פרק 13

פרק 12

פרק 11

פרק 10

פרק 9

פרק 8

פרק 7

פרק 6

פרק 5

פרק 4

פרק 3

פרק 2

פרק 1

הקדמה לספר אסתר

אסתר דף ראשי

ספר אסתר ו'

פרק 10

 

גנומן 451 -  רק העובדה שבא הגואל האחרון הנבחר מה'' אלהינו משנה את המצב של כל היהדות: תחשבו על אלפי דברים במדרשים ובדברי פוסקים ראשונים ואחרונים שדברו בעניני המלך המשיח והגאולה וכו. וכו. שישארו רק בסוג סברות של העבר: ותחשבו על אותו הזמן נקוה בקרוב מאד שתכיר היהדות בכל הטעות האלילית של ס' הזוהר וכל הקבלה השקרנית וכו. איזו דליקה תהיה ואיזה טהרה ותשתנו פני כל היהדות:

גנומן 452 - (ושעיה נד'-א-ה) רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה'': הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשוכי האריכי מיתריך ויתדותיך חזקי: כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו: אל תיראי כי לא תבושי ואל תכלמי כי לא תחפירי כי בושת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי עוד: כי בועליך עושיך ה'' צבאות שמו וגואלך קדוש ישראל אלהי כל הארץ ייקרא:

גנומן 453 - המפתח לרנה ולצהלה הוא 'הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך אל תחשוכי האריכי מיתריך ויתדותיך חזקי': היא התרחבות של הברית החדשה השלמה וגם התפשטותה לעמים רבים כי בה יש כח השבת הלבבות והוא הפאר האמיתי לבני ישראל כאשר ידעו ויבינו: יתחדש הכל, הידיעה ההבנה והחכמה ותיטהר צורת היהדות הגלותית ויבואו יהודים שפלי רוח ויבינו ויאמינו ויראו ,התורה כולה היא שנכנסת אל הברית החדשה הסופית למען התחדשותה דרך תורת הסימנים השלמים של הגאולה השלמה:

גנומן 454 - ותרכין לבנה למהר אי-ראות ולבזות במעלי רוח על מוח פצוע: וירדו גשמי סתר להושיע אמונים וברקים יפרוצו על נחלי קדם לבחון לב וכליות נאמנות כי בחר ה'' בעניו האחרון האוהב כל לב טוב ואמיתי לב רחמן וחמול על כל בריותיו לב שבור מידיעת חסרונותנו ולב מפואר באלהי ישראל קדושנו וגואלנו:

גנומן 455 - נסיתי לברוח מפרק נג' מרוב הקושי ההיסטורי שבנבואה הזאת ואולם מחזירים אותי על צעדי הכי כתבתי אותה אני וכי שלי היא? וגם כבר הארכתי במקומות ובורח אני מידוע-חולי והרי ראיתי בסבל הצדיק חיים: ואמנם מפתח הוא בידינו ,רבותי ,ואני מוסר אותו לכם; כל הנבואה הזאת קשורה בסימני יצחק אבינו ולכן בשם ''אשר'' בכללותו: ובאמת נסתרת מאד זאת הנבואה בכללותה ,שהרי יש בה ממסורת אליהו הנביא ויש בה מההסתר של מרדכי הצדיק ויש בה מהמשרה המשיחית של הריש שנפלה בגורלו של ישוע ויש בה הידוע-חולי שנפל על הצדיק חיים בסבלו האחרון לפני שקם בתחייתו להיות הגואל והשופט המשוח במלכות השמים:

גנומן 456 - ומצד כח ה'אלף' של אליהו הנביא ,זכור לטוב , הנבואה הזאת מתנבאת על הלו' צדיקים הנסתרים הסובלים בעד עונות ישראל ועונות העולם: ומצד כח ה'שין' הנבואה הזאת מתנבאת על היהודים עם ישראל בכלל בגלותו הארוכה: ובכח ה'ריש' היא מתנבאת על המשיחות שנפלה בגורלו של ישוע: ובסיום תיקון שם 'אשר' בסוף תקופתו מגיע הקרבן השלם של הצדיק הנפטר בידוע-חלי וקם לתחייה בשביל התקופה החדשה של כל העולם:

גנומן 457 - ובכן ארבעה הם שלבי הפירושים ורמזיהם ,על משרת ישוע מאותם החלקים שעברו על משרתו ,על ישראל בכלל ,על הצדיקים הנסתרים ועל הגואל האחרון: ואך הנבואה סגורה כולה בשם 'אשר' אמנם בביאת הגואל האחרון ותרצו להבינה אז רק 'הרחיבי מקום אהלך' כי גם התורה צריכה להתרחב עד קצוי תבל וגם בני ישמעאל מתברכים בה וגם עשו נכד לאברהם: ו'האריכי' בהתבוננות הגלות הארוכה ואת סבל הצדיקים האמיתיים הנסתרים שבזכותם נארכו מיתרי דברי הימים ועתה התחזקו ביתדות של כל הקבלה האמיתית הזאת ש הגאולה השלמה:

גנומן 458 - ואמנם מה שנוגע לכלל ישראל יובן אחר כך מצד העמים ,מפני שיבינו יותר טוב שבני ישראל עם הנבחר: ומה שנוגע לצדיקים הנסתרים בדורות יולמדו מיהודים ועמים יחד מכתבי ספר משרת חיים ,וכן הוא בעניני הצדיק חיים הגואל השלישי: אבל מה שמרמז על משרת ישוע הוא הדבר הקשה ביותר לקבל בשביל עם ישראל: והוא הטעם שהדברים הרמוזים על ישוע בולטים במיוחד בנבואה הזאת ,שמצד הקושי ניתנו סימנים מובהקים על משרתו להקל על הבנת בני ישראל בסוף:

גנומן 459 - ועוד טעם שבולטים הסימנים של ישוע כאן הוא כמוסבר שענינו של ה'ריש' של שם 'אשר' הוא אור גדול והרמת נס לגוים ותפקידה של אותה המשיחות היה להיות דבר בולט לעמים: ובנבואה הזאת ישנם פסוקים המתפרשים על כל הד' שלבים ,ויש שחצי הפסוק הוא על משרת ישוע ויתר הפסוק הוא על משרת הגואל חיים: כי נבואה חיה לדורות היא ופועלת בכל זמן והאריכה ימים עד הנה ,והיא נבואת תוצאות ההיסטוריות הסתומות והמושרשות בשם 'אשר' ,שלכן היא מציגת גילוי נורא בעת ביאת הגואל חיים:

גנומן 460 - ובכן ,רבותי ,שמעו ונחכם יחד אחרי שכבר הכריז המלאך הגדול מיכאל שישוע הוא האיש השני של הגאולה ,ובזכות הגואל האחרון ידענו את שרשי כל הדברים הנוגעות למשרתו ,גם מצד התגלות פירושי ה'ריש' של שם 'אשר' ,גם מצד התאמת הנבואות השייכות למשרתו ,וגם מצד השלמות של הסימנים השלמים ,ישוע בן יוסף ובן מרים היה אהוב מאד לפני ה'' ואהוב הוא ואהובה נשמתו היקרה לפניו יתברך: חשבנוהו וחשבנוהו ולא חשבנוהו:

גנומן 461 - ובכן כדאי לנו לקלוט קצת מהמוחשיות המוכנה להתגלות בזמנו לבני ישראל מהפסוקים הסתורים והגלויים גם יחד הבאים לזאת התקופה בכוונה מיוחדת לעורר אותנו היהודים להתבונן אף להתחרט חרטה כללית: 'מי האמין לשמועתנו וזרוע ה'' על מי נגלתה': 'שמועתנו ענינו הבאת מסר חדש נבואי ,ולא רק 'שמועתי' כי אם אני ומי שבחרתי להשמיעו:

גנומן 462 - החכם הגדול ר' אבן עזרא מביא את פירושו של ר' סעדיה גאון המפרש את כל הפרשה על ירמיה הנביא ומשבח את פירושו מצד הרמזים היפים שבו ואולם אינו מקבלו לפירוש שלם מפני שכפי דעת הרב''א מה שכתוב בפרק הקודם 'הנה  ישכיל עבדי' לא ייאמר על הנביא לבד כי אם על כל יהודי של הגלות שהוא עבד ה'': וכפי דעתי החמורית וגם אני עבד ה'' כמו כל יהודי ירא שמים ,אם טעמו על ירמיה הנביא ,וכידוע שאין נביא שסבל יסורים בגלל נבואותיו כמו ירמיה ,והוא עליו שאמר משה 'נביא כמוני יקים' וכו. ושלכן רמזים מתאימים לו נמצאים כאן ,אין טעמו כי אם משום הברית החדשה של ירמיה פרק לא':

גנומן 463 - והוא כי השמועה הנאמרה פה ענינו ברור שהוא מדבר על שמועות חדשות ובשורות מפליאות ,ואדרבא כל כך היה עשוי בכח מפליא וגם חוץ מן הטבע ,שלא האמנו לא לשמועות עצמן ולא על זה שנגלתה עליו זרוע ה'' באותו הדור ובאותו הזמן מי ישוחח! הנה השמועה היא בשורת הסימנים המשיחיים והגאולתיים המתאחדים בבוא הזמן עם הברית החדשה שקבלה אותה העניו המסכן ירמיה הנביא:

גנומן 464 - והנה ישכיל עבדי ירום ונישא וגבה מאד וכו. הוא עבד מיוחד וגם כל יהודי עבד ה'' ואמנם ישוע היה העבד המיוחד בזמן ההוא ויחידי היה ולא מובן מאף אחד: ומשיחי היה שהסימנים המשיחיים של ה'ריש' של שם 'אשר' היו איתו במשרתו ,וסיבוב הוא נורא ועצום מאת ה'' אלהינו להביא אותנו אל שפלות הרוח בסוף ביחד עם הבנה חדשה וגדולה עד מאד המפליאה עד שמי השמים: ובכן העיקר כאן הם הסימנים שבהם נוכל להכיר בסוף מה שלא חשבנו בכל העבר:

גנומן 465 - 'ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה': אולי רמזים הם שבצעירותו היה כיונק אמונה מאביו שבשמים ,ואמנם ה'שרש' לכל משרתו נלקחה בבית ספר האיסיים על ים המלח הנמצא בארץ ציה ומדבר: 'לא תואר לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ונחמדהו': לא היה לו תואר כהן או לוי ולא היה לו הדר כבוד הרבנים והחכמים ותוארו מבני אדם הרגילים: ולכן באותו הזמן ונראהו ולא מראה מיוחד לו שנחמוד לשמוע ממנו דברים:

גנומן 466 - 'נבזה וחדל אישים איש מכאובות וידוע-חלי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנוהו': הפסוק הזה עצמו הוא כמסתיר פנים ומרבה חשבונות מרוב ההסתר, שלכן אף על כל ד' שלבים הנזכרים נמצא פירוש, על הצדיקים הנסתרים, על היהודים בגלות ,על משרתו של ישוע ועל הסבל האחרון של הגואל חיים: אחרי שאמר שלא היה לו תואר והדר אף כי השמועה בידו היתה ועליו נגלתה בזרוע ה'' ,נכנסה הנבואה לדרגה עוד יותר נסתרת: ומה שמרמז הפסוק על סבלו האחרון של הגואל חיים בפרט בביטוי ידוע-חלי ,הוא שהביטוים 'נבזה וחדל אישים איש מכאובות וידוע-חלי' לא שייכים לישוע באופן ישיר ואין שום סימן להם באנגלונים: והמפרשים אומרים שמדובר על עם ישראל בגלותו ,וכמוסבר גם על זה באה הנבואה:

גנומן 467 - ואמנם האמת היא שאחרי שלא חשבנוהו אף על פי שהשמועה היתה איתו  וכו. הסימנים המשיחים ההם נכנסו למצב של העלם כמסתיר פנים: ומפני שהם היו הסימנים של ה'ריש' של שם 'אשר' בהכנסם למצב של הסתר פנים ,נתקרב ענינו ל'אלף' ול'שין' דהיינו לצדיקים נסתרים אמיתיים שסבלו בסתר מדור דור אחרי חרבן בית שני ועד לצדיק הנסתר ,חיים ,האחרון להיות ראש ללו' צדיקים נסתרים ,ואשר ,בעונות הרבים ,מת בסימן הרע הזה של ידוע-חלי במחלה הידועה בדור הזה שעבר ועד עתה:

גנומן 468 - ואמנם בזמן ההוא המשיחות של ישוע נכנסה להסתר פנים ,והמשיחות קשורה במצבו הכללי של ישראל ,שאם היינו מאמינים לשמועה אז היינו מתקשרים בסימנים אמיתיים מה'' ונתמלאה המשיחות של ישוע על פי הסימנים האמיתיים של כל ישראל ,וכל ישראל היה מתמלא בידיעות החדשות וכו. שאין המשחיות דבר נפרד מעם ישראל והיא באה לטובת ישראל: אבל 'מי האמין לשמועתנו'  לא האמנו ולא חשבנוהו ,שלכן כל המצב המשיחי נכנס למצב של הסתר פנים ,ומצב הסתר פנים זה נגע לעם ישראל בגלותו ונגע לעבודת הלו' צדיקים נסתרים בכל דור:

גנומן 469 - ומפתח הוא זה להבין למה הנבואה משולבת ברמזים על המשיחות של ישוע ועל עם ישראל בגלותו הארוכה ועל הצדיקים הנסתרים בסבלם בכל דור ודור ועד סבלו של הגואל האחרון הנסתר; כל הסימנים ההם המתחילים נכנסו למצב של הסתר פנים על שלא חשבנוהו: שלכן גם ישראל נכנס למצב של כמסתר פנים ובעונות נחרב הבית ויצא ישראל לגלותו: ובכן יש משקל של הא בהא תליא מילתא בין מצב המשיחות של ישוע ומצבו של ישראל בגלותו ,והבנה פלאית היא:

גנומן 470 - הרי אחרי ההפלאה ב'מי האמין לשמועתנו וזרוע ה'' על מי נגלתה' ונמשך הרמז להעמיק בתוצאותיו של אותו המצב השלילי שממנו נמשכו שאר דברי הימים להיות כמסתר פנים ,ושנגרם מזה אף הצורך ההיסטורי לסבלותם של צדיקים נסתרים ,אנחנו כעת מתפלאים מאד על גודל ההסתר פנים שהיה עלינו במשך הדורות ,וחפצנו להבין למפרע בשורש הדברים הנוגעים לאותה השמועה האמיתית מה'' שלא האמנו בה אז: כי על מה עברה זאת הנבואה הנסתרת איתנו בכל הדורות הללו אם לא לגלות לנו בסוף מהי השמועה שלא שמענו בזמנו ושלא האמנו בה:

גנומן 471 - ובכן מחזיר אותנו הפסוק על דברו של ישוע ומפליא אותנו עוד בגודל החשיבות ועוצם הכבדות שהיו קשורים באותה המשיחות הנוראה עלילה על בני אדם ,ומכריז 'אכן חלינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלהים ומעונה': וכבר מתנבא הפסוק בפיו של כלל ישראל בעת מתהפך ההסתר פנים לגילוי פנים ונבין למפרע מה שקרה אז: ובעת הצטלבותו חשבנו אותו לנגוע מוכה אלהים ומעונה משום חטאו:

גנומן 472 - 'והוא מחולל מפשענו מדוכא מעונותנו מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו': היה הוא המשיח של אותו הזמן מתחת לאותם הסימנים ובכן היה חילול ה'' ופשע כבד ועון פלילי כל מה שקרה איתו בסוף ,כי הריגתו ביד הרומאים נגרמה מהשנאת חנם שלנו ,של אלו שהיו להם תואר והדר: ואי אפשר לשער את גודל העון של הזמן ההוא ,שהרי את מי שנאנו ,דוקא לזה שהיה מוסר שלומנו עליו ,שבסימנים המשיחיים ההם היו סימני השבת הלבבות וסימני דרכי שלום:

גנומן 473 - ואך בסוף ,דרך הסימנים השלמים ,הבנו למפרע שבדור ההוא הרע נתחייב כלל ישראל בכלייה ,בר מינן  ,ובחבורתו על הצלב ובהריגתו קבל הוא על עצמו את הכלייה ונרפא לנו מאותה הגזרה של כלייה ,ובמקומה נגזר עלינו חורבן הבית והגלות הארוכה: ועמוקה מאד מלת 'מוסר שלומנו עליו' כי כבר עם ישראל אומרים את הפסוקים האלה אחרי שכבר הבינו את הכל מהסימנים השלמים: והנה מוסר שלומנו עליו ,השלום שלנו תלוי במוסר ובלימוד ובתיקון הזה ,שהרי בתיקון השנאת חנם שלנו נבין את השלום שהיה בכוונותיו והדרכי שלום הנמצאות בדבריו:

גנומן 474 - ונבין כל מה שקרה בדור הנמוך ההוא וש'כולנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו וה'' הפגיע בו את עון כולנו': הוא עון שנאת חנם וכנגדו נענשנו להיות עם בזוי ושנאוי בין העמים: ולא נוכל לתמוה איך על איש אחד נענשנו שכתוב כאן בפירוש 'וה'' הפגיע בו את עון כולנו' והוא כי הסימנים המשיחיים של אז היו עליו ולא על שום אדם אחר: ואחרי שהבנו את כל זה ,נוכל גם להבין כמה דברים במדות של ישוע שבהן הוא אהוב מאד לפני ה'' אלהינו:

גנומן 475 - ומתנבא עליו הפסוק ‘ניגש והוא נענה ולא יפתח פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו': צריכים לזכור שהפסוקים האלה נכתבו כשש מאות שנה לפני ישוע והוא היה מאד בקי בהם ובהיותו עודנו צעיר מאד אהבתו היתה לקרוא ולדעת בעל פה ולהתבונן על דברי הנביאים ,כמו שהעיד על זה הצדיק השלם המורה חיים: שלכן כאשר היה בטוח שלא תצלח משרתו ידע שהוא ייהרג בלא צדק ובלא משפט אמיתי וידע שיהיה קרבן בגלל עונות העם ושיהיה קרבנו מקובל בתנאי שהוא יקבל על עצמו מה שיבוא עליו ולא יפתח פיו:

גנומן 476 - ומה שאמר ישוע על הצלב לפני מותו אלי אלי למה שבקתני דהיינו למה עזבתני ,מלה נבואית היא מהסימנים שהיו עליו ואינו סותר למה שלא יפתח פיו: והראיה שקרבנו נתקבל וסימן תחיית המתים התקיים בו: ואמנם הסיבוך הנבואי נתראה בו בסוף דוקא כאשר כבר הוחלט גורלו ,והעזיבה שהוא ראה באותו הרגע באיזה צורה ובאיזה מידה לא נוכל לשער ,היא על מה ייעשה לו ביד העמים שישימו אותו לאלהים ,ולכן נצנץ בו פסוק אלי אלי ולא אמר אבי אבי:

גנומן 477 - והוא היה נקי וכל מה שנעשה איתו היה בעון ומעיד על זה הפסוק 'מעוצר (פי' בית כלא) ומשפט לוקח ואת דורו מי ישוחח ,כי נגזר מארץ חיים מפשע עמי נגע למו': 'את דורו מי ישוחח' הוא השרש לעשייתם וקיומם של האנגלונים והעדות של הברית החדשה הנצרית ,שהיא העדות ההיסטורית  על משרתו ועל לידת והתפתחות הנצרות: ואף על פי שטעיות הנצרות קשורות בו אמנם העדות שבו חשובה מאד היא שהרי מבלעדה מי ישוחח את דורו ומאיפה היינו יודעים את כל המעשה ואת כל המצב של אותו הדור:

גנומן 478 - 'ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במותיו על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו': כולם סימנים רשומים בעדות של הברית החדשה הנצרית: ישוע היה היחיד שדבר בלא מרמה ,כי אם מאמיתות הלב מתוך אמונתו ,ההפך ממש ממה שנמצא אז בתואר ובהדר: ואהוב מאד היה לפני ה'' מפני שדיבר את האמת כפי אמונתו ,ומצא חן לפניו יתברך כי הוא היה איש במקום שאין אנשים ולכן 'וה'' חפץ דכאו החלי אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ ה'' בידו יצלח':

גנומן 479 - מוסבר באריכות אצלנו איך שישוע בעצמו הוא ששם אשם על נפשו בכדי לעשות את משרתו ,והוא שהאשם היה כתוב בנדרים שלו ,שלא לעזוב את בית הספר ושלא להשתמש בסוד הקבלה המעשית בחוץ ,והוא נקרא 'אשם' שנשבע עליו בשם ובהכרזת התחייבות מיתה בידי שמים לעובר ,בר מינן: אבל ישוע החליט לקבל את האשם על נפשו בכדי לקיים את סימני המשיחות שעליו: אם היתה מצליחה המשרה אולי האשם היה יכול להתחלף באשם בבית המקדש ,אבל מפני שלא היה ככה ,נבחר ישוע מחפץ ה'' בסתר שהאשם שעליו יהיה אשם כללי משיחי לכפר על האשמה הכללית של עם ישראל:

גנומן 480 - ופסוק זה שרשי להבין איך שמשרתו המשיחית של ישוע הבלתי מצליחה נעשית קשורה בקרבן האיל במקום יצחק אבינו והוא קרבן מצליח ובהצלחת אותו הקרבן אשם יראה זרע יאריך ימים ,שהרי הוא קם בסימן מלכות השמים הנוצרה אז בתחייתו מן המתים ,וחי היה בדורות שעברו לראות את המשך דברי הימים ,ואף על פי שהיה נסתר הדבר בעולם מעולם האמת הוא ראה שנתבטלה גזרת הכללייה על ישראל ושהמשיכו היהודים להתקיים ולהביא זרע ילדים ולהאריך ימים:

גנומן 481 - שהרי לו הזכות לזה מפני שהוא שה'' חפץ בו לאותו האשם והוא שנהרג בדמי ימיו ובלא משפט לקיימו ,ולכן הזכות בידו היתה לשמוח בהמשכת זרע ישראל מצד היהודים ולהיות לו במשרתו כ'קריסטוס' של העמים ויצליח ביצירת מקום מקלט לצאן הנאבד מבית ישראל ,שלכן רמז לפני זה 'כרחל לפני גוזזיה' על שם הצלחת הנשמות מעשרת השבטים שנתערבבו בין אומות העולם ושנשמרו בתוך מסגרתו של הנצרות במשך הדורות: ומובן שדבר משרתו אחרי תחייתו כקריסטוס  לעמים דבר סתום הוא מאד ומפליא ,ואמנם הפסוק הנבואי הוא שמפליא שאחרי שיובל לטבח ונלקח לאשם ,וראה זרע יאריך ימים וחפץ ה'' יצלח בידו:

גנומן 482 - אלא שישנו סימן תחיית המתים וסימן מלכות השמים באמצע ,ועד שהבנו עד כדי כך מפליא אותנו עוד הפסוק הבא בדרך זו ומוסיף 'מעמל נפשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונותם הוא יסבול': ממלכות השמים הפסוק מדבר ומשם הוא יראה ישבע יצדיק ויסבול מעונותם של היהודים על מה שחושבים עליו מבלי לדעת את האמת ,ומעונותם של עמים רבים ומה שעשו לו ,ומכל מקום הוא העבד המצדיק את הצדיק לרבים שהיא הדרגה הרחבה שנוצרה במשרתו צדיק באמונתו יחיה:

גנומן 483 -  'לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פושעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע: אם האמנתם אז תוכלו להמשיך 'רני עקרה לא ילדה ופצחי רנה': אם לא האמנתם אז צריכים לחזור להתחלת פרק נג' 'מי האמין לשמועתנו וזרוע ה'' על מי נגלתה' ולנסות פעם שנייה ושלישית ,מפני שאין סוף לפרק נג' עד שמאמינים בו: ואך אחרי שמאמינים בו יש ממנו התבוננות עמוקה שאין לה סוף: כי 'לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאום ה'': כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם':

גנומן 484 - אנחנו כלום ,אפס ,תשעה נקבים ,מוח מוגבל ,שכל אנושי: אנו רואים דבר קטן וחושבים אותו לדבר גדול והדברים הגדולים אנו מחשיבים אותם לדברים קטנים: ואמנם הכל שיעור ולימוד ומוסר להכיר בעצמנו עד כמה אנו קטנים: אנו רואים חלק וחושבים שהוא הכל אבל ה'' ברוך הוא רואה את כל חלק ויודע את כל החלקים הנצרכים להשלים את כל חלקי הגאולה השלמה: והוא יתברך הכין את האמצעים להתאחדות החלקים בבוא הזמן: ואנחנו אפס ושכלנו אפס: וכל מעשה ישוע שיעור גדול מוסרי הוא מה'' ברוך הוא לעזור לנו להבין את זה סוף כל סוף:

גנומן 485 - והיא הכרזתו של הגואל חיים בסימן הכוכבים ''זהו כוכבו של קריסטוס הבא בזכות הענוה'': הוא הכוכב של מלכיצדק ושלמה המלך היה תחתו במלכותו והוא הכוכב שהיה תחתו ישוע בזמנו והוא הכוכב שהפיץ את הנצרות בעולם והוא הכוכב המפליא שהחמור אוכל לחם אוכל ממאפייתו את לחמו הגאולתי והמשיחי: ואמנם הכוכב של קריסטוס דוקא הוא הבא בזכות סגולת מדת הענוה: כוכבו של קריסטוס אינו נמשך בזמן וכבר נתחלף שמו לכוכב המפליא אבל הנשארים בזמן הם השיעורים של ענוה היוצאים מלימודי הכוכב של קריסטוס:

גנומן 486 - אנחנו לא צריכים להרים את ראשנו כי אם להשפיל את עצמנו ואם ה'' ירים אותנו לא יהיה זה ממה שאנחנו מרוממים את עצמנו כי אם מתוך שפלות רוחנו ה'' ירוממנו: ואם יכול היה להדמות לנו שישוע היה רוצה לרומם את עצמו ,אינו כן: אם היתה לו תכונה כזו אף פעם לא היה נכנס תלמיד לחייו בבית ספר האיסיים: והשגחת ה'' הביאה אותו אל משרתו ולא דבר ביד אדם הוא: בשפלות רוחו ובענוה קבל על עצמו מה שתהיו התוצאות אמנם באמונתו עשה ובשפלות הרוח:

גנומן 487 - נשברה האלילות ,רבותי ,נשברה האלילות וגם לא ימשיך בזמן קיום הנצרות בכלל ,ואמנם לא נרים ראש בזכרנו את הטעות האלילית האצילותית שכסתה על אמיתות אמונת התורה הקדושה ,והיא צורת עבודה זרה יותר קשה הרבה מהאלילות של הנצרות: אלא בכדי שלא נרים ראש להגיד לעמים ''אתם נפלתם לעבודה זרה אבל אנחנו נקיים'': כאשר כל ישראל יבין את עון ספר הזוהר וכל עון הקבלה האצילותית לא נרים ראש ונשפיל את עצמנו כי מוקש גדול עד מאד הוא מוקש העבודה זרה ואף רבנים וחכמים בתורה נפלו ולא ידעו הבחין בין הטוב ובין הרע:

גנומן 488 - מי זכה בעולם לומר ''אני לא באתי כי אם להצלת הצאן הנאבד מבית ישראל''? איש אחד בעולם שזכה להגיד את המלה הזאת: ואנחנו כולנו עד עתה לא דאגנו על אחינו בני ישראל לחפש עליהם ולהושיע אותם: עזבנו אותם נעזבים ונאבדים בין אומות העולם עד שיבואו ימות המשיח והוא יחזיר אותם אל גבולם ומקורם: ויש סברה בתלמוד שימות המשיח מתחיל עם חרבן בית שני: לא  מחשבותיו מחשבותנו ,והוא יתברך ,כביכול ,היה דואג על הצאן הנאבד מבית ישראל כמו שהוא דואג ,כביכול ,על בני יהודה: ואך ישוע רק שזכה להגיד את המלה ההיא:

גנומן 489 - ישוע היה שונא את הזיוף בדת ,שהתורה משומשת לכבוד והדר האדם במקום שהאדם יתן הדר וכבוד לתורה ובמקום שישפיל את עצמו לפני כל אדם: והם מזייפים בזה את כל התורה וכגונבי ממלבושיו של הקדוש ברוך הוא ,והיה טוב להם לעזוב את לימוד התורה ולהתעסק בעזרת עניים וחולים ויתומים ואלמנות: וישוע היה שונא את המזויפים ואת המוצבעים והוא מה שהיה מוסכם במחשבת ה'' ,וקנאת ה'' תעשה זאת: כי אין דבר גרוע מזה שתהיה קדושת התורה מחוללת משקרנים פנימיים במדות מושחתות ובהחליף את מוזני המשקלות במוזנים אחרים:

גנומן 490 - אני ראיתי את  כל הצורות הרעות הללו בין החב''דיים בישיבה שנתים בברוקלין קרונהייטס ושלש שנים בברוניא צרפת: ואמנם לא יכולתי להבין כלום ממה שהייתי רואה עד אחרי שנפתחו עיני ונגאלתי משם ביד הצדיק הקדוש חיים: כשהיסודות בשימושי הדת לא נכונים מזדיפת כל צורת הדת בסוף וכל צורה מצורותיה ,ונעשה להם אי אפשר להכיר בצורה אחרת ,ונדמה להם שרק צורתם הוא האור וצורת כל השאר הוא  החושך ,ואין להם שמיעה אמיתית בשום דבר כי כבר סגורים הם לגמרי בצורתם:

גנומן 491 - וכאלה היו הרבה בזמנים לפני חרבן הבית וזמן שיאו בתקופתו של ישוע: ומה שחזר הגלגל באחרית הימים של בני ישראל ,שיעור ולימוד גדול וחשוב הוא בכדי שנדע ונבין את הלא טוב ועד הרע המוחלט היוצא ממזייפי התורה במדות בלתי הגונות ובדעות של תורת שקר המלמדות בסוף שנאת חנם בלבד: וקשים ורבים המוקשים באחרית הימים וירחם ה'' על עמו ישראל: מהאנגלונים מבינים איך שהדתיים דוקא היו מזויפים וגאוותנים ושלא היתה להם שום שמיעה אמיתית בימים ההם: חזר הגלגל בכמה חלקים מבני ישראל בכדי שנכיר את הרעות ונטהר אותן מהיהדות האמיתית ושנתקן את עצמנו ונטהר את לבנו באהבה ולא בשנאה:

גנומן 492 - ואך בפשוטים שבעם ישוע היה מוצא מדות טובות ורחמנות ולב נקי ואמיתי ולא יודע שקר ואוהבי טוב ותמימים באמונתם והיה להם כח השמיעה ותמימות האמונה יותר מהכהנים ומהרבנים וחכמים של אותם הימים: והיא נקודת מכריעה בכל הענין ומוסרו: ב'כרטיס' לעולם הבא לא כתוב דתי או לא דתי כי אם כתובים מעשיו של האדם ולבו מהו ואמונת לבו מה היא ואין משאת פנים לפניו כי עבד ואדוניו שם הוא ושוים לפניו: מה תועיל ידיעת כל הפרטים אם אין הבנה בעיקרים ואם הלב מלא שנאה וחסרה אהבה אמיתית לה'' ולבריות:

גנומן 493 - לא שישוע מצא ,אהבת ה'' נראית על פניהם אף שהם לא היו יודעים את זה בעצמם: וישוע היה הולך ומנחם אותם ומזכיר להם את יהדותם הפנימית האהובה לה'' ונותן להם תקוה: שלכן הרמז גם בו שהרי ישוע ,כמוכח מהאנגלונים ,היה הולך אצל מי שהיה נבזה וחדל אישים איש מכאובות וידוע-חלי וכמסתר פנים ממנו נבזה: וידוע-חלי היא הצרעת והמצורע מבושתו כמסתיר פנים ממנו כי הוא נבזה בעיני עצמו: ולא חשבנוהו: לא הנבזה ולא החדל אישים ולא איש מכאובות וכו. ולא על מי שהיה מתעסק בהם:

גנומן 494 - כוונותיו של ישוע היו באהבת ה'' והוא לא קבל כי אם שנאה ,והוא לא דבר כי אם דברים טובים ודברים שצריכים להתבונן בהם: אבל לא היו שומעים לו והיו שונאים אותו על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו: ואמנם הפשוטים היו שומעים לו ואוהבים אותו ואולם נעצרו מידי הרבנים בסוף להתערב איתו או להתקרב וכאילו היה הוא ידוע-חלי וסכנה לשמוע לו או לעמוד על ידו: והוא לא היה מתכוון אלא לטובת הכלל ובגורלו נפלו האמצעים לעשות טוב:

גנומן 495 - והוא היה אוהב שלום ושונא את האלימות ,וכל כך היתה מדת השנאה בישראל בין המפלגות והכתות ובין אחד לשני שהמשיחות שעליו נתנה לו את המדות הטובות מן הקצה ההפוך לקצה הרע שהם הגיעו אליו: ולכן אמר דברים כמו 'אהב את שונאיך' בגוזמה קצונית על שם רפואת השנאה הגרועה שהיתה כבר כטבע שני להם: כוונתו היתה לרפאות, לא לשנות את ההלכה! ונאהבו כוונותיו ונתקבלו מעשיו כי לשם שמים עשה ולא לשם עצמו ובענוה עשה לקיים מה שעליו לקיים:

גנומן 496 - וסימני המשיחות היו עליו ,שמציאותו וכוונותיו ומעשיו ודיבוריו היו כולם באמת לטובתנו ,לטובת כלל ישראל ,ומה שעשינו נגדו היה דבר רע לכלל ישראל ,כי לא דברים מכחישים הם הסימנים המשיחיים ואמיתיים הם מאת ה'': ויהודי שלם הוא כמונו כבשרנו וכדמנו וסיבב לנו הקדוש ברוך הוא שנבין בסוף את דברי ימינו ונעשה שלום ,והוא לצורך טובת כלל ישראל ,כי מוסר שלומנו עליו ,ותיקון שנאתנו הוא להפוך שנאה לאהבה כאהבת אבינו שבשמים אליו ,האיש השני של הגאולה:

גנומן 497 - חשבנו אותו לשנאוי במשך כל הגלות מפני ששתפנו אותו תמיד עם התיאולוגיה השנואה הנצרית: ואמנם אין זה מעשהו ודברים הם שבאו אחר כך והוא לא אשם בכל זה בשום פנים: כי ענין זה בשרשו הם הקרניים של האיל שנסתבכו בסבך: ולצורך האיל נמצא הסבך ובכדי שיוטל נסתבכו קרניו בסבך ההיסטורי של הדוטרינות המוטעות ביסודם המזייפות ומשבשות את כל התיאולוגיה היוצאת מהן: והם סיבוכים היסטוריים שיש להם פתרון בסוף מצד החיובי שבהם וביעור הרע למה שאין לו תיקון ,מפני שגם הסבך תורה היא:

גנומן 498 - וחמור שלוח אליכם ,רבותי ,מהגואל חיים ,לבשר לכם את כל החדשות האמיתיות והמפליאות האלו ,לפתוח פה בעט ולהבין אתכם ברצונות החדשים של הגאולה השלמה: מה שהיה היה אבל עכשו אנחנו צריכים לאהוב את ישוע בכל לבנו ולהשתדל להבין כל מה שלא הבנו קודם כי מוסר שלומנו עליו ,וה'' הצליח את דרכו למען יהיה השלום השלם בסוף:

גנומן 499 - ואולי בינתיים ,רבותי ,תרחמו קצת עלי גם כן ותראו כמה שקים כבדים הושמו עלי בכדי להשתדל להוביל אתכם למקום חפצכם: וגם אני אוהב אתכם למען טובת הכלל וכל מה שהסברנו הקדמות הן להאמין ולהבין את המעמד הגדול והחדש והשלם של הגואל האחרון ,חיים ,השופט המשוח במלכות השמים החדשה והשלמה: כי כל דברי הימים מובטחים לבוא עד השלמתם בגאולה השלישית השלמה ,והגואל חיים הוא במעמד של תפארת ישראל שמשתלמים בו כל דברי ימי העבר וכל דברי ימי העתיד:

גנומן 500 - הנה כשנשלמו ימי חייו של יעקב אבינו ,לא נשלמו יתר דברי ימי ישראל ותמיד נמשכים הלאה ,ואמנם מפני שנשלמו חיי האבות בשלמות וכל מעשיהם סימנים לבנים ,הנה אותה ההשלמה בהשלמת ימי יעקב אבינו היא השלמות המבטיחה את ההצלחה הסופית השלמה לבני ישראל ,ועם בני ישראל יתר הטובים ויתר המאמינים בכל העולם ,עד סוף כל הדורות: וככה היא בדבר הגאולה השלמה שהיא השלמות המבטיחה את השלמות לכל יתר הדורות הבאים שלכן היא נקראת שלמה וסופית ואחרונה: ואמנם היא התחלת השלמות ההיסטורית שתימשך לעד על פני האדמה:

.....................................................................