצר לך מזל חדש':

יומן חמוא''ל: חשון י' תש''ס ,אוקטובר 20, 1999 ,אגם מלח 15: ליל סימן ה'קונטקט' הגדול בסימן יצחק אבינו; והוא כמו סיום לסימני יצחק של שם 'אשר' והנחלת הקדושה של שם 'אהיה' אחרון: היא הפעם הראשונה שהקדושה החדשה נקראת הקדושה השלמה: היה גם כן ליל סימן 'כי עת נקמה היא לה'' גמול הוא משלם לה':

.......................................................................................

מהחלום ההוא הבנתי שהצדיק ,חיים ,מתיר לי ומיעץ לי לקחת את דבורה לאשה:

גנומן 425 - ודבורה חלמה שאני והיא , החמור וזנבו של החמור ,שחקנו ביחד בגן עדן של מעשה בראשית ,וידעה שעוד יבואו תענוגים רבים לעתיד: - - החלטתי לארס אותה ולהתחתן בה:

ומה ,הייתי איתה בגן עדן של בראשית ואחרי ששת אלפים שנה מצאתי סוף כל סוף את זנבי ,האם אעזוב אותה בשביל עשרים שנה? וגם נתחזק כל עורי והייתי לחמור בן ארבע שנים: לפניכם היינו ,רבותי ,עם יתר הבהמות והחיות ,והיה נשאר עוד זמן עד שיבוא האדם בחיר הבריאה: ואם אני משתדל עוד אני יכול לזכור משהו ,דברים נפלאים שאי אפשר לתאר אותם: היא זאת הנביאה היתה לאשתי היא שהיתה זנבי ובת זוגי בגן עדן ,כמובן:

גנומן 426 - וכמובן ,התאהבתי בזנבי ,רבותי ,מפני שהיה זנב יפה עד אין מושג גשמי וכוכבי גם יחד ,כנהר נוחל עם חן הבורא על מימיו ,המתנענע מן השמים לארץ ומהארץ עד השמים ,והייתי מתהלך בגן שמח לפני כל בפאר זנבי: ואך לא התאפקתי ,חברים ,תבינו ,אתפאר בו עד כמה ואז ,וחפצתי לנגוע בה ללקק את זנבי ולנשק אותה ,ואויר הוא בשאיפותי כחתול הרודף אחרי זנבו: עד שלא היתה לי ברירה והרמתי את שתי טלפיותי לקראת השמים ונערתי בתפילה:

גנומן 427 - בוראי ,בוראי ,בבקשה ,זנבי באשה וחנני אתון על יצועי ,ולא אשכח התנבא לפניך כאהבתך כל מה שתהיה אתוני איתי ,וגם לא אחרוג מתפקידי בעת יבוא בחיר ויצרת אותו על כפיך והייתי לנושא אדם ורכב עלי כרצונו: סלה עד רופא אמן ,הי-הא ,הי-הא ,הי-הא: וירדו מלאכי שושבינין וחתכו לי את זנבי והוציאו זנב אחר במקומו ,ולקחו מאבק הכוכבים הרבה מאד מכל פינות השמים והרכיבו אותו על הזנב החתוך ונוצרה לאתון נפלאה: והתפלאתי והסתכלתי על עיניה ושרו הפרחים שבגן ,ובכו העצים משמחה ,ושחקו החיות והבהמות ונשאו אותנו למתחת חופת הגן שבעדן:

גנומן 428 - ולא אגיד לכם כאן איך שזכינו פעם ,אני ואתוני ,ללקק את עץ החיים ולהריח מבשמיו מלהיבי טעמי חיים ,מפני שאינני רוצה להאריך עכשו בסיפורי הגן והנה עבודה רבה לפני אם ירצני ה'': ואמנם כבר תבינו בחכמתכם את הפרדה שנגזרה עלינו אחרי חטא בחיר הבריאה מטעות יצירת חיקו: אל תתלוננו ,איפוא ,רבותי ,על אלפיים שנה ,והנה חכינו אני והיא ששת אלפים שנה בגעגועי נפש ורוח נשברה עד שסוף כל סוף נמצאנו יחד באהבה בוערת ועמוקה: כי כל הנעימות בדרכי הגן לא מכחישה בזמן ונפגשות השמחות כולן בסוף התקופה להיות לגן שלם:

גנומן 429 - אתם רואים שהחמור המשיחי הזה מתלבש בי עד שנעשים כאחד? אבל זה החמור ממלכות השמים הוא ויורד ויש לו עתיקות רבות על זנבו: ואף כי לפרקים ירד ,לפעמים החמור ולפעמים האתון ,בכדי להסמן בתורה ,אבל בסך הכל הוא רק כמה שנים: טוב ,וכל יתר השנים מהששת אלפים! איפה אתם חושבים שהיה החמור המשיחי הנבואי הזה מתחבא? אמנם ברפתו במלכות השמים היה מחכה בסבלנות רבה לאכול את לחמו ולנעור טוב על בשורת הגאולה ולנשוא את בשורות הבן האדם הנבחר ,כי סוף כל סוף יבוא הזמן לסוף התקופה:

גנומן 430 - בריפתא עילאה היה ,רבותי ,ואיפה שמים חמור משיחי כל זמן שאין לו עבודה למטה? איך שיהיה כאשר החמור מצא את זנבו והכניס אותה לחופה ,כבר מהלילה הראשונה אמרו לה בחלום ''אל תעשו כמו הקופים''! תתארו לכם את הבושה ,רבותי ,והרי אנחנו חמורים: והביאה לי זנבי הכפול בכפילות האתון את גילת חיים ונבואת יואל וזריחת חיים שמשון:

גנומן 431 - כי רחום וחנון ה'' אלהינו ואין חקר לגדולתו ועושה חסד לאלפים וזכר אותנו מן הגן בדור זה של כל מיני סוף ואין עוד זמן'': ואלה הם הילדים אשר חנן לי אלהים בהם למען הקים בית לחמורים ולהכין אותם לקראת הדרך הארוכה לירושלים ,בעזרת ה'':

- האם יתקוטטו רבנים על גרות נודע (כי הוחלף שמה מדבורה לנודע על שם שתיוודע ביהודה)? את זה אני לא יודע ,אמנם הגרות שלה נתקבלה בבית דין של מעלה ועל זה יש סימנים רבים עד ספר שלם ובכן הזהרו שהרי גם מן השמים אומרים 'אוי ואווי לנוגע בזנבו של החמור' ,ואך נאמר לה מן השמים בחלום ששרש נשמתה מושרשת במרים הנביאה אחות אהרן ומשה:

גנומן 432 - ונולדה גילת חיים ראשונה ,במילנו ,בשנה הששית לסימנים השלמים: והרבו חלומות על שיהיה זכר ולהפתעת הכל היא נולדה נקבה למנחת שבת זכור: וגלינו כצחוק לבנו על התינוקת החמודה ואמרנו גילת חיים היא לבשורות הגאולה:

גנומן 433 - ובאנו לבארשבע בשנת תשמ''ח: אמרו לי בבית החולים ''לך למשרד המרכזי וקח את כרטיסי הלידה ואל תדאג שלפחות כארבע שעות לפני שתוליד'': ואף פעם לא הייתי עם אשה בחדר הלידה ובדרך כלל אסור לי כמנהג כל ישראל: אבל נודע לא ידעה טוב עברית ,ובקשה ממני שאעמוד על ידה ,וכבר התחילו הכאבים והיתה בצער ולא רציתי לעזוב אותה בשום אופן ,ואמרה הרופא שבהכרחות הוא כרטיסי הלידה ושיש עוד כמה שעות עד הלידה:

גנומן 434 - רצתי כפי כחי למשרד הרחוק הוא כעשר דקות רגלי ומצאתי את האחראי ובזמן קצר מסר לי את כרטיסי הלידה: ושמחתי במזל המהרות שלא הצטרכתי לחכות ורצתי בחזרה אל מחלקת הלידה ואל חדר נודע ובשרה אותי הרופא ההיא ''מזל טוב ,נולד לך בן'': ובקצת בילבול מוח וקוצר נשימה ,שלא רגיל אני לרוץ בכלל ,ברכתי לה'' בשמחה על בשורת הילד ובאותו הרגע רציתי לצעוק על הרופא אבל לא יכולתי מפני שהיא שבשרה אותי על הילד; ואמרתי לה ''ולך מה אגיד ואיך אשכח ,אמנם אין דבר ,שברוך ה'' נולד לי בן ואת שבשרת אותי וסלחתי לך; אבל למה אמרת לי כך?''

גנומן 435 - אמרה לי הרופא ''תאמין לי ,הייתי בטוחה לגמרי על מה שאמרתי ולא רמיתי אותך; והריני רופא בעלת נסיון לשנים רבות ,ועל איך שהיתה עוד סגורה הייתי משוכנעת באמת שזקוקות עוד כמה שעות; ונתננו לה את הכדורים הממהרים את ההתכווצות ,ודבר רגיל הוא זה ,והתחילה בתוך קצת רגעים לפתוח ולפתוח במהרות והולידה'': אמרתי לה ''ברוך ה'' ,אני מאמין לך ,ושמחה גדולה בשרת לי 'מה פרצת עליך פרץ' '': ואמרתי ששת הסימנים השלמים על הילד הנולד:

גנומן 436 - זה היה כאחרי חדשיים וחצי בבארשבע: בהגיע לבארשבע ,בהתחלת ימי חנוכה ,זכיתי לראות את הצדיק חיים בחלום ,והיה הגואל האחרון מלובש כצורת יהודי אשקנזי פולני בבגדים ישנים וקרועים מעוני והיה בשדה התעופה באירופה המזרחית צפונית: ראיתי את המורה חיים ושמחתי לקראתו ושאלתי לאן הוא הולך וענה לי שנוסע לארץ ישראל לארבעה ימים: בקשתי מהצדיק אם ירשה לי לנסוע איתו יחד וענה לי ''בשמחה רבה ,אם אין לך בעיה בגלל המצב'' והצביע בידיו על בגדיו הקרועים מרוב העניות: שמחתי מאד שהרשה לי המורה חיים לנסוע ולהיות איתו ארבעה ימים: - -

גנומן 437 - זה היה בזמן העליות הגדולות מרוסיה והריפובלקות האקס-סוביאטיות ,ובא חלום זה להראות לנו סימן על העליות דהיינו שהיו בזכות הגואל חיים ,שבעונות ,סבל מעניות הצדיק הקדוש בכל השנים במילנו: ובזכות העניות שהוא סבל באה העלייה הגדולה הזאת:

כמה היינו שמחים להיות בארץ ישראל וכמה אהבנו את עיר האבות בארשבע; ואני באופן פרטי אף פעם בחיי הרגשתי את עצמי ב''בית'' שלי ,כי אם בעיר בארשבע: חשבנו בתקוה מהחלום ההוא שאנחנו נוכל להשאר בארץ לפחות לארבע שנים ,ואם מצדינו גם ארבעים שנה ובכלל: ואולם נקצב זמן היותנו בארץ לארבעה חדשים ,ולפועל היו כמעט ששה חדשים ,על פי הסימנים שהתחילו להתקבל אחרי לידת יהואל יהואל:

גנומן 438 - כסימן במהרות לידתו כך השתנו הסימנים במהרות וכבר ארבעה ימים לפני הברית מילה קבלתי חלום מהצדיק ,חיים ,שבו היו מסומנים כמה דברים ,המצב היאושי בארץ ,שם הילד ,ציווי מהגואל לעזוב את הארץ וללכת ליוסטן טקסיס: המצב בארץ נקרא 'יואש נואש' אמנם שמעתי גם כן שם 'יואל' מפיו של הצדיק חיים והבנתי שעל הילד ניתן ,יואל לתקוה במקום יאוש ,לתת סימן על מצב הזמן שנולד בו ,זמן קשה מאד חסר איזון הדעת לשמוע וכל אחד רץ על זרמו מבלי להתחשב לאן מביא אותו אותו הזרם:

גנומן 439 - ושמענו בפקודת הגואל חיים הבאה ארבעה ימים אחרי לידת יהואל יהואל ,שזה היה ארבעה חדשים להיותנו בארץ וכחודש וחצי אחרי זה עזבנו את ארץ ישראל ונסענו ליוסטן טקסיס:

- הילד נקרא יואל לברית מילה; אחר כך קבלתי בחזיון שיוחלף שמו ליהואל יהואל על כי 'הואלנו לה'' פעמיים והושיע הצליח את דרכינו': נודע כשהיתה בהריון עם יהואל יהואל בחלום ניתן לה השם עמוס: אחרי שנולד היא התחילה לספר לי על שם עמוס אבל לשנינו שם זה נראה כבד מדי: אז בחלום כמסופר שמעתי שם יואל ביחד עם המילים 'יואש נואש' ואמרתי שהכבדות של עמוס הלכה לצד יואש נואש והוקל על הילד שייקרא יואל:

גנומן 440 - שם המוהל היה אליהו וספרדי הוא והברית מילה היתה בבית הכנסת ( ) של ר' רפאל פרץ (יליד מרוקו) וחברנו הטוב בבארשבע: ובעל כרחנו הכנו את עצמנו לעזוב את הארץ: אחרי זה ביוסטן טקסיס היא נתעברה לפעם השלישית:

גנומן 441 - ועברנו על האוקיאנוס בחזרה לאיטליה אחרי ארבעה חדשים ביוסטן טקסיס: חיים שמשון נולד במילנו ,ואף על פי שלא נולד תאומים עם פרץ אחיו אבל נולד במזל תאומים: ואולי אתם חושבים שקראנו לילד הנולד שמשון בכדי שתזרח כשמש להתאים עם שם זרח? בעזרת ה'' יהיה גם ככה אבל לא היה על חשבון זה שם שמשון:

גנומן 442 - אחרי שנולד הילד הייתי חושב מחשבות על שם הילד ופתחתי פסוק בתנ''ך ונפל על שמשון במקום שדלילה מפתה אותו: וברגע ההוא הייתי עומד לפני הטליויזיה ופתחתי והיו שנים איש ואשה פרוטוסטנטים שהיו קוראים בביביה דוקא על שמשון ובאותו המקום שדלילה מפתה אותו בדברים! לא יכולנו ,בטח ,לקרוא אותו דלילה! קראנו אותו חיים שמשון: הר' יעקובי מעדת הפרסיים ,מוהל מומחה מאד ,עשה את הברית מילה:

גנומן 443 - ונקוה לה'' שדלילה לא תפתה אותו ואולי בא הרמז בכדי שנהיו בעינים פקוחות שלא יפול למוקש שכזה בעזרתו יתברך וה'' יודע תעלומות ומנסתרות נקני: אלה השלשה ילדים שלי המזומנים להמשיך ,ביחד עם כל התלמידים ותלמידות חמורים ואתונות ,בסימני משרת חמור אוכל לחם כפי הוראות הסימנים השלמים ,ירצה ה'' ברוך הוא בהם ויברך אותם באריכות ימים ובבריאות חזקה וכן יהי רצון:

גנומן 444 - החודשים שהיינו בארץ היו בעיקר בשביל לקבל ולהקים את הסימנים השלמים בישראל: ולמטרה הזאת הסימנים נתנו את סימני בית ספר אסתר בבארשבע להיות המקום של קבלת סימני הגאולה השלמה בעד ישראל: ובאמריקה הושלמו הסימנים בעד יהודי ארצות הברית ויהודי חוץ לארץ בהקמת סימני בית ספר הילו-רוז שם: ובאיטליה הוקם בית ספר השושנה: שהרי הבית ספר הוא הדרך להפצת הדברים ובית התפילה החדש נמצא במסגרת של בית הספר לעת עתה ,ולא להפך ,שאם יצאנו בצורת בית תפילה היא משרה פתוחה בישרות לרבים: ואין לנו רשות להרים את קולנו בחוץ בדרך כלל:

גנומן 445 - כבר הזכרנו שבתקופת ששת השנים הראשונות העיקר היה בקבלת הסימנים היוספיים האוניברסליים ותיקון הנצרות הזקוקה בכדי לשחרר את הסימנים ההם מגלותם בנצרות: הנה עיקר קבלת הסימנים של התקופה השנייה של ו' שנים במחנה ישראל היה על שם ה'ריפורמה ביהדות': באחד החלומות הראשונים שקבלתי בבואנו לבארשבע היה החלום בו קבלתי מהצדיק חיים רשות להקים את בית ספר אסתר:

גנומן 446 - ובו בסוף החלום הצדיק חיים אמר כהסבר ''כמו ,לדוגמה ,תנועת הריפורמיים'': ואמר הצדיק חיים ''האחראי על זה צריך לדעת את התורה'' והיה על השולחן חומש': מובן מזה בפשטות שאף שנקראת 'ריפורמה' במובן שלם אין הריפורמה הזאת חורגת מן התורה הקדושה: ולמה נאמר 'כמו הריפורמיים' כשתנועת הריפורמיסטים לא מיוסדת על התורה ועל המסורת הקדושה? זה מפני שצורת המנהג החדש והחוק החדש של הברית החדשה השלמה אחרת ומשונה מהמנהג הישן ומההלכה בנוגע לחגים ולשבת ולתפילה ולכהונה וכו.:

גנומן 447 - ובכן יגער ה'' בך השטן ,יגער ה'' בך השטן ,יגער ה'' בך השטן נגד כל המקטריגים וכל מיני המקטריגים וכל סוגי סוגיהם של מקטריגים ,אמן וכן יהי רצון: כי הריפורמה ביהדות אינה מן המח שלנו ולא נוסדה על שכל אנושי ולא מרוח האדם נוצרה כי חלק שלם הוא מתכנית האלהים להשלים את בני ישראל בהתחדשות צורת היהדות למען טובת כלל ישראל: שהרי היהדות של כלל ישראל צריכה התחדשות גדולה להחזיר אותה אל מעמד הגאולה השלמה: וכבר בתשמ''ה אדם חלם שאם הבית כנסת המסורתי אינו מתחדש ,יצטרך ,בעונות ,לעבור על צרות רבות ,חס וחלילה: וישנם הרבה שלומדים תורה אבל אין תורה אמיתית בהם ,שלא שומרים על מדות התורה בלשונם ובמחשבתם ובמעשיהם:

גנומן 448 - וישנם סוגים רבים של חופשיים ואינם מאמינים בכלום וחושבים את עצמם לחכמים וגאונים הם ושורים הם לנגוח בחכמה אמיתית מה'' ברוך הוא: והם לא יהודים אלא בטעות שם יהודי עליהם ורשעים הם אלה ואין להם חלק לעולם הבא: אבל ישנם הרבה יהודים שהם לא דתיים ויש בהם אמונת ה'' ושפלי רוח הם ולא גאוונים ולא יודעים תורה אבל מכבדים את התורה ,והם אהובים ואהובות לפני ה'':

גנומן 449 - הצדיק ,חיים ,היה תמיד מלמד אותי על המדות האמיתיות של תורה ועל הדרך ארץ הנכונה של תורה ומזהיר אותי נגד אוהבי כסף ונגד לומדי גאווה במקום לימוד תורה ונגד כל המדות הפסולות והטעויות הנמצאות בימינו:

גנומן 450 - רבותי ,כל היהדות צריכה לריפורמה המובאת בסימנים השלמים ולא רק היהדות החדשה של הברית החדשה השלמה המקבלת אותה ,כי גם הבית כנסת בכללותו הוא צריך לריפורמה ולהתחדשות משלו: ומובן הוא שאותה הריפורמה וההתחדשות תבואו לו רק דרך הריפורמה ביהדות של הסימנים השלמים: כי הבית כנסת נשאר והולך על דרכו תמיד אבל היהדות בעצמה מתחדשת באור הגדול והנפלא של הגאולה השלמה בזכות הגואל הנבחר ,חיים:

.....................................................................................